הממשל האמריקאי וממשלת ישראל מנהלים כעת משא ומתן אינטנסיבי לגיבוש מזכר הבנות חדש בנוגע לסיוע חוץ, בציפייה שיהווה נקודת מפנה היסטורית באופי היחסים הבילטרליים. תוקף ההסכם הביטחוני הנוכחי יפוג בשנת 2028, מה שמניע את שני הצדדים לחפש נוסחה השונה באופן מהותי משלושת המזכרים הקודמים ששלטו בתמיכה האמריקאית במשך עשורים.
בהצהרה בולטת, שגריר ארה"ב בישראל, מייק האקבי, אישר כי מזכר ההבנות הביטחוני הבא ישים קץ לסיוע הכספי הישיר שוושינגטון נהגה להעניק. האקבי הסביר כי המגמה החדשה תעניק עדיפות עליונה לחיזוק קשרי המסחר וההשקעות המשותפים, במקום להסתמך על מענקים ביטחוניים מסורתיים שאפיינו את העשורים האחרונים.
מסמכים שפורסמו על ידי שירות המחקר של הקונגרס האמריקאי מצביעים על כך שראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, החל לקדם את הרעיון שישראל 'הגיעה לבגרות' כלכלית. בהתאם לכך, נתניהו קרא לצמצם בהדרגה את הסיוע הצבאי הישיר, ולהחליפו בפרויקטים השקעה ענקיים בתחומי אבטחת הסייבר וההגנה הטכנולוגית המתקדמת.
על פי נתונים רשמיים, הסכום הכולל של הסיוע האמריקאי לישראל מאז 1948 עבר את רף 174 מיליארד דולר במחירים שוטפים. אם סכומים אלה יחושבו לפי כוח הקנייה של הדולר בשנת 2024, המספר קופץ לכ-298 מיליארד דולר, רמת תמיכה חסרת תקדים לכל מדינה אחרת בעולם.
הדוחות חושפים כי הסיוע האמריקאי קיבל אופי צבאי בלבד מאז 2021, כאשר מענקים כלכליים נעדרו לחלוטין מהתקציבים שאושרו. שנת 2024 רשמה שיא היסטורי בתמיכה הצבאית הישירה, כאשר ערך הסיוע הגיע ל-12.5 מיליארד דולר, ואחריו הקצאות בסך 3.8 מיליארד דולר לשנת 2025.
מבנה ההגנה הישראלי תלוי באופן מהותי בטכנולוגיה אמריקאית, כאשר חיל האוויר כולל כמעט במלואו צי של מטוסי קרב מתוצרת ארצות הברית. גם מערכות ההגנה מפני טילים, כולל כיפת ברזל, תלויות במימונן ופיתוחן בשותפות הדוקה עם וושינגטון, מה שהופך את ההתנתקות משרשרות האספקה האמריקאיות לעניין מורכב וארוך טווח.
מקורות יודעי דבר מצביעים על כך שמזכר ההבנות הנוכחי, שנחתם בתקופת ממשל אובמה, מבטיח לישראל 38 מיליארד דולר על פני עשר שנים. חבילה זו כוללת 33 מיליארד דולר כמימון צבאי זר, בנוסף ל-5 מיליארד דולר המיועדים באופן בלעדי לתוכניות הגנה מפני טילים משותפות בין שתי המדינות.
משרד החוץ האמריקאי מדגיש כי תמיכה בביטחון ישראל נותרה אבן יסוד קבועה במדיניות החוץ של ארצות הברית ללא קשר למפלגה השלטת. ישראל נחשבת למדינה הראשונה בעולם בקבלת סיוע ביטחוני במסגרת תוכניות מימון צבאי זר, מה שמבטיח לה לשמור על מה שנקרא 'יתרון צבאי איכותי' באזור.
עד אפריל 2025, ערך העסקאות הפעילות בין שני הצדדים במסגרת תוכנית מכירות צבאיות זרות הגיע לכ-39.2 מיליארד דולר, המחולקים ל-751 עסקאות. רכישות אלו מגוונות וכוללות את מטוסי הקרב המתקדמים ביותר מסוג F-35, בנוסף למנועי טורבינה, טילים מונחים ותחמושת חכמה.
בנוסף לסיוע הכספי, ארצות הברית מספקת לישראל גישה ישירה למלאי חירום צבאי אמריקאי הנמצא בשטחים הכבושים. מלאי זה יכול לשמש לחיזוק יכולות ההגנה וההתקפה של הכיבוש במקרי חירום צבאיים גדולים, ובכך מספק רשת ביטחון לוגיסטית מיידית.
השותפות חורגת מההיבטים החומריים וכוללת שיתוף פעולה מודיעיני ומחקרי נרחב בפיתוח כלי נשק וטכנולוגיות מתפתחות. כמו כן, צבאות ארה"ב וישראל משתתפים בתמרונים תקופתיים גדולים שמטרתם להעלות את רמת התיאום בשטח, כמו תמרוני 'ג'וניפר אוק' הנחשבים לאחד התרגילים המשותפים הגדולים ביותר.
החוק האמריקאי מעניק לישראל מעמד של 'בעלת ברית מרכזית מחוץ לברית נאט"ו', מעמד משפטי המספק יתרונות יוצאי דופן בתחומי סחר ביטחוני. סיווג זה מקל על העברת טכנולוגיות רגישות ומאפשר שיתוף פעולה ביטחוני שאינו זמין למדינות אחרות, מה שמחזק את מעמדה של ישראל כשותפה אסטרטגית ראשונה של וושינגטון.
במקרה של התקדמות בסיום הסיוע הישיר, מומחים סבורים שישראל עשויה לרכוש גמישות רבה יותר ברכישת ציוד מספקים עולמיים אחרים. עם זאת, הקשר האורגני למערכות האמריקאיות מקשה על ויתור על התמיכה הטכנית והלוגיסטית הניתנת על ידי חברות ההגנה האמריקאיות הגדולות.
לסיכום, נתונים ומגמות חדשות אלה משקפים שלב מעבר ביחסים האמריקאים-ישראלים, כאשר שני הצדדים שואפים להפוך את התמיכה מנוסחת 'מענקים' לנוסחת 'שותפות'. המטרה הסופית של מדיניות זו נותרה להבטיח את העליונות הצבאית הישראלית תוך הפחתת הנטל הישיר על התקציב הציבורי האמריקאי.
מזכר ההבנות הביטחוני הבא בין וושינגטון לירושלים יסיים את הסיוע הכספי הישיר לישראל, ויעניק עדיפות ליחסים מסחריים וכלכליים.
شارك برأيك
174 מיליארד דולר סך התמיכה האמריקאית בישראל מאז הנכבה: מגמות לסיום מענקים ישירים