תוכנית בינלאומית להעברת תושבי עזה ל'אזור הצהוב' בפיקוח מועצת השלום

מקורות תקשורת חשפו מהלכים בינלאומיים אינטנסיביים בהובלת גורמים אזוריים ובינלאומיים תחת המטריה של 'מועצת השלום', שמטרתם לשנות את המציאות הדמוגרפית והביטחונית ברצועת עזה. מהלכים אלה מגיעים על רקע לחצים בינלאומיים גוברים על ממשלת ישראל לשיפור התנאים ההומניטריים, יחד עם המאמץ האמריקאי למצוא חלופה אזרחית שתנהל את ענייני הרצועה הרחק מהמבנים הנוכחיים.

לפי מה שדווח על ידי מקורות יודעי דבר, בירת קפריסין אירחה פגישות נרחבות במהלך השבוע האחרון, בהשתתפות חברים מהוועדה הטכנוקרטית הפלסטינית ויועצים בינלאומיים. בדיונים אלה השתתפו השליח לשעבר של האו"ם ניקולאי מלאדנוב וראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר, כדי לסיים את לוחות הזמנים להעברת התושבים.

התוכנית החדשה מתמקדת בהעברת קבוצות של תושבי הרצועה לאזורים הנמצאים מחוץ למה שמכונה 'הקו הצהוב' בתוך תקופה שלא תעלה על מספר חודשים. מהלך זה נועד ליצור אזורי חיץ וקהילות זמניות שיפוקחו על ידי כוחות פלסטיניים ובינלאומיים משותפים, בניסיון לנתק את הקשר האזרחי עם הפלגים החמושים.

הדיווחים ציינו כי ההסכמה הנוכחית מאפשרת להתקדם בצעדים אלה גם אם לא יפורקו הפלגים מנשקם בטווח הקרוב. משקיפים רואים כי מגמה זו מצטלבת עם האינטרסים של ממשלת בנימין נתניהו, השואפת לרוקן את האזורים שבשליטת הפלגים מאזרחים כדי להקל על פעולות צבאיות עתידיות.

עבודות הכנת הקרקע והתשתיות באזורים המיועדים צפויות להתחיל בתוך תקופה של שלושה עד שישה חודשים. אזור תל אל-סולטן יהיה היעד הראשון לקליטת עשרות אלפי עזתים בשלב הניסיוני, לפני שיתרחב לקליטת מאות אלפים בשלבים מאוחרים יותר.

למרות בהירות לוחות הזמנים, מנגנוני בחירת התושבים שיורשו לעבור עדיין לוטים בערפל. הפגישות טרם הכריעו לגבי אופי ההרכב הדמוגרפי של הנהנים מאזורים אלה שישוקמו, מה שמעלה שאלות לגבי הקריטריונים הביטחוניים והפוליטיים שינקטו.

התוכנית קובעת אי שימוש בחומרי בנייה כבדים בתהליכי השיקום הנוכחיים, כצעד זהירות כל עוד לא פורק הנשק באופן מלא. במקום זאת, יסתמכו על פתרונות דיור זמניים המתוארים כ'איכותיים', יחד עם אספקת מתקני בריאות וחינוך ומקומות עבודה כדי להבטיח את המשך חיי היומיום.

בנוגע להיבט הביטחוני, מקורות דיווחו כי ניהול הביטחון הפנימי יופקד בידי כוח משטרה פלסטיני חדש הנמצא כעת באימונים ברפובליקה הערבית של מצרים. כוח זה צפוי לפעול לצד כוח ייצוב בינלאומי שיוצב ברצועה בחודשים הקרובים כדי להבטיח שקט.

מצדו, צה"ל ישמור על מיקומו בתוך המעטפת הביטחונית החיצונית של הרצועה, עם נסיגה רק מהאזורים שבהם ייושבו אזרחים. מיקום זה נועד לשמור על שליטה ביטחונית כוללת תוך הפחתת חיכוך ישיר עם התושבים באזורי המגורים החדשים.

התפתחויות אלה מגיעות במקביל לשינויים במונחים הרשמיים הישראליים, כאשר פורסמו הנחיות לשימוש בתיאור 'תוכנית חופש התנועה' במקום 'הגירה מרצון'. שינוי לשוני זה נועד להפחית את הביקורת הבינלאומית שראתה במונחים הקודמים קידום של עקירה כפויה המנוגדת לחוק הבינלאומי.

בתגובה זועמת, קרא חמאס לליגה הערבית לכנס פסגה דחופה כדי להתמודד עם מה שתיאר כתוכניות עקירה מסוכנות. דובר התנועה ראה בפרויקטים אלה איום ישיר על הביטחון הלאומי הערבי, ואתגר בוטה לרצון המדינות הערביות ובראשן מצרים.

'האזור הצהוב' ידוע כשטחים הנמצאים בשליטת הכוחות הישראליים מאז הסכם הפסקת האש באוקטובר 2025. אזור זה עבר שינויים בשטח מתמשכים, כאשר הצבא הציב גושי בטון כדי להגדיר את חגורת הביטחון המהווה את טווח מיקומו הנוכחי.

יש לציין כי מועצת השלום, המובילה יוזמה זו, בראשות נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, הושקה רשמית בינואר 2026 בעיר דאבוס שבשוויץ. המועצה פועלת כגוף מנהלי זמני בעל אישיות משפטית בינלאומית, ואחראית על תיאום המימון הבינלאומי לפיתוח מחדש של רצועת עזה.

יישום תוכנית זו נותר תלוי בהתפתחויות בשטח ובמידת היענות הגורמים המקומיים והבינלאומיים להסדרים הביטחוניים המוצעים. על רקע המתיחות המתמשכת, תושבי הרצועה ממתינים לגורלם בין הבטחות לשיקום זמני לבין חששות מעקירה המרחפים באופק עם כל מהלך מדיני חדש.

הפרויקט אינו מכוון רק לעם הפלסטיני, אלא מהווה איום ישיר על מערכת הביטחון הלאומי הערבי ואתגר לרצון המדינות הערביות.