הבחירה של תנועת חמאס ביחיא סינוואר כראש התנועה, לרשת את המנהיג הלאומי השהיד איסמעיל הנייה, לא הייתה רק הליך פרוטוקול דחוף, שהוכתב על ידי הצורך למלא את הפערים שנוצרו כתוצאה מההתנקשויות ולהגביל את יכולת קבלת ההחלטות, שכן ככל שזה מסר ממחתרת, המופנה לאלה הטובעים בחולותיה והם מבצעים פשעים של רצח עם נגד בעליהם, שסובלים ממוות, רעב ומחלות כבר עשרה חודשים, בזמן שהפושעים הרצחניים ממשיכים בפשעיהם. הרג, פציעה, לכידת, הריסה, השמדה, שריפה ודחפור של כל היבטי החיים בגזרה הפרושה תחת הפצצת מטוסים וטנקים.
למשקיפים לא חסר החוכמה לתפוס את המשמעויות והקונוטציות שהמסר הדחוף נושא, ואת ההשלכות שהוא ישאיר, בתקופה שבה האזור כולו עושה בחירות קשות, שבהן קשת האש מתרחבת, מה שהופך את הרפתקאות נתניהו ל" אסון עבורו, וההתנקשות במנהיג התנועה היא מכה נגדית שמסכלת את תוכניותיו. הם דוחפים אותו לעיין בחשבונותיו ובחשבונות של מי שמספקים לו תמיכה, להקשיח את ראשו ולהזין את נטייתו לנקמה. תאוות הרג שמחזיקה אותו, עם אגו מנופח שקוע בפנטזיה ובמיתוסים תנכיים שקריים.
מה שהצהרת חמאס לא אמרה חשוב יותר ממה שנאמר בו. מי שמחליט לרצוח את המתינות בתנועה ראוי לנהל משא ומתן עם סינוואר.
شارك برأيك
הודעה ממחתרת!