חומרת המחלוקות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ורמטכ"ל צה"ל אייל זמיר לגבי תוכנית כיבוש רצועת עזה גברה, כאשר המחלוקות הגיעו לשיאן במהלך הפגישה האחרונה שבה נאמרו מילים קשות בין הצדדים, והיא הסתיימה ללא הסכמה ברורה. מחלוקות אלו מתרחשות על רקע עליית השיח על מבצע צבאי שעשוי להיות החשוב ביותר בהיסטוריה של מדינת הכיבוש, במיוחד עם עליית המתחים על קווי המגע ברצועה המוקפת.

זמיר מתנגד נחרצות לתוכנית הכיבוש של הרצועה, כאשר הוא ממליץ לנצל את אתרי השליטה הנוכחיים של הצבא, ולעבוד על שחיקת תנועת ההתנגדות האסלאמית (חמאס) באמצעות מצור ומבצעים מוגבלים, תוך שמירה על חיי האסירים הפלסטינים. מנגד, נתניהו רואה שהמבצעים הנוכחיים לא השיגו שחרור אסירים, ומדגיש את הצורך לשנות את הגישה ולהתכונן למבצע רחב שעשוי להוביל לכיבוש מלא של הרצועה, למרות שהצבא אינו מוכן כעת לצעד זה.

ניתוחים מצביעים על כך שההחלטה הסופית של הכיבוש לגבי המבצע תלויה בתוצאות הפגישה היום, כאשר הצבא קיבל הוראות להתכונן, אך יש חששות מהשלכות משמעותיות, במיוחד על הלגיטימיות של הכיבוש ועל חיי האסירים הפלסטינים. חלק מהמנהיגים חוששים שהביצוע של המבצע יוביל להסלמה גדולה, עם סיכוי להתפטרות זמיר אם נתניהו יתעקש להמשיך, במיוחד לאור העובדה שהוא מתנגד באופן נחרץ לצעד הכיבוש הכולל, ומבין שזה יוביל לאסון הומניטרי ופוליטי, ולשחיקת הלגיטימיות של הכיבוש ברמה הבינלאומית.