הכיבוש מתחיל בקירוי רחבת מערת המכפלה: תוכנית לטשטוש מאפיינים ואיום על שלמות המבנה ההיסטורי

מערת המכפלה בעיר חברון עומדת בפני פרק חדש ומסוכן של ניסיונות לשנות את מאפייניה ההיסטוריים ואת זהותה האדריכלית האסלאמית. רשויות הכיבוש הישראלי החלו בפועל בבניית גג ברזל ענק מעל השטח הפתוח של המסגד, המכונה 'חצר המערה', תוך שימוש בציוד כבד ומנופים שהוכנסו לחצרות במקביל לצעדים מדכאים שכללו מניעת קריאת האד'אן.

מקורות בשטח דיווחו כי מהלכים אלה נועדו לכפות מציאות חדשה על האתר הדתי וההיסטורי, בתוך חששות גוברים מצד הוואקף הפלסטיני ועיריית חברון. צעדים אלה נועדו לשלול מהגופים הלאומיים את סמכויותיהם החוקיות והמנהליות, ולבטל את תפקידם המקורי בניהול ותחזוקת המערה לטובת הרחבת ההתנחלויות המקיפות את לב העיר העתיקה.

מצידו, ראש עיריית חברון, יוסף אל-ג'עברי, אישר כי האזהרות שהושמעו בעבר על ידי העירייה בנוגע לשלילת סמכויות הפכו למציאות מוחשית כיום. אל-ג'עברי הבהיר כי תהליך קירוי החצר מהווה תקיפה בוטה של הסמכויות ההיסטוריות של הוואקף והעירייה, וצעד מכוון לטשטש את האמנות האדריכלית האסלאמית המייחדת את המערה מזה מאות שנים.

בהקשר של אזהרות טכניות, תאופיק ג'חשן, ראש המחלקה המשפטית בוועדה לשיקום חברון, הצביע על הסיכונים המבניים הגדולים שמציב פרויקט הקירוי. הוא הסביר כי החצר הפתוחה מהווה את 'ריאת הנשימה' והאוורור הטבעי של המבנה הארכיאולוגי העתיק, וכי סגירתו תוביל בהכרח להצטברות לחות בתוך הקירות ההיסטוריים ולשחיקת אבניהם, מה שעלול לגרום לסדקים חמורים המאיימים על שלמות המסגד.

צעד זה לא היה מקרי, אלא הגיע כשיא של מסלול הסלמה שהחל בתחילת השנה הנוכחית בחסות ישירה של שר האוצר הישראלי, בצלאל סמוטריץ'. בינואר האחרון, המועצה העליונה לתכנון של המנהל האזרחי אישרה את שלילת סמכויות התכנון הנוגעות למערה מעיריית חברון, וזאת כדי לעקוף את סירובה החוזר ונשנה של העירייה להעניק רישיונות לפרויקטים של יהוד במתחם המסגד.

צעדים אלה התחזקו בפברואר האחרון בהחלטות של הקבינט המדיני-ביטחוני, שכללו ביטול חוקים היסטוריים שהסדירו את בעלות על קרקעות בגדה המערבית. בעקבות זאת הועברו כל סמכויות רישוי הבנייה בחברון מהעירייה הפלסטינית למנהל האזרחי הישראלי, בצעד שמטרתו להכשיר את ההתפשטות ההתנחלותית בתוך השכונות הערביות.

באמצע חודש יוני הנוכחי, סמוטריץ' הודיע רשמית על השלמת הליכי העברת האחריות התכנונית במלואה לצד הישראלי, וראה בכך חלק מתוכנית לכפיית ריבונות בשטח. ב-23 בחודש החלו הכלים הישראליים בהסרת המטריה ההיסטורית שהייתה בחצר, כצעד מקדים להתקנת גג הברזל החדש שישנה את פני המקום.

מהלך ישראלי זה מהווה הפרה בוטה של 'פרוטוקול חברון' שנחתם בשנת 1997 בין אש"ף לישראל, אשר חילק את העיר לשני אזורי ביטחון. למרות שהמערה נמצאת באזור השליטה הביטחונית הישראלית 'H2', ההסכם קבע במפורש כי הסמכויות האזרחיות, כולל תכנון, בנייה ותשתיות, יישארו בידי עיריית חברון הפלסטינית.

הכיבוש שואף באמצעות החלטותיו האחרונות לבטל סעיף חוקי זה באופן סופי, כאשר אישר בניית בית ספר דתי יהודי בשטח של אלף מטרים רבועים ליד ההתנחלות 'בית רומנו'. בנייה זו מתבצעת ללא כל תיאום או אישור מצד הגורמים הפלסטיניים המוסמכים, מה שמשקף את רצון הכיבוש לצמצם את תפקיד המוסדות הלאומיים הפלסטיניים לרמתו הנמוכה ביותר.

גורמים פלסטיניים מזהירים כי שינויים אלה מכוונים להכניס את מערת המכפלה, הרשומה ברשימת אתרי המורשת העולמית בסכנה של אונסק"ו מאז 2017, למעגל איום ישיר. השינוי האדריכלי אינו פוגע רק בקדושה הדתית של המקום, אלא גם מתעלם מהחוקים הבינלאומיים המגנים על אתרים ארכיאולוגיים והיסטוריים באזורים כבושים.

שורשי תוכנית יהוד זו חוזרים לשנת 1994, לאחר הטבח הנורא שבוצע על ידי מתנחל בתוך המערה והוביל למותם של 29 מתפללים, כאשר הכיבוש ניצל את האירוע כדי לחלק את המסגד בזמן ובמרחב. מאז, נמשכו הצעדים שהידקו את החנק על המתפללים באמצעות פריסת למעלה מ-120 מחסומים צבאיים ונקודות בידוק המקיפים את העיר העתיקה ומונעים חופש פולחן.

משקיפים רואים בהעברת סמכויות התכנון למועצה הדתית של ההתנחלות 'קרית ארבע' את השלב האחרון בתוכנית לבידוד מערת המכפלה מסביבתה הפלסטינית. מדיניות זו נועדה להפוך את המסגד לבית כנסת יהודי באמצעות כפיית שליטה מבנית ומנהלית מלאה, והגברת המחסומים האלקטרוניים כדי להגביל את גישת הפלסטינים, ולהבטיח את ההתפשטות ההתנחלותית בלב חברון.

מה שהעירייה הזהירה מפניו בעבר בנוגע לשלילת סמכויות מיושם כעת באמצעות קירוי החצר כדי לטשטש את המאפיינים האדריכליים האסלאמיים של המערה.