קריאה אנליטית של עמדות בינלאומיות בנוגע למלחמה בעזה

הזירה הדיפלומטית של הקהילה הבינלאומית הייתה עדה לכשל בולט בנוגע למלחמה בעזה שהחלה ב-7 באוקטובר 2023. אנו מתקרבים לסוף השנה והמלחמה עדיין משתוללת. למרות הניסיונות המתמשכים לתיווך בינלאומי מצד קטאר ומצרים, הקיפאון הדיפלומטי העיב על הסצנה הפוליטית הבינלאומית על רקע... הבדלים בעמדות בינלאומיות ואזוריות, במיוחד כשמדובר בהפסקת אש מוחלטת.

התקרה המקסימלית לתוצאות הנובעות מהתיווך הקשור למלחמה בעזה נעצרה בהפוגות הקצרות והכנסת סיוע הומניטרי בכמות קטנה שאינה משביעה או מפיגה רעב, בנוסף לעסקות החלפת בני ערובה ישראלים לאסירים פלסטינים , כך שההפצצה חודשה בעוצמה רבה יותר מבעבר, בתוך דממה בינלאומית מחרישת אוזניים שלא נראתה מעולם. העולם משולה להעלות על הדעת תמונות משתי מלחמות העולם וההרס והחורבן שליוו אותן.

עמדות בינלאומיות ואזוריות בעולם היו חלוקות באשר למלחמה האכזרית הזו. באשר לארה"ב, היא תיארה את התקפת חמאס על ההתנחלויות הסובבות את רצועת עזה כתקיפות האלימות ביותר נגד היהודים מאז השואה, וכי לישראל יש זכות להגן על עצמה ונתן לה אור ירוק לעשות ככל העולה על רוחה כדי לחסל את תנועת "חמאס". "וחיסול מנהיגיה ללא קשר לפעולות הצבאיות שליוו הרג אזרחים חסרי הגנה, הרס רכוש, מסגדים וכנסיות , ופשעי המלחמה ורצח העם בהם הפרה ישראל את כל הנורמות והאמנות הבינלאומיות, לרבות כללי המלחמה, זכויות האדם, אמנת ז'נבה והמשפט ההומניטארי הבינלאומי, שלא לדבר על השימוש בווטו כדי להדוף כל ניסיון. או הצעה לדרוש הפסקת אש, גם אם זמנית, ולהתקדם בסיוע החומרי והצבאי הנדרש להשגת בנק היעדים שישראל הציבה לקרב זה.

ארה"ב, בתיאום עם בריטניה, העבירה חלק מהצי שלה לים התיכון, במטרה להעביר מסר תקיף לאיראן ולחיזבאללה שלא להסלים ולהרחיב את המלחמה אזורית. כמו כן, היא העצימה טילים נגד מטוסים בבסיסיה בשנת סוריה ועיראק כדי להגן עליהן מפני התקפות אפשריות של קבוצות פרו-איראניות, שהוכפלו בשבועות האחרונים.

לגבי התמיכה האמריקנית המוחלטת בישראל, ישנן סיבות רבות, אך החשובה בהן היא השדולה הציונית וקבוצות הלחץ ותפקידן המשפיע בבחירות האמריקאיות, בנוסף למטרה העיקרית שהיא ביסוס נוכחות מדינה כובשת במזרח התיכון, שבעיני ארה"ב היא שותפה חיונית באזור, איתה היא חולקת יעדים אסטרטגיים. משותפים, שלא לדבר על האינטרסים הכלכליים, המסחריים והביטחוניים של מסדרונות הנפט והנפט. חברות באזור הים התיכון, והחלשת בעל הברית השיעי הרוסי כדי לחתוך כל הזדמנות פוטנציאלית לתפקיד רוסי הולך וגדל באזור.

באשר למדינות אירופה, עמדותיו והצהרותיו של האיחוד האירופי היו שונות באשר למלחמה בעזה, שחשפה חלוקה ברורה וסתירה קשה שבמהלכה לא הצליח האיחוד האירופי להגיע לעמדה מאוחדת כלפי המלחמה. כאשר הנציג העליון של האיחוד האירופי לענייני חוץ, ג'וזפ בורל, מתח ביקורת על הכיבוש הישראלי והפרקטיקות שלו, הוא תמך שנשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין מתחה ביקורת חריפה על ישראל.

עמדותיה של בריטניה הסכימו לחלוטין עם ארה"ב, בין אם ביחס לעמדה המדינית שבאה לידי ביטוי בביקורה של ראש ממשלת בריטניה רישי סונק בישראל, ואם במתן תמיכה לוגיסטית וצבאית לישראל והדפת קריאות להפסקת אש. , מה שיצר קרע וקרע ברור בקרב מפלגת הלייבור הבריטית, שחבריה המשיכו להגיש את התפטרותם במחאה על עמדתו של מנהיג מפלגת הלייבור, קיר סטרימר, בתמיכה בעמדת ממשלת בריטניה, ובמונחים דעת הקהל הבריטית, היא הייתה שונה בבירור מדעה של ממשלת בריטניה, שכן מול השגרירות האמריקאית בלונדון התקיימו הפגנות מסיביות בגנות הטבח הישראלי, ובסולידריות עם העם הפלסטיני.

כדי לברר את הסיבות לתמיכה הבריטית בישראל, הנושא מתייחס לעניינים כלכליים ועסקאות בין שני הצדדים, בנוסף לקשרי סחר והשקעות גדולות מבחינת יצוא וייבוא ​​בין הצד הבריטי לאמריקני. עדיף לבריטניה לתמוך בחוזקה בבעל הברית האמריקאי מבלי לשים לב לזכויות אדם, לכללי המלחמה ולמשפט ההומניטרי הבינלאומי. זה הראה שהעמדות הרשמיות של גרמניה וצרפת הן תמיכה ברורה בישראל, בין אם באמצעות הצהרותיו של קנצלר גרמניה אולף שולץ ב- הפרלמנט הפדרלי או ביקורו בישראל. כשבוחנים את עמדת התמיכה הגרמנית בישראל, אמר אחד המתורגמנים: "לגרמניה יש מתחם מיוחד בגלל העבר, ותסביך השואה. היא שולטת באווירה הפוליטית שם, ובגרמניה. מאמין שזכויות הפלסטינים להגדרה עצמית אינן מסתכמות בזכויות של העם הישראלי לביטחון ולביטחון". סיבה נוספת קשורה להתרחבות השדולה הציונית בשלושת העשורים האחרונים בגרמניה, בעיקר בחברה האזרחית, שם היא צברה השפעה חזקה ששורשיה משתרעים על התקשורת, התנועות החברתיות והמפלגות הפוליטיות. באותו הקשר קיים קשר עמוק בין קולוניאליזם לציונות, בעיקר בכל הנוגע למדינת הלאום, מה שמסביר את הסיבות לתמיכה המוחלטת של גרמניה לאחר מלחמת העולם השנייה בישות הישראלית כישות קולוניאלית, ומה מסביר את הקרבה. שיתוף פעולה בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה בין גרמניה לארגונים ציוניים בתמיכה בהגירה לארץ ישראל. מנגד, ראש ממשלת ספרד, פדרו סאנצ'ס, היה מבקר חריף של המצב בעזה והמשך מלחמתה של ישראל נגד אזרחים חסרי הגנה. הוא הציע למועצת האיחוד האירופי לקיים ועידת שלום בברצלונה בתוך 6 חודשים, וספרד תעמוד בראש האיחוד האירופי עד סוף השנה הנוכחית. ספרד דרשה הפסקת אש מיידית, אך מספר מדינות התנגדו לה. ספרד נקטה בעמדה זו בשל סיבות גיאופוליטיות, שכן היא קרובה לצפון אפריקה ורוצה ביטחון ו יציבות באזור.

באשר לצרפת, היא פרסמה עמדות רשמיות נחרצות בהטייתה כלפי ישראל, ועוצמתן הגיעה לנקודה שבה שר הפנים הצרפתי תקף את קארים בנזמה על רקע עמדת השחקן הצרפתי ממוצא אלג'יראי בתמיכה בפלסטין, אשר נחשב יעד קבוע להתקפות של הימין הצרפתי נגד ההגירה. עמדותיה של צרפת באופן כללי תוארו כמגוונות ומתלבטות. בתחילה אמר נשיא צרפת מקרון, "לישראל יש הזכות להגן על עצמה", ואז הוא שינה את הטון שלו. , באומרו: "חיסול (חמאס) הוא הכרח, אבל הוא חייב להיות מלווה בחידוש הדיאלוג הפוליטי, ודאגה להגנה על אזרחים ובני ערובה שלא צריכים לשלם את מחיר הטירוף." מחבלים עקובים מדם. באשר לדרישה להפסקת אש, היא הפכה שוב ל"הפוגה הומניטרית שעלולה להוביל להפסקת אש, שגרמה לישראל כאב ואי נוחות רבים, כדבריה".

כדי לחשוף מה עומד מאחורי העמדה המוטה הצרפתית הרשמית כלפי ישראל, העניין מתייחס ליחסים הכלכליים הדו-צדדיים בין שתי המדינות ולחילופי הסחר ביניהן, בנוסף לקשר הישיר בין אופיו של האמריקאי-צרפתי והצרפתי-ישראלי. היחסים. ככל שההתקרבות האמריקנית-צרפתית תהיה גדולה יותר, כך תבוא גם ההתקרבות הצרפתית-ישראלית, ויש פוליטיקאים צרפתים שרואים את ההכרח בהפרדה הצרפתית. מאמריקה, כדי שהתפקיד הצרפתי יגדל ברמה הבינלאומית.

בין הסיבות לשינוי בעמדתה של פריז ניתן למנות את הלחץ הפנימי שהופעל במשך שבועות על ידי פוליטיקאים ודיפלומטים לקרוא לממשלתו של מקרון לנקוט במדיניות של איזון בין שני הצדדים של הסכסוך, במיוחד מכיוון שבצרפת יש קהילה יהודית שהיא הגדול ביותר באירופה (כ-450,000). יש בה גם קהילה ערבית עם רוב מוסלמי, שהיא גם הגדולה באירופה (כ-5.4 מיליון). לפי הודעת משרד החוץ הצרפתי, עמדת הנשיא מקרון בסוגיית עזה השפיעה "שלילית" על המוניטין של צרפת. והשפעה, במיוחד מאחר שמשקיפים סבורים שיש שיקולים מאחורי הצהרותיו האחרונות של מקרון.עניינים פנימיים קשורים לחששות מהפגנות ומהומות בצרפת.

העמדות הערביות בכלל קראו לעצור את ההסלמה, לעשות מאמצים לשקט כולל, להגן על אזרחים ולהפגין איפוק, והצורך של הקהילה הבינלאומית לעבור לעצירת הפרות של המשפט הבינלאומי והמשפט ההומניטארי הבינלאומי מבלי לנקוט בעמדות מעשיות. מעבר להצהרות.

באשר לרוסיה, היא רוצה להסיט את תשומת הלב ממלחמתה באוקראינה.שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב אמר: "חיסול תנועת חמאס יוביל להשמדת רצועת עזה ולהרג של רוב האזרחים בה", והוא דחק בישראלים לשאת ולתת על הפסקת אש, ושפתרון שתי המדינות התרחק היום. ממה שהיה קודם". הסיבות שגרמו לה להסתמך לחלוטין על הבריתות שלה עם מדינות כמו איראן וסין.

ככלל, רוב מדינות אירופה מתמודדות עם לחץ הולך וגובר בשל הכעס הפופולרי כלפי מדיניות ההתמודדות עם המלחמה, שהאשימה ממשלות בסטנדרטים כפולים בכל הקשור לזכויות אדם.

כדי להסביר עמדות בינלאומיות ואזוריות מנקודת המבט של תיאוריות של יחסים בינלאומיים, אנו מוצאים שהניאו-ריאליזם והניאו-ליברליזם מסבירים את ההשלכות של עמדות אלו פר אקסלנס. ניאו-ריאליזם, על פי הספר "תיאוריית הפוליטיקה הבינלאומית", מאת קנת וולץ, מתמקד בביטחון ובאופי הכאוטי של המערכת הבינלאומית. בשל היעדר סמכות גבוהה יותר השולטת בהתנהגות המדינות, הדוחפת מדינות להגיע לאיזון פנימי ע"י פיתוח היכולות והיכולות שלהן באמצעות הכלכלה, או איזון חיצוני. באמצעות בריתות, המדינה היא השחקן העיקרי בפוליטיקה הבינלאומית המתמקדת בשמירה על הישרדות וביטחון, ומדינות פועלות במרץ להגברת כוחן. הניאו-ליברליזם מתמקד במדיניות כלכלית, ליברליזציה של הכלכלה, גירוי סחר חופשי ללא התערבות ממשלתית בכלכלה, חיזוק תפקידו של המגזר הפרטי ושיתוף פעולה בינלאומי, ולארגונים אזוריים ובינלאומיים יש תפקיד חשוב. הוא מתמקד גם בביטחון קולקטיבי ומקשרים פוליטיקה לכלכלה. מי שמתעמק בתיאוריות הללו רואה שמדינות קשורות זו לזו ע"י אינטרסים כלכליים חופפים. בעמדותיה הפוליטיות ובתגובותיהן למשברים ולעימותים פה ושם, אינטרסים, תועלת ובריתות המבוססות על שותפויות כלכליות, שיתוף פעולה. , מקסום רווחים, שמירה על ביטחון וחוזקן של מדינות הם הבסיס לתגובות פוליטיות ברמה הבינלאומית והאזורית.