פלסטין

ב 06 יול 2026 6:00 pm - שעון ירושלים

התפטרות ועדת העבודה הממשלתית בעזה ותחילת הליכי העברת התפקידים לוועדת הניהול החדשה

הרשויות המנהליות ברצועת עזה הודיעו היום, יום שני, כי ועדת העבודה הממשלתית הגישה את התפטרותה הקולקטיבית מכל תפקידיה הרשמיים. צעד זה מגיע בתגובה לסעיפי הסכם הפסקת האש שנחתם לאחרונה, הקובע ארגון מחדש של המערך המנהלי והשירותי ברצועה הנצורה.

התפטרות זו מהווה שלב מקדים הכרחי להעברת התפקידים ל'ועדת ניהול עזה' שתנהל את העניינים הכלליים בתקופה הקרובה. מטרת שינוי זה היא לאחד את המאמצים המנהליים ולהבטיח את המשכיות השירותים הבסיסיים לאזרחים בצל התנאים הנוכחיים העוברים על הרצועה.

ועדת העבודה הממשלתית המתפטרת היא גוף מנהלי שהוקם בעקבות כישלון הסכם החוף בשנת 2014, כאשר היא עברה ארגון מחדש בצורתה האחרונה בשנת 2018. הקמתה אז הייתה הכרחית לניהול מוסדות הממשלה לאחר שמאמצי הפיוס הלאומי הגיעו למבוי סתום.

הוועדה פיקחה במהלך שנות פעילותה על למעלה מעשרה משרדי שירות חיוניים, ובראשם משרדי הבריאות והפנים. היא נטלה על עצמה אחריות כבדה שכללה ניהול עיריות, הבטחת תשלום משכורות לעובדים, בנוסף לפיקוח ישיר על תהליכי הכנסת וחלוקת סיוע הומניטרי.

תחת חסותה של ועדה זו פועל מנגנון מנהלי עצום הכולל עשרות סגנים ומנהלים כלליים, לצד כוח אדם המוערך בכ-30 אלף עובדי מדינה. בראש הוועדה עמד בשלב האחרון מוחמד אל-פארה, שנטל את התפקיד בפועל לאחר מותו של ראש הוועדה הקודם, עיסאם א-דאעליס, בשנת 2025.

על פי ההסדרים החדשים, עלי שעאת', אקדמאי ומהנדס יליד העיר חאן יונס, צפוי לקחת על עצמו את התפקידים המנהליים. שעאת' בעל תואר דוקטור בהנדסה מאוניברסיטת עין שמס בקהיר, ומתגורר כיום בגדה המערבית, שם יוביל את ועדת המעבר החדשה.

דיווחים מצביעים על כך שוועדת ניהול עזה תורכב מ-15 אישים לאומיים מתושבי הרצועה, שאין להם שיוך פלגתי ישיר. ועדה זו תפעל כגוף טכנוקרטי לניהול שלב המעבר שמשכו הראשוני נקבע לשישה חודשים, בהתאם להבנות אזוריות ובינלאומיות.

שלב מעבר זה צפוי להיות מלווה בצעדים רחבים יותר שמטרתם לאפשר לרשות הפלסטינית לקחת לידיה את מלוא המושכות ברצועה. מסלול מדיני זה מגיע בניסיון לסיים את מצב הפיצול המנהלי ולאחד את המוסדות הלאומיים תחת קורת גג אחת.

מקורות תקשורת רשמיים בעזה אישרו כי ראש ועדת החירום הממשלתית, מוחמד עבד אל-חאלק אל-פארה, הגיש רשמית את התפטרותו כדי לפתוח את הדרך להרכב החדש. מנהל משרד התקשורת הממשלתי, אסמאעיל א-ת'וואבתה, הבהיר כי החלטה זו מגיעה במסגרת המחויבות להסכמים המדיניים שנחתמו.

התפתחויות מדיניות אלו מגיעות לאחר אלף ימים של המלחמה הישראלית ההרסנית שהחלה באוקטובר 2023, והותירה מציאות הומניטרית קטסטרופלית. הסטטיסטיקה מצביעה על למעלה מ-73 אלף הרוגים ו-173 אלף פצועים, עם הרס כמעט מוחלט של התשתיות ברצועה.

ראש ועדת החירום הממשלתית, וראש מעקב העבודה הממשלתית בפועל, מוחמד עבד אל-חאלק אל-פארה, החליט להגיש את התפטרותו הרשמית מתפקידו.

פלסטין

ב 06 יול 2026 6:00 pm - שעון ירושלים

אזהרות מפני חיסולו של הרופא חוסאם אבו ספייה בבתי הכלא של הכיבוש בעקבות תקיפות אכזריות

נאצר עודה, עורך דינו של הרופא הפלסטיני העצור חוסאם אבו ספייה, חשף פרטים מזעזעים הנוגעים למצבו הבריאותי של מרשו, ואישר כי רשויות הכיבוש הישראלי העבירו אותו לאחרונה לבידוד. עורך הדין הבהיר כי חיי הרופא בסכנה חמורה כתוצאה מפציעות קשות באזור הראש והפנים, שגרמו לו לקשיי נשימה ותנועה חמורים.\n\nמקורות דיווחו כי הרופא אבו ספייה עבר 'תקיפה אכזרית ושיטתית' מדי יום בתוך מתקני המעצר הישראליים, דבר שהיה ברור במהלך הביקור האחרון שערך עורך הדין לפני יומיים. עודה תיאר את מראה הרופא שהובא לחדר הביקורים כשהוא כבול בידיו וברגליו, עם סימני חוסר יכולת ברורים ללכת ולנוע באופן טבעי.\n\nבמהלך הפגישה הקצרה, הביע הרופא האסיר חשש אמיתי שביקור זה יהיה האחרון שלו, וציין כי מעשי הנהלת בתי הכלא נועדו לגרום לו נזק גופני מכוון. הצוות המשפטי סבור כי מעשים אלה רומזים על קיומה של החלטה מוקדמת מצד רשויות הכיבוש לחסל את הרופא ולהוציאו להורג באיטיות בתוך תאי המעצר.\n\nעורך הדין דרש להעביר את אבו ספייה באופן מיידי מכלא 'ריקאווית' בעיר רמלה, אותו תיאר כ'בית מטבחיים אנושי' לאור התנאים הטרגיים שבהם חיים האסירים שם. למרות הגשת בקשות דחופות לדאוג למצבו הבריאותי, רשויות הכיבוש דחו מאמצים אלה באופן מוחלט כדי למנוע חשיפת היקף ההתעללות שהוא עובר.\n\nעודה הדגיש כי העברותיו החוזרות ונשנות של הרופא בין בתי כלא שונים מהוות חלק ממערכת העינויים הפסיכולוגיים והפיזיים המופעלת נגד אסירים פלסטינים. דפוס ענישה זה נועד לגרום לאסיר להרגיש אובדן של כל זכויותיו החוקיות, בנוסף להטעיית עורכי דין ומוסדות בינלאומיים לגבי מקום הימצאו ומעמדו המשפטי בפועל.\n\nעורך הדין סיפר פרטים על תקיפה שהתרחשה לאחר אחד מדיוני בית המשפט, כאשר חמישה סוהרים תקפו את ד"ר חוסאם במכות אכזריות באמצעות ידיהם, אלות ואף 'פטישים'. הוא ציין כי הרופא לא קיבל כל טיפול רפואי מאז, למרות צורך דחוף בהתערבות כירורגית ובדיקות מדויקות לפציעותיו בראש.\n\nבנוגע להליך המשפטי, הדגיש עורך הדין נאצר עודה כי המערכת המשפטית הישראלית פועלת כמטריה חוקית להפרות הכיבוש ומספקת כיסוי מלא לפשעי הנהלת בתי הכלא. הוא סבר כי העתירות המשפטיות שהוגשו לא השיגו פריצת דרך משמעותית, ותיאר את תפקיד בתי המשפט כניסיון לייפות את תדמית הכיבוש בפני הקהילה הבינלאומית בלבד.\n\nמצד שני, דיווחים עיתונאיים ציינו כי בית המשפט העליון הישראלי נתן לפרקליטות עד מחר, יום שלישי, להגיש את תגובתה הרשמית בנוגע לערעור הדורש שחרור 14 רופאים מרצועת עזה. ד"ר חוסאם אבו ספייה הוא אחד השמות הבולטים ברשימת ערעור זה, כאשר בית המשפט דרש מידע עדכני על מצבו הבריאותי בבידוד.\n\nעורך הדין תיאר את החלטת בית המשפט האחרונה כהליך פורמלי בלבד שאינו עולה בקנה אחד עם רמת הסכנה העומדת בפני הרופאים העצורים, שכן לא הוצא צו שחרור או נקבעה מגבלת זמן למעצר. הוא קרא להמשך הלחץ העממי והבינלאומי לעצור את סדרת ההתעללויות הפוגעת ביותר מ-9,000 אסירים פלסטינים העומדים בפני תנאים דומים.\n\nעודה הודה בקיומו של מבוי סתום באופק המשפטי בתוך המערכת הישראלית, מה שדחף את צוות ההגנה לפנות מיד לשגרירים, למדינות אירופה ולמוסדות זכויות אדם עולמיים. מהלכים מקבילים אלה נועדו להפעיל לחץ פוליטי ממשי על ממשלת הכיבוש כדי להבטיח את הגנתו של הרופא אבו ספייה ולספק לו את הטיפול הרפואי הנדרש.\n\nהצוות המשפטי חשף נתונים סטטיסטיים מדאיגים המצביעים על מעצרם של למעלה מ-100 אנשי צוות רפואי פלסטינים ללא הגשת כתבי אישום רשמיים או משפטים הוגנים. מעצרים אלה מתרחשים במסגרת פגיעה במערכת הבריאות הפלסטינית ושיבוש יכולתה לספק שירותים הומניטריים בנסיבות הנוכחיות.\n\nבמישור הבינלאומי, מועצת זכויות האדם של האו"ם נכנסה למשבר, ותיארה את מעצרו של הרופא אבו ספייה כ'שרירותי' ובלתי חוקי. צוות האו"ם לענייני מעצר שרירותי קרא לשחרור מיידי וללא תנאי של הרופא, והזהיר כי המשך מעצרו מהווה סכנה מיידית לחייו.\n\nהדו"ח של האו"ם הדגיש כי הצעדים הישראליים שננקטו נגד אנשי צוות רפואי מפרים את סעיפי ההצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם ואת האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות. דיווחים אלה מפעילים לחץ נוסף על הקהילה הבינלאומית לנקוט בצעדים יזומים לפני התרחשות אסון הומניטרי בתוך מתקני המעצר.\n\nמנגד, שירות בתי הסוהר הישראלי ממשיך להכחיש את כל הדיווחים המדברים על יחס רע לאבו ספייה ולעמיתיו הרופאים, בטענה שהוא עומד בסטנדרטים החוקיים. עם זאת, הימנעות בית המשפט העליון מלהגיב באופן מהותי על הערעורים שהוגשו מחזקת את חששות ארגוני זכויות האדם מקיומה של קנוניה מוסדית נגד האסירים.\n\nקיימים חששות אמיתיים מקיומה של החלטה מוקדמת לחסל את הרופא חוסאם אבו ספייה ולהוציאו להורג בתוך מתקן המעצר לאור התקיפות האכזריות היומיומיות.

פלסטין

ב 06 יול 2026 5:30 pm - שעון ירושלים

חמאס מפרק את הוועדה הממשלתית שלה בעזה כדי לסלול את הדרך לממשלת 'טכנוקרטים'

תנועת חמאס הודיעה היום, יום שני, על פירוק ועדת החירום הממשלתית שניהלה את רצועת עזה במשך למעלה מעשור, בצעד שמטרתו להפגין רצינות כלפי העברת הסמכות המנהלית לקבוצת טכנוקרטים פלסטינים. צעד זה מגיע במסגרת הלחצים להניע את תוכנית השלום התקועה הנתמכת על ידי ארצות הברית, למרות המשך הפעולות הצבאיות הישראליות והחילוקי דעות המהותיים סביב סוגיית פירוק הנשק.

התנועה הבהירה כי פירוק הוועדה המפקחת על המשרדים לא ישפיע על המבנה המנהלי הטכני, שכן העובדים המקצועיים יישארו בתפקידיהם כדי להבטיח את המשכיות השירותים הציבוריים. עם זאת, מקורות אישרו כי חמאס תמשיך לפקח ישירות על התיק הביטחוני ועל מנגנון המשטרה באזורים שעדיין בשליטתה, והדגישו כי המעבר המנהלי מגיע כיישום של ההסכמים שנחתמו וכדי להקל על תהליך המעבר הפוליטי.

מצדו, מועצת השלום שהקים נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כדי לפקח על יישום תוכנית סיום המלחמה, דיווחה כי היא עוקבת מקרוב אחר התפתחויות אלו. המועצה אישרה בהצהרה כי ההערכה הסופית של צעד זה תהיה תלויה בפרקטיקות בפועל בשטח ובמידת העמידה בצרכים הבסיסיים של תושבי הרצועה, הרחק מהבטחות פוליטיות, בזמן שישראל עדיין שולטת על כ-60% משטח עזה.

בשטח, מקורות רפואיים דיווחו על מותם של חמישה פלסטינים בתקיפות ישראליות שפגעו בדירת מגורים בשכונת תל אל-הווא בעיר עזה, ובאוהל עקורים ומכונית בחאן יונס. התפתחויות אלו בשטח מגבירות את מורכבות התמונה הפוליטית, כאשר התנועה מסרבת להתפרק מנשקה לפני הפסקה מוחלטת של ההתקפות הישראליות, בעוד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מתעקש על הישארות הכוחות הישראליים באזורי חיץ בתוך הרצועה.

אנו מדגישים לבני עמנו כי מי שנותר בתפקידו במערכת העבודה הממשלתית הם עובדים ברמה הטכנית והמקצועית בלבד, כדי להבטיח את המשך מתן השירותים.

ערבי ובינלאומי

ב 06 יול 2026 5:30 pm - שעון ירושלים

אחרי חודשים של מסתורין.. אחמדיניג'אד מופיע בטקס הלוויה של המנהיג העליון של איראן בטהראן

בירת איראן, טהראן, הייתה עדה להופעה מפתיעה של הנשיא לשעבר מחמוד אחמדיניג'אד, במהלך השתתפותו בטקס הלוויה של המנהיג העליון של הרפובליקה האסלאמית, עלי ח'אמנאי. הופעה זו באה לאחר תקופה ארוכה של היעדרות מהזירה הציבורית, מה שעורר גל נרחב של ספקולציות ומסתורין סביב גורלו וביטחונו האישי בצל הנסיבות הנוכחיות העוברות על המדינה.

סרטונים ותמונות שהופצו על ידי כלי תקשורת הראו את נוכחותו של אחמדיניג'אד בקרב המוני המלווים ואישים פוליטיים וצבאיים בולטים שהגיעו להשתתף בהלוויה. טקסים אלה נמשכים מספר ימים, והם עדים לתנופה רבה ולנוכחות רשמית ועממית רחבה להיפרד מהמנהיג המנוח, בזמן שחוגים בינלאומיים ממתינים לסידורים הפוליטיים הבאים בטהראן.

שמו של אחמדיניג'אד, שהוביל את המדינה לשתי קדנציות נשיאותיות בין השנים 2005 ל-2013, עמד לאחרונה בראש הדיווחים הבינלאומיים, במיוחד לאחר הדלפות עיתונאיות שהצביעו על כך ששמו נדון במסדרונות הדיונים האמריקאים-ישראליים. על פי מה שפורסם על ידי מקורות עיתונאיים מתוך דיווחים מערביים במאי האחרון, תרחישי הפוסט-קונפליקט באזור כללו את העלאת שמו כאחד השחקנים הפוטנציאליים, למרות היעדר אישורים רשמיים לגבי אופי תפקידים אלה.

תקופת היעדרותו הקודמת של אחמדיניג'אד לוותה בדיווחים מהשטח שדיברו על פיצוצים או תקיפות צבאיות ליד מקום מגוריו בבירה טהראן במהלך שיא המבצעים הצבאיים האחרונים. למרות שלא פורסמו הצהרות המבהירות את תוצאות התקיפות הללו, השמועות בפלטפורמות המדיה החברתית הרחיקו לכת בהערכת מצבו הבריאותי, מה שהופרך על ידי הופעתו האחרונה בטקס ההלוויה.

יש לציין כי מחמוד אחמדיניג'אד שמר על דפוס נוכחות מקוטע בחיים הפוליטיים האיראניים מאז עזב את ארמון הנשיאות, ולעתים קרובות הצהרותיו עוררו מחלוקת פנימית וחיצונית. נוכחותו היום באירוע כה חשוב זה מחזירה את הזרקור למעמדו במפה הפוליטית האיראנית המורכבת, במיוחד לאור השינויים הגדולים שאיראן עשויה לחוות בתקופה שלאחר ח'אמנאי.

הופעתו של אחמדיניג'אד בטקס ההלוויה מגיעה לאחר סדרת שמועות שהופצו לגבי מצבו הבריאותי ומקום הימצאו בחודשים האחרונים.

פלסטין

ב 06 יול 2026 4:54 pm - שעון ירושלים

מותו של האמן הלבנוני אחמד קעבור.. קול 'אנאדיכום' שהנציח את המאבק הפלסטיני

הזירה האמנותית הערבית והלבנונית איבדה היום את אחד מעמודי התווך של האמנות המחויבת, האמן אחמד קעבור, שהלך לעולמו לאחר מאבק מר במחלה. קעבור הותיר אחריו מורשת מוזיקלית עשירה שהתחברה לרגשות הקהל הערבי, שכן הקדיש את קולו ולחניו לשרת סוגיות לאומיות ואנושיות הרחק מהדפוסים המסחריים הרווחים.

המנוח נחשב לאחד מבני דור הזהב שעיצבו מחדש את מושג השיר הפוליטי, והפכו אותו מסתם סיסמאות ליצירות אמנות הנוגעות בנשמה. דרכו התאפיינה בהזדהות מוחלטת עם העניים והמנודים, מה שהפך את יצירותיו לארכיון רגשי המתעד את התמורות הגדולות באזור הערבי לאורך עשורים.

שמו של קעבור נקשר קשר הדוק לסוגיה הפלסטינית באמצעות שירו המפורסם 'אנאדיכום', שמילותיו נכתבו על ידי המשורר תאופיק זיאד. שיר זה לא היה רק יצירה אמנותית חולפת, אלא הפך להמנון לאומי בלתי רשמי המהדהד בכל הכיכרות והזירות התרבותיות והמאבקיות ברחבי העולם הערבי.

האמן המנוח נולד בבירת לבנון ביירות בשנת 1955, וגדל בחיק משפחה אמנותית, כאשר אביו מחמוד אל-רשידי היה אחד מראשוני הכנרים בלבנון. סביבה אמנותית זו חידדה את כישרונו מוקדם, ודחפה אותו להמשיך את לימודיו האקדמיים במכון לאמנויות יפות באוניברסיטה הלבנונית, שם סיים את לימודיו בשנת 1978.

עם פרוץ מלחמת האזרחים הלבנונית באמצע שנות השבעים, בחר קעבור להשתלב בעבודה העממית והשטחית, ובאמצעות הלחן והמילה ביטא את כאבי האנשים. בנסיבות קשות אלו, נולד השיר 'אנאדיכום' כדי לחזק את אזרחי המדינה ולהפיח בהם רוח תקווה והתנגדות מול האתגרים הקיומיים.

יצירותיו של קעבור לא הוגבלו לשירה והלחנה בלבד, אלא התרחבו לכלול את עולם המשחק והקולנוע בראשית דרכו. בין תחנות המשחק הבולטות שלו הייתה השתתפותו בסרט בינלאומי שעסק בדמותו של 'קרלוס', מה ששיקף את מגוון כישרונותיו ויכולתו לבטא באמצעות כלים אמנותיים שונים.

אמנותו של קעבור זכתה להערכה רחבה הן ברמה העממית והן ברמה הרשמית, ובין מעריציו הבולטים היה ראש ממשלת לבנון המנוח רפיק אל-חרירי. האמן המשיך להציג את יצירותיו עם חזון קבוע, וסירב להתפשר על איכות התוכן או להיגרר אחר גלי הצריכה האמנותית המהירה.

המנוח הציג מאות יצירות מוזיקליות ותיאטרוניות המיועדות לילדים, מתוך אמונה בצורך לבנות דור המבין את ערכי היופי והחופש. בין יצירותיו הבולטות נמנים המחזה 'מה קרה בכפר מנחאר' והאלבום 'גרגרי הרימון' שעדיין נוכח בזיכרון הדורות שחיו בתקופתו.

רשימת יצירותיו האלמותיות כוללת שירים כמו 'דרומיים', 'הו פעימת הגדה' ו'אנחנו האנשים', יצירות שגילמו את רוח ההתנגדות וההיאחזות באדמה. כמו כן, בשירתו 'הו סבתי' שאב השראה מציוריו של הקריקטוריסט המנוח נאג'י אל-עלי, כדי למזג בין האמנות החזותית והמוזיקלית בתבנית לאומית ייחודית.

עם מותו של אחמד קעבור, נסגר דף מזהיר בהיסטוריה של השיר האלטרנטיבי שהתייצב לצד האדם והכבוד בנסיבות הקשות ביותר. קולו ימשיך להדהד בסמטאות ביירות וברחובות ירושלים, ויזכיר לכולם שאמנות אמיתית היא זו שנשארת נאמנה לסוגיותיהם ולדאגותיהם של האנשים.

אני קורא לכם.. ואני מחזק את ידיכם.. ואני מנשק את האדמה תחת נעליכם.. ואני אומר שאני מקריב את עצמי למענכם.

פלסטין

ב 06 יול 2026 4:45 pm - שעון ירושלים

מחלוקת פלסטינית רחבה בעקבות הצהרותיו של מוסטפא ברגותי על 'יילודים חדשים' בעזה

הזירה הפלסטינית הייתה עדה למחלוקת חריפה בעקבות הצהרותיו של ד"ר מוסטפא ברגותי, המזכיר הכללי של היוזמה הלאומית הפלסטינית, במהלך ועידה בינלאומית בשפה האנגלית. ברגותי ציין בדבריו כי מלחמת ההשמדה שמנהל הכיבוש הביאה למותם של 22 אלף ילדים, אך העם הפלסטיני ברצועת עזה הצליח לרשום 82 אלף יילודים חדשים באותה תקופה.

הנתונים הללו שהציג ברגותי זכו לפרשנויות שונות בפלטפורמות המדיה החברתית, כאשר חלק מהפעילים ראו שההשוואה המספרית אינה עולה בקנה אחד עם היקף האובדן האנושי והכאב שחווים המשפחות השכולות. המבקרים דרשו התנצלות בפני משפחות השהידים, בטענה ששפת המספרים עלולה להיראות יבשה בתיאור הטרגדיה של אובדן ילדים.

מנגד, תומכי ברגותי מיהרו להדגיש כי דבריו הוצאו מהקשרם האסטרטגי שפונה למערב בשפתם. הם הסבירו כי המסר המהותי נועד להראות את כישלון הכיבוש בהשגת מטרותיו לעקור את העם הפלסטיני או לשבור את רצונו לחיות ולהישאר על אדמתו למרות ההפצצות והרעב.

תומכי ברגותי הזכירו את מורשתו של הנשיא המנוח יאסר ערפאת, והזכירו את אמרותיו המפורסמות על 'רחמי הפלסטיניות' אותן תיאר כ'פצצה הדמוגרפית'. הם ציינו כי ערפאת ראה בגידול הילודה אמצעי מאבק להתמודדות עם הפרויקט הציוני המבוסס על טיהור אתני וצמצום הנוכחות הפלסטינית.

מצדו, ד"ר מוסטפא ברגותי סירב להגיב ישירות לקריאות ההתנצלות בהצהרות לעיתונות, בטענה שהעמדות הרשמיות של הכוחות הלאומיים מספקות. מקורבים אליו אישרו כי ההתקפה עליו נועדה להשחיר את תפקידו בחשיפת פשעי הכיבוש בפורומים בינלאומיים באמצעות שימוש בטיעונים ובמסמכים חד-משמעיים.

חמשת הכוחות הדמוקרטיים, הכוללים את החזית העממית והדמוקרטית, מפלגת פידא והיוזמה הלאומית, פרסמו הצהרה חריפה שגינתה את מה שתואר כ'קמפיין עוולני ומגמתי'. הכוחות הדגישו כי קמפיינים אלה משרתים רק את הכיבוש ותורמים להחלשת אחדות השורות הלאומיות בתקופה רגישה בהיסטוריה של הסוגיה.

הכוחות הלאומיים הדגישו את דחייתם המוחלטת להפיכת חילוקי דעות פוליטיים לחומר להסתה אישית. הם קראו להתמקד בהתמודדות עם מלחמת ההשמדה בעזה ועם תוכניות ההתנחלות בירושלים ובגדה המערבית, במקום ליצור משברים פנימיים חסרי תועלת.

מנגד, תנועת חמאס נכנסה למשבר דרך מחלקת היחסים הלאומיים שלה, וגינתה בחריפות את ההסתה נגד ברגותי. מקורות בתנועה אמרו כי הוצאת ההצהרות מהקשרן נועדה להעמיק את הפילוג ולפזר את המאמצים הלאומיים המכוונים להתמודדות עם תוקפנות הכיבוש.

מקורות יודעי דבר ראו כי ההתקפה על ברגותי מתעלמת מהיסטוריה הארוכה שלו בהגנה על הנרטיב הפלסטיני בפני התקשורת העולמית. הם ציינו כי הניסיון לפגוע בסמלים לאומיים בעיתוי זה מחליש את החזית הפנימית ומשרת את הנרטיב הישראלי המבקש להעלים את העובדות הדמוגרפיות.

הפעיל עומר מנסור הסביר כי ברגותי אמר רק אמת כואבת המשקפת את מציאות העמידה, וציין כי הנשיא ערפאת דרש בעבר מהפלסטינים להגביר את הילודה כדי לחזק את הנוכחות. מנסור תהה על הסיבה לרגישות הפתאומית כלפי דברים המחזקים את רעיון ההישרדות ודוחים את הכניעה לתוכניות השמדת העם.

בניתוח פוליטי של המצב, החוקר אמין אל-חאג' סבר כי ברגותי דיבר בשפת 'מלחמת ההישרדות' ולא בשפת התנחומים המסורתית. הוא הדגיש כי הפלסטיני בעזה אינו רק מספר, אלא אדם הנלחם במאבק קיומי מודע נגד אויב המצהיר בגלוי על רצונו להגביל את הילודה הפלסטינית.

אל-חאג' הוסיף כי אזכור מספר הילודים החדשים הוא הכרזה מפורשת על כישלון התוכנית הציונית למחוק את הנוכחות הפלסטינית מהמפה. כל ילד שנולד תחת הפצצה הוא מסר של אתגר פוליטי לעולם כולו, המאשר שעזה מסרבת להיעלם ודבקה בזכותה לחיים ולעתיד.

משקיפים רואים כי המחלוקת המתמשכת משקפת מצב של מתח ציבורי כתוצאה מהמשך התוקפנות, מה שהופך את הרגישות לכל הצהרה לגבוהה מאוד. עם זאת, הקונצנזוס הפלגי בתמיכה בברגותי מצביע על הבנת המנהיגות הפוליטית את חומרת ההיגררות אחר קמפייני השחרה המכוונים לדמויות משפיעות בינלאומית.

לסיכום, סוגיית הסכסוך הדמוגרפי נותרה אבן יסוד בחשיבה המאבקת הפלסטינית, כאשר הישרדות ורבייה נתפסות כמעשה התנגדות פסיבי המסכל תוכניות עקירה. אירוע זה בא להדגיש את הצורך להבחין בין השיח הרגשי המכוון פנימה לבין השיח האסטרטגי המכוון לקהילה הבינלאומית כדי להשיג זכויות.

הכיבוש הרג 22 אלף ילדים, אך הצלחנו בעזה להציל 82 אלף יילודים חדשים.

ISRAELI AFFAIRS

ב 06 יול 2026 4:01 pm - שעון ירושלים

ישראל משיקה סבב חמישי של חיפושי גז בים התיכון לחיזוק הייצוא

שר האנרגיה הישראלי, אלי כהן, הודיע היום, יום שני, על השקת המכרז התחרותי החמישי לחיפושי גז טבעי במים הכלכליים של הים התיכון. צעד זה נועד לחשוף מאגרי אנרגיה חדשים כדי לחזק את המלאי האסטרטגי המקומי ולהגדיל את יכולות הייצוא לשווקים אזוריים ובינלאומיים.

כהן הסביר כי המכרז החדש יתפרס על פני שלושה שלבים וצפוי להימשך שנה שלמה עד להכרזת הזוכה. הוא ציין כי חברת "שברון", המנהלת כיום את שדות "תמר" ו"לוויתן", תורשה להשתתף בתחרות במסגרת בריתות בינלאומיות, והדגיש כי ההסכמים הימיים האחרונים הפכו את העיתוי למושלם למשיכת השקעות זרות.

בנוגע למספרים, הערכות רשמיות מצביעות על קיומם של כ-400 מיליארד מטרים מעוקבים של גז שטרם התגלו באגן המזרחי של הים התיכון. על פי החקיקה הקיימת, חברות המגלות גז נדרשות להקצות את 50 מיליארד המטרים המעוקבים הראשונים לשוק המקומי, לפני שיתאפשר חלוקת הכמויות הנוספות בין צריכה פנימית לבין חוזי ייצוא, הכוללים הסכם ענק עם מצרים בשווי 35 מיליארד דולר שיימשך עד שנת 2040.

מצדו, נציב ענייני הנפט ציין כי העניין האירופי בגז הישראלי עדיין קיים, אך הפעלת מסלול זה דורשת הקמת צינורות מפותחים והגדלה משמעותית בהיקף התגליות הנוכחיות כדי לענות על צרכי היבשת הישנה, וזה מה שישראל מקווה להשיג באמצעות סבבי החיפוש החדשים.

תעשיית הגז הוכיחה את כדאיותה הכלכלית, והייצוא למצרים וירדן מסייע בחיזוק היציבות האזורית.

פלסטין

ש 27 יונ 2026 11:58 pm - שעון ירושלים

קמפיין הסתה בהובלת חשבונות פרו-ישראליים נגד נבחרת מצרים בגלל 'אל-פאתחה'

פלטפורמות המדיה החברתית היו עדות לגל של מחלוקת רחבה לאחר שההתאחדות המצרית לכדורגל פרסמה סרטון המתעד רגעים מיוחדים מחדר ההלבשה של הנבחרת הלאומית. בסרטון נראו שחקני 'הפרעונים' מדקלמים את סורות אל-פאתחה ואל-אח'לאץ באחדות קבוצתית לפני תחילת משחקם המכריע נגד נבחרת ניו זילנד במסגרת המונדיאל.

ההתאחדות המצרית צירפה לסרטון את הביטוי 'סוד הניצחון', כרמז למורל ולרוח האמונית שממנה שואבים השחקנים את כוחם על המגרש הירוק. פרסום זה הגיע בעקבות ניצחון יקר שהשיגה הנבחרת המצרית בתוצאה של שלושה שערים מול אחד, מה שאיפשר לה לעלות לראשות הבית שלה בטורניר העולמי.

רגעים ספונטניים אלו לא עברו בשלום, שכן מקורות תקשורת דיווחו על תחילתו של קמפיין תקיפה מאורגן בהובלת חשבונות ימין קיצוני ואחרים הידועים בתמיכתם המוחלטת בישראל בפלטפורמת 'X'. חשבונות אלו האשימו את הנבחרת המצרית ב'הסתה דתית' ובהפצת שנאה, למרות שהסרטון היה נקי מכל רמזים פוליטיים.

הביקורת שהופנתה כלפי הנבחרת התמקדה בפרשנויות שגויות לפסוקי סורת אל-פאתחה, כאשר חשבונות אלו ניסו להוציא את הטקסט הקוראני מהקשרו הדתי הטהור. פרסומי הקמפיין טענו כי דקלום פסוקים אלו בהקשר ספורטיבי מהווה 'תפילת שנאה' המכוונת נגד בני דתות אחרות, ותיארו את ההתנהגות כבעלת אופי מפלה.

אישי תקשורת פרו-ישראליים, ביניהם העיתונאית דליה קורץ וחשבון בשם 'מייקל', מילאו תפקיד מרכזי בהעצמת נרטיב הסתה זה ובהפצתו בקנה מידה עולמי. גורמים אלו פעלו לתרגם את תוכן המתקפה לשפות רבות, כולל אנגלית, צרפתית והולנדית, כדי להבטיח את הגעתו לקהל בינלאומי רחב.

משקיפים ראו בקמפיין זה ניסיון להפוך פרקטיקה דתית מקובלת בקרב שחקנים מוסלמים לחומר לוויכוח פוליטי ודתי עקר. המסיתים ניסו לקשור את האירוע לסוגיות מורכבות הקשורות לזכויות מיעוטים ולייצוג לאומי, בניסיון להכתים את הנבחרת המצרית בקיצוניות דתית בפני הקהילה הספורטיבית הבינלאומית.

במישור הספורטיבי, הניצחון המצרי על ניו זילנד הגיע לאחר תסריט מרתק, כאשר 'הפרעונים' פיגרו בשער מוקדם לפני שהפכו את הקערה על פיה עם שלושער היסטורי. ניצחון זה הציב את מצרים במקום הראשון בבית ז' עם ארבע נקודות, מה שחיזק את תקוות האוהדים במסע המונדיאל הנוכחי.

המשחק נערך באצטדיון 'בי סי פלייס', והיה עד לתחרותיות רבה בין שני הצדדים מהדקות הראשונות. נבחרת ניו זילנד פתחה את לוח התוצאות באמצעות שחקנה פין סורמן בדקה החמש עשרה, מה שהטיל לחץ רב על חבריו של מוחמד סלאח לחזור לתוצאה.

הנבחרת המצרית חזרה לאיזון במחצית השנייה, כאשר מוסטפא 'זיקו' הצליח להשוות את התוצאה בדקה החמישים ותשע. השער השני לא איחר לבוא, כאשר הכוכב מוחמד סלאח הוסיף את השער השני בדקה השישים ושבע, בתוך שמחה ענקית ביציעים המצריים.

מחמוד חסן 'טרזגה' חתם את השלושער של הנבחרת המצרית בדקה השמונים ושתיים, ובכך אישר את עליונותם המוחלטת של 'הפרעונים' במחצית השנייה של המשחק. החגיגות לאחר המשחק שיקפו מצב של אחדות בין השחקנים לצוות המקצועי, וזה מה שההתאחדות המצרית ניסתה להדגיש באמצעות סרטון 'סוד הניצחון'.

מקורות מעקב ציינו כי המתקפה הדיגיטלית לא הוגבלה לחשבונות בודדים, אלא השתתפו בה ועדות אלקטרוניות שהוקמו לאחרונה ונראה כי הוקמו במיוחד למטרה זו. מהלך שיטתי זה נועד להשחית את תדמיתם של ספורטאים ערבים ומוסלמים בזירות בינלאומיות גדולות כמו גביע העולם.

אנליסטים רואים בשימוש בדת כתירוץ לתקוף נבחרות ספורט שיקוף של מצב של פשיטת רגל מול הצלחות ערביות בזירה העולמית. הם הדגישו כי דקלום הקוראן או תפילה הם טקסים אישיים וחופש המובטח לכל הספורטאים מכל הדתות, ואין להשתמש בהם ככלי להסתה.

למרות עוצמת הקמפיין, חלק נרחב מהקהל הערבי והעולמי הביע סולידריות עם הנבחרת המצרית, וראה במתקפה חוסר אובייקטיביות. המביעים סולידריות הדגישו כי רוח הספורט מחייבת כבוד לאמונות הדתיות של השחקנים כל עוד הן אינן פוגעות באופן ישיר באף צד אחר.

הנבחרת המצרית נשארת ממוקדת במסעה הספורטיבי במונדיאל, מתגברת על לחצים צדדיים אלו המנסים להשפיע על יציבותה. האוהדים המצריים מצפים להמשך ביצועים חזקים אלו בסיבובים הבאים כדי להבטיח העפלה לשלבי הנוקאאוט והשגת הישג היסטורי חדש לכדורגל הערבי.

סוד הניצחון.. כך תיארה ההתאחדות המצרית את דקלום הקוראן על ידי השחקנים לפני שהפכו את הקערה על ניו זילנד.

פלסטין

ש 27 יונ 2026 11:57 pm - שעון ירושלים

מצילי עזה מתמודדים עם הגלים בחזה חשוף: מחסור בכוח אדם והיעדר ציוד

מצילי הים בחופי רצועת עזה מתמודדים עם תנאים קשים החורגים מיכולותיהם האנושיות, שכן הם נאלצים לטפל במקרי טביעה הולכים וגוברים ללא כל אמצעי בטיחות או ציוד נחוץ. המציל איברהים כבאג'ה מספר בפירוט על הצלת שלוש נערות באגן נמל עזה, שם רץ מאות מטרים ונאבק בגלים בגופו בלבד כדי להביאן למקום מבטחים.

כבאג'ה ומצילים אחרים מבלים כ-12 שעות ביום במעקב אחר החוף, החל מזריחת השמש ועד שקיעתה, במשימה שהוא מתאר כקשה ביותר לאורך הקריירה שלו שנמשכת למעלה משני עשורים. הקושי טמון בחוסר הציוד הבסיסי של הצוותים, שנהרס על ידי מכונת המלחמה, מה שהפך את העבודה לתלויה לחלוטין במאמץ פיזי ובסיכון אישי.

לאורך החוף פזורים מגדלי תצפית פרימיטיביים ורעועים, שנבנו על ידי המצילים משאריות רהיטים ועץ שהותירה המלחמה, בניסיון ליצור נקודות תצפית שיאפשרו להם לעקוב אחר המתרחצים. המצילים משתמשים במשרוקיות פשוטות ובסימני ידיים כדי להדריך צעירים ולהרחיק אותם מאזורי זרמי הים המסוכנים שהתרבו לאחרונה.

מקורות מקומיים דיווחו כי צוותי ההצלה הימית עוברים כעת את התקופה הגרועה ביותר בהיסטוריה שלהם, כאשר רוב הציוד, אמצעי התקשורת וההצלה המהירה אבדו כתוצאה מהפעולות הצבאיות המתמשכות. מחסור חמור זה הפך את הטיפול במקרי חירום למורכב ביותר, והעמיד את חייהם של המצילים והמתרחצים כאחד בסכנה מתמדת.

המשבר אינו עוצר בגבולות הציוד, אלא מתרחב וכולל מחסור חמור בכוח אדם מוסמך לכיסוי כל שטח החוף, במיוחד בהיעדר משכורות ומשבר פיננסי חונק. רוב המצילים סובלים מאבטלה, שכן אין גופים רשמיים או בינלאומיים המסוגלים להבטיח חוזי עבודה קבועים שיבטיחו את יציבותם הכלכלית.

אופי העבודה בחוף השתנה באופן דרמטי, ולאחר שעונת הרחצה הוגבלה לארבעה חודשים בלבד, הפך החוף למרכז קליטה קבוע לעקורים המתגוררים באוהלים. מציאות חדשה זו כפתה נוכחות של מצילים לאורך כל השנה, מה שחורג מיכולתם של צוותי המתנדבים הפועלים ללא תמורה כספית לאחר תום חוזיהם העונתיים הקצרים.

העוסקים בתחום זה מזהירים כי היעדר פיקוח על שטחים נרחבים מהחוף יוביל בהכרח לעלייה במקרי הטביעה, במיוחד עם העומס הרב בחופים. המצילים דורשים מתן משכורות קבועות וציוד עבודה בסיסי שיבטיח את המשך ביצוע משימה הומניטרית זו המצילה את חיי האזרחים.

מצידו, המציל ריאד אל-הביל מתלונן על היעדר רמקולים, שהם כלי חיוני להדרכת הנמצאים בים ולהזהירם מפני זרמים חזקים לפני התרחשות האסון. הוא מדגיש כי היכולות הנוכחיות כמעט אפסיות, בזמן שהים רואה ביקוש חסר תקדים מצד התושבים הבורחים מחום האוהלים ותנאי העקירה המרים.

אל-הביל מציין כי הלחץ האנושי העצום על החוף אינו עומד בשום יחס למספר המצילים הזמינים, מה שיוצר פער ביטחוני גדול בהליכי הבטיחות הימית. למרות היעדר משכורות לתקופות ארוכות, גברים אלה ממשיכים במשימותיהם מתוך מניע הומניטרי, ודורשים מהמוסדות הבינלאומיים להתערב בדחיפות כדי לחזק את יכולות צוותי ההצלה.

סבלם של המצילים מוכפל בשל אי ציותם של חלק מהאזרחים להוראות ולהנחיות, כתוצאה מהלחצים הפסיכולוגיים והכלכליים הקשים הדוחפים אותם לסכן את עצמם בכניסה לים בתנאים לא בטוחים. התושבים מחפשים במי הים רגעים של מנוחה ופורקן נפשי, הרחק מנטל החיים היומיומי הקשה שהטילה המלחמה.

בהקשר קשור, המציל עלאם זגרה מספר סיפורים כואבים על מקרי טביעה מורכבים בין הסלעים, כאשר הצוותים נאלצים להתערב באמצעים פרימיטיביים ביותר כמו מצופים פלסטיק פשוטים. זגרה מקבל סכום זעום שאינו עולה על 10 דולר ליום עבור עבודה קשה הנמשכת חצי יום, במסגרת פרויקטים של העסקה זמנית שאינם עונים על הצרכים המינימליים של משפחתו.

מידע שהתקבל ממקורותינו במשרד השלטון המקומי בעזה חשף כי רק 445 מצילים פרוסים כיום לאורך 33 קילומטרים של חוף. הנתונים מראים כי מספר זה מכסה שטח נרחב המשתרע מבית לאהיה בצפון ועד רפיח בדרום, מה שמטיל עומס עצום על כוח האדם הזמין כיום.

הסטטיסטיקה הרשמית מצביעה על כך שעונת הרחצה הנוכחית דורשת נוכחות של לפחות 800 מצילים כדי לאבטח את החופים באופן מלא, מה שאומר שיש מחסור של קרוב ל-50%. מחסור מספרי זה, יחד עם היעדר ציוד טכני ולוגיסטי, הופך את משימת הגנת המתרחצים לכמעט בלתי אפשרית בתנאים הנוכחיים.

ים עזה נשאר מפלט יחיד לשני מיליון בני אדם המתמודדים עם מצור ומלחמה, אך מפלט זה הפך למסוכן על רקע קריסת מערכת ההצלה. הקריאות לגופים בינלאומיים וארגוני סיוע להזרים לתחום חיוני זה את הכלים וכוח האדם הדרושים לו נמשכות, כדי להבטיח שטיולי נופש לא יהפכו לטרגדיות חדשות.

אנו עובדים שעות ארוכות בתנאים קשים ויכולות כמעט אפסיות, תוך שימוש במה שנותר ממגדלי תצפית פרימיטיביים שאינם מספקים את דרישות העבודה המינימליות.

ISRAELI AFFAIRS

ש 27 יונ 2026 11:57 pm - שעון ירושלים

נתניהו דבק בהישארות צבאית בדרום לבנון ומקשר את הנסיגה לפירוק נשק חיזבאללה

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אישר כי צה"ל לא יפנה את עמדותיו בדרום לבנון בעתיד הנראה לעין, והדגיש כי כל נסיגה מותנית בהשגת פירוק נשק מלא של חיזבאללה. הצהרות אלו הגיעו במקביל להודעה על חתימת הסכם מסגרת בין הצדדים הלבנוני והישראלי בחסות ארצות הברית.

בסרטון ששודר לאחר חתימת ההסכם המשולש, תיאר נתניהו את ההישארות במה שכינה 'אזור הביטחון' כהישג אסטרטגי שלא יינטש בקלות. הוא הבהיר כי תל אביב שואפת באמצעות נוכחות זו להבטיח אי-חזרת איומים צבאיים לגבולותיה הצפוניים, וראה בהסכם כיסוי חדש למהלכיה.

ראש הממשלה הישראלי התייחס לפרטים טכניים בהסכם, וציין כי ישראל תאפשר לצבא לבנון לאכוף את שליטתו על 'שני אזורי ניסוי' בלבד. אחד משני אזורים אלה ממוקם מדרום לנהר הליטני אך מחוץ לתחום אזור הביטחון הנשלט על ידי כוחות ישראליים, בעוד השני ממוקם בצד הצפוני של הנהר.

בנוגע לנושא ההומניטרי והעקורים, נתניהו חסם את התקוות לחזרה קרובה של אזרחים לבנונים שנעקרו מכפריהם בתוך אזור הביטחון. הוא הדגיש בבירור כי לא יורשה לתושבים או לאנשי חיזבאללה להיכנס לאזורים אלה בשלב זה, והדגיש את המשך השליטה הצבאית המלאה עליהם.

מצדו, שר החוץ האמריקאי, מרקו רוביו, הצהיר במהלך טקס החתימה כי מסגרת זו מייצגת צעד מהותי לקראת הקמת ביטחון בר קיימא ושלום קבוע באזור. רוביו ציין כי השיחות שאירחה וושינגטון במשך חמישה סבבים נועדו לצמצם את פערי הסכסוך הגבולי והשטחי בין הצדדים.

מנגד, ההסכם נתקל בסירוב מוחלט מצד חיזבאללה, כאשר רחובות בירת ביירות היו עדים להפגנות רחבות ביום שישי בלילה. תומכי החיזבאללה הביעו את זעמם על סעיפי הסכם המסגרת, וראו בו ויתור בלתי מתקבל על הדעת לאור המשך הכיבוש של חלק מהשטחים הלבנוניים.

משקיפים ואנליסטים פוליטיים רואים כי נתניהו מנסה לשווק הסכם זה לציבור הישראלי כ'מכה ניצחת' להשפעה האיראנית באזור. פרופסור ללימודי סכסוכים, איברהים אל-ח'טיב, סבר כי העצמת צבא לבנון באזורים מוגבלים אינה מהווה סכנה לאינטרסים הביטחוניים הישראליים, אלא משרתת את נרטיב 'ההישג הגדול'.

אל-ח'טיב הבהיר כי קיימת אופטימיות זהירה או 'אופוריה' בקרב החוגים הממשלתיים הישראליים, אך הזהיר כי המבחן הוא במנגנוני היישום בשטח. הוא ציין כי מחויבות הגורמים האזוריים, ובמיוחד איראן, למסלול זה נותרה שאלה פתוחה שעלולה להצית מחדש את המצב בשטח בכל רגע.

החזון הישראלי ל'הישג' זה מבוסס על שלושה נימוקים עיקריים: הראשון הוא השגת סוג של לגיטימציה מרומזת להישארות ב'אזור הצהוב'. אנליסטים סבורים כי הסכמת המדינה הלבנונית למסגרת המשא ומתן עשויה להתפרש בישראל כהסכמה למצב קיים המעניק לכוחותיה חופש תנועה ומיקום לתקופה ארוכה יותר.

הנימוק השני נוגע לממד הדמוגרפי והביטחוני, כאשר ישראל רואה במניעת חזרת התושבים הלבנונים לכפרי הגבול הישג המונע חיכוך אזרחי עם כוחותיה. הנימוק השלישי הוא קישור גורל הנסיגה לנושא פירוק הנשק המורכב, תנאי שעלול להימשך שנים רבות להשגתו, מה שמשמעותו הישארות צבאית בלתי מוגבלת בזמן.

למרות רטוריקת הניצחון שמאמץ נתניהו, קיים זרם אופוזיציוני בתוך ישראל המפקפק בתועלת מהלכים אלה. זרם זה סבור כי המלחמה המתמשכת מזה כאלף ימים לא הצליחה לחסל את היכולות הצבאיות של חיזבאללה באופן סופי, וכי איום הטילים עדיין קיים למרות כל הסכמי המסגרת.

דיווחים מצביעים על כך שחלקים מהציבור הישראלי חשים תסכול מחוסר הכרעה בחזיתות הרבות, בין אם בעזה ובין אם בלבנון. האופוזיציה סבורה כי הדיבורים על 'ניצחון מוחלט' הם בגדר צריכה פוליטית בלבד, במיוחד כאשר הפרויקט הגרעיני האיראני והאיומים הגבוליים טרם הסתיימו באופן שהממשלה הבטיחה.

מקורות דיווחו כי הלחצים הבינלאומיים, ובמיוחד מוושינגטון, היו המניע העיקרי להגעה לנוסח זה של הסכם המסגרת. עם זאת, המתיחות בשטח וההפגנות בביירות מצביעות על כך שהדרך ל'שלום קבוע' שעליו דיבר רוביו עדיין רצופה בסכנות ומכשולים גדולים.

הציפייה נותרה השלטת בדרום לבנון, כאשר הכוחות הישראליים ממשיכים לחזק את עמדותיהם בציפייה למה שיביאו הימים הקרובים מבחינת צעדי יישום. לאור הדחייה העממית והשטחית מצד כוחות ההתנגדות, הסכם המסגרת נותר רק מסמך פוליטי הממתין למבחן המציאות הקשה בגבול.

ישראל תישאר באזור הביטחון בדרום לבנון, וזהו הישג גדול שנשמור עליו כל עוד לא יפורק נשק חיזבאללה.

פלסטין

ש 27 יונ 2026 11:57 pm - שעון ירושלים

טרור המתנחלים בגדה: שיאים חדשים מכוונים נגד הקיום החקלאי והדמוגרפי

הגדה המערבית הכבושה עדה לגל חסר תקדים של הסלמת אלימות המתנחלים, כאשר נתונים מהשטח מצביעים על עלייה משמעותית בקצב ההתקפות המאורגנות. תקיפות אלו מתבצעות בחסות והגנה ישירה של צבא הכיבוש הישראלי, מה שמחמיר את סבלם של הפלסטינים בכפרים ובאזורים המסווגים כ'שטח C'.

נתונים שפורסמו על ידי מקורות ביטחוניים הראו כי מה שמכונה 'פשעים לאומניים' שבוצעו על ידי מתנחלים קפצו ב-27% במהלך שנת 2025. המקורות תיעדו כ-867 תקריות תקיפה מתועדות, מספר העולה בהרבה על מה שתועד בשנה הקודמת, בה נרשמו 682 תקריות.

הסכנה טמונה בשינוי אופי ההתקפות לכיוון אלימות ישירה וקטלנית, כאשר תקריות המסווגות כ'חמורות' עלו באופן חד. תקיפות אלו כללו ירי חי, הצתת בתים מאוכלסים ורכוש פרטי, המאיימים על חיי האזרחים הפלסטינים באופן יומיומי וישיר.

על פי הסטטיסטיקה, שנת 2025 רשמה כ-128 תקריות חמורות, לעומת 83 תקריות בשנת 2024 ו-54 בלבד בשנת 2023. עלייה הדרגתית זו משקפת את היעדר אחריות משפטית למתנחלים ואת שיתוף הפעולה של מנגנוני הכיבוש בריסון תופעה הולכת וגוברת זו.

גם עונת מסיק הזיתים, המהווה עמוד תווך כלכלי וחברתי עבור הפלסטינים, לא נמלטה מהתקפות שיטתיות אלו. דוחות מהשטח תיעדו 126 התקפות שכוונו ל-70 עיירות וכפרים פלסטיניים, וכללו השחתה ועקירה של למעלה מ-4,000 עצי זית ושתילים צעירים.

באזור מישור טובאס והבקעה, החקלאים מתמודדים עם הגבלות חונקות המונעות מהם גישה לשדותיהם ולמרעה הבקר שלהם. חקלאים דיווחו כי איבדו את היכולת לגשת לשני שלישים מאדמותיהם, מה שהוביל להשבתת מכונות חקלאיות ולירידה חדה בייצור כתוצאה מהאיומים המתמשכים.

תופעת 'ההתיישבות הרועית' בולטת ככלי חדש ויעיל לשליטה על שטחים נרחבים של אדמות פלסטיניות. מתנחלים מכניסים את עדריהם לשדות חיטה וזיתים בבעלות פלסטינית, במטרה לכפות עובדות חדשות בשטח ולמנוע מבעלי הקרקע המקוריים לנצל אותה.

חוקרים בתחום החקלאות אישרו כי דפוס התיישבות זה מכוון נגד הקיום הפלסטיני באזורים הפתוחים והנרחבים. מדיניות זו שואפת לבודד את הריכוזים הדמוגרפיים הפלסטיניים ולהפוך אדמות חקלאיות לאזורי השפעה התיישבותיים תחת תירוצים ביטחוניים או רועיים.

במישור הכלכלי, ההערכות מצביעות על כך שכ-רבע מהשטחים הנטועים בזיתים בגדה המערבית הפכו לבלתי נגישים. מציאות זו הובילה להפסדים עצומים בהכנסה הלאומית החקלאית, והשפיעה ישירות על ביטחון המזון של אלפי משפחות התלויות בעץ זה.

הוועדה להתנגדות לגדר ולהתנחלויות חשפה נתונים מזעזעים הנוגעים לשנים האחרונות, כאשר כחצי מיליון דונם של אדמות נסגרו. כמו כן, למעלה מ-52 אלף עצים הותקפו ישירות, בנוסף לגניבת למעלה מ-5,000 ראשי בקר מאז תחילת השנה הנוכחית.

בהתפתחות מסוכנת בשטח, כוחות הכיבוש והמתנחלים חפרו תעלות צבאיות המפרידות בין הכפרים לבין הרצף הטבעי שלהם. במזרח טובאס, אלפי דונמים בודדו בתוך שבוע אחד בלבד באמצעות יצירת תעלה חדשה שמנעה מחקלאים גישה סופית ליבוליהם.

מראות השריפות חוזרים ונשנים באזורים שמדרום לשכם, כאשר מתנחלים מכוונים ליבולי חיטה ועצי זית עתיקים. צוותי ההגנה האזרחית והתושבים נאלצים לסכן את חייהם כדי לכבות שריפות אלו תחת איום נשק, בניסיון להציל את מה שנותר מפרנסתם.

התקפה שיטתית זו על המגזר החקלאי נועדה בעיקר לפגוע בעמידותו של האזרח הפלסטיני על אדמתו. משקיפים רואים בשתיקת הקהילה הבינלאומית עידוד למתנחלים להמשיך בתוכניותיהם שמטרתן לרוקן את האזורים הכפריים מתושביהם המקוריים לטובת ההתפשטות ההתיישבותית.

לסיכום, המציאות בשטח בגדה המערבית צפויה להידרדר עוד יותר בהיעדר כל הרתעה משפטית או בינלאומית. ההפסדים ממשיכים להצטבר מדי יום, וכוללים אדמה, יבולים ומשאבי טבע, בקרב קיומי שבו החקלאי הפלסטיני נלחם לבדו מול מכונת הדיכוי ההתיישבותית.

המתנחלים לא נותנים לנו לעבוד או לקצור, והמטרה היא לרוקן אותנו מאדמתנו, אבל אנחנו נשארים בה כמו עצי הזית.

ערבי ובינלאומי

ש 27 יונ 2026 11:56 pm - שעון ירושלים

דוח בינלאומי: אלג'יריה רושמת את התקציב הצבאי השני בגובהו בעולם למדינה שאינה במצב מלחמה

דוחות עיתונאיים בינלאומיים הדגישו את השינויים הגדולים בתקציב הביטחון של אלג'יריה, וציינו כי ההוצאות הצבאיות של המדינה שולשו כמעט בשלוש השנים האחרונות. על פי נתוני המכון הבינלאומי לחקר השלום בסטוקהולם (SIPRI), תקציב זה מהווה כמעט מחצית מסך ההוצאות הצבאיות ביבשת אפריקה כולה.

הדוח השנתי של המכון, שפורסם תחת הכותרת 'מגמות בהוצאות צבאיות עולמיות בשנת 2025', הבהיר כי אלג'יריה דורגה במקום השני בעולם מבחינת הנטל הצבאי כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי. דירוג זה מגיע מיד לאחר אוקראינה, הנמצאת במלחמה מתמשכת, ולפני ישראל, שדורגה במקום השלישי עם 7.8%.

ההוצאות הצבאיות של אלג'יריה בשנת 2025 הגיעו לכ-25.4 מיליארד דולר, עלייה דרמטית בהשוואה לתקציב של שנת 2022, שלא עלה על 9.1 מיליארד דולר. התפתחות זו משקפת עלייה של 76% בשנת 2023 לבדה, ואחריה קפיצות רצופות בשנים 2024 ו-2025 שהביאו אותה לרמות הנוכחיות.

מקורות מצביעים על כך שדינמיקת ההתחמשות המואצת הזו התרחשה במקביל לביסוס כוחו של הנשיא עבד אל-מג'יד תבון לאחר בחירתו בשנת 2019 ובחירתו מחדש בספטמבר 2024. ההוצאות הצבאיות היוו כ-25% מסך ההוצאות הציבוריות של המדינה, והן השיעור השני בגובהו בעולם אחרי מדינת אוקראינה.

ברמה היבשתית, הנתונים מראים כי תקציב הביטחון האלג'יראי מהווה כמעט מחצית מההוצאות הצבאיות של כל מדינות אפריקה יחד, שהוערכו בכ-58.2 מיליארד דולר. צמיחה שנתית זו בהוצאות אלג'יריה היא השנה השלישית ברציפות של עלייה מתמדת, מה שמעלה שאלות בקרב מומחים בינלאומיים לגבי היעדים האסטרטגיים.

משקיפים מייחסים עלייה זו למספר גורמים, ובראשם המתיחות המתמשכת עם השכנה מרוקו והמדיניות החוץ הנחושה יותר שמנהלת הממשלה הנוכחית. כמו כן, הידרדרות המצב הביטחוני באזור הסאחל האפריקאי, ובמיוחד במאלי ובניז'ר, ממלאת תפקיד מרכזי בדחיפת אלג'יריה לחזק את יכולות ההגנה שלה כדי להגן על גבולותיה הארוכים.

מומחים סבורים כי ישנם ממדים פנימיים לתקציבים העצומים הללו, שכן הנשיא תבון שואף לחזק את הקשר בין הנשיאות למוסד הצבאי כעמוד תווך מרכזי ליציבות פוליטית. זאת על רקע היסטורי שבו המדינה לא חוותה קפיצות פיננסיות כאלה מאז תקופת שאחרי מלחמת אוקטובר 1973 והמתיחויות שבאו בעקבותיה בשנות השבעים.

לעומת זאת, הדוח מראה כי מרוקו, היריבה האזורית הבולטת ביותר, מוציאה סכומים נמוכים בהרבה למרות שהיא נוקטת במסלול עלייה בתקציב הביטחון שלה. ההוצאות המרוקאיות הגיעו ל-6.3 מיליארד דולר בשנת 2025, מה שאומר שאלג'יריה מוציאה כיום פי ארבעה מתקציב הביטחון המרוקאי.

הסכסוך סביב סהרה המערבית נותר המניע העיקרי למרוץ החימוש באזור, כאשר מכון סטוקהולם אישר כי תיק זה מסביר את רוב העליות הפיננסיות של שני הצדדים. מצב החשדנות ההדדית ממשיך לדחוף את שתי הבירות להקצות משאבים כספיים עצומים למודרניזציה של ארסנלים צבאיים ומערכות הגנה.

לשנה הבאה, 2026, התחזיות הראשוניות מצביעות על הקצאת תקציב של 24.6 מיליארד דולר לצבא אלג'יריה, עם אפשרות לבדיקה מחודשת כלפי מעלה במהלך השנה. נתון זה משקף את מחויבות המדינה להמשיך בגישת החיזוק הצבאי למרות האתגרים הכלכליים העולמיים ותנודות מחירי האנרגיה.

הוצאה זו מעוררת ויכוח סביב סדרי העדיפויות הפיתוחיים, שכן תקציב הביטחון עולה בהרבה על ההקצאות למגזרים חיוניים כמו בריאות וחינוך. בעוד שלצבא מוקצים למעלה מ-25 מיליארד דולר, תקציב הבריאות עומד על כ-6.8 מיליארד דולר והחינוך על 13.7 מיליארד דולר כדי לשרת 46 מיליון אזרחים.

מקורות מאשרים כי נתונים אלה מפעילים לחץ רב על הכספים הציבוריים של המדינה, במיוחד מכיוון שהם מהווים נטל כבד בהשוואה לתוצר המקומי הגולמי. עם זאת, הרשויות האלג'יראיות מתעקשות כי אבטחת הגבולות הנרחבים והתמודדות עם איומי הטרור בסאחל דורשים רמה זו של מוכנות פיננסית וצבאית.

לסיכום, הדוח הבינלאומי מראה כי אזור צפון אפריקה הפך לאחד האזורים המוציאים ביותר על נשק בעולם ביחס לגודל כלכלותיהם. השינויים הגיאופוליטיים באזור נשארים הגורם המרכזי המכוון את מצפן ההוצאות, בהיעדר כל אופק קרוב להפחתת ההסלמה או להשגת הבנות אזוריות שיגבילו מרוץ זה.

אלג'יריה מדורגת במקום השני בעולם מבחינת הוצאות צבאיות מיד אחרי אוקראינה, למרות שהיא אינה במצב מלחמה גלויה.

ערבי ובינלאומי

ש 27 יונ 2026 11:56 pm - שעון ירושלים

הסלמה במפרץ: בחריין מאשימה את איראן בתקיפת מל"טים ופגיעה במכלית נפט בהורמוז

ממלכת בחריין הודיעה היום, שבת, כי שטחה הותקף ישירות על ידי מספר כלי טיס בלתי מאוישים (מל"טים), והפנתה אצבע מאשימה רשמית כלפי איראן כאחראית למתקפה זו. משרד החוץ הבחרייני הצהיר בהודעה רשמית כי פעולה זו מהווה הפרה חמורה של הריבונות הלאומית וניסיון מכוון לערער את מאמצי השלום האזוריים השואפים להרגעת המצב באזור.

מקורות רשמיים הבהירו כי המתקפה, שהתרחשה בשעות הבוקר המוקדמות, מהווה התפתחות מדאיגה בשטח, במיוחד לאור המאמצים הבינלאומיים האינטנסיביים להפחתת ההסלמה. מנאמה הטילה על טהראן אחריות מלאה על השלכות פעולה זו, אותה תיארה ככזו שמטרתה לערער את היציבות ולייצא כאוס בתקופה רגישה שעוברת על האזור.

בהקשר של התגובות הדיפלומטיות, בחריין הדגישה את זכותה הלגיטימית להגן על ביטחונה ויציבותה בכל האמצעים המובטחים על פי החוק הבינלאומי. משרד החוץ קרא גם למועצת הביטחון של האו"ם למלא את אחריותה המשפטית כדי להבטיח את יישום החלטה 2817, ולפעול להטלת אחריות על הגורמים המעורבים בתקיפה זו כדי למנוע הישנותה.

במקביל למתיחות זו, דיווחו מקורות ימיים כי מכלית נפט בשם 'קיקו', המניפה דגל פנמה, נפגעה ישירות מפגז בלתי מזוהה בעת חציית מצר הורמוז. הדיווחים הבהירו כי המתקפה גרמה לנזק חומרי לגשר הפיקוד של הספינה, אך לא היו נפגעים בקרב אנשי הצוות או דליפות סביבתיות עד כה.

מצדה, הרשות הבריטית למבצעי סחר ימי אישרה כי קיבלה דיווח מרב החובל של המכלית המאשר את התרחשות האירוע בנתיב המים האסטרטגי. חברת 'ואנגארד טק' לביטחון ימי ציינה כי הספינה המותקפת הייתה במסלולה הרגיל לפני שנפגעה מהפגז, מה שמעלה את רמת הסיכונים הביטחוניים העומדים בפני תנועת הספנות הבינלאומית באזור.

הסלמה זו בשטח מגיעה ימים ספורים לאחר חתימת מזכר הבנות בין ארצות הברית לאיראן ב-17 ביוני הנוכחי, שמטרתו הייתה להקים מסגרת להפסקת ההסלמה. אירוע זה הוא הראשון מסוגו שבו מדינה במפרץ מכריזה על תקיפה ישירה נגדה מאז כניסת ההבנות הללו לתוקף לכאורה.

מנגד, טהראן הגבירה את הטון כלפי וושינגטון, והאשימה אותה בהפרת סעיפי מזכר ההבנות באמצעות ביצוע תקיפות צבאיות על יעדים בתוך שטחי איראן. משמרות המהפכה האיראניים הודיעו על ביצוע סדרת תקיפות נקם שכוונותיהן היו נגד עמדות של כוחות אמריקאים באזור המפרץ, והזהירו מפני תגובות קשות יותר במקרה של הישנות מה שתואר כ'תוקפנות'.

קיים חשש בקרב הקהילה הבינלאומית מהידרדרות האזור לעימות כולל כתוצאה מחילופי האשמות ותקיפות צבאיות ישירות בין הצדדים הפעילים. משקיפים רואים כי תקיפת מכליות נפט ומתקנים ריבוניים מעמידה את ביטחון האנרגיה העולמי ויציבות נתיבי המים במבחן אמיתי הדורש התערבות בינלאומית דחופה כדי להכיל את המשבר.

התוקפנות האיראנית חושפת את זלזולה של טהראן בקהילה הבינלאומית ובמחויבויותיה שלה.

ANALYSIS

ש 27 יונ 2026 11:56 pm - שעון ירושלים

טראמפ מסלים את רטוריקת השמאל: הדמוקרטים הפרוגרסיביים הם "האיום המסוכן ביותר" על אמריקה מאז הקמתה

מסר מוושינגטון

וושינגטון – סעיד עריקאת – 27/6/2026

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הסלים את התקפתו הפוליטית והאידיאולוגית על האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית, ותיאר את יריביו כ"קומוניסטים אתאיסטים" ו"חיות", בנאום חריף שנשא בפני ועידת קואליציית "אמונה וחירות" בבירה וושינגטון, במקביל לפרסום ארוך שפרסם בפלטפורמת "Truth Social" שאורכו עלה על 400 מילים, וכלל האשמות חסרות תקדים נגד הכוחות הפרוגרסיביים האמריקאים, והזהיר מפני מה שכינה איום קיומי על ארצות הברית.

ההסלמה הגיעה בעקבות ההצלחות שהשיגו מועמדים פרוגרסיביים וסוציאליסטים דמוקרטיים בבחירות המקדימות בעיר ניו יורק, בתמיכת ראש העיר זהראן ממדאני, מה שטראמפ ראה כאינדיקציה להתפשטות הזרם השמאלי בתוך המפלגה הדמוקרטית, והפיכתו לכוח פוליטי המסוגל להשפיע על עתיד הבחירות הלאומיות.

טראמפ אמר כי מה שכינה "קומוניסטים קיצונים" מהווים "האיום המסוכן ביותר שעמו התמודדה ארצות הברית מאז הקמתה לפני 250 שנה", וטען כי רעיונותיהם אינם מכוונים רק לכלכלה, אלא גם לזהות הדתית והחברתית של האמריקאים. הוא טען כי זרם זה "יסגור כנסיות ויהרוג אנשים", בטענה כי התנקשויות מהוות חלק מהותי מעקרונותיו הפוליטיים, מבלי להציג ראיות התומכות בהאשמות אלו.

בניסיון ללעוג ליריביו, טראמפ אמר כי הוא יכול להפוך ל"קומוניסט הגדול ביותר בהיסטוריה" אם יבטיח לאמריקאים דיור חינם ומזון חינם, אך הוסיף כי מדיניות כזו תוביל את המדינה, לדבריו, לעוני ולקריסה כלכלית ולהפיכת ארצות הברית למדינה שאינה מסוגלת להתחרות.

נאום זה מגיע במסגרת קמפיין הבחירות שבו טראמפ מסתמך על גיוס בסיסו השמרני והאוונגליסטי, באמצעות הצגת הסכסוך הפוליטי כעימות קיומי בין ערכים דתיים ושמרניים מצד אחד, ורעיונות שמאל רדיקליים מצד שני. בחירתו בפלטפורמת "קואליציית אמונה וחירות" משקפת את הקפדתו לפנות לאחד המרכיבים החשובים ביותר בבסיס הבוחרים שלו, שמילא תפקיד מרכזי בעלייתו הפוליטית בשנים האחרונות.

משקיפים רואים כי שפתו של טראמפ חרגה מהביקורת הפוליטית המסורתית לרטוריקה המבוססת על הפחדה וקיטוב חריף, שכן הוא מציג את יריביו הפוליטיים כאיום קיומי ולא רק כיריבים אלקטורליים, וזו גישה שהפכה למאפיין בולט בנאומיו מאז כניסתו לחיים הפוליטיים.

רטוריקה זו משקפת מגמה הולכת וגוברת בפוליטיקה האמריקאית, המבוססת על הפיכת התחרות האלקטורלית לקרב מוסרי ותרבותי, במקום תחרות על תוכניות ומדיניות. כאשר היריב מוצג כאויב המדינה והדת, מרחב הדיאלוג הדמוקרטי מצטמצם לטובת רטוריקת גיוס והפחדה. סכנת גישה זו גוברת כאשר היא מגיעה מנשיא לשעבר המבקש לחזור לבית הלבן, שכן דבריו אינם משפיעים רק על תומכיו, אלא גם מעצבים מחדש את גבולות הדיון הציבורי ודוחפים את החברה לעבר קיטוב ופילוג נוספים.

הצהרותיו של טראמפ חושפות גם את הצלחתו של הזרם הפרוגרסיבי לכפות את עצמו כשחקן משפיע בתוך המפלגה הדמוקרטית, מה שגרם לרפובליקנים לראות בו את האיום העיקרי בבחירות הבאות. ההתמקדות האינטנסיבית בניצחונות בניו יורק משקפת הבנה כי השינויים בתוך המפלגה הדמוקרטית עשויים להתפשט למדינות אחרות, ובכך לשנות את אופי התחרות הפוליטית. עם זאת, הגזמת סכנה זו באמצעות תיאורים כמו "קומוניזם" ו"השמדת אמריקה" משקפת גם שימוש אלקטורלי בפחדים היסטוריים הקשורים למלחמה הקרה יותר מאשר למציאות הפוליטית הנוכחית.

השימוש בביטויים כמו "הם יסגרו כנסיות" ו"הם יהרגו אנשים" מעלה שאלות לגבי גבולות השיח הפוליטי בארצות הברית, במיוחד לאור הסלמת המתחים החברתיים ותקריות האלימות הפוליטית בשנים האחרונות. שפה המבוססת על הפחדה עשויה להשיג רווחים אלקטורליים לטווח קצר, אך היא נושאת בו זמנית סיכונים של העמקת הפילוגים החברתיים והחלשת האמון במוסדות הדמוקרטיים, במיוחד כאשר מועלות טענות חמורות ללא ראיות ברורות, מה שפותח את הדלת להתפשטות מידע מוטעה וחיזוק תיאוריות קונספירציה בקרב הציבור.

הצהרותיו של טראמפ אינן נראות כתגובה בלבד לתוצאות בחירות מקומיות, אלא מהוות חלק מאסטרטגיית בחירות רחבה יותר המבוססת על גיוס הבסיס השמרני הימני באמצעות הצגת הבחירות הבאות כקרב להצלת ארצות הברית משינוי רדיקלי בזהותה הפוליטית והתרבותית. עם זאת, המשך גישה זו עלול להפוך את השיח הציבורי לחריף יותר, ולהפחית את הסיכויים להסכמה בין שתי המפלגות, בתקופה שבה ארצות הברית מתמודדת עם אתגרים כלכליים, חברתיים ובינלאומיים הדורשים מידה רבה יותר של הסכמה לאומית, ולא פילוג פוליטי נוסף.

פלסטין

ש 27 יונ 2026 11:56 pm - שעון ירושלים

עדויות מחרידות של אסירי עזה ששוחררו: עינויים שיטתיים ומות עצורים במתקני כליאה

לרגל היום הבינלאומי לתמיכה בקורבנות עינויים, אסירים פלסטינים ששוחררו מרצועת עזה מסרו עדויות מזעזעות על הפרות חמורות ועינויים שיטתיים שעברו במתקני כליאה ישראליים. מקורות אישרו כי פרקטיקות אלו כללו מכות קשות, השפלה מכוונת, הזנחה רפואית מכוונת, ומניעת זכויות אדם בסיסיות מרגע המעצר הראשון ועד לשחרורם.

העיתונאי ח'דר בכר עבד אל-עאל, שעבד ככתב עבור סוכנויות מקומיות ובינלאומיות, סיפר פרטים על מעצרו ממתחם הרפואי שיפא ב-18 במרץ 2024. עבד אל-עאל הסביר שכוחות הכיבוש כפתו את ידיו מאחור, כיסו את עיניו, הפשיטו אותו מבגדיו, והכו אותו ללא הפסקה במשך שעות ארוכות בתנאים משפילים ביותר.

עבד אל-עאל ציין כי היעדר הגנה בינלאומית לעיתונאים פלסטינים הפך אותם לטרף קל להתקפות ישירות כבר מהרגעים הראשונים של המעצר. הוא תיאר את ההעברות כמתבצעות באמצעות משאיות ענק שבהן נדחסו כ-150 עצורים, לפני שהם חולקו לאוטובוסים קטנים יותר כשהם כבולים באזיקי ברזל בידיהם וברגליהם.

העיתונאי המשוחרר דיבר על ההשפעות הפיזיות הקשות שהותירו המכות הבלתי פוסקות במהלך ההעברות, ואישר כי סבל משברים בצלעות שכאביהם נמשכו חודשים ארוכים. הוא הוסיף כי העצורים אולצו ללבוש בגדי כלא אחידים באווירה של הפחדה פיזית ונפשית מתמשכת שלא פסקה לאורך כל הדרך.

בעדות מחרידה על הזנחה רפואית, עבד אל-עאל ציין כי הועבר לנקודת בדיקה רפואית בתוך עוטף עזה לצורך רישום נתונים, ושם הודיע לרופא המומחה על סבלו ממחלת עור כרונית. תגובת הרופא הייתה מזעזעת כשאמר לו בבירור: 'אני לא כאן כדי לרפא אותך, אלא באתי כדי לענות אותך', לפני שנשלח שוב לתאי המעצר.

עבד אל-עאל חשף את פשע מותו של העצור כמאל ראדי באחד מאגפי הכלא, כאשר האחרון זומן ועבר מכות אכזריות במשך שעה שלמה. הוא הסביר שראדי הוחזר לתא כשהוא במצב בריאותי קריטי ביותר, ונפטר זמן קצר לאחר מכן, כאשר גופתו הונחה בשקית שחורה לעיני בנו העצור באגף סמוך.

לגבי תנאי המעצר במחנה 'שדה תימן', עבד אל-עאל תיאר את 91 הימים שבהם שהה שם כסדרה בלתי נגמרת של התעללות. הוא אישר כי הנהלת הכלא מנעה מהעצורים לדבר, להתפלל או לישון באופן טבעי, וכן הגבילה את השימוש בשירותים לדקות ספורות בלבד במהלך היום.

מקורות דיווחו כי העצורים ב'שדה תימן' נשארים כבולים ועיניהם מכוסות באופן קבוע, ועוברים עונשים קשים על כל תנועה קלה או ניסיון לתקשר עם אחרים. יחידות דיכוי פושטות על האגפים מדי שבוע כדי לבצע מכות קבוצתיות ללא כל הצדקה, אפילו בימי חג ואירועים.

האסירים המשוחררים הדגישו כי האלימות שהופעלה נגדם לא נועדה להשיג מטרות מודיעיניות או לקבל מידע, אלא המטרה העיקרית הייתה השפלה וריסוק הכבוד האנושי. הם תיארו פרקטיקות אלו כמדיניות קבועה של רשויות הכיבוש נגד כל העצורים מרצועת עזה ללא יוצא מן הכלל.

במקרה אחר, עבד אל-עאל נזכר בהרעלת דם חמורה שבה לקה, אשר הצריכה את העברתו לבית החולים כשהוא כבול בידיו וברגליו תחת שמירה הדוקה. שם, במקום לקבל טיפול, הוא עבר תקיפה פיזית שהובילה לדימום בראשו, ואולץ תחת איום להסתיר את האמת על מה שקרה לו כדי למנוע סבב חדש של עינויים.

המשוחררים תיארו את ההעברות לבתי המשפט או לבתי החולים כ'מסעות עינויים' נוספים, כאשר העצורים נאלצים לשבת בתנוחות כואבות במשך שעות ארוכות. הם ציינו את הכוונה המכוונת של הכיבוש להשאיר אותם תחת קרני השמש הקופחות ועל משטחי אספלט לוהטים כדי להגביר את סבלם הפיזי והנפשי.

מצדו, האסיר המשוחרר מוסעב אמדוך חשף קיומם של חדרים מיוחדים המכונים 'דיסקו', שבהם מושמעת מוזיקה רועשת מאוד ובאופן מתמשך כדי למנוע מהעצורים לישון. הוא הסביר שסוג זה של עינוי פסיכולוגי נועד להתיש את הכוחות המנטליים והפיזיים של האסירים ולהשאיר אותם במצב של בלבול תמידי.

אמדוך הוסיף כי שיטות העינויים כללו גם שימוש בהלם חשמלי ומניעת שינה ממושכת ככלי לחץ עיקריים. הוא גם ציין פרקטיקות משפילות אחרות כמו אילוץ העצורים לשתות מים בדרכים הפוגעות בכבודם האנושי, מה שמשקף את הסדיזם של הסוהרים ביחסם לפלסטינים.

האסירים סיימו את עדויותיהם בהדגשה כי מה שמתרחש בתוך מתקני הכליאה הישראליים חורג מכל תיאור, ומייצג הפרה בוטה של כל האמנות הבינלאומיות. הם קראו לארגוני זכויות האדם הבינלאומיים להתערב באופן מיידי כדי להציל אלפי עצורים שעדיין עומדים בפני סכנת מוות ועינויים יומיומיים בבתי הכלא של הכיבוש.

אני לא באתי לרפא אותך, אני באתי לענות אותך.. כך ענה לי הרופא כשאמרתי לו על מחלת העור הכרונית שלי.

פלסטין

ש 27 יונ 2026 11:55 pm - שעון ירושלים

ברצלונה מארחת את הספרייה הראשונה באירופה המוקדשת לספרות והיסטוריה פלסטינית

שכונת גרסיה ההיסטורית בעיר ברצלונה שבספרד הייתה עדה להשקת פרויקט תרבותי חלוצי עם פתיחת שערי ספריית 'פיניסטרס פלסטין', המוגדרת כספרייה הראשונה המוקדשת כולה לפלסטין ביבשת אירופה. יוזמה זו, שהושקה על ידי קרן 'פיניסטרס', שואפת לחרוג מגבולות הקריאה המסורתית לעבר בניית מודעות עמוקה ומקיפה לסוגיה הפלסטינית, תוך התמקדות בהדגשת העושר האינטלקטואלי והספרותי שהופק על ידי הפלסטינים לאורך עשרות שנים.

הסופר הפלסטיני מוחמד ביטארי, אחד המפקחים על מוסד תרבותי זה, אישר כי הספרייה מכילה בין מדפיה אלפי כותרים ויצירות שתורגמו למספר שפות עולמיות. אוספים אלה מגוונים וכוללים רומנים, שירה, דרמה, בנוסף לספרי היסטוריה ואמנויות יפות, מה שהופך אותה למקור מקיף לכל חוקר או מתעניין בזהות התרבותית הפלסטינית וביטוייה השונים.

לגבי המניעים שהובילו להקמת פרויקט זה, חשף ביטארי כי הרעיון נולד מתוך התמודדות עם גזענות, כאשר ספרים פלסטיניים באחת הספריות הספרדיות הושחתו בכוונה על ידי שפיכת קפה עליהם. אירוע זה דחף את מנהלי הקרן לקבל החלטה אסטרטגית להקצות מרחב עצמאי ומלא ליצירות פלסטיניות, בתגובה לניסיונות לדחוק לשוליים או לפגוע בנרטיב הלאומי הפלסטיני.

מנהלי הספרייה רואים בספרות הפלסטינית תפקיד מרכזי לא רק בשמירה על הזיכרון, אלא גם בהגנה על הסוגיה עצמה מפני ניסיונות מחיקה, במיוחד מכיוון שישנה יצירה ספרותית עשירה שקדמה לתאריך הכיבוש. באמצעות במה זו, שואפת הקרן להציג את הנרטיב הפלסטיני לעולם מפי בעליו, ולשלב את חוויות הפלסטינים בתוך השטחים ובתפוצות בהקשר ספרותי מאחד המשקף את סבלם ושאיפותיהם.

פתיחת הספרייה זכתה לתגובה רחבה ולחגיגה גדולה מצד אקדמאים ואנשי רוח בספרד, בנוסף לעניין ניכר מצד תושבי השכונה ותיירים המבקרים בברצלונה בצפיפות. מקורות ציינו כי בתי הוצאה לאור והפצה הגיבו במהירות ליוזמה, מה שתרם להעשרת תוכן הספרייה ולמתן המהדורות האחרונות הקשורות לעניין הפלסטיני מיד עם צאתן.

המטה החדש הפך תוך זמן קצר למעין מרכז תרבותי ומידע, אליו מגיעים מבקרים מלאומים שונים המבקשים עזרה בהבנת מימדי הסוגיה הפלסטינית באמצעות ספרות. צוות הספרייה מספק הסברים והצעות קריאה המסייעים למבקרים לגבש תמונה ברורה המבוססת על עובדות היסטוריות וספרותיות, הרחק מהעיוות התקשורתי שעלול להיתקל בו בפלטפורמות אחרות.

בסיום דבריו, הדגיש ביטארי כי 'פיניסטרס פלסטין' תהווה פלטפורמה חיונית להשקת פעילויות חינוכיות ומודעות ואירועים ספרותיים המשרתים יוצרים פלסטינים, סופרים ואמנים. צפוי כי הספרייה תמלא תפקיד מהותי בחיזוק הסולידריות האירופית עם העם הפלסטיני, על ידי מתן סביבה תומכת לדיאלוג תרבותי המבוסס על ידע וספר ככלי להתנגדות לא אלימה.

הספרייה אינה רק מדפים לספרים, אלא מרכז למתן מידע, הצעות ושיחות עם אנשים כדי שיכירו את פלסטין עם סוגייתה וספרותה העתיקה.

פלסטין

ש 27 יונ 2026 11:55 pm - שעון ירושלים

תוכנית ההתנחלות 'מעלה חלחול' בולעת שליש מאדמות העיירה ומכתרת את חקלאי חברון

העושר החקלאי בעיירה חלחול, הממוקמת מצפון לעיר חברון, נתון לאיומים גוברים עקב התפשטות מאחזים על הרכסים ההרריים הסובבים אותה. 'ג'בל אל-ג'ומג'ומה', הנחשב לאחת הפסגות הגבוהות ביותר בפלסטין, בולט כיעד מרכזי לתוכניות אלו, שהובילו לבידוד שטחים נרחבים של אדמות חקלאיות פוריות.

על פי עדויות מהשטח, המצור ההתיישבותי גרם לבידוד של למעלה מ-14 אלף דונם, המהווים שליש משטח העיירה הכולל. חומרת צעד זה טמונה בכך שאדמות אבודות אלו תורמות כ-60% עד 70% מכלל התוצרת החקלאית המקומית, מה שמאיים על פרנסתן של אלפי משפחות המתפרנסות מגידול ענבים.

שורשי תוכנית זו נעוצים בשנת 2020, כאשר עמותות התיישבות החלו ללחוץ להקמת התנחלות שכינו אותה 'מעלה חלחול'. פעילות זו התפתחה והפכה כיום לסדרה של שבע נקודות התיישבות המקיפות את הרכסים, ויוצרות חומה אנושית וצבאית המונעת מחקלאים גישה לשדותיהם ההיסטוריים באופן טבעי.

בעלי האדמות עומדים בפני אפשרויות קשות לגישה לרכושם, כאשר חלקם נאלצים להתגנב בחסות החשיכה כדי להימנע מרדיפה צבאית ותקיפות מתנחלים. מסלול מסוכן זה מסתיים לעיתים קרובות בעימותים ישירים או במעצרים, על רקע פריסה נרחבת של כוחות הכיבוש המגנים על המאחזים המתהווים.

המסלול הרשמי באמצעות 'תיאום מראש' הפך על ידי הרשויות הצבאיות לכלי לסיכול, שכן אישורים ניתנים רק למספר מצומצם מאוד שאינו עולה על 30 איש בשבוע. אישורים אלו מלווים בהגבלות חמורות המונעות כניסת כלי רכב, מה שמאלץ את החקלאים ללכת מרחקים ארוכים העולים על 4 קילומטרים כדי להגיע לאדמותיהם לפרקי זמן קצרים מאוד.

בהקשר קשור, מנגנוני ההתיישבות ממשיכים לפעול מסביב לשעון לבניית תשתית קבועה ויישור קרקעות בואדיות ובהרים הסובבים. למרות מדיניות שיטתית זו להרס המגזר החקלאי, החקלאים מפגינים נחישות להיאחז באדמותיהם ולהעביר את הידע החקלאי לדורות הצעירים כסוג של התנגדות עממית מול ניסיונות הייהוד המתמשכים.

מאחזים אלו הפכו למחסום בין האזרחים לאדמותיהם, והחקלאי מקבל אישור לשעתיים בלבד, שאינן מספיקות אפילו כדי להגיע לאדמתו ברגל.

ערבי ובינלאומי

ש 27 יונ 2026 11:55 pm - שעון ירושלים

ונצואלה מתמודדת עם אסון רעידת אדמה כפולה: מאות קורבנות וצפי לעלייה לאלפים

ונצואלה חוותה ביום רביעי רעידת אדמה עזה שתוארה כ'רעידת אדמה כפולה' בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר, מה שעורר בהלה כללית ברחבי המדינה. אסון טבע זה הוא החזק ביותר שפגע באדמת ונצואלה מזה למעלה ממאה שנה, על פי נתונים שפרסם הסקר הגיאולוגי של ארצות הברית.

הדיווחים הטכניים הבהירו כי הרעידה הראשונה התרחשה בעוצמה של 7.2 בעומק של 21.9 קילומטרים, ולאחריה רעידה שנייה חזקה יותר לאחר 39 שניות בלבד בעוצמה של 7.5. הרעידות התרכזו באזורים הסמוכים לבירה קראקס, מה שהכפיל את היקף הנזקים החומריים והאנושיים שנרשמו בשעות הראשונות.

נשיאת ונצואלה בפועל, דלסי רודריגז, הודיעה בדו"ח ראשוני ולא סופי, על מותם של לפחות 164 בני אדם ופציעתם של כאלף נוספים בדרגות שונות. הרשויות אישרו כי מספרים אלו צפויים לעלות באופן משמעותי ככל שצוותי ההצלה ימשיכו לפנות הריסות ולהגיע לאזורים שנפגעו.

מצדו, הסקר הגיאולוגי של ארצות הברית הציג תרחישים קודרים לאבדות בנפש, וציין כי מספר ההרוגים עשוי לעלות על עשרת אלפים בני אדם בהערכות הגרועות ביותר. תחזית זו נובעת מעוצמת רעידת האדמה הכפולה וקרבתה הרבה למרכזי אוכלוסייה גדולים, בנוסף לעומק הרדוד של הרעידה השנייה.

אזור 'לה גואירה' הממוקם צפונית לבירה קראקס ספג הרס עצום, כאשר עשרות בנייני מגורים קרסו לחלוטין ומתקנים חיוניים אחרים נפגעו. צוותי ההגנה האזרחית פועלים בתנאים קשים ביותר עקב הפסקת חשמל כללית ופגיעה ברשתות התקשורת באזורים שנפגעו קשה ביותר.

ממשלת ונצואלה קראה לאזרחים לאחדות לאומית ולשיתוף פעולה כדי להתגבר על הטרגדיה הלאומית הגדולה הזו שפקדה את המדינה. הנשיאה בפועל קראה לכל המוסדות והצוותים ההתנדבותיים לתרום למבצעי החיפוש וההצלה המתנהלים מתחת להריסות בניסיון למצוא ניצולים.

סרטונים ותמונות שהגיעו מהבירה קראקס הראו מראות קשים של צוותי הצלה הממהרים לחפש נעדרים בין הריסות הבניינים הקורסים. התושבים השתמשו בכלים פרימיטיביים ותאורת טלפונים ניידים בחשכה המוחלטת שכיסתה את העיר לאחר קריסת תחנות הכוח.

משרד החינוך של ונצואלה החליט להשעות את הלימודים ברחבי המדינה עד להודעה חדשה, כאשר מספר רב של בתי ספר ומתקני חינוך הוסבו למרכזי מקלט חירום. צעד זה נועד לספק מקלט בטוח למשפחות שאיבדו את בתיהן או שחוששות לחזור אליהם עקב רעידות המשנה המתמשכות.

המרכזים הגיאולוגיים רשמו למעלה מעשרים רעידות משנה לאחר שתי רעידות האדמה העיקריות, מה שהגביר את מצב החרדה והמתח בקרב התושבים שפרשו ברחובות ובכיכרות הציבוריות. הרשויות הזהירו מפני התקרבות לבניינים סדוקים מחשש לקריסתם הפתאומית כתוצאה מרעידות המשנה המתמשכות הללו.

בזירה הבינלאומית, נמשכו תגובות הסולידריות עם ונצואלה, כאשר מנהיגי אל סלבדור, הרפובליקה הדומיניקנית וברזיל הביעו את נכונותם המלאה להעניק תמיכה מיידית. מדינות אלו הדגישו כי צוותיהן הטכניים והרפואיים מוכנים לפעול ברגע שיתואמו מסדרונות הסיוע הנדרשים.

מזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו, הודיע כי ארצות הברית עומדת לשלוח צוותי הצלה מיוחדים וסיוע הומניטרי דחוף כדי להתמודד עם השלכות האסון. רוביו הדגיש כי וושינגטון עוקבת מקרוב אחר המצב כדי לספק את התמיכה הטכנית והלוגיסטית הנדרשת לרשויות המקומיות במבצעי הסיוע.

ביבשת אירופה, איטליה וספרד הביעו סולידריות רחבה עם העם הוונצואלי, כאשר רומא הודיעה כי תבקש להפעיל את מנגנון ההגנה האזרחית של האיחוד האירופי. מהלך זה נועד לתאם מאמץ אירופי אחיד למימון ופעולות התערבות חירום באזורים שנפגעו בוונצואלה.

ארגון מדינות אמריקה אישר באמצעות מזכ"ל, אלברט רמדן, כי מדינות חצי הכדור המערבי עומדות יחד כדי לתמוך בוונצואלה במצוקה זו. רמדן ציין כי הארגון כבר החל לגייס את המשאבים הנדרשים כדי להבטיח הגעת סיוע לנפגעים במהירות האפשרית.

רעידת אדמה כפולה זו היא החזקה ביותר שפגעה במדינה מזה למעלה ממאה שנה, והשלכותיה עשויות להיות רחבות היקף על האזורים המאוכלסים.

ערבי ובינלאומי

ש 27 יונ 2026 11:54 pm - שעון ירושלים

הסלמה צבאית במצר הורמוז: וושינגטון מעלה כוננות וטהראן מאיימת בתגובה מוחצת

מרכז המידע המשותף של הצי האמריקאי (JMIC) הודיע היום (שבת) על העלאת רמת האיום הימי במצר הורמוז לסיווג 'גבוהה באופן משמעותי'. החלטה זו באה בעקבות סדרת תקיפות שכוּונו נגד ספינות סוחר בנתיב המים החיוני, מה שדחף את הכוחות האמריקאים לנקוט אמצעי זהירות מחמירים כדי להבטיח את ביטחון השיט הבינלאומי.

במקביל להעלאת הכוננות, חשף המרכז הרחבת נתיב שיט במצר ליד המים הטריטוריאליים של סולטנות עומאן, במטרה להכיל תנועה מוגברת של ספינות בשני הכיוונים. צעד טכני זה מגיע בהקשר אסטרטגי שמטרתו לצמצם את יכולת השליטה או ההשפעה האיראנית במעבר זה, שדרכו עובר חלק גדול מאספקת האנרגיה העולמית.

מצדו, מוחסן רזאי, יועצו של המנהיג העליון האיראני ומפקד משמרות המהפכה לשעבר, הפנה אזהרות חריפות לממשל האמריקאי בנוגע לעתיד ההבנות הבילטרליות. רזאי הדגיש כי טהראן לא תעמוד בחיבוק ידיים מול מה שתיאר כהפרה של וושינגטון את מזכר ההבנות שנחתם בין הצדדים, והדגיש כי התגובה האיראנית תהיה מיידית ונחרצת.

הבכיר האיראני האשים את ארצות הברית בהפרת סעיפים 1 ו-5 של ההסכם באמצעות תמיכה בכוחות אזוריים ועוררות מתיחות באזור המצר. הוא הבהיר בהצהרותיו כי המהלכים האמריקאים האחרונים מהווים ערעור על המאמצים הדיפלומטיים שהושקעו להשגת המזכר שנחתם ב-18 ביוני הנוכחי.

באותו הקשר, מקורות דיפלומטיים איראניים ראו את התקיפה האמריקאית האחרונה בעיר החוף סיריק ככזו שהתבססה על תירוצים בלתי מוכחים לגבי תקיפת מכלית סוחר. המקורות ציינו כי ספינות העוברות במצר כפופות להליכי פיקוח בפיקוח משמרות המהפכה בהתאם לחוקים הנהוגים, וראו בתקיפות האמריקאיות הפרה בוטה של הריבונות.

התפתחויות שטח אלו מגיעות לאחר הודעת הטלוויזיה האיראנית הרשמית על כך שרציף נמל סיריק הותקף במה שתיארה כ'תקיפה עוינת' ביום שישי בערב. משמרות המהפכה האיראניים הגיבו בהכרזה על תקיפת עמדות של הכוחות האמריקאים באזור, מה שמעיד על כניסת שני הצדדים למעגל חדש של עימות ישיר.

מצד שני, הפיקוד המרכזי האמריקאי (סנטקום) אישר ביצוע תקיפות אוויריות בתוך שטח איראן, והבהיר כי הן באו בתגובה לתקיפה שכוּונה נגד ספינת סוחר ביום חמישי שעבר. וושינגטון הדגישה את מחויבותה להגן על חופש השיט במצר הורמוז ולהתמודד עם כל איום המכוון נגד ספינות אזרחיות.

בהתפתחות המגבירה את מורכבות התמונה האזורית, הודיעה ממלכת בחריין היום (שבת) כי הותקפה על ידי כלי טיס בלתי מאוישים, והטילה על טהראן את מלוא האחריות להסלמה זו. מנאמה תיארה את התקיפה כהפרה בוטה של ריבונותה וניסיון מכוון לערער את מאמצי השלום והיציבות שאליהם מכוונות ההבנות האחרונות.

יצוין כי מזכר ההבנות שנחתם ב-18 ביוני נועד בעיקר לפתוח מחדש את מצר הורמוז לשיט מסחרי ולהקל על חומרת המשבר הכלכלי העולמי. אולם, ההסלמה הצבאית ההדדית וההאשמות בהפרת הסעיפים מציבות הסכם שביר זה על סף קריסה, בצל ציפייה בינלאומית להשלכותיו על שוקי הנפט והגז.

איראן תגיב במהירות ובאופן מוחץ על כל הפרה של סעיף כלשהו במזכר ההבנות שנחתם עם ארצות הברית.

פלסטין

ש 27 יונ 2026 11:54 pm - שעון ירושלים

מעל ההריסות והגגות... יוזמות פרטיות להחייאת ענף העופות ההרוס בעזה

במראה המגלם את הנחישות לשרוד, הפך האזרח רסאן את גג ביתו בעיר עזה לחוות גידול עופות קטנה, מתריס נגד מציאות ההרס שפקדה את כל המגזרים היצרניים. באמצעות יוזמה זו, רסאן שואף להחזיר חלק קטן ממה שאיבד המגזר במהלך המלחמה המתמשכת, כאשר הוא מספק טיפול לקבוצת ציפורים בתוך כלובים מעץ פשוטים.

צעד אישי זה מגיע לאחר שעופות חיים נעלמו לחלוטין מהשווקים המקומיים, מה שדחף את התושבים לחפש חלופות שיספקו להם מינימום ביטחון תזונתי. רסאן הסביר כי רעיון הפרויקט נבע מהצורך הדחוף במזון, במיוחד לאחר התנאים הקשים שעברו התושבים והצורך של חלקם לאכול מזון לבעלי חיים כדי לשרוד בשיא המשבר.

במישור הרשמי, נתונים שפורסמו על ידי משרד החקלאות בעזה חשפו היקף קטסטרופלי של הרס שפקד את ענף העופות, כאשר שיעור החוות ההרוסות הגיע ליותר מ-99% מכלל חוות עופות הבשר. ההרס לא עצר כאן, אלא כלל הרס שיטתי של מפעלי מזון ואינקובטורים, מה שהוביל לשיתוק מוחלט של כושר הייצור המקומי.

מקורות רשמיים אישרו כי קריסה זו בענף העופות השתקפה באופן ישיר ומסוכן על רמות התזונה של האוכלוסייה, בהיותו המקור הראשון והעיקרי לחלבון מן החי. עם היעדר ייצור מקומי, השווקים תלויים כעת לחלוטין בבשר קפוא מיובא, המלווה בחששות וספקות בריאותיים רבים.

מומחי בריאות הציבור הזהירו מפני הסכנות שבהסתמכות על עוף קפוא לאור הפסקות החשמל התמידיות והיעדר אמצעי קירור מתאימים בעזה. המומחים ציינו כי חזרת תהליכי הפשרה והקפאה מחדש יוצרת סביבה פורייה לצמיחת חיידקים מסוכנים כמו סלמונלה וקמפילובקטר הגורמים להרעלת מזון חריפה.

החששות הרפואיים גוברים כי חיידקים אלו עלולים להוביל לסיבוכים בריאותיים חמורים, במיוחד בקרב ילדים הסובלים ממילא מתת-תזונה וממערכת חיסונית חלשה. הדיווחים מאשרים כי תסמיני הקאות ושלשולים הנובעים מזיהום בשר קפוא מחמירים את המצב הבריאותי הכללי של האוכלוסייה הנצורה, החסרה טיפול רפואי הולם.

למרות אתגרים חמורים אלו ומניעת הכנסת ציוד ייצור חקלאי, יוזמות הגידול הביתי על הגגות נשארות קרן אור להחייאת ענף חיוני זה. מה שרסאן ואזרחים אחרים עושים משקף רצון קולקטיבי להתמודד עם מדיניות ההרעבה, ולחפש פתרונות עצמיים לשיקום מה שהרסה המלחמה למען הישרדות.

גידול ציפורים מחדש אינו רק פרויקט אישי, אלא ניסיון לספק מקור מזון בטוח לנוכח משבר שפקד כל פרט בחיי היומיום.

פלסטין

ש 27 יונ 2026 11:53 pm - שעון ירושלים

בין ההריסות וצמא הקיץ.. משפחה עזתית הופכת שקיות מים קרים לגלגל הצלה אחרון

ברצועת עזה מתגלות תמונות קשות של עמידה איתנה כפויה, כאשר הצורך הפך ממניע להמצאה לפן נוסף של דיכוי יומיומי. מכונת המלחמה הישראלית הותירה לפלסטינים רק מחסור וחזרה לאמצעי מחיה פרימיטיביים ביותר כדי להבטיח את המינימום של הישרדות בתוך ההריסות הנערמות בכל סמטה.

בלב בית רעוע ומתפורר, משפחת הפלסטיני אבו מקדאד מגלמת את טרגדיית הצמא הפוקדת את הרצועה. בקבוק המים הקרים, שהיה פעם אחד הדברים המובנים מאליהם, הפך למטבע נדיר ולמוצר תחרותי קשה הנמכר תמורת פרוטות זעומות המרוות את צימאונם של ילדים רעבים.

האב יושב עם בנו הצעיר וביניהם חבית מים גדולה, קבוצת שקיות פלסטיק וצידנית מלאה בקוביות קרח. הנער עוזר לאביו לשאוב מים ולשים אותם בשקיות, ואז לקשור אותם היטב, בניסיון לספק מוצר שהעקורים זקוקים לו נואשות עם עליית הטמפרטורות.

עזה חסרה כיום גנרטורים ודלק, מה שהפך השגת לגימת מים קרים למשאלה רחוקה עבור רבים. תהליך שגרתי זה שאבו מקדאד מבצע אינו רק עסק מסחרי, אלא קרב יומיומי כדי לספק את מחיר המזון למשפחתו החיה תחת גג המאיים להתמוטט.

האב אומר בנימה מלאה בשברון לב שחייו קשורים לחלוטין למה שהוא מוכר במהלך היום, שאם יצליח לשווק את שקיות המים יוכל להאכיל את ילדיו, ואם לא – הם ילכו לישון רעבים. הוא מוסיף שהשגת מים וקרח כשלעצמם היא מסע מפרך הדורש חיפוש ארוך בעיר שהמלחמה כיבתה את אורותיה.

המצב בעזה מצביע על כך שצריכת המים לנפש ירדה לרמות קטסטרופליות הנעות בין 5 ל-10 ליטרים בלבד. מקורות בשטח מאשרים כי משבר הצמא החמיר באופן חסר תקדים לפני קיץ השנה, עם השבתה כמעט מוחלטת של מערכות האספקה והתחזוקה הבסיסיות.

אבו מקדאד חי עם ילדיו בתוך מה שנותר מקירות ביתם שנהרס חלקית בהפצצה, שם השתמש ביריעות ובפלסטיק כדי לתקן את הפתחים. האב מתאר את שהותם בתוך מבנה רעוע זה כ'הגנה מאלוהים', בהיעדר כל אפשרויות אחרות לדיור או מחסה בטוח.

המשפחה נזכרת במרירות בימי העקירה הכפויה ובפלישת כוחות הכיבוש לביתם, שם בתם אויימה ישירות בנשק רק בגלל שהחזיקה טלפון נייד. כשחזרו לאחר מסע עקירה מר ונמהר, מצאו את ביתם שבנו בעמל רב הפך להריסות ולמחסן של שאריות בתים סמוכים.

הבן יוצא מדי יום לפרוש את מרכולתו על הכבישים ובין אוהלי העקורים הצפופים, קורא בקול צרוד 'מים קרים' עד שגרונו מתייבש. למרות המאמץ הפיזי הקשה, הנער ואביו מתמודדים עם בעיות טכניות הקשורות לאובדן נזילות כספית והשבתת יישומים בנקאיים המונעים מהם לקבל את תמורת סחורתם הפשוטה.

בימים מסוימים, האב חוזר לביתו בידיים ריקות, לא מסוגל אפילו לספק את מחיר 'קוביות הקרח' ליום המחרת. זהו מחזור חיים אומלל המתחיל בחיפוש אחר טיפת מים נקיים ומסתיים בקול אבוד בחום השמש, בתוך התעלמות בינלאומית מסבלם של אלפי משפחות דומות.

המשפחה משגרת זעקת מצוקה משותפת הדורשת מהעולם להביט בהם בעין של רחמים ולספק חיים בכבוד הראוי לבני אדם. בעזה הנצורה, השאיפה כבר אינה קשורה לתארים אקדמיים או להצלחה מקצועית, אלא התקווה הגדולה ביותר היא למכור שקית מים כדי להבטיח ארוחת ערב אחת.

הערכות סטטיסטיות מצביעות על כך שעד 96% מתושבי הרצועה אינם מקבלים מים מספקים או נקיים, מה שמבשר על אסונות בריאותיים וסביבתיים. עם המשך המלחמה, סיפורים כמו סיפורו של אבו מקדאד נשארים עדות חיה למלחמת הרעב והצמא המופעלת נגד אזרחים בעזה.

אם אמכור, אוכל, ואם לא אמכור, לא אוכל.. העניין אינו מסחר ככל שהוא מאבק יומיומי על הישרדות.

פלסטין

ש 27 יונ 2026 11:53 pm - שעון ירושלים

יוזמות חינוכיות אלטרנטיביות בעזה כדי להתמודד עם קריסת האוניברסיטאות והכשרת סטודנטים לשוק העבודה הדיגיטלי

בהיעדרם הכפוי של מוסדות אקדמיים כתוצאה מהמלחמה שפגעה בכל היבטי מגזר החינוך בעזה, צצו יוזמות נוער ומרכזי הכשרה אלטרנטיביים כגלגל הצלה לסטודנטים. יוזמות אלו משתמשות באוהלים ובמבנים פגועים כמפקדות, ושואפות ליצור מציאות חדשה המקשרת צעירים עם מיומנויות העידן הדיגיטלי ושוק העבודה העולמי המקוון, בניסיון להתגבר על השפעות המצור וההרס.

אשרף אל-עיסאווי, המנהל הכללי של המוסד הקנדי המפקח על הכשרת הסטודנטים, הסביר כי מרכזים אלו נועדו לצייד את הבוגרים במיומנויות היישומיות הנדרשות לתחומי התמחותם, לנוכח קריסת המערכת החינוכית המסורתית. הוא ציין כי הניסיון מתמקד בפיתוח אנושי, חינוך צעירים וקביעת יעדיהם המקצועיים, במיוחד לאחר שהתהליך החינוכי הרשמי ברצועה הופסק למשך למעלה משנתיים.

מטרותיהם של מרכזים אלו, שהוקמו במאמצים התנדבותיים ומוסדיים מקומיים, אינן מוגבלות להענקת תעודות אקדמיות, אלא מתמקדות באופן אינטנסיבי בתחומי התכנות, עיצוב גרפי, תרגום ויצירת תוכן. לדברי המנהלים, גישה זו מעניקה לבוגרים את היכולת להתחרות בשווקים בינלאומיים באמצעות פלטפורמות עבודה עצמאית, תוך מתן תוכניות מקבילות לתמיכה פסיכולוגית ומקצועית כדי להתמודד עם לחצי המלחמה.

מצדו, המדריך עלי סאלח סקר את האתגרים העצומים העומדים בפני תהליך ההכשרה, ובראשם מחסור במקומות זמינים והפסקות חשמל מתמשכות, מה שמאלץ אותם להסתמך על אנרגיה סולארית מוגבלת. מרכזים אלו סובלים גם מחולשה חמורה ברשתות האינטרנט והפרעות מתמשכות, בנוסף למחסור חמור במכשירים חכמים וציוד טכני חיוני להשלמת ההכשרות המעשיות ביעילות.

למרות קשיים אלו, נתונים מקומיים מצביעים על קפיצת מדרגה באימוץ קורסים בבינה מלאכותית ועבודה עצמאית בקרב צעירים, כאשר המספרים הוכפלו באופן משמעותי בחודשים האחרונים. מומחים רואים בגישה זו את החלון היחיד שנותר להתגבר על הבידוד הגיאוגרפי והכלכלי, מה שהופך את 'כלכלת הידע הדיגיטלי' לאסטרטגיית הישרדות לאומית מול קריסה חינוכית מקיפה.

כשבתי הספר שלי הופצצו, הרגשתי שהעתיד שלי נגמר, אבל הצטרפותי למרכז ההכשרה כאן החזירה לי את התקווה. לא רק למדתי קוד, אלא למדתי איך למכור את השירותים שלי כעצמאית כדי לפרנס את משפחתי.

פלסטין

ש 27 יונ 2026 11:53 pm - שעון ירושלים

הניצול היחיד מבין 40 איש.. הילד מוחמד ע'בון ממתין לשרידי משפחתו מתחת להריסות עזה

הילד מוחמד ע'בון, בן 12, עומד לבדו מול תלי הריסות שפעם היו בית שוקק חיים, צופה בשתיקה כבדה בניסיונות צוותי החילוץ להגיע לגופות משפחתו. מוחמד הוא הניצול היחיד מהטבח שביצע צבא הכיבוש הישראלי במשפחתו ב-9 באוקטובר 2025, ליל ההכרזה על הפסקת אש, ומוצא את עצמו לפתע יתום מול מציאות העולה על יכולתו לשאת.

צוותי ההגנה האזרחית ברצועת עזה ממשיכים בפעולות החיפוש והחפירה בין העפר והאבק, בניסיון לחלץ את שרידיהם של כ-40 מבני משפחת ע'בון שנהרגו בהפצצה. מקורות בשטח דיווחו כי העבודה מתבצעת בתנאי חילוץ קשים ביותר, כאשר לצוותים חסר ציוד כבד ומכונות הדרושות להרמת ההריסות העצומות המכסות את גופות החללים מזה חודשים ארוכים.

דובר ההגנה האזרחית, מחמוד בסל, תיעד בסרטון את מאמצי הצוותים שהצליחו עד כה לחלץ רק גופות של שתי נשים מתחת להריסות. בסל הסביר כי אחיו וקרובי משפחתו של מוחמד עדיין נעדרים מתחת להריסות הבית ההרוס, והדגיש כי המטרה העיקרית כעת היא לכבד את החללים הללו בקבורה לאחר חילוצם מבין ההריסות שהפכו לקבר אחים.

סיפורו של מוחמד משקף את הטרגדיה של אלפי ילדים ברצועת עזה שאיבדו את יקיריהם ועדיין ממתינים לפרידתם האחרונה, כאשר הערכות רשמיות מצביעות על כ-8500 חללים מתחת להריסות באזורים שונים ברצועה. נעדרים אלה מייצגים פצע מדמם למשפחותיהם שאינן יכולות להגיע אליהם עקב המשך ההתקפות הישראליות השיטתיות והיעדר האמצעים הלוגיסטיים של ההגנה האזרחית.

בהקשר קשור, דוחות סטטיסטיים חשפו נתונים מזעזעים על השפעות המלחמה על הילדות, כאשר מספר הילדים היתומים בעזה הגיע לכ-85 אלף ילדים. מתוכם, 27 אלף ילדים איבדו את שני הוריהם, מה שמציב אותם מול סכנת אובדן ואיבוד טיפול רפואי וחברתי על רקע הרס התשתיות ומוסדות הסיוע ברצועה.

מקורות בהגנה האזרחית פנו בקריאה דחופה לקהילה הבינלאומית, והדגישו את הצורך המוסרי וההומניטרי להתערב ולהגן על ילדי עזה מפני זוועות המלחמה המתמשכת. המקורות הדגישו כי מה שילדים כמו מוחמד ע'בון מתמודדים איתו מהווה הפרה בוטה של כל החוקים הבינלאומיים, כאשר הם נאלצים לשאת באחריות כבדה בעודם בראשית חייהם, תוך אובדן מוחלט של ביטחון ותמיכה.

מתחת להריסות נמצאים כ-40 מבני משפחתו של הילד ע'בון, בעוד שהצלחנו עד היום לחלץ רק שתי נשים בתנאים מורכבים ומחסור חמור באמצעים.

ערבי ובינלאומי

ש 27 יונ 2026 11:52 pm - שעון ירושלים

תיווך קטרי-פקיסטני אינטנסיבי להכלת ההסלמה בין וושינגטון לטהראן לאחר התקפות הדדיות

המהלכים הדיפלומטיים באזור מואצים בהובלה קטרית ופקיסטנית, שמטרתם לרסן את ההסלמה הצבאית הגוברת בין ארצות הברית לאיראן. מקורות יודעי דבר דיווחו כי דוחא ואסלאמאבאד דוחפות במרץ לארגון סבבי דיאלוג חדשים בין הצדדים בימים הקרובים, במטרה להתגבר על המכשולים המאיימים על המשך ההבנות הקיימות.

מאמצים אלו מגיעים בעקבות התפתחויות מסוכנות בשטח, כאשר כוחות אמריקאים ביצעו תקיפות צבאיות נגד עמדות איראניות ביום שישי האחרון בערב. במקביל, הודיעה מנאמה כי שטחה הותקף על ידי כטב"מים שיצאו מהצד האיראני, מה שהעמיד את האזור על סף עימות כולל המאיים על ביטחון נתיבי המים הבינלאומיים.

במסגרת מאמצים אלו, שייח' מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אל-ת'אני, ראש ממשלת קטאר ושר החוץ, קיים שיחות טלפון אינטנסיביות שכללו את עמיתיו הסעודי הנסיך פייסל בן פרחאן והמצרי באדר עבד אל-עאטי. הדיונים התמקדו בצורך בתיאום עמדות ערביות ואזוריות כדי למנוע הידרדרות האזור לסכסוכים רחבים יותר שאינם משרתים את יציבות העמים.

ראש ממשלת קטאר הדגיש במהלך התייעצויותיו את החשיבות האסטרטגית של הבטחת חופש השיט במצר הורמוז, וראה בו עורק חיוני לכלכלה העולמית שאין לפגוע בו. הוא קרא לצורך לדבוק בדרך הדיפלומטיה ולהפחית את חומרת הרטוריקה המלבה, תוך התמקדות בבנייה על ההישגים שהושגו בעבר במסגרת מזכר ההבנות המשותף בין וושינגטון לטהראן.

דוחא הביעה את תמיכתה המלאה במשא ומתן המתנהל, והדגישה כי פתרונות ברי קיימא לסוגיות התלויות ועומדות ניתנים להשגה רק באמצעות דיאלוג ואמצעים שלווים. משרד החוץ הקטרי ציין כי הצלחת המסלול הדיפלומטי תפתח אופקים חדשים לפיתוח ושגשוג במזרח התיכון, מה שיחזק את הסיכויים לשלום קבוע ויגשים את האינטרסים המשותפים של כל הצדדים.

ברמה האזורית, שררה גינוי נרחב לתקיפה שכוּונה נגד ממלכת בחריין, כאשר דוחא תיארה את האירוע כהפרה בוטה של הריבונות הלאומית והפרה מפורשת של עקרונות המשפט הבינלאומי. קטאר דרשה איפוק והרחקת האזור מהשלכות של כל הסלמה צבאית שעלולה להוביל לתוצאות הרסניות לביטחון האזורי.

מצדו, מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ הדגישה את עמידתה המלאה לצד מנאמה בכל הצעדים שהיא נוקטת כדי להגן על ביטחונה ויציבותה, וגינתה בחריפות את התקפות הכטב"מים. גם סעודיה, איחוד האמירויות וכווית פרסמו הצהרות נפרדות שבהן גינו את התקיפות, ותיארו אותן כאיום ישיר על הביטחון והיציבות האזוריים והבינלאומיים וכעבירה על אמנת האומות המאוחדות.

התיווך הקטרי-פקיסטני הנוכחי נועד להבהיר את נקודות המחלוקת המהותיות, במיוחד אלו הקשורות להסדרי הביטחון במצר הורמוז ובגבולות הימיים. הצדדים המתווכים שואפים למצוא נוסחה מוסכמת שתמנע הישנות של חיכוכים צבאיים ותבטיח חזרה לשולחן המשא ומתן כאפשרות היחידה לסיום המשבר הנוכחי בין המעצמות הגדולות והאזוריות.

יש להרחיק את האזור מהשלכות התקפות בלתי מוצדקות, תוך צורך לבנות על מה שהושג במסגרת מזכר ההבנות לביסוס הביטחון האזורי והבינלאומי.

פלסטין

ש 27 יונ 2026 11:52 pm - שעון ירושלים

משבר התרופות בגדה המערבית: חולים מתמודדים עם סכנת מוות ומחסור חמור בתרופות לסרטן

ערי הגדה המערבית עדות למשבר בריאותי שקט המחמיר מיום ליום, כאשר אלפי פלסטינים מוצאים את עצמם מתמודדים ישירות עם מחלות ללא נשק התרופות. ברחובות רמאללה ובמחוזות אחרים, כרטיס הבריאות כבר אינו מבטיח לבעליו קבלת טיפול נחוץ, ולעיתים קרובות הוא הופך לפיסת נייר חסרת תועלת מול מדפי בתי המרקחת הממשלתיים הריקים.

נתונים מהשטח מצביעים על כך שכמחצית מהפלסטינים בעלי ביטוח בריאות רשמי אינם יכולים ליהנות משירותיו בפועל עקב מחסור חמור במלאי התרופות. מציאות קשה זו מציבה את החולה בפני אפשרויות מרות: או המתנה שעלולה להתארך ולהוביל להידרדרות במצבו, או ניסיון לגייס סכומי כסף עצומים לרכישת הטיפול מבתי מרקחת פרטיים.

נתונים שפורסמו על ידי גורמים רפואיים חושפים את היקף האסון, כאשר תרופות צורכות כ-40% מההכנסה החודשית של האזרח הפלסטיני הנאלץ לממן אותן מכיסו. חולים רבים נאלצים ללוות כספים או למכור את רכושם האישי כדי להבטיח מנות טיפול למחלות כרוניות כמו סוכרת ולחץ דם, שאינן סובלות עיכוב או הפסקה.

בסיור במחסני משרד הבריאות הפלסטיני, הנתונים מראים שהמשבר הגיע לרמות חסרות תקדים, כאשר נרשם מלאי 'אפס' לכ-180 סוגי תרופות מתוך 520 סוגים חיוניים. מחסור זה אינו עוצר בתרופות רגילות, אלא מתרחב לכלול ציוד רפואי חיוני שהוביל לשיתוק חלקי במתקני הבריאות הציבוריים.

הקבוצה הפגיעה ביותר היא חולי סרטן וגידולים, כאשר המחסנים חסרים 50 סוגי טיפול מתוך 97 סוגים שאמורים להיות מסופקים על ידי המשרד. הפסקה זו מעמידה את חייהם של כ-4000 חולי סרטן בסכנה, כאשר הם מתמודדים עם סכנת מוות כתוצאה מהיעדר פרוטוקולי טיפול כימותרפי ותומך.

השלכות המשבר לא עצרו רק בזמינות התרופות, אלא התרחבו לחדרי הניתוח, כאשר כ-11 אלף ניתוחים מתוכננים נדחו. הסיבה העיקרית לדחייה זו היא מחסור בחוטים כירורגיים ובציוד רפואי פשוט שבלעדיו לא ניתן לבצע כל התערבות כירורגית, מה שמגדיל את רשימות ההמתנה ואת סבלם של החולים.

מקורות דיווחו כי המשבר הפיננסי החמור ממנו סובלת הרשות הפלסטינית הוא הגורם העיקרי לקריסה בריאותית זו, במיוחד עם המשך החזקת כספי הסליקה על ידי הכיבוש. כספים אלה, המהווים שני שלישים מהכנסות הרשות, גרמו להצטברות חובות של משרד הבריאות כלפי חברות תרופות וספקים, שהגיעו ל-1.3 מיליארד שקלים.

כתוצאה מחובות עתק אלה, מספר רב של ספקים וחברות תרופות מקומיות ובינלאומיות הפסיקו לספק משלוחים חדשים למשרד, מה שהוביל להתרוקנות המלאי האסטרטגי. קושי פיננסי זה הפך את מערכת הבריאות לבלתי מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה כלפי החולים, והפך את בתי החולים הממשלתיים למרכזי אבחון החסרים את כלי הטיפול בפועל.

חולים הסובלים ממחלות נדירות וכרוניות, כמו 'מחלת קרוהן', מספרים סיפורים כואבים על הפסקת מנות הטיפול שלהם למשך חודשים רצופים, מה שמחזיר אותם לנקודת ההתחלה של כאב וחוסר אונים. חולים אלה מתארים את מצבם כחיים במאבק עם 'חיה פראית' שניתן לאלף רק באמצעות תרופות קבועות, ובלעדיהן, קיום חיים נורמליים הופך לבלתי אפשרי.

בצל תמונה קודרת זו, החולה הפלסטיני נשאר החוליה החלשה במאבק הפוליטי והכלכלי, כאשר הוא דורש זכות בסיסית המובטחת על ידי כל החוקים הבינלאומיים. המשך משבר התרופות בגדה המערבית פותח חזית כאב חדשה המתווספת לחזיתות המצור והתוקפנות, מה שמחייב התערבות דחופה להצלת מה שניתן להציל מחייהם של המותשים.

כאשר תרופה הופכת למותרות, למרבה הצער, מחלה הופכת לגזר דין מוות.

פלסטין

ש 27 יונ 2026 11:52 pm - שעון ירושלים

מסמך שהודלף חושף את תוכנית 'מועצת טראמפ' לניהול עזה: חסינות מקיפה והשתלטות חינם על מתקני ציבור

דיווחים עיתונאיים בינלאומיים חשפו טיוטת החלטה שהודלפה, המורכבת מארבעה עמודים, המבהירה את הכיוונים השנויים במחלוקת של 'מועצת השלום' שהוכרזה על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לניהול רצועת עזה. המסמך, המסווג כ'רגיש', מראה את שאיפת המועצה להבטיח חסינות משפטית מקיפה לחבריה, לכוחותיה הבינלאומיים ולספקיה, מה שיגן עליהם מכל תביעה משפטית או מעצר בתוך הרצועה.

הטיוטה המוצעת מעניקה לחברי המועצה המבצעת, למשרד הנציג העליון ולכוחות המשתתפים בפעולות השיקום פטור מלא מהופעה בפני בתי המשפט המקומיים בעזה. על פי סעיפים אלה, ליו"ר המועצה, דונלד טראמפ, יש סמכות בלעדית להסיר חסינות מכל אדם, בתנאי שיקבל את הסכמת רוב חברי המועצה המבצעת השבעה.

המועצה המבצעת כוללת אישים בולטים במעגל הקרוב של טראמפ, ביניהם חתנו ג'ארד קושנר, השליח המיוחד סטיב ויטקוף, בנוסף לראש סגל הבית הלבן סוזי ווילס ויועץ הביטחון הלאומי מרקו רוביו. הרכב זה משקף את רצון הממשל האמריקאי להדק את האחיזה הפוליטית והביטחונית בתיק ניהול עזה בשלב שלאחר המלחמה.

בנוסף לחסינות המשפטית, המסמך כלל סעיף המאפשר למועצה ולכוחותיה הבינלאומיים לקבל מבנים ומתקני ציבור בתוך רצועת עזה בחינם וללא כל עלויות. מומחים משפטיים הזהירו כי נוסח זה עלול להכשיר השתלטות על רכוש פלסטיני ציבורי או פרטי ללא הסכמת בעליו או מתן פיצויים הוגנים, בהיעדר מסגרת חוקית המסדירה את פעילות כוחות אלה.

בהקשר של מהלכים בשטח, מקורות דיווחו כי הנציג העליון של המועצה, הדיפלומט הבולגרי ניקולאי מלאדנוב, מקיים סדרת פגישות בבירה המצרית קהיר. פגישות אלה עם גורמים פלסטיניים שנבחרו על ידי המועצה נועדו להשלים את המסגרות הארגוניות והלוגיסטיות לתחילת העבודה בפועל בתוך הרצועה, למרות שפרויקט החסינות טרם הוצג לצד הפלסטיני.

הדלפות אלה עוררו גל של ביקורת בקרב מומחי המשפט הבינלאומי, כאשר עורכת הדין אמילי שפר עומר מאן ראתה במסמך ניסיון מפורש להתחמק מאחריות לכל הפרה שעלולה להתרחש. היא סברה כי היעדר אחריות עלול להוביל לאסונות במקרה של תקריות ירי או מקרי מוות בקרב אזרחים במהלך יישום פרויקטים של שיקום.

מצדו, גורם במועצת השלום הכחיש את נכונות האמור במסמך שהודלף, ותיאר את המידע הכלול בו כ'מטעה ולא מדויק'. הגורם הדגיש כי המועצה מתכננת להבטיח שכל העובדים יהיו כפופים לחוקים הקיימים ולפתח מנגנונים ברורים לפיקוח ואחריות, אך לא סיפק פרטים ספציפיים לגבי אופי מנגנונים אלה או הגורמים שיפקחו עליהם.

תוכניות המועצה, על פי קבלנים משתתפים, מצביעות על כוונה לבנות בסיס צבאי לכוחות הבינלאומיים ומרכזים לוגיסטיים גדולים באזורים אסטרטגיים ברצועה. המשימה העיקרית של כוחות אלה תהיה לתמוך בתהליך פירוק הנשק של הפלגים הפלסטיניים, מה שתוכנית טראמפ רואה כנדבך מרכזי להבטחת היציבות העתידית באזור.

משקיפים רואים במסמך זה שיקוף של מגמה לכפות סמכות דה פקטו בעזה החורגת מהחוקים הבינלאומיים והנורמות הדיפלומטיות המקובלות. השאלה נותרה פתוחה לגבי מידת ההכרה של הקהילה הבינלאומית או הגורמים הפלסטיניים בצעדים אלה, במיוחד מכיוון שההחלטה המוצעת נכנסת לתוקף מיד עם חתימת הנציג העליון של המועצה ללא צורך בהסכמים דו-צדדיים.

הפרויקט יוצר מערכת משפטית משלו, הרחק מכל פיקוח חיצוני או יישום של המשפט הבינלאומי.

ISRAELI AFFAIRS

ש 27 יונ 2026 8:33 pm - שעון ירושלים

שר ישראלי לשעבר: נתניהו הוביל את המדינה לתלות משפילה בטראמפ ואיבד את עצמאותנו

שר המשפטים הישראלי לשעבר, דניאל פרידמן, תקף בחריפות את ראש הממשלה בנימין נתניהו, וטען כי חולשתו הפוליטית פתחה את הדלת בפני נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להוביל את ישראל במסלול שתיאר כ'מסע השפלה חסר תקדים'. פרידמן הסביר במאמר שפורסם בעיתון מעריב כי התלות המוחלטת בוושינגטון בתקופת טראמפ גרמה לתל אביב לאבד את עצמאותה, שלמענה הקריבו דורות עוקבים.

השר לשעבר התייחס להשלכות המלחמה המתמשכת ברצועת עזה, והדגיש כי תמונות ההרס והרג ילדים ונשים המסתובבות בעולם הובילו למהפך רדיקלי בתודעה העולמית נגד ישראל. פרידמן סבר כי האהדה שישראל זכתה לה בעקבות אירועי השבעה באוקטובר התפוגגה לחלוטין, ובמקומה באה תמיכה עממית רחבה בעמדה הפלסטינית, אפילו בקרב בעלות בריתה המסורתיות של תל אביב.

פרידמן חשף את מאחורי הקלעים של משבר דיפלומטי שהתרחש בספטמבר 2025, כאשר ישראל ביצעה ניסיון התנקשות כושל בפקידי חמאס בעת שהותם בקטאר למשא ומתן. הוא ציין כי טראמפ אילץ את נתניהו אז להתנצל בפומבי ובאופן משפיל בפני ההנהגה הקטארית באמצעות שיחת טלפון מהבית הלבן, תוך התחייבות לא לחזור על התקפות בשטחי קטאר.

המאמר קבע כי התנצלות זו לא הייתה רק צעד דיפלומטי, אלא ביטוי בוטה למידת החולשה שישראל הגיעה אליה בתקופת נתניהו. פרידמן הוסיף כי פרטי השיחה שפורסמו ברחבי העולם הראו את ישראל כמדינה חסרת ריבונות ופועלת רק על פי תכתיבים אמריקאים ישירים, מה שתיאר כהקדמה לימים קשים יותר.

בהקשר של התיק האיראני, פרידמן מתח ביקורת על חתימת וושינגטון על הסכם מסגרת עם טהראן, והדגיש כי העמדה הישראלית בו התעלמה לחלוטין. הוא הסביר כי ההסכם הגביל את יכולתה של ישראל לפעול נגד חיזבאללה בלבנון, מה שהפך את האינטרסים הביטחוניים הישראליים למשניים מול רצונו של טראמפ להבטיח את זרימת הנפט דרך מצר הורמוז.

השר לשעבר תיאר את ישראל תחת הבנות אלו כ'מטבע סחיר' בסכסוכים בינלאומיים גדולים שלתל אביב אין כל השפעה על ניהולם. הוא ציין כי טראמפ, בשאיפתו לסיים מלחמות ולחתום על עסקאות, היה מוכן להקריב את האינטרסים החיוניים של ישראל בתמורה לרווחים כלכליים ופוליטיים עבור ממשלו.

פרידמן גם הזהיר מפני התגברות מה שתיאר כ'טרור יהודי' בגדה המערבית, וציין קיומה של אפליה ברורה בטיפול המשפטי בין מתנחלים לפלסטינים. הוא סבר כי הצהרות קיצוניות של שרים בממשלה הנוכחית מחזקות את עמדת אויבי ישראל ומגבירות את הסבירות להטלת סנקציות בינלאומיות קשות עליה.

פרידמן האשים את נתניהו בהעדפת האינטרס האישי שלו והישארותו בשלטון על פני האינטרס העליון של המדינה, וציין כי הוא מאריך את המלחמה בעזה כדי לברוח מאחריות על כישלון אוקטובר. הוא סבר כי נתניהו גרר את המדינה למלחמה ללא סוף, תוך ניצול מצב החירום לחיזוק מעמדו הפוליטי למרות האסונות שפקדו את הצבא והחברה.

למרות ביקורתו, פרידמן ציין קיומו של 'יתרון' יחיד בניהולו של טראמפ את ענייני ישראל, והוא יכולתו לכפות הפסקת מלחמה שאינה נגמרת והשבת החטופים. עם זאת, הוא הדגיש כי התערבות זרה זו באה במחיר יקר המתבטא בשחיקת הריבונות הישראלית והפיכת ראשות הממשלה לכלי ביצועי של הבית הלבן.

המאמר מתח ביקורת חריפה על השפעתם של שרים קיצוניים כמו איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', וטען כי מדיניותם דוחפת את ישראל לבידוד בינלאומי מוחלט. הוא הסביר כי שרים אלו מאמצים גישה המבוססת על עימות ישיר ודחיית כל מסלול פוליטי, מה שמערער את הביטחון הלאומי הישראלי בטווח הארוך.

פרידמן הציב את ישראל בפני צומת דרכים היסטורי, והעמיד אותה בפני בחירה בין מודל המדינה המיוצג על ידי הימין הקיצוני, או חזרה למודל שגילם יצחק רבין. הוא הדגיש כי העניין חורג מעבר לשיפור התדמית בפני העולם, אלא נוגע למהות המדינה ולזהותה ולסיבה שלשמה הוקמה מלכתחילה.

מקורות תקשורתיים דיווחו כי מאמרו של פרידמן עורר סערה רחבה בקרב החוגים הפוליטיים בישראל, שכן הוא מגיע מדמות משפטית ופוליטית שכיהנה בעבר בתפקיד רגיש. המאמר משקף את היקף הפילוג הפנימי סביב ניהול המלחמה והיחסים האסטרטגיים עם ארצות הברית לאור התמורות הבינלאומיות הנוכחיות.

פרידמן סיכם כי ישראל חווה מצב של אובדן כיוון, כאשר האינטרסים שלה נסחרים בעסקאות בינלאומיות שלא ראתה כמותן מאז מלחמת העולם השנייה. הוא הזהיר כי המשך הגישה הנוכחית יוביל לקריסה מוחלטת של המעמד הבינלאומי שנבנה במשך עשורים, והעדיף התערבות כוחות חיצוניים לעצירת ההידרדרות.

יש לציין כי ביקורות אלו מגיעות בתקופה שבה ממשלת ישראל מתמודדת עם לחצים גוברים מצד משפחות החטופים ומהאופוזיציה הדורשת בחירות מוקדמות. הצהרות אלו מתרחשות במקביל לדיווחים המצביעים על פער הולך וגדל באמון בין הדרג הפוליטי והצבאי בנוגע למטרות המלחמה וכדאיותה בהיעדר חזון ליום שאחרי.

מעולם לא היינו עדים להשפלה כזו לישראל ולראש ממשלתה; מצב זה משקף את חולשתה הפוליטית של ישראל ואת תלותה המוחלטת בטראמפ.

דעות

ד 24 יונ 2026 4:42 am - שעון ירושלים

גבולות הכוח: לקח מהמלחמה האחרונה נגד איראן

מלחמות לימדו אותנו שיעורים רבים הטומנים בחובם תובנות רבות, למי שרוצה להפיק מהן לקחים. אילו פוליטיקאים היו מפיקים לקחים מזוועות המלחמות הקודמות, הם היו נמנעים מלגרור את עמיהם ומדינותיהם אליהן, ומספרן לפחות היה מצטמצם בעולמנו שנה אחר שנה, אם לא היה מושם קץ מוחלט לפרקטיקה זו. המלחמה הישראלית-אמריקאית נגד איראן אינה יוצאת דופן, אלא טמנה בחובה שיעורים רבים, ואולי החשוב שבהם קשור ל"גבולות הכוח".במחשבה הפוליטית המודרנית, הריאליזם הפוליטי קשור לרעיונותיו של המדינאי האיטלקי ניקולו מקיאוולי, המופיעים בספרו "הנסיך", שבו כלל את עצותיו לנסיך משפחת מדיצ'י בענייני שלטון. מה שאפיין את רעיונותיו של מקיאוולי בהקשר זה הוא שהם היו ישירים, ברורים וגלויים: המטרה העליונה היא שמירה על קיומה של המדינה, ועל הנסיך לעשות כל שנדרש כדי להשיג זאת, ללא כל מעצור; שכן פוליטיקה ומוסר אינם נפגשים, והתכלית, שהיא השגת האינטרס של קיום המדינה, מצדיקה את האמצעים להבטחת קיום זה.

אם מגבלות מוסריות נעדרות מהפעולה הפוליטית, מה מגביל פעולה זו בין מדינות, ומשרטט את גבולותיהן? הגורם המכריע בפוליטיקה בין מדינות, במהות התיאוריה הריאליסטית, הוא הכוח; מידת הכוח שמדינה צוברת לעומת מדינות אחרות. בהתאם לכוח שברשותה, שהוא בעיקרו כוח צבאי, וכיום מכונה "כוח קשה", נקבע מיקומה ומעמדה של המדינה בין המדינות.

התיאוריה הריאליסטית של יחסים בינלאומיים התבססה על כך ש"כוח קשה" הוא הבסיס המעניק למדינה את מעמדה בין המדינות. ככל שמדינה חזקה יותר, כך היא יכולה להשיג את האינטרסים שלה ולהכתיב את רצונה למדינות חלשות יותר. לעומת זאת, אם מדינה חלשה, עליה לקבל את הכתיבה של רצון המדינות החזקות ממנה.לכן, כדי לשמור על קיומה ועצמאותה של המדינה, על בעל העניין הפוליטי להפוך את צבירת כוחה לעיסוקו העיקרי. על בסיס זה, התיאוריה הריאליסטית ראתה שהעולם מורכב מאזורים גיאוגרפיים, ושהמערכת הבינלאומית מורכבת באופן היררכי ממדינות המתחרות זו בזו על הגמוניה באזור שבו הן נמצאות.

מי שעומד בראש רשימת המתחרים נכנס לקטגוריית הכוחות האזוריים, שחלקם הופכים, באמצעות פער הכוחות, למעצמות גדולות. ואם אחת מהן מצליחה להשיג הגמוניה מלאה על אזורה, השפעתה ומעמדה חורגים מכך והיא הופכת למעצמה עולמית. כתוצאה מכך, היחסים הנוצרים בין המעצמות הגדולות, הנאבקות ביניהן על השגת הגמוניה אזורית, ולאחר מכן עולמית, שולטים בהקשרים של המערכת הבינלאומית, ובכללים המארגנים את מסלוליה.לכן, ניתן להבחין כי מאז הקמת המדינה, צבירת "כוח קשה" הייתה מטרה מרכזית למדינות, אשר המשיכו לאורך ההיסטוריה במרוץ קדחתני זו עם זו על התחמשות. זו הייתה מטרתה של ספרטה המיליטריסטית להשיג ניצחון על יריבתה הדמוקרטית אתונה, ועד למאמציהן של ברית המועצות וארצות הברית להשיג יתרון זו על זו בתחום הצבאי, עד שהתחרות ביניהן הגיעה לא רק לתחום החזקת נשק גרעיני, אלא אף למספר ראשי הנפץ הגרעיניים שברשות כל אחת מהמדינות. ואילו הסכסוך המתמשך מזה עשורים באזורנו, במיוחד בין ישראל לאיראן, אשר ממשיכות לצבור את כוחן הצבאי, הוא סכסוך ביניהן להוציא זו את זו מהשגת מעמד של מדינה אזורית הגמונית.

אף על פי שהמלחמה שישראל ואמריקה פתחו לאחרונה נגד איראן משתלבת בהקשר זה, תוצאתה, שלא השיגה את היעדים שלשמם יצאה, ובמיוחד הפלת המשטר האיראני וסיום הפרויקט האיראני להפיכת איראן למעצמה אזורית איתנה, מציבה בסימן שאלה את הבסיס שעליו נבנתה התיאוריה הריאליסטית, והוא מקסום "הכוח הקשה". יתרה מכך, היא מצביעה על כך שלכוח זה, ככל שיתעצם, יש גבולות שמדינות מגלים כי חצייתם הופכת את ההסתמכות על מקסום השימוש בכוח זה למועטה, אם לא חסרת תועלת. התוצאה הנובעת מכך היא שהשגת מעמד מתקדם במערכת הבינלאומית ההיררכית חורגת, ואינה פוסלת, צבירת "כוח קשה", אלא כוללת גם השגת התקדמות בתחומים אחרים, מדעיים-קוגניטיביים, כלכליים, טכנולוגיים ותרבותיים, וזאת במסגרת חזון כללי בעל קרינה אופטימית להעברת העולם למצב טוב יותר. הסתמכותה של ספרטה על מיליטריזם בלבד, וניצחונה בשל כך על אתונה, לא נמשכה, אלא הסתיימה בשבירתה ובקריסתה כמעצמה הגמונית לאחר קצת יותר משלושה עשורים, בעוד מורשתה האינטלקטואלית של אתונה נותרה קיימת עד כה.

ובחזרה למגבלות השפעת "הכוח הקשה", המלחמה הישראלית-אמריקאית נגד איראן מזהירה אותנו מפני הצורך לפרק את הקשר ולהבחין בין השפעתם של שלושה מניעים לפעולות המדינות, השונים זה מזה, אף על פי שהם נראים במבט ראשון קשורים ואף משולבים, והם: הרצון, היכולת והמסוגלות. לא כל מה שמדינה רוצה היא יכולה להשיג, ואף אם יש לה את היכולת החומרית להגשים את רצונה, שכן גורמים רבים עלולים למנוע ממנה את היכולת להשיג את מבוקשה, ואת מה שיכולתה החומרית מאפשרת לה להשיג.

זוהי מגבלת הכוח: שמדינה אינה יכולה להגשים את רצונה, גם אם צברה את היכולת המכשירה אותה להגשים רצון זה.מאז הדחת משטר השאה הפרו-ישראלי, האחרונה חוששת מהמשטר החלופי, שכן הוא מחזיק בפרויקט נגדי להגמוניה באזור. עם עלייתו של נתניהו לשלטון בשנות התשעים, התגבש רצונה של ישראל להפיל את המשטר האיראני ולהחליפו באחר צייתן. ואף על פי שלתל אביב יש הרבה "כוח קשה", היא לא הייתה מסוגלת לבדה להשיג את מבוקשה, ולכן נזקקה לגייס את בעלת בריתה הגדולה, אמריקה, כדי לבצע את המשימה יחד איתה.

למרות התעקשותו, נתניהו לא הצליח לשכנע שלושה נשיאים אמריקאים שלא רצו לגרור את אמריקה למלחמה חסרת תועלת עם איראן. נתניהו המשיך להתעקש, ובעזרת בעלי בריתו באמריקה הצליח לגרור את טראמפ להעמיד את היכולת האמריקאית לרשות הרצון הישראלי. טראמפ שוכנע כי היכולת האמריקאית העצומה, בשילוב עם היכולת הישראלית, תפיל את המשטר האיראני המותש והרעוע תוך ימים, ולכל היותר תוך שבועיים. המלחמה פרצה, ואמריקה וישראל שפכו את אש תותחיהן על איראן, במטרה מוצלחת לחסל את הנהגת המשטר ולגרום הרס חומרי כבד.

המלחמה, ובמיוחד בימיה הראשונים, הייתה דוגמה בולטת לשימוש אינטנסיבי ביכולת ה"כוח הקשה" המשולבת של שתי מעצמות יחד, מעצמה עולמית ואזורית, שחיכו בכיליון עיניים לנפילת המשטר בטהראן. אך המשטר, שספג גלים חוזרים ונשנים של מכות כואבות, לא נפל, אלא נעזר ביכולתו הגבוהה לעמוד בפני ההפצצות, והצליח להפוך מסע צבאי עז, שבעליו ציפו שיהיה קצר טווח ונטול אבדות, למלחמת התשה שאיראן הייתה מוכנה להשאיר אותה ארוכת טווח. ועם האבדות שטהראן גרמה לישראל ולאמריקה ולאינטרסים שלהן באזור, ועם יצירת משבר אנרגיה עולמי עקב סגירת מיצר הורמוז, שהחל לאיים בהפיכה למשבר כלכלי עולמי, ואיים לערער את מעמדה של אמריקה כמעצמה עולמית, ואיים על טראמפ באפשרות של חבלה במה שנותר מתקופת כהונתו השנייה, האחרון הסיק במהירות שעליו למצוא לעצמו ולמדינתו מוצא שישמור על כבודו; לסגת ממלחמה שיכולתה העצומה של מדינתו אינה מסוגלת להשיג בה ניצחון.כמובן, מסקנתו של טראמפ בדבר חוסר יכולתה של היכולת האמריקאית להשלים את המשימה, לא התיישבה עם המשך הרצון הישראלי להסלים את ניצול היכולת הזו להשגת היעד שלא הושג. ובעוד נתניהו ובעלי בריתו בוושינגטון הגבירו את לחציהם על טראמפ להמשיך בעימות, הנשיא האמריקאי הסיק שההמשך יגביר את הידרדרותה של אמריקה לבור ללא תחתית וללא מוצא, ולכן החליט להכיר באופן מרומז בחוסר היכולת להשיג את היעד המבוקש, ללא קשר ליכולת שהייתה ברשותו, וזאת על ידי הסכמה למשא ומתן עם אותו משטר שהיה יעד להפלה. והתוצאה הייתה שהמשא ומתן הוביל להסכמה על מסגרת הסכם, שעל פיו לא רק נבלם הרצון הישראלי העז לשנות את המשטר האיראני, אלא גם התבסס מעמדה של איראן כמעצמה אזורית בהכרה אמריקאית.

האירועים הוכיחו שהמלחמה נכשלה בהשגת יעדיה, ובראשם הפלת המשטר האיראני, לא בגלל חוסר רצון ויכולת, שכן אלה היו בשפע חסר תקדים. מה שלא היה זמין הוא היכולת להפוך את הרצון העז והיכולת העצומה לתוצאה מוצלחת. לכן, ישראל ואמריקה הפסידו במלחמתן הכושלת נגד איראן.הערה ראויה לציון: החזקת נשק גרעיני על ידי אמריקה וישראל לא העניקה להן יכולת נוספת, שכן מטרת נשק זה היא הרתעה ולא שימוש. לעומת זאת, ליכולתה של איראן לשלוט על מיצר הורמוז, וליכולתה להשתמש ביכולת זו ולסגור אותו בפועל, הייתה השפעה גדולה יותר מאשר החזקת נשק גרעיני על ידי אמריקה וישראל, או אפילו על ידי איראן עצמה.והשאלה שכבר אינה זקוקה לתשובה לאחר המלחמה הכושלת הזו: מדוע איראן שואפת בטווח הזמן הקרוב והבינוני להחזיק בנשק גרעיני, כל עוד הוכיחה את יכולתה לשלוט על מיצר הורמוז?!

פלסטין

ב 22 יונ 2026 1:31 am - שעון ירושלים

שני הרוגים, בהם ילדה, ופצועים בתקיפות הכיבוש בעזה וחאן יונס

מקורות רפואיים ומקומיים דיווחו היום, ראשון, על מותם של שני אזרחים פלסטינים, אחת מהם ילדה, ופציעתם של מספר נוספים בדרגות שונות כתוצאה מתקיפות אוויריות שבוצעו על ידי מטוסי הכיבוש הישראלי. תקיפות אלו כוונו נגד ריכוזי עקורים ואזורים אזרחיים בעיר חאן יונס בדרום ובמחנה הפליטים שאטי מצפון-מערב לעיר עזה, על רקע המשך ההפרות בשטח.

בפרטי השטח, הצוותים הרפואיים של בית החולים השדה הכוויתי הצליחו לחלץ את גופות שני ההרוגים ומספר פצועים מסביבת אולם 'דרים' הממוקם ממערב לעיר חאן יונס. המקורות הבהירו כי ההפצצה כוונה ישירות לאוהלים וריכוזי עקורים שנמלטו לאזור זה בחיפוש אחר ביטחון, מה שהוביל למספר הקורבנות הזה.

בינתיים, מל"ט ישראלי תקף בטיל אחד לפחות את חצר בית הספר 'אבן סינא' במחנה שאטי, המאכלס מאות משפחות עקורים. התקיפה גרמה לפציעות בקרב אזרחים שהיו בחצר בית הספר, והם הועברו במהירות לבתי החולים הסמוכים לקבלת טיפול רפואי הכרחי, בתוך מצב של בהלה בקרב ילדים ונשים.

בנוגע לסטטיסטיקה הרשמית, משרד הבריאות הפלסטיני הודיע על עדכון חדש למספר קורבנות התוקפנות המתמשכת מאז אוקטובר 2023, כאשר מספר ההרוגים הכולל עלה ל-73,032. הנתונים הרשמיים גם הצביעו על כך שמספר הפצועים הרשומים ברשימות המשרד הגיע ל-173,357 פצועים, על רקע מצב בריאותי קטסטרופלי ממנו סובל הרצועה.

הדוחות שהוצאו על ידי גורמי הבריאות אישרו כי התקופה שלאחר הכרזת הפסקת האש ב-11 באוקטובר האחרון ראתה נפילתם של 1,021 הרוגים. מספרים אלו נובעים מהתקיפות החוזרות ונשנות וההפרות המתמשכות של הסכם עזה, מה שמגביר את קצב הסבל ההומניטרי בכל מחוזות הרצועה הנצורה.

מספר ההרוגים מאז הפסקת האש ב-11 באוקטובר האחרון עלה ל-1,021 כתוצאה מהפרות מתמשכות.

פלסטין

ב 22 יונ 2026 1:31 am - שעון ירושלים

מזכר ההבנות האמריקאי-איראני: עזה בלב החישובים האזוריים המורכבים

ארצות הברית ואיראן חתמו על מזכר הבנות ב-18 ביוני 2026, ולמרות שהטקסטים הרשמיים שלו לא הזכירו את רצועת עזה, הסוגיה הפלסטינית נותרה הכוח המניע הנסתר מאחורי מסלולי המשא ומתן. הסכם זה מגיע בתקופה שבה המאמצים האמריקאים והישראלים המוצהרים להפיל את המשטר האיראני או לחסל לחלוטין את תיק הגרעין שלו נכשלו, מה שהוביל למצב של תסכול בחוגים הפוליטיים הישראליים.

המשטר הפוליטי האיראני הוכיח יכולת גבוהה של לכידות ויעילות למרות הפגיעות החוזרות ונשנות במנהיגיו הצבאיים והפוליטיים ובתשתיותיו. טהראן הצליחה לפצות על יכולותיה הטילים והימיות, ואף כפתה על הצד האמריקאי תנאים המביאים לסיום מצב המצור הכלכלי ופותחים את הדלת לייצוא נפט בחופשיות מלאה, מה שמחזק את מעמדה כשחקן אזורי שלא ניתן להתעלם ממנו.

המזכר כולל התחייבות אמריקאית לספק לפחות 300 מיליארד דולר לשיקום איראן בשיתוף פעולה עם שותפים אזוריים, בנוסף לשחרור נכסים מוקפאים. שינוי כלכלי זה ישחרר את טהראן מלחצים חיצוניים, ויספק לה עודף כספי שעשוי להיות מופנה לחיזוק רשת בעלות בריתה באזור, ובראשם ההתנגדות הפלסטינית.

איראן קישרה באופן הדוק בין הפסקת המלחמה בשטחיה לבין הפסקת ההסלמה בחזית הלבנונית, מה שמהווה הכרה אמריקאית מרומזת בתפקיד האזורי של איראן. מנגד, טהראן לא הציגה התחייבויות חדשות אמיתיות בנוגע לתיק הגרעין שלה או למצר הורמוז, והותירה את הפרטים הטכניים למשא ומתן עתידי שיתקיים במהלך שישים הימים הקרובים.

מצב של זעם שורר בתוך הישות הישראלית, כאשר האופוזיציה והקואליציה השלטת ראו במה שקרה כישלון אסטרטגי מהדהד של מדיניות בנימין נתניהו. הדרישות להתפטרות נתניהו מתגברות לאחר שההרפתקה הצבאית שלו נכשלה בהשגת יעדיה, ואף הובילה לבידוד בינלאומי גובר של הכיבוש על רקע המשך פשעי רצח העם.

ההשלכות האפשריות על רצועת עזה נעות בין שני תרחישים מנוגדים: הראשון חושש מירידה בעדיפות פלסטין באג'נדה האיראנית לטובת פרויקטים של פיתוח פנימי. גישה זו מניחה כי מעורבות איראן במערכת היציבות האזורית עשויה לדחוף אותה לצמצם את תמיכתה הצבאית בהתנגדות, מה שיפנה מקום להתבודדות ישראלית בתיק הפלסטיני.

התרחיש השני, לעומת זאת, רואה כי התעצמות כוחה של איראן וכישלון פרויקט 'המזרח התיכון החדש' יחזקו את מעמד ההתנגדות כקו הגנה ראשון נגד הפרויקט הציוני. על פי תפיסה זו, שיפור המצב הכלכלי האיראני יגביר את יכולתה לתמוך בבעלות בריתה, במיוחד לאחר שטהראן הבינה כי עימות ישיר עם הכיבוש הפך למציאות בלתי נמנעת.

מקורות דיווחו כי לחצים אמריקאים אינטנסיביים הצליחו לאחרונה למנוע מתקפה ישראלית קרובה שנועדה לפלוש לשארית האזורים ברצועת עזה. לחץ זה מגיע במסגרת ניסיונות ממשל טראמפ להצליח במזכר ההבנות עם איראן ולהעביר את פרויקט 'מועצת השלום' בעזה, הרחק מהסלמה צבאית כוללת.

נתניהו מנסה כעת לרוץ נגד הזמן כדי להשיג כל הישג צבאי לפני הבחירות הישראליות הבאות, אך סקרי דעת הקהל מצביעים על ירידה משמעותית בפופולריות שלו. משקיפים רואים כי כל ממשלה ישראלית עתידית עשויה להיות מציאותית יותר בהתמודדות עם העובדות בשטח, כדי למנוע עימות ישיר עם המגמות האמריקאיות החדשות באזור.

התיווך הקטרי, העומאני והפקיסטני מילא תפקיד מכריע בקירוב עמדות בין וושינגטון לטהראן, ועל כך שיבח הנשיא טראמפ במהלך פסגת ה-G7. תפקיד מתווך זה משקף רצון אזורי להפחית את ההסלמה ולמנוע מלחמה כוללת שהייתה פוגעת באספקת האנרגיה העולמית ובביטחון נתיבי המים.

הצלחת איראן בכפיית הפסקת אש בלבנון כחלק מההבנות שולחת איתות חזק לכיבוש כי חזיתות ההתנגדות עדיין קשורות זו לזו. קשר זה מחליש את יכולתה של ישראל לכפות את תנאיה בעזה, שכן תל אביב מבינה כי כל הסלמה בלתי מחושבת עלולה להצית מחדש את החזית הצפונית באופן מיידי.

בטווח הקצר, טהראן עשויה לנטות להעדיף מצב של רגיעה כדי להבטיח את יישום סעיפי מזכר ההבנות ולנצל את הסרת הסנקציות הכלכליות. עם זאת, אין זה אומר ויתור על העקרונות הפוליטיים כלפי ירושלים ופלסטין, אלא עשויה להיות תמרון אסטרטגי לארגון מחדש של הקלפים והכוחות מול ההגמוניה הישראלית.

האזור עובר תהליך של התארגנות מחדש, כאשר כמה מדינות ערביות החלו לבחון מחדש את כדאיות הברית עם ישראל על רקע הסיכונים הגוברים של ההתפשטות הציונית. שינוי זה עשוי ליצור בסיסים משותפים חדשים בין הכוחות האזוריים לבין ההתנגדות הפלסטינית, מה שיחזיר את מעמדה של הסוגיה הפלסטינית כמרכז היציבות במזרח התיכון.

לסיכום, סיכוני ההסלמה נותרים קיימים על רקע קיומה של ממשלת ימין קיצונית בישראל המנסה לסכל כל התקרבות אמריקאית-איראנית. עם זאת, העובדות החדשות בשטח מצביעות על כך שזמן ההתבודדות הישראלית באזור חלף, וכי עזה תישאר הגורם הקשה בכל משוואה אזורית עתידית.

כישלון היעדים האמריקאים והישראלים בהפלת המשטר האיראני הרחיק את וושינגטון ותל אביב והותיר אותן מתוסכלות יותר מהאפשרות להגשים את אסטרטגיית המזרח התיכון החדש.