יריקות ואיומי מוות... פעילה גרמנייה מספרת על פרקי גזענות נגד נשים עם חיג'אב בארצה

הפעילה הגרמנייה גילן ברנדנבורג, בת 22, מתמודדת עם אתגרים הולכים וגוברים בחברה שלה עקב זהותה הדתית ובחירתה ללבוש חיג'אב. ברנדנבורג, ממוצא אב צרפתי ואם גרמנייה, מספרת כיצד חייה הפכו לסדרת עימותים של הדרה ואפליה שהחלו להתעצם מאז שהתאסלמה בגיל צעיר.

הפעילה נזכרה, בהצהרות לכלי תקשורת, בתקריות הראשונות של תקיפה פיזית שחוותה בגיל שמונה עשרה, כאשר אדם שיכור ירק עליה בתוך הרכבת התחתית בברלין. היא הסבירה שהתוקף צעק בטענה שהיא 'לא חיה בחופש', בהתייחס לחיג'אב שלה, בעוד היא חששה באותו רגע לשלום אמה שניסתה להגן עליה.

גילן מבקרת את הסטריאוטיפים המושרשים בתודעה הקולקטיבית של חלק מהגרמנים, המניחים שהחיג'אב נכפה בכוח על נשים מוסלמיות. היא מדגישה מניסיונה האישי שהחלטתה נבעה משכנוע עצמי מלא, וקוראת לחברה לפתוח ערוצי דיאלוג ישירים עם נשים עם חיג'אב במקום להשמיע שיפוטים מוקדמים המבוססים על בורות.

ההטרדות על רקע שנאה אינן מוגבלות לרחוב בלבד, אלא מתרחבות גם למרחב הדיגיטלי שהפך לזירת איומים ועלבונות קשים נגדה. ברנדנבורג ציינה כי קיבלה תגובות המטילות ספק בשייכותה הלאומית, והדבר הגיע לכך שחלקם איחלו לה תאונות קטלניות, מה שהיא מתארת כדבר כואב מכיוון שהוא מגיע מבני החברה שבה נולדה.

במישור הפעילות הפוליטית, גילן בולטת כקול המגן על סוגיות הומניטריות, והיא משתתפת באופן קבוע בהפגנות התומכות ברצועת עזה ובלבנון. הפעילה רואה בהגנה על אזרחים ובדחיית מכונת המלחמה אחריות מוסרית המוטלת על כל אדם, ללא קשר לרקעו הדתי או האתני.

ברנדנבורג דורשת מממשלת גרמניה לבחון מחדש את מדיניותה, במיוחד בכל הנוגע להפסקת ייצוא הנשק התורם להמשך הסכסוכים. היא גם קוראת לאזרחים הגרמנים לשבור את מחסום השתיקה ולהשתתף באופן פעיל בתנועה השלווה הדוחה מלחמות, ומדגישה שהאנושיות חייבת לקדום לכל שיקול אחר.

בחזרה לשורשי מסעה האמוני, גילן מתארת את ילדותה ככזו שהייתה מלאה באתגרים ובתחושה מוקדמת של הדרה ובריונות בבית הספר. אולם, מעברה לבית ספר המכיל גיוון תרבותי בברלין תרם לשינוי השקפתה, כאשר חוותה לראשונה יחס של כבוד וחיבה מחברותיה המוסלמיות.

מסעה להתאסלמות החל בגיל ארבע עשרה, לאחר שצום של אחד הנערים במוסד טיפולי שבו שהתה עורר את סקרנותה. מאז, היא יצאה למסע חיפוש מעמיק בתורת הדת האסלאמית, ומדגישה כי מעולם לא התחרטה על דרך זו שהעניקה לה וודאות ושלווה פנימית למרות כל הקשיים.

בהקשר קשור, דו"ח זכויות אדם עדכני שפורסם על ידי רשת 'קלים' לניטור אפליה, חשף נתונים מזעזעים המשקפים את היקף המשבר בגרמניה. שנת 2024 רשמה קפיצה עצומה במספר התקיפות נגד מוסלמים, כאשר תועדו 3080 מקרים, לעומת 192 מקרים בלבד בשנה הקודמת, מה שמצביע על הידרדרות חמורה בשלום החברתי.

הנתונים הראו כי נשים הן הקבוצה הממוקדת ביותר, עם שיעור של עד 70% מכלל האירועים המתועדים, שכללו תקיפות מילוליות ופיזיות והאשמות מוכנות מראש. הדו"ח מקשר בין עלייה חדה זו לבין האקלים הפוליטי הטעון לאחר פרוץ המלחמה הישראלית בעזה, שיצר סביבה של פחד וחוסר אמון במוסדות הרשמיים.

השנאה אינה עוצרת בהטרדות ברחוב, אלא מתרחבת לעולם הדיגיטלי שבו מטילים ספק בזהותי הגרמנית ומאחלים לי מוות.