קריאה בהסכם המסגרת בין לבנון לישראל

הסכם המסגרת בין לבנון לישראל, שהוכרז ביום שישי, נחשב לניסיון ישראלי לפגוע באיראן בעקיפין, באמצעות התבצרות מאחורי החוק הבינלאומי וההסכמים הבינלאומיים במאבקה עם חזבאללה, שאיבד הרבה מכוחו, דבר שהפר את האיזונים הפנימיים בלבנון לטובת ההיגיון של המדינה הלגיטימית, שצריכה לפעול למען האינטרס של לבנון, הרחק ממעורבותה של מדינה זו בסכסוכים הגיאופוליטיים החיצוניים שאינם מכבדים את ריבונות המדינה ואת קדושת הנפש של העם הלבנוני, הסובל מהרג, הרס ועקירה ישראלית.באשר לתוכן, ישנן נקודות שהעלה נתניהו הנוגעות לאזורי ניסוי שיהיו תחת שליטת צבא לבנון בתיאום עם ישראל, לקראת נסיגה הדרגתית. היגיון זה, אף על פי שהוא נראה סותר את הריבונות הלאומית הלבנונית, נראה מציאותי מאוד לאור הכוח הקשה שיש לישראל, ומאחוריה הקוטב השולט בעולם, ואני מתכוון לארצות הברית.עם זאת, אין פתרון בלבנון להגנת העם הלבנוני מלבד האפשרות הדיפלומטית, וחימוש מחדש של צבא לבנון כדי לאכוף את כוחו, שכן מדינה ללא כוח לעולם לא תקום, בנוסף למציאת מסלול משא ומתן עם חזבאללה, ואולי פתיחת דיון עם איראן עצמה, כדי שלא תפרוץ מלחמה פנימית בלבנון, והאזור אינו זקוק לה, בהתחשב באופי האיזונים הפוליטיים והעדתיים שלא ניתן להתעלם מהם.עמדת תנועת אמל נראית מעורפלת מאוד, אך ייתכן שהיא תפורש כקבלה בלתי מוצהרת ומשתמעת של יצירת איזונים חדשים בלבנון, לאחר ההתפתחויות הפוליטיות באזור שטרפו את הקלפים.איראן, לעומת זאת, רואה בהסכם זה מכוון נגדה, וניסיון לבודד את בעלת בריתה חזבאללה באמצעות שימוש בצבא לבנון, ואולי גורמים אחרים בתמיכה לוגיסטית, בנוסף לתיאום צבאי עם ישראל, על פי הצהרות שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו. לפיכך, איראן תמצא את עצמה נצורה בפינה, ואולי תדחוף את בעלת בריתה חזבאללה לרדת לרחוב, או אפילו להיכנס לעימות עם המדינה הלבנונית. איראן עשויה להסתכן בהתערבות צבאית, או בשימוש בקלף מיצר הורמוז כדי ללחוץ על הכוחות האזוריים, ומאחוריהם ארצות הברית וישראל.אני מאמין שמזכר ההבנות בין אמריקה לאיראן עבר משלב המשא ומתן הישיר לשלב שליחת מסרים חמים ומכות מתחת לחגורה, במטרה לצבור נקודות שיוכלו לשמש במשא ומתן המתקדם לקראת פתרונות מקיפים לתיקי האזור. וכל צד ישתמש בקלפיו באופן המתאים לו כדי להגיע להישג פוליטי שיוכל לשווק לקהל הפנימי שלו.