גורמים בשב"כ מאיימים להתפטר אם זיני ימונה לראשו.

גורמים בשירות הביטחון הכללי של ישראל (שב"כ) איימו להתפטר אם הגנרל דוד זיני ימונה לראשו, כך דיווח תאגיד השידור הישראלי הרשמי ביום ראשון בערב.

הוועדה דיווחה כי רכזי שטח של השב"כ האחראים על ירושלים והגדה המערבית הכבושה אמרו בשיחות סגורות כי הם שוקלים להתפטר אם זיני ימונה לראש הסוכנות.

היא הוסיפה כי הם רואים במינויו "צעד פוליטי שפוגע באופיו של השב"כ כגוף ממלכתי, משום שהוא מחזיק בדעות שאינן עולות בקנה אחד עם ערכיו המקצועיים של הגוף".

עם זאת, הוועדה הבהירה כי "עד כה, המתאמים לא הגישו רשמית את התפטרותם", מבלי לציין את מספרם.

ב-20 במרץ החליטה הממשלה לפטר את ראש השב"כ רונן בר.

עם זאת, בית המשפט העליון (הרשות השיפוטית העליונה) השהה את יישום ההחלטה, עד לבחינת עתירות שהגישו האופוזיציה.

נתניהו נימק את החלטתו לפטר את בר בטענה של "חוסר אמון" בו, כחלק מההשלכות של אירועי ה-7 באוקטובר 2023.

באותו יום, חמאס תקף 11 בסיסים צבאיים ו-22 התנחלויות ליד עזה, הרג ושבה ישראלים; בתגובה ל"פשעים היומיומיים של הכיבוש הישראלי נגד העם הפלסטיני ואתריו הקדושים, ובמיוחד מסגד אל-אקצא", על פי התנועה.

בעוד שבר רמז כי עומדים מאחורי ההחלטה מניעים פוליטיים, וכי הסיבה לכך היא סירובו להיענות לדרישותיו של נתניהו ל"נאמנות אישית".

ביום רביעי פסק בית המשפט כי החלטת ממשלת נתניהו לפטר את בר "התקבלה באופן לא תקין, שלא כדין, ועל רקע ניגוד עניינים מצד ראש הממשלה".

בהתאם לכך, ביקשה היועץ המשפטי לממשלה גלי בהרב-מיארה מנתניהו לא לקבל החלטות בנושא עד שייגובשו ההנחיות המשפטיות הנדרשות לאור פסיקת בית המשפט.

אבל נתניהו הודיע ביום חמישי על מינויו של זיני לראש השב"כ, מה שעורר מחאות רחוב והתנגדויות מצד פוליטיקאים, כולל איומים באי ציות אזרחי ועתירה לבית משפט לביטול ההחלטה.

מאיירה השיב כי החלטתו "הפרה הוראות חוקיות, וקיים חשש כבד לניגוד עניינים".

נתניהו, המתריס, ראה בהחלטתו "חוקית", והדגיש כי ילך בדרך החוקית בתהליך המינוי.

ב-28 באפריל הודיע בר כי יעזוב את תפקידו ב-15 ביוני.