אונסק"ו מכניסה את «סבסטיה» לרשימת אתרי המורשת העולמית שבסכנה כדי להתמודד עם התפשטות ההתנחלויות

ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם (אונסק"ו) הכריז רשמית על הכללת הכפר סבסטיה, הממוקם בגדה המערבית הכבושה, ברשימת אתרי המורשת העולמית, והציב אותו תחת סעיף האתרים שבסכנה. צעד בינלאומי זה נועד להפעיל מנגנוני הגנה על האתר הארכיאולוגי, העומד בפני איומים גוברים כתוצאה ממדיניות ישראל שמטרתה להשתלט על אתרים היסטוריים פלסטיניים.

ההחלטה זכתה לקבלת פנים רחבה מצד גורמים פלסטיניים, שראו בה ניצחון משפטי ותרבותי המונע את יישום תוכניות הכיבוש שמטרתן למחוק את הזהות הערבית של האזור. מנגד, שלטונות הכיבוש הביעו את מורת רוחם העמוקה מצעד זה, ותיארו את החלטת הארגון הבינלאומי כפוליטית, בניסיון להפחית מחשיבות ההגנה המשפטית שמספקת הכללה זו.

ניזאר קאייד, סגן ראש עיריית סבסטיה, הסביר כי החלטה זו מהווה קרן אור של תקווה לשמירה על האתרים הארכיאולוגיים העומדים בפני ניסיונות הרס שיטתיים. הוא ציין בהצהרות לעיתונות כי הכיבוש שואף, באמצעות החלטות ההפקעה, לפגוע בעומק התרבותי של האזור ולהרוס את מקורות הפרנסה של התושבים התלויים בעיקר בתיירות ארכיאולוגית.

הכפר הפלסטיני עומד בפני סכנה מיידית בדמות הכרזת שלטונות הכיבוש על כוונתם להשתלט על כ-445 דונם מאדמות האתר הארכיאולוגי והאזורים הסובבים אותו. שלטונות הכיבוש טוענים כי מטרת הפקעה זו היא פיתוח האזור, בעוד שהתושבים והמומחים מדגישים כי מדובר בצעד מקדים להרחבת ההתנחלויות הסובבות את הכפר ההיסטורי.

קיימת דאגה בקרב החוגים הפלסטיניים בשל הצעת חוק ישראלית חדשה שמטרתה להרחיב את השליטה המלאה על אתרים ארכיאולוגיים בכל רחבי הגדה המערבית. חקיקה זו, אם תאושר, תשלול מהרשות הפלסטינית את סמכויות הפיקוח ההיסטורי, מה שמהווה הפרה ברורה של ההסכמים הבינלאומיים שנחתמו מאז שנות התשעים.

סבסטיה נחשבת לאחד האוצרות הארכיאולוגיים החשובים בפלסטין, שכן שורשיה ההיסטוריים משתרעים על פני למעלה משלושת אלפים שנה, והיא ידעה תקופות של שגשוג בתקופה הרומית. העיר כוללת אתרים בולטים כמו הרחוב העמודים והאמפיתיאטרון הארכיאולוגי, בנוסף לשרידי ארמונות מלכותיים מהתקופות הברזל וההלניסטית, מה שהופך אותה למוזיאון פתוח לתרבויות שהתחלפו בה.

הכפר רוכש חשיבות דתית מיוחדת בשל קיומו של קבר הנביא יחיא (יוחנן המטביל) בו, מה שהופך אותו למקום קדוש למוסלמים ולנוצרים כאחד. בסמטאותיו משתלבים אתרים ביזנטיים עם שרידים צלבניים ועות'מאניים, ויוצרים תמונה שלמה של ההיסטוריה האנושית שאכלסה את הארץ הזו במשך אלפי שנים ולא נקטעה ממנה.

מצדו, שר התיירות והעתיקות הפלסטיני, האני אל-חאיק, אישר כי ועדת המורשת העולמית אימצה את תיק סבסטיה על בסיס 'הליך חירום' בשל חומרת המצב בשטח. הוא הסביר כי האתר עמד בקריטריונים הבינלאומיים כעדות ייחודית להתפתחות העירונית, הפוליטית והדתית באזור, מה שמחייב התחייבות בינלאומית להגן עליו מפני כל שינוי באופיו המקורי.

אל-חאיק ציין כי הכללת סבסטיה ברשימת האתרים שבסכנה נובעת ישירות מהאיומים הנובעים מפעולות הכיבוש ותוכניות לשינוי אתרים. הוא הדגיש כי המשרד יגביר את שיתוף הפעולה עם שותפים בינלאומיים לעדכון תוכניות ניהול ושימור, ולהבטיח ניטור של כל הפרה ישראלית שעלולה לפגוע באתר לאחר החלטה זו של האו"ם.

הישג דיפלומטי פלסטיני זה מצטרף לשורה של אתרים שפלסטין הצליחה לרשום ברשימת המורשת העולמית, כאישור לאותנטיות הקיום הפלסטיני. צעדים אלה הם חלק מהמאבק לביסוס הזהות מול ניסיונות ההתייהדות המתמשכים הפוגעים באבן ובאדם בשטחים הכבושים מאז 1967.

הרשויות הפלסטיניות ממשיכות להזהיר מפני הסלמה ישראלית בשטח המכוונת לאתרים היסטוריים באמצעות הטלת צעדים צבאיים המגבילים את גישת הפלסטינים אליהם. משקיפים מאשרים כי ההגנה הבינלאומית על סבסטיה עשויה להוות מכשול משפטי בפני שאיפות הימין הישראלי הקיצוני השואף לספח את האתרים הארכיאולוגיים בגדה המערבית באופן סופי.

החלטה זו באה לאחר החלטת ההפקעה שהוציאו שלטונות הכיבוש, ההורסת את האזור מבחינה תרבותית והיסטורית, והיא חלק מפרויקט ההתפשטות ההתנחלותית.