כוח הייצוב: "שוחד פוליטי" לפני פגישת נתניהו עם טראמפ

ד"ר אחמד רפיק עווד: הצעד סמלי ומטרתו להצליח את הפגישה בין טראמפ לנתניהו, ויישומו נדחה לאחר הבחירות הקרובות בישראל.

אכרם עטאאללה: כניסת כוחות שמירת היציבות מספקת את הכיסוי הנדרש לפעילות ועדת הטכנוקרטים, שכן היא לא הייתה מסוגלת לבצע את משימותיה תחת השליטה הישראלית הישירה.

מוחמד ג'ודה: ישראל מתמרנת בכוח הבינלאומי כדי לכפות את "היום שאחרי" ודבקה בהחלטה הביטחונית ברצועת עזה... וועדת הטכנוקרטים חוזרת לקדמת הבמה.

ד"ר רהאם עודה: צעד זה קשור לניסיון ישראל להקדים כל מהלך טורקי או קטרי לשכנע את וושינגטון לכלול אותם בכוחות הבינלאומיים המתוכננים להיפרס ברצועה.

טלאל עווקל: הסכמת ישראל להשתתפות כוחות "ידידותיים" ברצועה אינה מעידה על שינוי במדיניותה והיא חלק מההכנה להסלמה צבאית גדולה יותר.

מאג'ד הדיב: הוועדה הלאומית לניהול עזה לא תסכים להשתלב בהסדרים המבוססים על תכתיבי טראמפ ותנאי נתניהו, אלא על העמדה הפלסטינית המאוחדת.

רמאללה - מיוחד ל"י"-

הסכמת ישראל להכנסת כוחות שמירת יציבות לרצועת עזה מעלה שאלות לגבי מניעיה ומטרותיה, בתוך הערכות כי הצעד קשור להסדרים הפוליטיים של שלב "היום שאחרי" המלחמה, ולמהלכים המתקיימים לקראת הפגישה הצפויה בין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, על רקע המשך המחלוקות סביב עתיד ניהול הרצועה.

סופרים ואנליסטים פוליטיים, בשיחות נפרדות עם "י", רואים בצעד תמרון פוליטי ומסר המופנה לממשל האמריקאי כדי להפגין מידה של גמישות ללא שינוי ממשי במדיניות הישראלית, אך הם מציינים יחד עם זאת כי הוא עשוי להוות פתח להסדרים חדשים הכוללים פריסת כוח בינלאומי שיכין את התנאים לחזרת ועדת הטכנוקרטים הפלסטינית וניהול עניינים אזרחיים, תוך הדגשה כי יישום זה יישאר תלוי בשורה של תנאים ביטחוניים ופוליטיים שישראל מציבה.

הם מעריכים כי הצעד יישאר במסגרת המסרים הפוליטיים הקשורים ללחצים בינלאומיים ושיקולים אלקטורליים ישראליים, בעוד ששיפוט רצינותו יישאר קשור למה שיתבצע בשטח, ומידת השפעתו על הסדרי הביטחון והניהול האזרחי ושיקום רצועת עזה.

צעד פוליטי בעל אופי סמלי

הסופר והאנליסט הפוליטי ד"ר אחמד רפיק עווד רואה בהסכמת ישראל להכנסת כוחות שמירת יציבות לרצועת עזה, במהותה, צעד פוליטי בעל אופי סמלי יותר מאשר שינוי מעשי, ומעריך כי הוא קשור להסדרים הפוליטיים המקדימים את פגישת ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ולניסיון נתניהו להפגין היענות לדרישות האמריקאיות לפני הבחירות בישראל, שכן הצעד נועד להצליח את הפגישה בין טראמפ לנתניהו, אך יישומו יישאר נדחה לאחר הבחירות הקרובות בישראל.

מסר פוליטי לוושינגטון

עווד סבור כי עיתוי ההודעה על הסכמה זו, ערב ביקור נתניהו בארה"ב, נושא משמעויות פוליטיות ברורות, שכן נתניהו שואף לשלוח מסר שישראל נענית לתוכנית האמריקאית בנוגע לרצועת עזה, למרות שהתנאי הישראלי הנוגע לפירוק חמאס מנשקו לא התקיים, ורואה בכך מטרה להשיג את תמיכת טראמפ ורצונו לטובת החשבונות האלקטורליים בישראל.

עווד מבהיר כי הסכמה זו אינה סופית, אלא עקרונית ומותנית בשורה של תנאים, שהבולט בהם הוא שהכוחות המשתתפים יהיו ממדינות שישראל מסווגת כידידותיות ואין להן כל קשר לחמאס, ומדגיש כי ישראל לא תקבל שכוחות אלה ימלאו תפקיד של כוחות הפרדה בינה לבין הכוחות הפלסטיניים ברצועה.

עווד מדגיש כי כל פריסה אפשרית של כוחות אלה תהיה מוגבלת, ומעריך כי היא תצטמצם לאזור רפיח, ותהיה כפופה לניהול ופיקוח ישראלי, ומציין כי הרחבת פריסתם בתוך רצועת עזה נשארת קשורה להשגת תנאי ישראל, ובראשם פירוק חמאס מנשקו וביצוע נסיגות ישראליות, דבר שטרם התקיים.

חזרת ועדת הטכנוקרטים מותנית

בנוגע לאפשרות שצעד זה יסלול את הדרך לחזרת ועדת הטכנוקרטים הפלסטינית לרצועת עזה, עווד סבור כי הדיבור על כך עדיין מוקדם, ומבהיר כי חזרת הוועדה דורשת הסדרים ביטחוניים וניהוליים משולבים הכוללים נוכחות משטרה פלסטינית, תוכנית הפעלה, מימון והגנה, שהם תיקים שישראל קושרת גם לתיק פירוק חמאס מנשקו.

עווד מציין כי הבחירות בישראל מהוות, בשלב הנוכחי, מכשול בפני כל צעדים ממשיים בשטח, בין אם מדובר בהכנסת כוחות שמירת יציבות, או בביצוע נסיגות ישראליות, או בחזרת ועדת הטכנוקרטים, ורואה במה שהתרחש עד כה כחלק ממסרים פוליטיים המופנים לארה"ב יותר מאשר תחילת יישום שינויים אמיתיים בשטח.

צעד פוליטי חשוב ובולט

הסופר והאנליסט הפוליטי אכרם עטאאללה רואה בהסכמת ישראל לכניסת כוחות שמירת יציבות לרצועת עזה התפתחות פוליטית חשובה ובולטת, ומציין כי היא משקפת תנועה בשלב השני של תוכנית נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לרצועה, וכן מרמזת על שינוי באופי הגישה הנוגעת לניהול עזה בשלב הבא.

לדברי עטאאללה, הסכמה זו מצביעה על התקדמות במסלול הטיפול ברצועת עזה, מה שעשוי לפתוח פתח להסדרים חדשים שיעקפו את מצב הקיפאון ששרר בתקופה האחרונה, ורואה בצעד משמעויות הקשורות לתחילת המעבר לשלב שונה בניהול המצב ברצועה.

כניסת הכוח כיסוי חשוב לפעילות הטכנוקרטים

עטאאללה סבור כי כניסת כוחות שמירת יציבות מספקת את הכיסוי הנדרש לפעילות ועדת הטכנוקרטים, שכן הוועדה לא הייתה מסוגלת לבצע את משימותיה תחת הנוכחות הצבאית והשליטה הישראלית הישירה, בעוד שנוכחות כוח בינלאומי מעניקה לה מסגרת שונה המאפשרת לה לפעול תחת מטריית כוחות מועצת השלום, ולא תחת הכיסוי הישראלי.

חשיבות סמלית ופוליטית

עטאאללה מבהיר כי הכוחות שעליהם הוסכם, המונים כ-200 איש ממרוקו ואוגנדה, אולי אינם מהווים כוח גדול מבחינה צבאית, אך הם נושאים חשיבות סמלית ופוליטית, שכן הם מאפשרים לוועדת הטכנוקרטים לפעול בסביבה המבוססת על חסות בינלאומית, מה שמשנה את אופי הזירה הפוליטית והניהולית ברצועה.

עטאאללה מציין כי התפתחויות אלה עשויות לדחוף את המצב למסלול דינמי יותר, ולשבור את מצב הקיפאון שאפיין את השלב הקודם, מה שעשוי לאפשר התקדמות טובה יותר בהסדרי "היום שאחרי" ברצועת עזה.

תמרון פוליטי מחושב

הסופר והאנליסט הפוליטי מוחמד ג'ודה סבור כי ההסכמה הישראלית לכניסת כוחות שמירת יציבות לרצועת עזה אינה ניתנת להפרדה מההקשרים הפוליטיים והצבאיים של המלחמה, ורואה בה לא שינוי אמיתי בעמדה הישראלית, אלא תמרון פוליטי מחושב שמטרתו להשיג שורה של יעדים הקשורים להסדרי "היום שאחרי" המלחמה, כאשר ועדת הטכנוקרטים חוזרת שוב לקדמת הבמה.

ג'ודה מבהיר כי צעד זה נועד, ראשית, לשלוח מסר חיובי לממשל האמריקאי שישראל אינה מפריעה ליוזמות הבינלאומיות בנוגע לרצועת עזה, וכי היא מתייחסת בגמישות להצעות הנוגעות לניהול השלב הבא, מה שעוזר לה להקל על הלחצים הבינלאומיים הגוברים, במיוחד על רקע הביקורת הרחבה שהיא מתמודדת איתה עקב המצב ההומניטרי הקטסטרופלי ברצועה.

ג'ודה מבהיר כי ישראל שואפת, יחד עם זאת, להבטיח תפקיד ישיר בעיצוב הסדרי השלב הבא, כך שלא ייכפו עליה פתרונות מבחוץ, אלא שתהיה שותפה בעיצוב המנגנונים הנוגעים לניהול הביטחוני והפוליטי של רצועת עזה, מה שיעניק לה יכולת גדולה יותר להשפיע על אופי הסדרים אלה באופן התואם את האינטרסים הביטחוניים והאסטרטגיים שלה.

צעד שאינו משנה את מטרות ישראל

ג'ודה מציין כי הסכמה זו אינה מעידה, עד כה, על שינוי במטרותיה הבסיסיות של ישראל ברצועה, ומציין כי ההצהרות הישראליות האחרונות המדגישות את הסירוב לסגת מעזה בשלב הנוכחי משקפות את דבקות ממשלת ישראל במדיניות השליטה הביטחונית, ואי ויתור על עיצוב מחדש של המציאות הגיאוגרפית ברצועה.

ג'ודה מדגיש כי שיפוט רצינות הסכמה זו אינו קשור להודעה הפוליטית עליה, אלא למה שיתבצע בשטח, ומבהיר כי כל דיבור על שינוי אמיתי דורש פריסה בפועל של כוחות שמירת יציבות בכל רחבי הרצועה, הפסקת הפעולות הצבאיות, והכנת התנאים לשיקום והחזרת החיים האזרחיים, אחרת הצעד יישאר רק הליך טקטי יותר מאשר שינוי אסטרטגי.

צעד לדיון בחזרת ועדת הטכנוקרטים

בנוגע לאפשרות חזרת ועדת הטכנוקרטים, ג'ודה סבור כי ההתפתחויות הנוכחיות עשויות להכין סביבה פוליטית להעלאה מחדש של הרעיון, אך הן אינן מעידות שההחלטה התקבלה או שחזרתה ודאית, ומבהיר כי נוכחות כוח בינלאומי לשמירת יציבות דורשת גורם פלסטיני שינהל את העניינים האזרחיים, הכוללים שירותים, מוסדות, סיוע ושיקום, מה שהופך את ועדת הטכנוקרטים לאחד התרחישים המוצעים לניהול "היום שאחרי".

ג'ודה מציין כי הוועדה, אם תוסכם עליה, עשויה למלא תפקיד מעבר המצטמצם לניהול התיקים האזרחיים הרחק מהמחלוקות הפוליטיות, עד להשגת נוסחה פלסטינית יציבה יותר, אך הצלחתה תישאר תלויה בהשגת הסכמה פלסטינית, וזמינות תמיכה ערבית ובינלאומית, בנוסף לבהירות אופי היחסים בינה לבין הרשות הפלסטינית ושאר הכוחות הפלסטיניים.

הטכנוקרטים ללא סמכויות ריבוניות

ג'ודה מדגיש כי ישראל עשויה לקבל נוכחות של מינהל אזרחי פלסטיני שינהל את השירותים היומיומיים, אך היא עשויה לדבוק בתמורה בשליטתה הביטחונית ובחופש התנועה הצבאי שלה בתוך הרצועה, מה שאומר שכל ועדת טכנוקרטים, אם תוקם, עשויה לנהל את העניינים האזרחיים ללא סמכויות ריבוניות אמיתיות, ומציין כי הדיבור עד כה הוא על אפשרות פוליטית שעדיין נבחנת, ולא על הסכם סופי או שינוי ממשי במדיניות הישראלית כלפי רצועת עזה.

צעד מקדים לפני פגישת נתניהו-טראמפ

הסופרת והאנליסטית הפוליטית ד"ר רהאם עודה רואה בהסכמת ישראל לכניסת כוחות בינלאומיים לרצועת עזה צעד מקדים שנקט ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לפני ביקורו בוושינגטון, ומטרתו העיקרית היא לשלוח מסר לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ שישראל תומכת בתוכנית "מועצת השלום" לרצועת עזה, וכי היא אינה מהווה מכשול בפני סיום המלחמה, אלא תומכת במאמצים ליישמה, בתנאי שחמאס יפורק מסמכויותיו הממשלתיות והביטחוניות.

הקדמת כל מהלך טורקי או קטרי

לדברי עודה, צעד זה נושא גם מימד פוליטי הקשור לניסיון ישראל להקדים כל מהלך טורקי או קטרי לשכנע את הממשל האמריקאי לכלול את אנקרה או דוחא בכוחות הבינלאומיים המתוכננים להיפרס ברצועת עזה, ומבהירה כי ישראל הציבה מראש תנאי לפיו הכוחות המשתתפים יהיו ממדינות שאינן נחשבות עוינות לה, מה שמגביל את הסיכויים למעורבות ישירה של טורקיה או קטאר בתיק הביטחוני של הרצועה.

כישלון ישראל בהקמת מינהל מקומי ברצועה

עודה סבורה כי קבלת ישראל את רעיון הכוחות הבינלאומיים משקפת הכרה בכישלון ניסיונותיה הקודמים להקים מינהל מקומי ברצועת עזה באמצעות מיליציות חמושות משתפות פעולה עמה, לאחר שתושבי הרצועה סירבו להתמודד עם קבוצות אלה, וכן כישלון מדיניות הגירוש עקב סירוב מדינות העולם לקבל פלסטינים מעזה, מה שהפך את האפשרות של פריסת כוחות בינלאומיים לפתרון המציאותי והמעשי ביותר להקל על הנטל והאחריות הקשורים לניהול הרצועה מישראל.

אתגרים בפני ועדת הטכנוקרטים

בנוגע לוועדת הטכנוקרטים, עודה סבורה כי העמדה הישראלית משקפת הסכמה לכניסת הוועדה לפעול ברצועת עזה, אך רק באזורים "שמעבר לקו הצהוב", ומבהירה כי חברי הוועדה עשויים להתמודד עם אתגרים הקשורים לקבלת עבודה רק במסגרת גיאוגרפית זו, מה שעלול להעמיד חלק מהם במצב מביך, ועלול להוביל לפיטורים או החלפה של מספר חברים.

עודה מבהירה כי ההערכות מצביעות על קיומה של הסכמה ישראלית לפעילות ועדת הטכנוקרטים בתיאום עם הכוחות הבינלאומיים בתוך האזור הצהוב, ורואה בכך מגמה שהגיעה לאחר ישיבת הקבינט הישראלי האחרונה, ובהתאם לתפיסה הישראלית לניהול השלב הבא ברצועת עזה.

תמרון לדחיקת חמאס וההתנגדות

הסופר והאנליסט הפוליטי טלאל עווקל מדגיש כי ישראל עדיין מתמרנת פוליטית כדי לדחוק את ההתנגדות, ובמיוחד את חמאס, לפינה צרה באמצעות התמקדות בתיק הנשק, ללא יישום ההתחייבויות הנובעות מכך בשלב הראשון, ורואה בגישה זו מטרה להעמיד את התנועה בפני אפשרויות קשות ביותר.

עווקל מבהיר כי סירוב חמאס לוותר על נשקו עלול להפוך אותה, בעיני תושבי רצועת עזה והמתווכים, לאחראית לכל תקיפות ישראליות עתידיות, בעוד שאם תסכים לכך היא תחזור על ניסיון מסירת בני הערובה, ובמקביל תיראה בפני נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כמי שאינה הצד המעכב את תוכניתו לרצועת עזה.

ההסכמה אינה מעידה על שינוי מדיניות ישראל

עווקל סבור כי הסכמת ישראל להשתתפות כוחות "ידידותיים" ברצועה אינה מעידה על שינוי במדיניותה, שכן כוחות אלה לא יהוו מכשול בפני המשך המדיניות הישראלית הרגילה.

עווקל מעריך כי ההחלטה היא חלק מההכנה להסלמה צבאית גדולה יותר בשלב הבא, על רקע נתונים שגרמו למספר גנרלים ישראלים לשעבר להזהיר מפני מסלול זה.

בנוגע לאפשרות כניסת הוועדה הלאומית לרצועת עזה, עווקל סבור כי תיק זה שונה מסוגיית כוחות שמירת היציבות, ומעריך כי ישראל תדחה צעד זה על פי חישוביה, תוך שמירה על חמאס תחת לחץ והמתנה לתגובותיה לדרישות הנוגעות לתיק הנשק.

צעד בעל השלכות חמורות

הסופר והאנליסט הפוליטי מאג'ד הדיב רואה בהסכמת ישראל להכנסת כוחות שמירת יציבות לרצועת עזה משמעויות ביטחוניות, פוליטיות וצבאיות, והוא צעד בעל השלכות חמורות על עתיד הסוגיה הפלסטינית ואחדות העמדה הפלסטינית, ואינו ניתן להתייחסות כהליך טכני או ביטחוני מנותק מההקשר הפוליטי הכללי.

הדיב מבהיר כי חומרת צעד זה טמונה בכך שהוא, על פי המדווח, אינו בא במסגרת יישום הסכם המבוסס על נסיגה מלאה של צה"ל מרצועת עזה, ואחריו שלב מעבר שבו כוחות שמירת יציבות וועדת השלום ינהלו את המצב עד להחזרת הרצועה לסמכות המשפטית של הרשות הפלסטינית, אלא קשור לשלב חלופי של תוכנית נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במקרה שחמאס יסרב לפרק את נשקו ולמסור את ניהול הרצועה לוועדת הטכנוקרטים.

צעד למניעת התפשטות שליטת "חמאס"

הדיב סבור כי נכונות הדיווחים על הגבלת פריסת כוחות שמירת היציבות לאזור רפיח בלבד ללא שאר אזורי הרצועה נושאת משמעויות ביטחוניות ופוליטיות רגישות ביותר, שכן מטרתה למנוע את התפשטות שליטת חמאס על כל רצועת עזה במקרה של קיבוע הפסקת אש או ביצוע נסיגה ישראלית על פי החזון האמריקאי, בנוסף לאספקת סביבה להחזרת החיים והבטחת הצרכים הבסיסיים של התושבים באזורים שיישארו מחוץ לשליטה הביטחונית של התנועה.

הדיב מציין כי המימד הפוליטי של הצעד קשור גם ליישום מה שנאמר בתוכנית טראמפ, בנוסף להצעות המיוחסות לשליח הבינלאומי לשעבר ניקולאי מלאדנוב, המבוססות על יישום מסלול חלופי אם חמאס יסרב לוותר על נשקו או למסור את ניהול הרצועה לרשות מעבר המיוצגת על ידי ועדת הטכנוקרטים הפלסטינית.

הדיב סבור כי ליישום הסדרים אלה, אם המידע לגביהם נכון, יהיו השלכות חמורות שלא יצטמצמו לרצועת עזה, אלא יתפשטו לכלל הסוגיה הפלסטינית, שכן הם מקבעים את היחס לפלסטינים על בסיס גיאוגרפי, ולא כעם אחד בעל סוגיה פוליטית וזהות לאומית מאוחדת.

הדרה של הסכמת ועדת הטכנוקרטים

בנוגע לאפשרות שהתפתחויות אלה יסללו את הדרך לחזרת ועדת הטכנוקרטים לרצועת עזה, הדיב שולל כי הוועדה הלאומית לניהול עזה תסכים להשתלב בהסדרים המבוססים על תכתיבי טראמפ ותנאי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ומדגיש כי קבלת הוועדה לניהול הרצועה הייתה קשורה, מלכתחילה, להיותה שלב מעבר המוביל להחזרת עזה לסמכות המשפטית של הרשות הפלסטינית, במסגרת חזון פוליטי כולל הרואה ברצועה חלק בלתי נפרד מהמדינה הפלסטינית המיוחלת, ולא לניהול אזור מבודד או חלק מסוים מהרצועה.

הדיב מבהיר כי הגבלת פעילות כוחות שמירת היציבות וועדת השלום לאזור אחד ולא לאחר מדגישה קיומו של הבדל מהותי בין התפיסה הישראלית לשאיפות הפלסטיניות, ורואה בכך שהוועדה הלאומית לא תקבל לפעול מחוץ למסגרת העמדה הפלסטינית המאוחדת או הרחק מהסמכות הפוליטית של אש"ף, גם על רקע המשך הפערים בין הכוחות הפלסטיניים.

אווירה פוליטית לפני פגישת נתניהו-טראמפ

הדיב מציין כי מה שמדווח עשוי להיות חלק מאווירה פוליטית המקדימה את פגישת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, במטרה להפגין קבלה ישראלית של חלק מסעיפי התוכנית האמריקאית, ללא מעבר ליישומה המלא, על רקע המשך המחלוקת סביב נשק חמאס וניהול רצועת עזה, מה שמעכב את פריסת כוחות שמירת היציבות והוועדה הלאומית בכל רחבי הרצועה, וכן מעכב את הנסיגה הישראלית המלאה.

צעד התלוי בעמדות הרשות, חמאס והמתווכים

הדיב מדגיש כי עתיד הסדרים אלה יישאר תלוי בעמדות הרשות הפלסטינית, חמאס והמדינות המתווכות, ובראשן מצרים, קטאר וטורקיה, ומבהיר כי הרשות רואה בכניסת כוחות שמירת יציבות חלק ממסלול פוליטי המסתיים בחזרתה לניהול רצועת עזה, בעוד שחמאס רואה בנוכחות כוחות אלה כקבילה אם ימלאו תפקיד של כוח הפרדה בינה לבין צה"ל, תוך שמירה על שליטתה ברצועה.

הדיב מדגיש כי הוועדה הלאומית לניהול עזה תישאר מחויבת לסמכות הפוליטית של אש"ף, ולא תסטה מהחלטותיה או מתוכניותיה הפוליטיות.