מסר מוושינגטון
וושינגטון – סעיד עריקאת – 13/6/2026
הכרזתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על חתימה קרובה על הסכם ראשוני עם איראן להפסקת העימות ולפתיחה מחדש של מיצר הורמוז עוררה גל של שאלות לגבי סיכויי ההצלחה של ההבנה הצפויה, לאחר שטהראן מיהרה להטיל ספק בתאריך שקבע הנשיא האמריקאי, וחשפה במקביל פערים מהותיים עם וושינגטון לגבי אופי ההסכם ותוכנו.
טראמפ אמר בפלטפורמת "Truth Social" שלו כי מזכר הבנות ראשוני שיימשך שישים יום ייחתם אלקטרונית ביום ראשון, והדגיש כי ההסכם יוביל מיד לפתיחה מחדש של מיצר הורמוז לתנועת ספנות בינלאומית. אולם, דובר משרד החוץ האיראני, איסמעיל בקאי, הכחיש כי החתימה תתקיים בתאריך זה, והבהיר כי ההסכם "לא ייחתם מחר", בהתייחסו ליום ראשון, מבלי לשלול את האפשרות להשלמתו בימים הבאים.
סתירה מוקדמת זו חושפת את המשך משבר האמון בין הצדדים, למרות הדיבורים הגוברים על התקרבותם להבנה שעשויה לשים קץ לעימות המסוכן ביותר שהאזור חווה מזה שנים. בעוד שטראמפ שואף להציג את ההסכם כהישג פוליטי ודיפלומטי גדול, טהראן מעדיפה לשמור על ציפיות נמוכות, מחשש שתוטל עליה האחריות לכל כישלון אפשרי במשא ומתן.
כאינדיקציה להמשך מאמצי התיווך, ראש ממשלת פקיסטן, שהבאז שריף, הודיע כי ההכנות לחתימה האלקטרונית נמשכו במהלך סוף השבוע, ולאחר מכן יתקיימו שיחות טכניות בין הצדדים המעורבים. זה מצביע על כך שההסכם עדיין בשלב מעבר הדורש הסדרים ביצועיים וטכניים לפני שיהפוך להבנה יציבה ובת קיימא.
אך המחלוקת החשובה ביותר אינה נוגעת לתאריך, אלא למהות ההסכם עצמו. לדברי גורמים בממשל טראמפ, ההבנה כוללת סיום תוכנית הגרעין האיראנית והסרת מלאי האורניום המועשר, תנאים שוושינגטון רואה כבסיס לכל הסדר קבוע. טראמפ גם הדגיש כי ההסכם לא יכלול העברות כספיות או מתן כספים לאיראן בתמורה לחתימה.
מנגד, שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, הציג גרסה שונה לחלוטין, והדגיש כי ההסכם הראשוני אינו אלא מסגרת להפסקת הלחימה ויצירת תנאים למשא ומתן רחב ומקיף יותר. טהראן גם מצפה, על פי נתונים המופצים בחוגים הדיפלומטיים, להסרת ההגבלות הימיות האמריקאיות שהוטלו באזור, תוך שמירה על תפקידה בניהול ענייני המיצר בתיאום עם סולטנות עומאן.
פער זה משקף הבדל מהותי בתפיסת שני הצדדים את ההסכם. וושינגטון מדברת על הסדר אסטרטגי העוסק בתיק הגרעין ובביטחון השיט האזורי, בעוד טהראן רואה בהבנה הפוגה זמנית המונעת הידרדרות למלחמה רחבה יותר ומעניקה לה הזדמנות להמשיך במשא ומתן מעמדת כוח.
התפתחויות אלו הגיעו ימים ספורים לאחר הסלמה צבאית מסוכנת במימי המפרץ. הפיקוד המרכזי האמריקאי הודיע על הפלת מספר כלי טיס בלתי מאוישים תוקפים שלדבריו איראן שיגרה לעבר ספינות סוחר במיצר הורמוז. אירועים אלו הזכירו שוב את גודל הסיכונים המאיימים על אחד ממעברי הים החשובים בעולם, שדרכו עובר אחוז ניכר מיצוא הנפט והגז העולמי.
השווקים הבינלאומיים מקווים שההסכם הצפוי יתרום להשבת היציבות לשווקי האנרגיה שסבלו מטלטלות חוזרות ונשנות כתוצאה מהמשבר. פתיחה מלאה של המיצר עשויה להקל על הלחצים על מחירי הנפט והספנות הימית, ולהעניק לכלכלה העולמית נשימה שהיא זקוקה לה נואשות לנוכח המתיחות הגיאופוליטית הגוברת.
עם זאת, האופטימיות עדיין זהירה. ניסיונות העבר בין וושינגטון לטהראן הראו כי השגת הבנות ראשוניות אינה בהכרח מבטיחה את הצלחתן לעמוד בפני המורכבויות הפוליטיות והביטחוניות. כמו כן, הסוגיות הרגישות ביותר, ובראשן תוכנית הגרעין האיראנית, הסנקציות הכלכליות ותפקידה האזורי של איראן, עדיין רחוקות מהכרעה.
לפיכך, נראה כי ההסכם הצפוי, אם אכן ייחתם, לא יהווה את סוף המשבר אלא יהיה תחילתו של שלב חדש של משא ומתן ומיקוח פוליטי. הפערים בין הצדדים עדיין גדולים, וההצלחה האמיתית לא תימדד בתאריך החתימה או בחגיגות הפוליטיות הנלוות אליו, אלא ביכולתם של שני הצדדים להפוך את ההרגעה הזמנית להסדר בר קיימא שיטפל בשורשי הסכסוך במקום לדחות את התפרצותו.
טראמפ בין הישג פוליטי למבחן היישום
טראמפ שואף לנצל את ההסכם הצפוי כהוכחה ליכולתו לנהל משברים בינלאומיים באמצעות לחץ ומשא ומתן במקום מלחמות פתוחות. אולם, האתגר האמיתי אינו טמון בהכרזה על ההסכם, אלא בהבטחת יישומו. ההיסטוריה המודרנית של היחסים האמריקאים-איראניים מלאה בהבנות שקרסו תחת עול חילוקי דעות פוליטיים ופרשנויות סותרות. לכן, כל ניסיון להציג את ההסכם כניצחון סופי עשוי להיות מוקדם מדי, במיוחד לנוכח המחלוקת המתמשכת סביב סעיפיו העיקריים.
איראן מנסה לבסס משוואה חדשה
טהראן נראית נחושה לנצל את המשבר כדי לעצב מחדש את כללי ההתמודדות עמה במפרץ. היא אינה רוצה שההסכם ייראה כתגובה ללחצים אמריקאיים, אלא שואפת להציגו כהכרה בינלאומית בתפקידה ובהשפעתה על ביטחון האזור. מכאן נובעת התעקשותה לשמור על צורות מסוימות של נוכחות מנהלית ופוליטית במיצר הורמוז, בנוסף לסירובה להציג ויתורים מהותיים בתיקים רגישים לפני קבלת רווחים מוחשיים הקשורים לסנקציות ולהגבלות שהוטלו עליה.
מיצר הורמוז נשאר בן ערובה למתיחות
המשבר הוכיח שוב כי מיצר הורמוז נותר נקודת החנק המסוכנת ביותר בכלכלה העולמית. עצם האיום בסגירתו או הגבלת השיט בו מספיק כדי לערער את השווקים הבינלאומיים ולהעלות את מחירי האנרגיה. לכן, הקהילה הבינלאומית עוקבת אחר המשא ומתן הנוכחי בדאגה רבה, לא רק בגלל ממדיו הפוליטיים, אלא בגלל השלכותיו הכלכליות הישירות. כמו כן, כל כישלון בביסוס ההרגעה עלול להחזיר את העולם למערבולת חדשה של תהפוכות פיננסיות ומסחריות.
הפוגה זמנית או תחילת שלום קבוע?
למרות האווירה החיובית שליוותה את ההכרזה על ההסכם, המציאות מצביעה על כך שרוב גורמי המחלוקת בין וושינגטון לטהראן עדיין קיימים. תוכנית הגרעין, הסנקציות, ההשפעה האזורית והסדרי הביטחון הימי – כל אלה הם תיקים שטרם הוכרעו. לכן נראה כי הדיבורים כעת סובבים סביב הפוגה זמנית יותר מאשר הסכם שלום מקיף. ואם תקופת ההרגעה לא תנוצל לטיפול בסוגיות אלו, החודשים הבאים עלולים להפוך להפוגה קצרה בלבד שתקדים סבב חדש של הסלמה.
