עדויות מחרידות חושפות שימוש באונס ועינויים שיטתיים נגד עצירים פלסטינים

חקירה עיתונאית חדשה חשפה פרטים מזעזעים הנוגעים לביצוע הפרות חמורות ופשעי אלימות מינית בתוך מתקני כליאה ישראליים נגד עצירים פלסטינים. הנתונים התבססו על עדויות חיות של ניצולים ועצירים לשעבר, בנוסף לדיווחים מתועדים של האו"ם וארגוני זכויות אדם בינלאומיים וישראליים כמו 'בצלם'.

העדויות שנאספו מצביעות על דפוס שיטתי של אלימות פיזית, פסיכולוגית ומינית המופעלת במהלך חקירות ומעצרים. ניצולים מרצועת עזה סיפרו פרטים קשים על כך שהוכו באכזריות והושפלו בכוונה, ובמקרים רבים כללו תקיפות מיניות ישירות בפיקוח חיילים ובהשתתפות כלבי שמירה.

העציר לשעבר מוחמד אל-בקרי מסר עדות מפורטת על כך שנאנס ב-10 באפריל 2024, במקביל לחג עיד אל-פיטר. אל-בקרי, שעבד כעובד מדינה, הסביר כי עבר עינויים, כבילה ואילוץ לבצע מעשים משפילים לפני שהותקף מינית על ידי קבוצת חיילים.

אל-בקרי תיאר את הרגעים הקשים שחווה עם שבעה עצירים נוספים, שם הופשטו מבגדיהם ועיניהם כוסו תחת מטח של לעג וצחוק מצד החיילים. הוא הדגיש כי פעולות התקיפה תועדו בצילום על ידי הכוחות הישראליים, ונמשכו בין עשרים לשלושים דקות של התעללות מתמשכת.

בהקשר קשור, החקירה העבירה עדות של עציר נוסף שכינויו 'ג'וב', אשר עבר אונס על ידי חיילות ישראליות באמצעות כלים מלאכותיים. 'ג'וב' דיווח כי החיילים מחאו כפיים וצילמו את הסצנה בטלפונים שלהם, בניסיון לשבור את כבודו האנושי במהלך חקירתו על אירועי השבעה באוקטובר.

עדויות אישיות אלו מצטלבות עם דיווחים רחבים יותר שפורסמו על ידי גופים בינלאומיים כמו 'Human Rights Watch' ו'אמנסטי אינטרנשיונל', שהזהירו מפני התפשטות יחס רע. ארגונים אלו ראו בפעולות הישראליות במתקני הכליאה פשעי מלחמה והפרות חמורות של החוק ההומניטרי הבינלאומי.

האו"ם כלל את ישראל ברשימות השחורות הקשורות לאלימות מינית באזורי סכסוך, וזאת לאור ההאשמות הגוברות בשימוש בעינויים מבוססי מגדר. מומחי או"ם סבורים כי פעולות אלו נועדו 'לשלול את האנושיות' מהעציר הפלסטיני ולהרוס את יכולתו הפסיכולוגית להמשיך לחיות.

במישור הפוליטי והמשפטי בתוך ישראל, בולט מצב של פטור מעונש, כאשר חקירות פנימיות לא הובילו להרשעות בפועל נגד המעורבים. למרות שבעבר נעצרו עשרה אנשי ביטחון בחשד למעורבות בתקיפות במחנה 'שדה תימן', לחצים פוליטיים הובילו לשחרורם מאוחר יותר.

תיק 'שדה תימן' עורר מחלוקת רחבה לאחר הדלפת סרטונים המציגים תקיפות מיניות, מה שתואר על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו כ'התקפת תעמולה' נגד המדינה. במקום להתמקד בהעמדת העבריינים לדין, נעצרה הקצינה החשודה בהדלפת הסרטון לתקשורת.

בתוך הכנסת הישראלית, הגיעה החוצפה של חלק מהח"כים ללגיטימציה פומבית של הפרות אלו, כאשר חבר מפלגת הליכוד חנוך מילביצקי הצהיר כי 'הכל מותר' כלפי העצירים. הצהרות אלו משקפות את הסביבה הפוליטית המספקת כיסוי משפטי ומוסרי לחיילים לבצע את פשעיהם ללא חשש מרדיפה.

הדו"ח המיוחדת של האו"ם, פרנצ'סקה אלבנזה, הדגישה כי מטרת האלימות הזו אינה רק פגיעה פיזית, אלא הרס המורל של הקורבנות. היא הסבירה כי השימוש באונס ככלי עינויים משאיר צלקות פסיכולוגיות שלא ניתן למחוק, ונועד לפרק את המרקם החברתי של הפלסטינים באמצעות פגיעה בכבודם.

מומחים במשפט הבינלאומי מצביעים על כך שההבחנה בין אירועים בודדים לדפוס שיטתי היא המפתח לאחריות בינלאומית בבתי דין פליליים. הצטברות העדויות והדיווחים על זכויות אדם מוכיחה כי מה שקורה אינו חריגות בודדות, אלא מדיניות מתוכננת הנהנית מתמיכה או התעלמות מהדרגים הפיקודיים העליונים.

מאמצי האחריות הבינלאומית נתקלים במכשולים גדולים בהיעדר מנגנוני אכיפה המטילים סנקציות על ההפרות הישראליות המתמשכות. עם זאת, חקירות ועדויות אלו נשארות מסמכים היסטוריים ומשפטיים חשובים שעשויים לשמש בעתיד לרדיפת האחראים לפשעים אלו בפני בתי הדין הבינלאומיים.

הדו"ח מסכם כי היעדר פתרונות פוליטיים ואחריות משפטית הופך את העצירים הפלסטינים לפגיעים להתעללות נוספת תחת המשך המלחמה. תיק ההפרות בבתי הכלא הישראליים נשאר פתוח להשלכות בינלאומיות וזכויות אדם רחבות, עם דרישות גוברות לפתיחת חקירה בינלאומית עצמאית ומקיפה.

עינויים, ובמיוחד אונס וצורות אחרות של אלימות מינית, הורסים את נפש האדם ואת יכולתו לבנות מחדש את עצמו או לחיות את חייו הפרטיים.