מרכז המחקר הפלסטיני מארגן סמינר בנושא תוכניות לא-פלסטיניות לשיקום עזה.

המרכז הפלסטיני למחקר ומדיניות (PCRP) ארגן פאנל דיון להצגה ודיון במאמר מחקר שכותרתו "תוכניות לא פלסטיניות לשיקום עזה: דחיקה לשוליים של התפקיד הפלסטיני או שותפות עמו?" המאמר הוצג על ידי ג'ורג' זיידן, מנהל מרכז קרטר בפלסטין, ונכחו בו קבוצה נבחרת של חוקרים, מומחים ונציגים של ארגונים רשמיים ואזרחיים.

בדיון נכחו: ד"ר אסתפן סלאמה, יועצת ראש הממשלה לשעבר לתכנון ותיאום סיוע, וא. ד"ר מוחמד זיארה, שר העבודות הציבוריות לשעבר ויו"ר ועדת שיקום עזה לשעבר, ואת הסמינר הנחה ד"ר מונטסר ג'ראר, מנהל מרכז המחקר הפלסטיני.

המסמך הדגיש מספר תוכניות ויוזמות שהוצעו על ידי גופים בינלאומיים בנוגע לעתיד השיקום ברצועת עזה בעקבות ההרס הנרחב שנגרם כתוצאה ממלחמת ישראל האחרונה, בהיעדר תוכנית פלסטינית מאוחדת להתמודדות עם אתגר זה.

המאמר השווה בין שמונה תוכניות בולטות וסקר תוכניות אחרות. המסמך ציין כי התפקיד הפלסטיני נעדר לחלוטין בהכנת תוכניות אלו, וכי רובן אינן כוללות את הרשות הפלסטינית ומוסדותיה, בהנחה שתפקידי יישום ופיקוח מוקצים לגורמים חיצוניים או ערביים, ובכך משחזרים את מודל התלות ומאיימים לכינון מציאות פוליטית חדשה החורגת מעבר לרצון הלאומי.

המסמך חשף כי תוכניות אלו נתמכו על ידי מוסדות שאינם מאמינים בפתרון שתי המדינות או בזכויות העם הפלסטיני. אלא שהם מתנגדים לרשות הפלסטינית ולארגון השחרור הפלסטיני, ואינם מציעים שום פתרון פוליטי שיבטיח סיום המלחמה או ישיג הסדר מקיף. המסמך ציין כי יוזמות אלה אינן מתייחסות לרצח העם והטיהור האתני שמבצעת ישראל בעזה, וגם אינן מתייחסות לקשר הגיאוגרפי והפוליטי בין הגדה המערבית לרצועת עזה. המסמך הדגיש גם כי רוב תוכניות השיקום קושרות תנאי ביטחון ישראליים מחמירים, כולל פירוק נשק והקמת אזורי חיץ, ללא כל התחייבות להסרת המצור או להכרה בזכויות הלאומיות הפלסטיניות.

בדיונים שהתקיימו לאחר הצגת המסמך, הדגישו הדוברים כי הסכנה האמיתית טמונה ב"שיקום עזה ללא אנשיה", כלומר, ללא השתתפות הרשות הפלסטינית הלגיטימית ומוסדותיה, וללא ייצוג עממי אמיתי. הם הזהירו כי חלק מהתוכניות, למרות אופיין ההומניטרי המוצהר, מסתירות פרויקט פוליטי המעצב מחדש את הנוף הפלסטיני, מחליש את אחדות קבלת ההחלטות הלאומית ומסכל את הסיכויים לעצמאות ממשית.

פיתוח תוכנית לאומית ריבונית

המושב הסתיים עם סדרה של המלצות, שבראשן דחיית כל תוכנית שיקום שאינה נובעת מקונצנזוס לאומי מקיף וניסוח חזון פלסטיני מאוחד בהובלת מוסדות רשמיים המקשר בין שיקום לשחרור פוליטי. לפתח תוכנית ריבונית ופיתוחית שתשמור על עצמאות פיננסית ומנהלית, המבוססת על שקיפות ופיקוח לאומי, תוך דחיית אפוטרופסות בינלאומית או פתרונות זמניים המערערים על הריבונות ומרחיבים פילוגים. קריאה לפיקוח בינלאומי מקצועי וניטרלי על מנגנוני מימון ויישום, נקי מכל אג'נדה פוליטית.

הדוברים הדגישו את הצורך שכל תוכנית שיקום תהיה עקבית עם החלטות האו"ם והמשפט הבינלאומי, תוך הדגשת חשיבות התיאום בין הגדה המערבית לעזה, והבטחת שכל תוכנית תשאף למנוע עקירה, להבטיח כניסה חופשית של סחורות ולהקל על החיים הפלסטיניים.

הדוברים הדגישו חששות כי עיכוב או מניעת שיקום עלולים להפוך לכלי לעקירת פלסטינים, שכן אין עקירה מרצון. אלו שאיבדו את בתיהם נאלצים להגר. הדוברים הדגישו כי הפסקת מעשי האיבה היא תנאי הכרחי לקיום כל ועידת שיקום, תוך הדגשת הצורך לשמור על סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטים פלסטינים במזרח הקרוב (אונר"א) ככלי לסיוע ופיתוח וכשומר על הזיכרון הלאומי הפלסטיני.

הדוברים העלו גם שאלות מרכזיות, ובראשן: כמה זמן תישאר ישראל בעזה? איך ייראה חמאס אחרי המלחמה? באיזה תרחיש הרשות הפלסטינית ואש"ף יכלו להשתלט על הרצועה? תוך הדגשה כי אין לעשות זאת בצל טנק ישראלי או בעימות עם חמאס.

הדוברים הדגישו כי אחדות לאומית היא תנאי מוקדם לשיקום, והזהירו כי היעדר עמדה מאוחדת יוביל לכישלון התהליך כולו. הם הדגישו כי יש לשלוט בתהליך באופן פנימי כדי להבטיח את הצלחתו.

המלצות הסימפוזיון הדגישו גם את הצורך להטיל על ישראל את האחריות המלאה להרס ולהרג בעזה. הדוברים הדגישו כי קרן השיקום לא צריכה לפטור את ישראל מפשעיה או מאחריות. תוכניות לא-פלסטיניות משקפות את סדר היום של המפלגות שהכינו אותן, ואסור לנו להתייחס אליהן כפי שהן. המשתתפים הדגישו את הצורך להתמודד עם המלחמה המתנהלת נגד אונר"א, בעוד שהרס המחנות והכפרים בגדה המערבית נמשך, וקראו להגנה על תפקידה החיוני בהקשר זה.

מרכז מחקר: שיקום הוא שער לאחדות, לא לתלות.

מושב זה מתקיים בתקופה שבה הסוגיה הפלסטינית, ובמיוחד עתידה של עזה, חווה גל פוליטי ודחיפה אזורית ובינלאומית להצעת מודלים ופרויקטים לשיקום. אלה עשויים להכיל בתוכם הזדמנויות להבנה, או שהם עלולים לאיים להנציח מציאות כפויה הרחוקה מהרצון הלאומי הפלסטיני.

מרכז המחקר הפלסטיני מדגיש כי שיקום עזה חייב להיות שער לסיום הפילוג ולחיזוק האחדות הלאומית, לא אמצעי לכפיית פתרונות חלקיים או לשחזור מציאות של הגמוניה. מתן אפשרות לעם הפלסטיני לקבוע את גורלו הפוליטי והכלכלי הוא השער האמיתי לכל תהליך שיקום בר-קיימא וצודק.