המלחמה לכיבוש מחדש של הגדה המערבית

המתקפה הצבאית הישראלית המתמשכת בג'נין, טול כרם וטובאס, מאז יום רביעי שעבר, באה להשלים את המלחמה לכיבוש מחדש של הגדה המערבית, אותה יזמה ממשלתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני הפיגועים ב-7 באוקטובר (2023). ההערכות פה אחד רואות שהמערכה הרחבה בצפון הגדה המערבית גרועה יותר ממבצע חומת מגן ב-2002, תוך שימוש בכוחות צבאיים גדולים, מלווה בהפצצות אוויריות של מל"טים ומטוסי קרב, וכוללת, בשלב הראשון, חיסולים פיזיים, מעצרים ושיטתיות. הרס תשתיות, במטרה לערער בהדרגה את יסוד הישות, במקביל להתעצמות והרחבת ההתיישבות, ולאלץ את האוכלוסייה להגר.

התהליך מתרחש תחת ממשלת המתנחלים, שהתבסס על טקסט מפורש הקובע את "הזכות להגדרה עצמית בארץ ישראל", לרבות בגדה המערבית. על בסיס זה הועברו מהצבא סמכויות הקשורות להתיישבות ומנהל אזרחי בגדה המערבית למנהיג מפלגת הציונות הדתית, בצלאל סמוטריץ', בה דיבר על "תוכנית סודית" לספח את הגדה המערבית לישראל. ולהפסיק כל ניסיון להפוך לחלק מהמדינה הפלסטינית. זה נאמר בהקלטה של העיתון האמריקאי The New York Times.

כפי שברור, הצעד הראשון בדרך זה הוא פתרון המצב הביטחוני, על ידי ביטול ההתנגדות במחנות הגדה, ולאחר מכן מעבר למצב חדש, אימוץ בשלב הראשון נוסחה דומה לתוכנית למחרת, אשר נתניהו הציע לנהל את רצועת עזה, על בסיס שיתוף. ממשלת נתניהו סבורה כי הגיע הזמן להשגת מטרותיה הפוליטיות והצבאיות, ומנצלת מספר גורמים, ובראשם מצב הפילוג הפלסטיני, שעליו נושאת הרשות הפלסטינית באחריות, שהותירה חלק מאנשיה חשוף ל מלחמת רצח העם בעזה, ולא עבר לאחד את כוחות העם הפלסטיני כדי להתמודד עם האתגר הגדול, שהוא מאיים על קיומו על אדמתו.

הגורם השני ניכר בהסתמכותה של ישראל על הירידה באפשרות להרחיב את המלחמה בחזית לבנון, המצריכה מאמץ צבאי וביטחוני חשוב. התחושה הזו הייתה לה לאחר התגובה המדודה של חיזבאללה לרצח הפקיד הצבאי שלו, פואד שוכר. , שבה שמרה על כללי ההתקשרות הקודמים, ולא נעלמה להסלמה, בנוסף לתגובה האיראנית המתעכבת על רצח ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמעיל הנייה, בטהרן.

הגורם השלישי מיוצג על ידי הצביעות הבינלאומית שמביעה ארה"ב, שלכאורה אין בכוונתה לשנות את הגישות שהיא נוקטת מאז תחילת המלחמה בעזה בנוגע למלחמה בגדה המערבית. סביר להניח שהיא תמשיך להגיש ערעורים, ולא תעשה יותר מזה, ואפילו לא תנטוש את תמיכתה בישראל מבחינה צבאית ופוליטית.

הגורם הרביעי הוא העמדה הערבית הגרועה, המתחלקת בין צופים שקטים ושאננים, לבין בעלי ברית מנורמלים, שותפים, ולא נראה באופק כל סימן שהוא יעלה לחומרת התוכנית הישראלית, הקטסטרופלית. תוצאותיהן יישאו על ידי מדינות ערב המקיפות את פלסטין, במיוחד ירדן, אשר מאוימת למעשה על ידי פעולות עקירה מסיביות מהגדה המערבית. לא נראה שכל מה שממשלת המתנחלים עושה רחוק מפרויקט המולדת האלטרנטיבית לחיסול הסוגיה הפלסטינית, על ידי עקירת הפלסטינים לירדן.

בין אם המצב מגיע לנקודה זו או לא, התוצאה הישירה של המתקפה הצבאית היא הריסת רעיון המדינה הפלסטינית בגדה המערבית ובעזה. בכל מקרה, הרשות הפלסטינית לא תחסוך מהשלכות שליליות, וכפי שמבצע חומת מגן קבע מצב חדש, המיוצג על ידי ערעור הסכם אוסלו (1993), המבצע הנוכחי יקבור את מה שנותר ממנו.