מקרון מדמשק: צרפת תומכת בסוריה להפוך לנותנת חסות אזורית ליישום פרויקטים גדולים

ביקורו של נשיא צרפת עמנואל מקרון בדמשק מהווה תחנה פוליטית והיסטורית בולטת, שכן זהו הביקור הראשון של נשיא אירופי בסוריה לאחר השינוי הפוליטי שעברה המדינה, וכן הביקור הראשון של נשיא צרפתי מאז ביקורו של הנשיא הקודם ניקולא סרקוזי בשנת 2009, שניסה אז להחיות את מסלול המשא ומתן בין משטר בשאר אל-אסד לישראל, במקביל לקידום פרויקט "האיחוד למען הים התיכון", אך מאמצים אלו לא הניבו תוצאות ממשיות.

ביקורו של מקרון מגיע על רקע תקופת מעבר המשרטטת מחדש את פני המדינה הסורית, כאשר הנשיא אחמד אל-שראע מוביל תהליך בנייה מחדש של מוסדות המדינה, במקביל למסלול של הסכמים ביטחוניים שלדעת משקיפים עשויים לסלול את הדרך, בעתיד, להסכמים פוליטיים רחבים יותר, כולל האפשרות להגיע להסכם שלום עם ישראל.

לא ניתן להפריד ביקור זה מהיחסים ההיסטוריים הקושרים את צרפת לסוריה מאז תקופת המנדט הצרפתי, שהסתיים בעצמאות סוריה בשנת 1946. היום חוזרת פריז לדמשק, אך הפעם דרך שער השותפות הפוליטית והכלכלית, ולא דרך שער ההשפעה המסורתית.

צרפת הייתה בין המדינות האירופיות הראשונות שבירכו על השינוי הפוליטי בסוריה, והייתה גם המדינה האירופית הראשונה שאירחה את הנשיא אחמד אל-שראע בארמון האליזה במאי 2025, בצעד ששיקף רצון צרפתי ברור לבנות יחסים חדשים עם ההנהגה הסורית.

ביקורו של מקרון נושא מסרים פוליטיים מרובים, ובראשם מחווה לעם הסורי בהערכה על הקורבנות והסבל שספג לאורך שנות המלחמה, והדגשת נכונותה של צרפת ללוות את סוריה בשלב בניית המדינה ומוסדותיה מחדש.

ברמה המעשית, פריז הודיעה על נכונותה להרחיב את שיתוף הפעולה עם דמשק בתחומי הדיפלומטיה, הפוליטיקה, הביטחון, המשפט, הכלכלה, המסחר והמגזר הפיננסי, בנוסף לשיקום.

נשיא צרפת הדגיש כי ארצו שואפת להקים שותפות כלכלית מקיפה עם סוריה הכוללת את מגזרי האנרגיה, התחבורה, הלוגיסטיקה והאנרגיה המתחדשת, תוך התמקדות בבנייה מחדש של התשתית הפיננסית והכלכלית, באופן שיחזיר את אמון המשקיעים ויעודד הון זר להיכנס לשוק הסורי.

פרויקטים אלו צפויים להתבצע באמצעות הסוכנות הצרפתית לפיתוח, יחד עם מוסדות פיננסיים, בנקים וחברות צרפתיות, תוך התמקדות בשיקום המגזר הבנקאי הסורי כאחד המפתחות החשובים ביותר להתאוששות הכלכלית.

במקביל, מקרון שמר על עמדה צרפתית ברורה כלפי ממשלת המעבר, והדגיש כי פריז "אינה מעניקה לשלטון הנוכחי צ'ק פתוח", וכי הצלחת השותפות תלויה במידת מחויבותה של דמשק לרפורמות הנדרשות.

אחת התוצאות הבולטות של ההתקרבות הסורית-צרפתית היא חתימת חוזה לשלושים שנה עם קבוצת CMA CGM הצרפתית, חברת שילוח המכולות השלישית בגודלה בעולם, לפיתוח והפעלת נמל לטקיה בהשקעות של 230 מיליון יורו, בצעד שמטרתו להפוך את הנמל למרכז ימי אזורי ובינלאומי.

אך הצד הכלכלי אינו היחיד הנוכח בסדר היום של הביקור, שכן מקרון הביא עמו שורה של מסרים פוליטיים הנוגעים לעתיד המדינה הסורית, ובראשם כיבוד חירויות הציבור, ביסוס עקרון הפלורליזם הפוליטי, שמירה על זכויות כל מרכיבי החברה הסורית, הבטחת השתתפות נשים, הגנה על מיעוטים, וחיזוק שלטון החוק.

גם נושא המאבק בטרור תפס מקום חשוב בשיחות, ובמיוחד ההתמודדות עם ארגון דאעש, כאשר מקרון הדגיש כי יציבות סוריה היא התנאי הבסיסי לחזרת מיליוני סורים למולדתם ולהשתתפות בשיקום.

אחד הנושאים המרכזיים הנוספים הוא צדק מעברי, שלדעת פריז צריך לכלול חקירה של כל ההפרות שבוצעו במהלך שנות המלחמה, החל מהפשעים המיוחסים למשטר בשאר אל-אסד, כולל שימוש בנשק כימי, עינויים והפרות בתוך בתי הכלא, ועד לכל הפרה שהתרחשה בתקופת המעבר, כולל פשעים שפגעו במיעוטים, אירועי החוף הסורי וסווידא, ופיצוץ כנסיות. צדק, על פי החזון הצרפתי, צריך להיות הבסיס לפיוס לאומי ובניית המדינה החדשה.

צרפת שומרת על תפקיד היסטורי מיוחד בסוריה ובלבנון, במיוחד בכל הנוגע לעניינה במיעוטים דתיים, בנוסף לעניינה ביציבות הגבול הסורי-לבנוני, מה שמעניק לביקור זה מימד אזורי החורג מהיחסים הבילטרליים.

מהלכים אלו מגיעים גם בהקשר של שרטוט מחדש של מאזני הכוחות במזרח התיכון, במקביל לחישובים אמריקאים ובינלאומיים, כאשר פריז שואפת להחזיר את נוכחותה הפוליטית והכלכלית באזור, ולחזק את שותפויותיה עם סוריה ולבנון כאחד.

מבחינה כלכלית, דמשק אירחה פגישות שכללו בכירים, אנשי עסקים ומשקיעים משתי המדינות, כהכנה לחתימת הסכמים חדשים בתחומי ההשקעות, האנרגיה, התשתיות והשירותים, באופן שיבסס שלב חדש של יחסים כלכליים סוריים-צרפתיים.

מקרון הדגיש כי צרפת תמשיך לתמוך בסוריה חופשית, בטוחה, עצמאית וריבונית, וציין כי הסרת הסנקציות האירופיות מהווה תחילתו של שלב חדש עבור הכלכלה הסורית, וכי פריז מילאה תפקיד פעיל במסלול זה, ושואפת לתמוך בסוריה להפוך למרכז אזורי ליישום פרויקטים גדולים באזור.

המשלחת הצרפתית כללה מספר משקיעים בכירים ונציגי חברות צרפתיות, ביניהן חברת TotalEnergies, באיתות ברור על עניין צרפתי גובר בשוק הסורי.

באותו הקשר, עלה לדיון האפשרות לנוכחותו של מזהלום עבדי בדמשק, לאחר ביקורו הקודם בפריז, מה שמשקף את המשך עניינה של צרפת בתפקיד הכורדי בזירה הסורית, ובכוחות סוריה הדמוקרטית כשותף מרכזי במאבק בארגון דאעש, בנוסף לתפקידם ביישום הסכמי האיחוד עם ממשלת סוריה.

גם דחיית הישיבה הפרלמנטרית הסורית עוררה שאלות רבות, על רקע הערות צרפתיות ובינלאומיות בנוגע למנגנון הקמת הפרלמנט, עם קריאות לייצוג כל המרכיבים הפוליטיים, הדתיים והחברתיים של העם הסורי.

למרות שני הפיצוצים שאירעו בסמוך למקום שהותו של נשיא צרפת בדמשק, הביקור נמשך, במסר ברור כי שיקולי ביטחון לא יפריעו למסלול הפתיחות הפוליטית והכלכלית בין שתי המדינות.

אחת התוצאות הבולטות של הביקור היא הכרזת צרפת על מתן תמיכה כספית לבנק המרכזי של סוריה, בנוסף להחזרת 51 מיליון יורו מכספים שהוחרמו בעבר, השייכים לרכושו של רפעת אל-אסד, במסגרת תמיכה במוסדות הכלכליים הסוריים.

לסיכום, נראה כי היחסים הסוריים-צרפתיים עומדים בפני שלב חדש שסימנו שותפות פוליטית ופתיחות כלכלית. בין קריאתו של הנשיא אחמד אל-שראע להשקיע בסוריה, והכרזתו של הנשיא עמנואל מקרון על חזרת חברות צרפתיות לשוק הסורי, פריז מתכוונת למלא תפקיד פעיל בשיקום סוריה, ובתמיכה בהפיכתה למרכז אזורי ליישום פרויקטים גדולים, מה שעשוי לפתוח דף חדש ביחסי שתי המדינות ובעתיד האזור כולו.