הימורו הפיננסי של טראמפ: האם כסף יסיים את הסכסוך בין וושינגטון לטהראן?

קריאות אנליטיות ראו בנשיא ארה"ב דונלד טראמפ מהמר הימור גדול בהסכמו האחרון עם טהראן, כשהוא מהמר על הצורך הדחוף של המשטר האיראני בנזילות כספית כדי לסיים את מצב המלחמה. מקורות תקשורת ציינו כי מזכר ההבנות שנחתם מייצג איום ב'גזר' פיננסי ללא 'מקל' אמיתי המבטיח ציות, מה שמעלה שאלות לגבי יכולתו של הכסף להשיג את מה שהכוח הצבאי לא הצליח. טראמפ ומקבילו האיראני חתמו על מזכר שלום תמציתי לאחר שבועות של משא ומתן אינטנסיבי, שמטרתו לשים קץ לסכסוך המזוין שגבה מחיר משני הצדדים. המזכר קובע מתן זרימות כספיות עצומות לאיראן, בתנאי שתספק ערבויות משכנעות לוושינגטון לוויתור מוחלט על כל שאיפות להחזיק בנשק גרעיני בעתיד הקרוב. משקיפים רואים בצעד זה נטישה של יעדים אסטרטגיים שהבית הלבן קרא להם זה מכבר, שכן ההסכם לא התייחס לשינוי משטר או לתמיכה בתנועה פנימית. כמו כן, המזכר לא כלל הגבלות מחמירות על תוכנית הטילים הבליסטיים של איראן או צמצום השפעתה של טהראן ותמיכתה בפלגים חמושים במדינות שכנות. ההסכם מתמקד בחלקו המעשי בפתיחה מחדש של מיצר הורמוז לשיט בינלאומי, תיק שבו נרשמה נסיגה אמריקאית ברורה לאחר תקופה של מתיחות צבאית. על פי ההבנות, ייתכן שספינות מסחריות ייאלצו לשלם דמי מעבר לאחר תום תקופת 60 הימים, מה שיעניק לטהראן השפעה כלכלית וגיאופוליטית חדשה על נתיב המים העולמי. באשר לתיק הגרעין, המשטר האיראני לא הציע ויתורים מהותיים החורגים מההבטחות הישנות שלא לשאוף להחזיק בפצצה, והסתפק בהפחתת שיעורי העשרת האורניום. הסוגיות הטכניות נותרו מורכבות ביותר, בתוך חששות מיכולתה של טהראן למשוך זמן ולנצל אותו לחיזוק עמדתה במשא ומתן תוך קבלת רווחים כספיים. התמריצים הפיננסיים שניתנו לאיראן כוללים מתן אפשרות לייצא נפט ומוצריו באופן מיידי וללא הגבלות, מה שיחיה את כלכלתה המדולדלת. וושינגטון גם התחייבה לשחרר עשרות מיליארדי דולרים מנכסים מוקפאים, ולתרום להקמת קרן בינלאומית לשיקום בסך של לפחות 300 מיליארד דולר. מגמה זו מגיעה על רקע רצונו הברור של טראמפ לסיים את המעורבות הצבאית האמריקאית, כאשר הכוחות אמורים לסגת מהאזור תוך 30 יום. נסיגה זו תצמצם את יכולתה של וושינגטון להשתמש בכוח צבאי ככלי לחץ, מה שהופך את ההסכם לתלוי לחלוטין בתמריצים כלכליים ובמידת תגובתה של טהראן אליהם. מנגד, המשטר האיראני מוצא את עצמו בפני הזדמנות היסטורית להחליף את תוכנית הגרעין שלו בהשקעות זרות ובנזילות הדרושה לו כדי לרצות את הרחוב הזועם. מנהיגי טהראן עשויים לראות כי השימוש בכרטיס מיצר הורמוז צבאית מיצה את מטרותיו, וכי הגיע הזמן להפוך אותו למקור הכנסה קבוע כדי להתמודד עם המשברים הכלכליים החריפים. עם זאת, עולים ספקות עמוקים לגבי הצלחת הימור זה, במיוחד עם חוסר האמון בין הקיצונים באיראן לבין הממשלים האמריקאים העוקבים. הצד האיראני מצפה שגורמים אזוריים, ובראשם תל אביב, ינסו לחבל בהסכם, במיוחד מכיוון שההשפעה האיראנית שואבת את לגיטימיותה מהעוינות המתמשכת לכיבוש הישראלי. בהקשר קשור, שררה אכזבה בחוגים הפוליטיים הישראליים שתמכו במלחמה בתחילתה, ומוצאים את עצמם מודרים לחלוטין משולחן המשא ומתן. הדרה זו ערערה את הקמפיין הצבאי נגד חיזבאללה בלבנון, והכניסה את ממשלת ישראל למבוי סתום פוליטי וביטחוני חסר תקדים. כישלון אסטרטגי זה עשוי להשפיע על עתידו הפוליטי של בנימין נתניהו, שכן הוא עומד בפני בחירות גורליות באוקטובר הקרוב בתוך ביקורת חריפה. ההתפתחויות הוכיחו כי ההימור על התקדמות אמריקאית רחוקה בעימות הצבאי לא הספיק כדי להשיג ניצחון מכריע למדינת הכיבוש, מה שמחייב ניסוח דוקטרינה ביטחונית חדשה. באשר למדינות המפרץ, הן מוצאות את עצמן בפני אתגר להחזיר את מעמדן כמרכזי יציבות באזור סוער, למרות האיום המתמשך של כטב"מים וטילים איראניים. בעוד שמדינות מסוימות שואפות לחזק את בריתותיהן הביטחוניות כדי להתמודד עם מציאות זו, מדינות אחרות מנסות לנקוט במדיניות מאוזנת בין וושינגטון לטהראן כדי להבטיח את ביטחונן הלאומי בצל העמימות האמריקאית. האם טראמפ יצליח להשיג משהו ממלחמתו עם איראן, שאותה לא הצליח להביס בפצצות, והפעם רוצה להשיג זאת באמצעות שוחד?