מקורות מחקר עבריים דיווחו כי תשומת הלב הישראלית תחזור להתמקד ברצועת עזה עם התקרבות סיום העימות הצבאי עם איראן. המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) הסביר כי הוואקום האסטרטגי הנוכחי מאפשר לחמאס לשקם את יכולותיו ושלטונו, מה שמחייב גיבוש מדיניות חדשה להתמודדות עם המציאות המידרדרת בשטח ברצועה.
הדו"ח, שהוכן על ידי החוקרים עופר גוטרמן ואודי דקל, ציין כי מסגרת העבודה שהציג נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נתקלת במכשולים גדולים. ניקולאי מלאדנוב עומד בראש הוועדה המבצעת של מה שמכונה 'מועצת השלום' לעזה, אך מועצה זו סובלת מפערים במימון ועיכובים בהקמת כוח הייצוב הבינלאומי ומנגנון המשטרה הדרוש לאכיפת הסדר.
המחקר זיהה שלוש חלופות עיקריות בפני מקבלי ההחלטות בתל אביב, הראשונה היא חידוש המאמצים ליישם את מסגרת טראמפ במלואה. החוקרים הזהירו כי מסלול זה טומן בחובו את הסיכון של קבלת 'פירוק נשק מדומיין' המבוסס בעיקר על הסכמת חמאס וטקטיקות ההתמהמהות שלו.
החלופה השנייה היא ייצוב הדרגתי ושיקום האזורים הנשלטים כיום על ידי צבא הכיבוש, תוך כדי עבודה על שחיקת סמכות חמאס באזורים אחרים. הדו"ח רואה באפשרות זו כזו שעלולה להוביל לקיבוע חלוקת הרצועה גיאוגרפית וניהולית, אך היא עדיין חשופה להפרעות אלימות מתמשכות.
האפשרות השלישית בולטת כתרחיש אחרון הכולל חזרה למלחמה כוללת וכיבוש מחדש של רצועת עזה במלואה. המרכז הדגיש כי חלופה זו תגרור עלויות צבאיות, כלכליות ודיפלומטיות עצומות, מה שהופך אותה לאפשרות לא מועדפת אלא במקרה של כישלון כל המסלולים האחרים.
כדי להשיג מציאות ביטחונית משופרת, הדו"ח המליץ לאפשר למלאדנוב לקדם את תוכניתו לפירוק נשק הדרגתי. התוכנית כוללת שכנוע חמאס לקבל כניסת יחידות צבאיות ופירוק נשק כבד בשלב הראשון, תוך תיאום הדוק עם ממשל טראמפ בנוגע למקרים המצדיקים שימוש בכוח צבאי.
המכון הציע תנאים להצלחת מסלול זה, כולל הפחתת התקיפות הצבאיות הישראליות אלא במקרים של איום מוחשי. הוא גם קרא להציג את 'המועצה הלאומית לרווחה ציבורית' כמסגרת טכנוקרטית פלסטינית המיועדת לשיקום בלבד, ולא כחלופה פוליטית ישירה, תוך פתיחת מסלול לשילוב גורמים אזרחיים בלתי חמושים מהתנועה.
המחקר הדגיש את חשיבות אימוץ מדיניות של 'חניקה פיננסית' נגד חמאס כדי לערער את סמכותו. החוקרים דרשו להקים מנגנוני מימון קפדניים לפרויקטים בינלאומיים שיבטיחו שהכספים לא יגיעו לתנועה, ולנתק את יכולתה לספק סיוע הומניטרי שבו היא משתמשת לחיזוק בסיס התמיכה העממי שלה.
בהקשר של תמיכה אזורית, הדו"ח קרא לממשלת ישראל להפסיק לדחות את הרשות הפלסטינית כשותפה פוטנציאלית בשלטון שלאחר חמאס. הוא סבר כי היעדר אופק מדיני יגרום לישראל לשאת לבדה בנטל ניהול הרצועה ותושביה, דבר שהממסד הביטחוני שואף להימנע ממנו באמצעות מציאת חלופות מקומיות ואזוריות.
המרכז סיכם את הדו"ח בהתייחסות לצורך להביא השקעות ואחריות ממדינות ערביות כמו איחוד האמירויות וערב הסעודית כדי לקחת את המושכות בעזה. אנליסטים רואים כי שינוי זה דורש מחויבות רשמית מישראל למסלול מדיני ברור שיבטיח את מעורבות הכוחות האזוריים בתהליך השיקום והמימון בר קיימא.
הדרישה לפירוק נשק מלא לפני הנסיגה והשיקום עלולה להיחשב למלכודת המעודדת את חמאס להתמהמה ולהסתנן למנגנונים המתהווים.
شارك برأيك
מחקר ישראלי חושף 3 תרחישים לעתיד עזה לאחר סיום העימות עם איראן