משבר התרופות בגדה המערבית: חולים מתמודדים עם סכנת מוות ומחסור חמור בתרופות לסרטן

ערי הגדה המערבית עדות למשבר בריאותי שקט המחמיר מיום ליום, כאשר אלפי פלסטינים מוצאים את עצמם מתמודדים ישירות עם מחלות ללא נשק התרופות. ברחובות רמאללה ובמחוזות אחרים, כרטיס הבריאות כבר אינו מבטיח לבעליו קבלת טיפול נחוץ, ולעיתים קרובות הוא הופך לפיסת נייר חסרת תועלת מול מדפי בתי המרקחת הממשלתיים הריקים.

נתונים מהשטח מצביעים על כך שכמחצית מהפלסטינים בעלי ביטוח בריאות רשמי אינם יכולים ליהנות משירותיו בפועל עקב מחסור חמור במלאי התרופות. מציאות קשה זו מציבה את החולה בפני אפשרויות מרות: או המתנה שעלולה להתארך ולהוביל להידרדרות במצבו, או ניסיון לגייס סכומי כסף עצומים לרכישת הטיפול מבתי מרקחת פרטיים.

נתונים שפורסמו על ידי גורמים רפואיים חושפים את היקף האסון, כאשר תרופות צורכות כ-40% מההכנסה החודשית של האזרח הפלסטיני הנאלץ לממן אותן מכיסו. חולים רבים נאלצים ללוות כספים או למכור את רכושם האישי כדי להבטיח מנות טיפול למחלות כרוניות כמו סוכרת ולחץ דם, שאינן סובלות עיכוב או הפסקה.

בסיור במחסני משרד הבריאות הפלסטיני, הנתונים מראים שהמשבר הגיע לרמות חסרות תקדים, כאשר נרשם מלאי 'אפס' לכ-180 סוגי תרופות מתוך 520 סוגים חיוניים. מחסור זה אינו עוצר בתרופות רגילות, אלא מתרחב לכלול ציוד רפואי חיוני שהוביל לשיתוק חלקי במתקני הבריאות הציבוריים.

הקבוצה הפגיעה ביותר היא חולי סרטן וגידולים, כאשר המחסנים חסרים 50 סוגי טיפול מתוך 97 סוגים שאמורים להיות מסופקים על ידי המשרד. הפסקה זו מעמידה את חייהם של כ-4000 חולי סרטן בסכנה, כאשר הם מתמודדים עם סכנת מוות כתוצאה מהיעדר פרוטוקולי טיפול כימותרפי ותומך.

השלכות המשבר לא עצרו רק בזמינות התרופות, אלא התרחבו לחדרי הניתוח, כאשר כ-11 אלף ניתוחים מתוכננים נדחו. הסיבה העיקרית לדחייה זו היא מחסור בחוטים כירורגיים ובציוד רפואי פשוט שבלעדיו לא ניתן לבצע כל התערבות כירורגית, מה שמגדיל את רשימות ההמתנה ואת סבלם של החולים.

מקורות דיווחו כי המשבר הפיננסי החמור ממנו סובלת הרשות הפלסטינית הוא הגורם העיקרי לקריסה בריאותית זו, במיוחד עם המשך החזקת כספי הסליקה על ידי הכיבוש. כספים אלה, המהווים שני שלישים מהכנסות הרשות, גרמו להצטברות חובות של משרד הבריאות כלפי חברות תרופות וספקים, שהגיעו ל-1.3 מיליארד שקלים.

כתוצאה מחובות עתק אלה, מספר רב של ספקים וחברות תרופות מקומיות ובינלאומיות הפסיקו לספק משלוחים חדשים למשרד, מה שהוביל להתרוקנות המלאי האסטרטגי. קושי פיננסי זה הפך את מערכת הבריאות לבלתי מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה כלפי החולים, והפך את בתי החולים הממשלתיים למרכזי אבחון החסרים את כלי הטיפול בפועל.

חולים הסובלים ממחלות נדירות וכרוניות, כמו 'מחלת קרוהן', מספרים סיפורים כואבים על הפסקת מנות הטיפול שלהם למשך חודשים רצופים, מה שמחזיר אותם לנקודת ההתחלה של כאב וחוסר אונים. חולים אלה מתארים את מצבם כחיים במאבק עם 'חיה פראית' שניתן לאלף רק באמצעות תרופות קבועות, ובלעדיהן, קיום חיים נורמליים הופך לבלתי אפשרי.

בצל תמונה קודרת זו, החולה הפלסטיני נשאר החוליה החלשה במאבק הפוליטי והכלכלי, כאשר הוא דורש זכות בסיסית המובטחת על ידי כל החוקים הבינלאומיים. המשך משבר התרופות בגדה המערבית פותח חזית כאב חדשה המתווספת לחזיתות המצור והתוקפנות, מה שמחייב התערבות דחופה להצלת מה שניתן להציל מחייהם של המותשים.

כאשר תרופה הופכת למותרות, למרבה הצער, מחלה הופכת לגזר דין מוות.