ביום שלישי בבוקר הסתערו עשרות מתנחלים על מסגד אל-אקצא, תחת הגנה קפדנית של משטרת הכיבוש.

המתיישבים ערכו סיורים פרובוקטיביים בתוך חצרות מסגד אל-אקצא, וערכו טקסים תלמודיים.

קבוצות מתנחלים מסתערות על אל-אקצא על בסיס יומי, למעט שישי ושבת.

אזרחים רבים נפצעו ונעצרו, אמש ושלישי בבוקר, במהלך פשיטות ועימותים שהתרחשו במספר אזורים בגדה המערבית.

לפי מקורות מקומיים, כוחות הכיבוש עצרו את העורך עודאי בני עודה מתמון, ואת הצעיר מג'ד עאידי ממחנה אל-פארעא, דרומית לטובאס.

בתוך כך, מוחמד דאוד שושה (בן 25), עלא טארק חמאמרה (בן 24) ואנס זעאול (בן 24) נעצרו לאחר שפשטו וערכו חיפושים על בתי משפחותיהם בעיר חוסאן, ממערב לבית לחם.

צעיר נפצע מכדורי כוחות הכיבוש, במהלך עימותים אלימים שפרצו עם שחר בכניסה הדרומית לעיר יריחו.

מקורות מקומיים דיווחו כי צעיר נפצע מכדורים חיים באזור אל-קדאם ופונה לקבלת טיפול בבית החולים.

כוחות הכיבוש סגרו את הכניסה לרכבים של האזרחים שנכנסו לעיר ומנעו מהם לעבור לחלוטין.

כוחות אחרים סגרו גם את שער הברזל המוביל למחנה הפליטים אל-ג'לזון, מצפון לאל-בירה, ומנעו רכבים של אזרחים לעבור, ואילצו אותם לבצע מעקפים כדי להגיע למקום עבודתם.

גם הכניסה ליישוב ביתא, מדרום לשכם, נסגרה בתלי עפר.

ביום שלישי בבוקר נמצאה גופתו של עודאי חמייסה, תושב מחנה ג'נין, מוטלת בשטח חקלאי בתוך המחנה, מה שהעלה את מספר חללי התוקפנות הישראלית המתמשכת זה היום השני ברציפות ל-10.

לפי נתוני משרד הבריאות, מדובר בכ-100 פצועים, בהם 20 במצב קשה וקשה.

במהלך שעות הלילה והבוקר המשיכו כוחות הכיבוש בפעילות המאסיבית בג'נין ובמחנה, על רקע הרס רב של בתים ותשתיות.

פיצוצים רבים נשמעו בלילה ובעלות השחר, כמו גם עימותים לסירוגין.

בהצהרה טען צבא הכיבוש הישראלי כי השמיד, בשעות אמש ושחר והבוקר, באר תת קרקעית ששימשה לאחסון אמצעי לחימה וחומרי נפץ, בנוסף להשמדת שתי יחידות ניהול קרב, ופוצצת תא גדול. מטען חבלה נמצא בעיר, בנוסף למציאת נשק וציוד.והוחרם.

בעוד הערוץ העברי רשת קאן ציטט את דניאל חג'רי, דובר צבא ישראל, כי בג'נין ובמחנה יש 300 חמושים, ו-160 מהם מוכרים ומבוקשים, ו-120 נעצרו, ויותר מ-5 מעבדות עבור ייצור חומרי הנפץ הושמד.

הוא ציין כי נותרו יותר מ-10 יעדים במרכז המחנה, אליהם יושגו להמשך המבצע.

הוא הצהיר כי למעלה מ-1,500 פלסטינים מתושבי המחנה יצאו הלילה מבתיהם מאזורי הלחימה.

The President of the State of Palestine, Mahmoud Abbas, called on the United Nations and the international community to intervene urgently to compel Israel to stop the displacement of the residents of Jenin camp.

הנשיא עבאס הדגיש כי פשע זה שביצע ממשלת ישראל, המיוצג בעקירת תושבי המחנה, מתווסף לפשעי הכיבוש של עקירתם בפעם הראשונה מאדמותיהם שמהן נעקרו ב-1948 והרס כפריהם ו ערים, ומה בוצע נגדן ב-2002, ומה קורה היום נגדן.

הנשיא הדגיש כי ההתמודדות עם ממשלת הכיבוש בסטנדרטים כפולים ואי העמידה באחריות לפשעיה הקודמים נגד עמנו מעודדת אותה לבצע יותר מהפשעים הללו, שהאחרון שבהם היה מה שהיא עושה הלילה נגד עמנו במחנה ג'נין.

אמש גירשו כוחות הכיבוש עשרות משפחות מבתיהם במחנה ג'נין, עם המשך התוקפנות וההפגזות שהעלו את שיעור ההידבקות ליותר מ-8 פצועים.

כתב אל-קודס.קום דיווח כי ראה עשרות משפחות עוזבות את המחנה מהכניסה לאזור אל-חוסן, בהן נשים, קשישים וילדים, והן הגיעו לבית החולים הממשלתי בג'נין, הנקודה הקרובה ביותר למחנה הנצור.

האזרח, מייסון נאשרטי, הסביר ל-Al-Quds.com כי קציני המודיעין התקשרו אליהם וביקשו מהם לעזוב ולפנות את בתיהם מיד כי המטוסים יפציצו אותם. "החיילים הסתערו על הבית שלנו והרסו את תכולתו ותקפו אותנו ו החבילות שלנו. לאן אנחנו הולכים ואיפה האומה הערבית והאסלאמית, שאלוהים ינקום בהם?"

עקורי המחנה פנו לכיוון בית החולים בעיר, על רקע תחושות של חוסר שביעות רצון וכעס על גירושם, והאזרח אבו מוחמד אמר: "היום כולם הכשילו אותנו ונטשו אותנו, וההתנגדות חייבת לבחון את אפשרויותיה. שמענו הרבה דיבורים, ודי".

זו הפעם השנייה שישראל עוקרת את אנשי המחנה מהנכבה, שכן נקטה באותה שיטה במהלך הקרב על מחנה ג'נין, במהלכו הרסה את המחנה לאחר יציבותו האגדית.

עשרות תושבי אום אל-פחם ואזור ואדי ערה, בתוך אדמות 1948, הפגינו הערב, יום שני, כדי לגנות את התוקפנות הישראלית המתמשכת נגד העיר ג'נין ומחנהה.

משתתפי המשמרת, שהגיעה בהזמנת בני נוער מאום אל-פחם, הרימו את דגל פלסטין וקראו קריאות נגד התוקפנות, ואחרים תומכים באנשי ג'נין ובמחנה.

הם קראו להפסיק את התוקפנות הישראלית המתמשכת נגד ג'נין מאז שעות עלות השחר, שהביאה למותם של מספר אנוסים ולפציעתם של עשרות, בנוסף להרס והרס הרחובות והתשתיות, ולמצור של תושבי המחנה בבתיהם.

מספר אזרחים נחנקו כאשר כוחות הכיבוש הישראלים דיכאו, ביום שני בערב, הפגנות במספר אזורים בגדה המערבית.

כוחות הכיבוש דיכאו צעדה בכניסה הצפונית לבית לחם, לאחר שירו ​​לעברה גז מדמיע ורימוני הלם וגרמו למספר מהם לחנק.

עימותים פרצו גם בעיירה אל-ח'דר, דרומית לבית לחם, שם התרכזו העימותים באזור אום רוקבה, דרומית לעיירה, במהלכם ירו כוחות הכיבוש כדורים, רימוני הלם וגז מדמיע, ללא דיווח על נפגעים.

שמונה אזרחים נחנקו מגז מדמיע, במהלך עימותים שפרצו במחסום הצבאי חווארה, דרומית לשכם.

בעיר אל-בירה יצאה צעדה לעבר המחסום הצבאי הישראלי שהוקם בכניסה הצפונית לעיר, שהובילה לעימותים במהלכם ירו כוחות הכיבוש כדורי מתכת מצופים גומי ומיכלי גז מדמיע, ללא נפגעים. דיווח.

ברמאללה פרצו עימותים עם כוחות הכיבוש בכניסה לכפרים נבי סאלח ועבוד, מצפון מערב לעיר, במהלכם נורו רימוני הלם וגז מדמיע לעבר האזרחים, ללא דיווח על נפגעים.

בצפון ירושלים הכבושה פרצו עימותים בסמוך למחסום הצבאי של קלנדיה.

לפי מקורות מקומיים, צעירים הציתו צמיגים בסמוך למגדל הצבאי של המחסום בכניסה למחנה, ויידו אבנים לעבר החיילים, בעוד צבא הכיבוש ירה לעברם פצצות גז וכדורי מתכת מצופים גומי, ללא כל דווח על פציעות.

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו אמר, ביום שני בערב, כי ממשלתו פועלת להביא משוואות חדשות נגד "טרור".

נתניהו חזר על דבריו הישנים באומרו: "אין מקלט למחבלים, לא בעזה, לא בג'נין ולא בטהרן, ונגיע לכל מי שינסה לפגוע בנו ודמו ישפך".

הוא הוסיף, "אין מקומות בטוחים למי שמנסה להרוג אותנו. המקום שלהם הוא או הקבר או הכלא, ומי שישלח מחבלים דמו ישפך".

הוא ציין כי המבצע בג'נין יימשך בהתאם לצורך הנדרש.

ההנהגה הפלסטינית החליטה להפסיק את כל המגעים והפגישות עם הצד הישראלי, ולהמשיך להפסיק את התיאום הביטחוני.

This came in a statement issued by the emergency meeting held by the Palestinian leadership, headed by the President of the State of Palestine, Mahmoud Abbas, at the presidential headquarters in Ramallah, today, Monday, to discuss the ongoing Israeli aggression against the city of ג'נין והמחנה שלה.

וההנהגה החליטה, על פי ההצהרה, שהוקראה על ידי הדובר הרשמי של הנשיאות, נביל אבו רודיינה, להזמין את המזכירים הכלליים לישיבת חירום, להסכים על חזון לאומי כולל ולאחד את השורות להתעמת עם להתעמת עם התוקפנות הישראלית.

ההנהגה אישרה את זכותו של עמנו להגן על עצמו, וכי תפקידה של הרשות על מוסדותיה השונים היא להגן על העם הפלסטיני, ולשים את כל יכולותיו לשם כך, ועל כל אחד לשאת באחריותו בתחום זה. עם דגש על עמידה בלגיטימציה בינלאומית ובחוק הבינלאומי.

אבו רודיינה אמר: לאור חוסר המחויבות הישראלי להבנות עקבה ושארם א-שייח - ההנהגה מודיעה שההבנות הללו אינן מועילות יותר ואינן קיימות עוד.

ההנהגה גם החליטה לפנות מיידית למועצת הביטחון של האו"ם כדי ליישם את החלטה 2334 ואת ההחלטה בדבר הגנה בינלאומית על העם הפלסטיני, להפסיק צעדים חד צדדיים, להטיל סנקציות על המדינה הכובשת ולקרוא לבית הדין הפלילי הבינלאומי לזרז את ההחלטה בנושא מקרים שהופנו אליו.

להלן נוסח ההצהרה:

לאור ההתפתחויות האחרונות, המתקפה האכזרית היום על המחנה והעיר ג'נין, ההתקפות על ערים, כפרים ומחנות פלסטיניים, טרור המתנחלים, ההצתה הברברית בטורמוסאיה, אום צפא ואורף, ולפני כן ב. חווארה ומקומות נוספים, נפילת עשרות חללים ומאות פצועים, והפרות מתמשכות של הכוח הכובש והקיצוניים של מסגד אל-אקצא, וההחלטות שקיבלה ממשלת הכיבוש בנוגע להאצת ההתיישבות, צעדי אפליה גזעית ו אילוץ כלכלי, ובחריגה מהתחייבויותיה על פי ההסכמים החתומים, החלטות הלגיטימציה הבינלאומית והמשפט הבינלאומי, ולאור היעדר תגובה בינלאומית להרתעת ישראל ומתן הגנה לעמנו, אנו מצדיעים לעמנו הגיבור בכפרים הפלסטיניים, מחנות וערים, העומדות בחזה חשוף מול צבא הכיבוש ואימת המתנחלים, אנו מחליטים כדלקמן:

1- קריאה למזכירים הכלליים לישיבת חירום, להסכים על חזון לאומי כולל ולאחד את השורות להתעמת עם התוקפנות הישראלית ולהגיב לה.

2- הפסקת כל המגעים והפגישות עם הצד הישראלי.

3- המשך להפסיק את התיאום הביטחוני.

4- המשך הוועדות העממיות בהגנה על ערים, כפרים ומחנות, וכל הסוכנויות והגופים הפלסטיניים חייבים לקחת את תפקידם במשימת ההגנה על העם הפלסטיני.

5- ההנהגה הפלסטינית מאשרת את זכותו של עמנו להגן על עצמו, וכי משימת הרשות על מוסדותיה השונים היא להגן על העם הפלסטיני, ולשים את כל יכולותיו למטרה זו, ועל כל אחד לשאת באחריותו. תחום זה, תוך שימת דגש על עמידה בלגיטימציה בינלאומית ובמשפט הבינלאומי.

6- לאור אי עמידה הישראלית בהבנות עקבה ושארם א-שייח - ההנהגה מצהירה כי הבנות אלו אינן תקפות יותר ואינן קיימות עוד.

7- דבקות בקבועים הלאומיים הפלסטינים ובארגון לשחרור פלסטין כנציגה הבלעדית והלגיטימית של העם הפלסטיני, שמירה על הלגיטימציה הבינלאומית, והמשך פעילות למען השגת חברותה המלאה באו"ם, וכן להשיג יותר הכרה בינלאומית בו.

8- ההנחיה המיידית של מועצת הביטחון של האו"ם ליישם את החלטה 2334 ואת ההחלטה בדבר הגנה בינלאומית על העם הפלסטיני, להפסיק צעדים חד-צדדיים ולהטיל סנקציות על המעצמה הכובשת.

9- קריאה לבית הדין הפלילי הבינלאומי לזרז את ההכרעה בתיקים המופנים אליו.

10- קריאה למשפחות פלסטיניות להגיש תיקים לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) נגד כוחות הכיבוש הישראליים בגין מעשי הטבח וההרג שביצעו נגד אזרחיהם החפים מפשע.

11- דרישה להפסיק את חברותה של ישראל באו"ם עקב כישלונה ביישום החלטות 181 ו-194.

12- הגשת תיקים נגד המדינה הכובשת בגין הפשעים שביצעה, אשר היא נושאת באחריות במהלך כיבושה.

13- הגשת תיקים נגד ישראל בגין מעשי הטבח שביצעה, הרס כפרים ועקירת העם הפלסטיני בתקופת הנכבה.

14- קריאה מיידית לוועדת החקירה הבינלאומית המתמשכת במועצת זכויות האדם לחקור ולהפנות את ממצאיה בנוגע לאחריות הכיבוש למעשי טבח ופעולות טרור אלו לבית הדין הפלילי הבינלאומי ולמועצת הביטחון.

15- השלמת ההצטרפות לשאר האו"ם והארגונים הבינלאומיים.

16- הגשת תיקים נגד אמריקה ובריטניה בגלל הצהרת בלפור ובקשת הכרה, התנצלות ופיצוי.

17- לגליזציה של הקשר עם הממשל האמריקאי.

18- תנועה ברמה הערבית, האסלאמית והבינלאומית על מנת לתמוך בעמדה הפלסטינית.

איש ביטחון נפצע הערב, יום שני, מירי צבא הכיבוש הישראלי, דרומית לשכם.

לפי מקורות מקומיים, שוטר נפצע באורח בינוני לאחר שנורה על ידי חיילי הכיבוש סמוך לכניסה לכפר קוסרה, מדרום לשכם, בעת מילוי תפקידו.

הנשיא אבו מאזן אמר בנאום בתחילת ישיבת ההנהגה כי הוציא הנחיות לממשלה הפלסטינית לספק את כל הצרכים הנדרשים לעיר ג'נין ולמחנה שלה מול התוקפנות הישראלית.

הנשיא עבאס קרא למזכירים הכלליים של כל הפלגים הפלסטיניים לפגישת חירום כדי להתמודד עם הסכנות הכרוכות בעניין הפלסטיני.

"מול התוקפנות הברברית הזו ומה שקורה בג'נין, אנו מחדשים את קריאתנו לקהילה הבינלאומית לספק הגנה לעמנו, להטיל סנקציות על הכיבוש ולגנות את תוקפנות הטרור הזו נגד העיר ג'נין", הוסיף. .

הנשיא עבאס ציין כי יהיו החלטות לגבי המצב בג'נין, והן יפורסמו בתום המושב.

ביום שני בערב החליט צבא ישראל לבטל קונצרט שהיה אמור להתקיים ביישוב שדרות, הסמוך לגבול רצועת עזה.

לדברי דובר צבא ישראל, ההחלטה התקבלה לאחר ישיבת הערכה ביטחונית שערך מפקד מרחב הדרום, אליעזר טואלדינו.

הוא ציין כי זה נלקח בגלל האירועים בג'נין, וחשש לירי רקטות מהרצועה.

ביום שני בערב טען הצבא הישראלי כי מצא מנהרות, אמצעי לחימה ומטעני חבלה במהלך פעילותו המתמשכת בג'נין.

לפי הודעת דובר הצבא הישראלי, נמצאו בו מפעלים לייצור מטעני חבלה, ובהם מאות מטעני חבלה, וכן נמצאו כלי נשק שונים, מכשירי תקשורת והוראות לייצור מטעני חבלה ומטענים.

הוא ציין כי מצא פתחי מנהרות בחלק מהיעדים שהושגו, ונבדק לאן מגיעות המנהרות הללו.

וכי כוחותיו הצליחו לעצור 20 מבוקשים, בעוד שני חיילים נפצעו קל.

משטרת ישראל עצרה ביום שני בערב נער בן 14 מהגדה המערבית, בתוך העיר בני ברק על הקו הירוק, בתואנה שדקר ישראלי בפציעות קלות.

לפי האתר העברי, ynet, הפצוע הועבר לטיפול, ומצבו הוגדר קל מאוד.

הוא ציין כי העצור הועבר לחקירה.

סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, סאלח אל-ערורי, אישר כי הכיבוש, שבא להרוס את רצון ההתנגדות בג'נין, ייצא עם זנבות האכזבה, והצביע על כך שהכיבוש וממשלתו, על ידי הסטנדרטים של העולם כולו, אל תלמדו לקחים.

היום, יום שני, הדגיש אל-ערורי כי הכיבוש יעבור מארב, וחייליו ייהרגו, וקרא ללוחמי ההתנגדות במחנה ללכוד את חיילי הכיבוש ולהפנות את המתקפה הזו אליהם.

הוא הוסיף, "נפגע בכיבוש בכל מקום וזמן שנבחר, בין אם בכדור, או אפילו טיל. לפני מספר ימים שוגרה רקטת קסאם אחת מג'נין".

אל-עארורי קרא לכל עמנו ולהתנגדות שלנו ולמי שיש לו את היכולת והכלי לתמוך בעמנו ובאנשינו בג'נין לקחת יוזמה בפעולה , והוסיף: "כולנו בטוחים ברצוננו ובנחישותנו. האנשים וההתנגדות שלנו במחנה ג'נין, והם בשר אחד ויד אחת נגד הכיבוש".

מאז בוקר יום שני, המשיכו כוחות הכיבוש הישראלי במבצע צבאי רחב היקף בג'נין ובמחנה הפליטים שלה.

המבצע הצבאי המתמשך הוביל למותם של 8 אזרחים ולפציעתם של יותר מ-50, בהם 10 במצב קשה .

הקדושים הם: סמיח אבו אל-ופא, חוסאם אבו-דהיבה, אוס אל-חנון, נור אלדין מרסוד, מוחמד אל-שאמי, אחמד עאמר, מג'די עראווי ועלי אל-גול.

המבצע הצבאי החל במתקפה אווירית פתאומית שכוונתה למבנה ליד מועדון מחנה ג'נין, שלטענת הכיבוש הוא מפקדת תאי ההתנגדות במחנה.

במהלך פעולתם פגעו כוחות הכיבוש במתכוון בתשתיות המחנה והרסו מוסדות, מפקדות ועוד, וכן תקפו בתים ומסגדים רבים בתקיפות אוויריות וטילים מונחים.

צבא הכיבוש הודה שאחד מחייליו נפצע קל.

צבא הכיבוש טען כי מצא כלי נשק, מטעני חבלה ומשגר טילים פרימיטיבי, בנוסף לעצור מספר רב של מבוקשים, כפי שטען.

"מה שקורה בג'נין הוא טבח שביצע הכיבוש הישראלי נגד העם הפלסטיני", אמר זיאד אל-נחלה, מזכ"ל תנועת "הג'יהאד האיסלאמי".

אל-נחלה הוסיף, ביום שני בערב, "ההתנגדות וגדודי אלקודס יעשו את חובתם לעצור את הטבח הזה".

המונים פלסטינים, התאבלו היום, שני, על גופת השהיד מוחמד עימאד חסניין (בן 21), בעיר אל-בירה.

המשתתפים נשאו את גופת השהיד חסנין, שהיה עטוף בדגל פלסטין, שוטטו ברחובות העיר, תוך שהם קוראים קריאות זועמות בגנות הפשעים שביצעו כוחות הכיבוש נגד עמנו.

חסנין הצעיר, יוצא רצועת עזה ומתגורר בעיר רמאללה, נפגע מכדור בראשו, שנורה לעברו על ידי חיילי הכיבוש בעת שהיה עם מספר צעירים נוספים.

והצעיר חסנין, אסיר לשעבר, נעצר על ידי כוחות הכיבוש הישראלי ב-15 במאי 2019, לאחר שנפצע ברגל ימין, מה שהוביל לקרעים בכלי הדם שלו.

הנשיא אבו מאזן ינהל הערב, יום שני, ישיבה דחופה של ההנהגה הפלסטינית.

הנשיא עבאס ידון במהלך הפגישה בתוקפנות הישראלית נגד עמנו בג'נין.

היום, יום שני, נמסר ממועדון השבוי, "כוחות הכיבוש הישראלי עצרו (291) אזרחים מג'נין ומחנהה מתחילת השנה, הגבוה ביותר בחודשים ינואר ופברואר. והמעצרים כללו עיירות בכל המחוז".

מועדון השבוי אישר בהצהרה כי המעצרים בג'נין הוכפלו במהלך השנים האחרונות, עם הסלמה של פעולות ההתנגדות והעימותים נגד הכיבוש.

הוא הסביר כי חלק גדול מהעצורים הם אסירים לשעבר ששהו שנים בבתי הכלא של הכיבוש, כולל פצועים וחולים הזקוקים למעקב רפואי צמוד, בנוסף לעלייה ניכרת במספר העצורים המנהליים מהמחוז.

הוא ציין כי מספר האסירים בנפת ג'נין עומד על כ-600, כולל שתי אסירות: עטאף ג'רדאת ויסמין שעבאן, ובין האסירות (76) אסירים המרצים מאסרי עולם, והאחרון שנגדו מאסר עולם הונפק היה האסיר עלאא חטיב קבהא, שנידון למאסר עולם פעמיים במהלך חודש יוני 2023.

הוא ציין כי האסיר המבוגר ביותר בבתי הכלא הכיבוש מנפת ג'נין הוא האסיר ראאד אל-סעדי, שעצור מאז 1989.

בתקשורת וברשתות החברתיות דווח כי הרשות הפלסטינית בוחנת אפשרות להכריז על פשיטת רגל. למרות שלא הצלחתי לאתר את מקור הידיעה הזו, שהוכחשה על ידי גורמים פלסטינים בכירים, אני לא שולל שמאחוריה עומדים מקורות ישראלים הפועלים במסגרת תוכנית שיטתית להתנקשות מוסרית ברשות וליצירת סטריאוטיפ. על זה כחסר אונים ואינו מסוגל להמשיך.

אין ספק כי קיים משבר פיננסי בלתי פתיר לרשות מזה מספר שנים כתוצאה מכך שישראל גנבה את כספי הסליקה שהיא גובה מטעם הרשות על יבוא פלסטיני דרך נמלי ישראל, שאותם היא אמורה להעביר לרשות. סמכות מחד, וכתוצאה מהירידה בתמיכה הפיננסית הבינלאומית שניתנה לרשות, בעיקר תמיכה ערבית, כאשר חלק מהמדינות נעצרו הליגה הערבית כשלה לחלוטין את התחייבויותיה הכספיות לתמוך ברשות, בנוסף לשמועות של ניהול כושל פיננסי והיעדר מדיניות פיננסית המבוססת על סולם לא ניתן למשא ומתן של סדרי עדיפויות לאומיים.

המצב שבו התבסס הכוח והמצב היום

בכל מקרה, מוזר שמצבה הכספי של הרשות נמשך על פי הנתונים העדכניים והמשך ההפרדה בין המצב הכספי למצב המדיני, ובין התנאים ששררו בעת הקמת הרשות. ומה הפכו התנאים הללו לאחר שלושה עשורים להקמת הרשות.

הרשות הוקמה בשנת 1995 כגוף מעבר שתקופתו מסתיימת עם תום המשא ומתן על הקבע וסיום תהליך העברת שטחי הגדה המערבית מהסיווג הזמני B ו-C להפוך למרבית שטחי הרשות "A". למעט התנחלויות ואתרים צבאיים.

באווירת התדהמה שליוותה את תחילת התהליך המדיני והתעוררות התקוות שהאזור בדרך לפתרון הבעיות האזוריות והבינלאומיות המורכבות ביותר, ואני מתכוון לסוגיה הפלסטינית, לקהילה הבינלאומית, ובעיקר לאירופה, אמריקה ומדינות ערב, נטלו יוזמה להעניק תמיכה כספית, טכנית ולוגיסטית לרשות כדי לאפשר לה לבנות את מוסדותיה כמדינה על הדרך.

למרות כישלון התהליך המדיני והפסקת העברת הקרקע לרשות, המשיכה הרשות לנהוג בעבודתה ככלל והוכיחה את נכונות האמירה ש"אין דבר קבוע יותר מהזמני".

כיום, תמונת המציאות הקיימת בשטח שונה מזו שהייתה בעת הקמת הרשות, שכן הפעילות האינטנסיבית של ההתנחלויות לא הותירה מקום בשטח להקמת מדינה פלסטינית, ומספר המתנחלים וההתנחלויות גדל. עשרות פעמים, והדיבור על הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל בקווי שביתת הנשק של 1949 הפך לנורמה. עליו בשם גבולות 1967 בלתי אפשרי אם המצב הזה יימשך כפי שהוא.

רבים סבורים כי לאור עובדה זו אין עוד הצדקה להמשך הדבקות בהישרדותה של הרשות הפלסטינית, משום שהמשך קיומה מהווה הטעיה של דעת הקהל העולמית, שכן היא מרמזת לה על כך שהנושא הפלסטיני היה. נפתרה וכי מה שנשאר ממנו דומה יותר לסכסוך גבולות, וזה עניין נפוץ וטבעי ביחסים בינלאומיים.

המחזיקים בדעה זו סבורים כי סמכויות הרשות נשחקו, ולא נותר לה אלא לשאת בנטל שירותי חיי היום-יום של האוכלוסייה מטעם הכיבוש, וכי התמיכה החומרית הניתנת לרשות מהתורם. מדינות והמסים שהרשות גובה מאזרחים מהווים למעשה תמיכה חומרית לכיבוש ונושאים בנטל בשמו. לפיכך עליה להודיע ​​על הפסקת עבודתה ולהטיל עומסים אלו על העיסוק.

נקודת מבט זו אולי נראית הגיונית ממבט ראשון, אך עלינו לשאול את עצמנו: מה האלטרנטיבה לפירוק הרשות?
קיימת תשובה ישראלית, והתוכנית לפירוק הרשות מופעלת בפועל לקראת חיסול הרשות ועקירת רעיון הקמת מדינה פלסטינית משורשיה, כפי שאמר נתניהו לפני מספר ימים, בהמשך לתוכנית הבנייה. ולהרחיב את ההתנחלויות, ולהמשיך להפעיל לחץ על הפלסטינים להכריח אותם לעזוב. ניתן לומר כי כל מי שקורא לפירוק הרשות מבלי שתהיה לו תוכנית חלופית המגשימה את שאיפותיו ושאיפותיו של העם הפלסטיני לשחרור מעול הכיבוש, מזדהה עם התוכנית הישראלית ומציע את השירות להקל על יישומה. , בכוונה או שלא בכוונה.

עבירה של הפיכת תיק לאומי לתיק כספי
יחד עם זאת, פשע נגד עמנו הוא שהמטרה הלאומית שלו, שלמענה הקריבו את עצמה אלפי חללים, פצועים ואסירים, הפכה למטרה חומרית ללא אופק ולתוכנית פעולה פוליטית ומיליטנטית שיושמה הלכה למעשה. , וכי העניין מוגבל לחיפוש פנימי אחר פתרון למשבר הפיננסי, על חשבון אנשינו, אם באמצעות התישותו במסים והתפארות בשיעור הגבוה של הגבייה הפנימית, או הזנחת משאבי הטבע שלו, שהם זכותו ואין לחלוק עמו כל גורם אחר.

ובעוד אנו עוסקים בהשפלה ובחולשת מצב הארגון והרשות, עלינו לשאול את עצמנו מה תרמנו לשם כך.

ארגון השחרור הוקם כתואר לאומי לעם הפלסטיני, וההכרה ב-138 מדינות בעולם מתוך 193 מדינות החברות באו"ם, או כ-71% מהקהילה הבינלאומית, הביאה להשגת הכרה בינלאומית בלאומית זו. תואר, המהווה הכרה בזהות הלאומית של העם הפלסטיני.

למרות ההישג המוסרי המדהים הזה של העם הפלסטיני, החל תהליך של דחיקה לשוליים של הארגון והתרוקנותו מתוכנו, ומעמדו התהפך מלהיות המטריה שתחתיה עומדת הרשות הפלסטינית עד שהנהגת הרשות הפכה דה פקטו ל. כזה ששולט בארגון. העובדה שתנועת הפת"ח שולטת ברשות והארגון ביחד סייעה לרוקן את הארגון ולרכז את כל הסמכויות בידיו של אדם אחד, שהוא ראש הארגון, שהוא במקביל ראש הפתח, ראש הארגון. הרשות, והראש של הכל. הארגון והרשות הלכו בשני נתיבים מקבילים של היחלשות וריקון תוכן עד שהגיעו למה שהמצב הפך להיות היום.

היום אנחנו בצומת דרכים היסטורית, ועלינו להחליט לאיזה כיוון ללכת. או שנמשיך לדבוק בסמכות שהפכה חסרת אונים, ונאחז ברוח הרפאים של הארגון שאנחנו בעצמנו החלשנו, גימדנו את תפקידו והפכנו אותו למסגרת לאירועים בלבד, ונמשיך לרוץ אחריו. תעתוע של פתרון מדיני והאופק המדיני לכאורה, ונמשיך לתת שירות חינם לכיבוש, אם במישור הביטחוני ואם בבחינת פטור מתפקידיו הבינלאומיים לשאת בנטל הכספי הנדרש להשגת הבאר. -היותנו של העם הכבוש, או שאנו מתמודדים עם המתקפה העזה של הכיבוש נגד קיומנו ועניינו ומאמצים את הסיסמה של דחיית הכיבוש במילים ובמעשה עד שהוא יובס ויתרחק מארצנו הכבושה ונהנה מחופש, עצמאות וריבונות על אדמתנו הלאומית.

אנחנו צריכים דיאלוג לאומי מקיף, מכל הפלטפורמות והרחק מדיכוי ביטחוני והשתקת פיות, כדי להיפתח זה לזה ולהגיע למצב של ביטחון שמבסס פעולה לאומית אחידה, יותר כמו חזית אחת רחבה הכוללת את כל הצבעים. מהספקטרום של עמנו.

הרשויות הישראליות התייחסו להודעה שפרסמו ראשי הזרועות הבולטים של מערכת הביטחון (הצבא, השב"כ והמשטרה), שתיארו את התקפות מתנחלים על האוכלוסייה הפלסטינית ורכושם באדמות 1967 כ" הטרור הלאומי במלוא מובן המילה", חשוב רק משום שהוא קורא לדברים בשמם הנכון. . ועוד כמה, מהספקטרום המתנגד לשלטון הימין הקיצוני, הוסיפו, בצדק, כי הצעד הזה הגיע באיחור רב, ואולי משקף התעוררות מאוחרת, כי הצבא הישראלי עצמו, ולפניו שימש כלי בידיו של המתנחלים בתקופת כהונתו החוזרת ונשנית של בנימין נתניהו בראש ממשלת ישראל, הוא התיר אלימות והתקפות יומיומיות על חקלאים ורועי צאן, כריתת עצים ותקיפת ילדים, ולפעמים חייליו השתתפו בפיגועים, כך שהוא לא חף מפשע.

נוסיף כי השם, כשלעצמו, אינו שנוי במחלוקת נרחבת במסדרונות מערכת הביטחון, לפחות מאז החרפת הפיגועים הללו לפני מספר שנים, והסלמה של הופעתן של כנופיות "תג מחיר" בקרב המתנחלים, כפי שמוסד זה ומספר פוליטיקאים ישראלים נהגו בעבר לתאר את הנוהגים של כנופיות אלה כטרור לאומי או פשעים לאומיים קיצוניים מסוג מסוכן מאוד.

עם זאת, הבעיה נעוצה בהיעדר החלטה פוליטית לרדוף אחרי כנופיות אלה. לפני כעשר שנים הודיע ​​ראש השב"כ לשעבר, כרמי גילאון, כי סוכנות זו תוכל תוך פרק זמן קצר לשים קץ לפשעי "תג מחיר" אם הממסד הפוליטי בישראל יקבל החלטה להילחם בפעולות אלו. באותו אופן כמו כל מבצע אחר בעל אופי טרור.

הוא הסביר כי הלחימה בפעולות אלו לא צלח בשל היעדר כוונה אמיתית להילחם בהן, והדגיש כי לא יעלה על הדעת שהשב"כ לא יוכל להתעמת עם פעולות אלו, אך נראה כי אין לרשויות הביטחון הרלוונטיות. מספיק רצון להשתתף בעימות כזה. באותה תקופה אמר מנתח הביטחון הישראלי יוסי מלמן כי נראה שרוב ראשי השב"כ שכחו שהביטוי שצריך לכוון אותם הוא "אין אנחנו יכולים", והם החלו לאמץ את הביטוי "אנחנו לא רוצה"!

בין התקופות העבר והנוכחיות, ולפי דיווחים ישראלים, בשנים 2016 ו-2017 נרשמה ירידה מתמשכת במספר התקריות האלימות בגדה המערבית, שמערכת הביטחון ראתה בהן פשעים לאומיים קיצוניים, לרבות הכאת פלסטינים, יידוי אבנים. השחתת בתים ומכוניות, וכריתת עצים. ירידה זו יוחסה בעיקר להשלכות הרצח של שלושה מבני משפחת דוואבשה בכפר דומא, שביצע מתנחל ישראלי ששרף את בית המשפחה בבקבוקי תבערה. לאחר הפשע, השב"כ עצר פעילי ימין רבים בגדה המערבית שהיו מעורבים במעשי אלימות והסתה לאלימות כלפי הפלסטינים. הצעדים שננקטו באותה תקופה, לרבות מעצר מינהלי, צווי גירוש מהגדה והתאפשר ביצוע חקירות תוך שימוש באמצעי לחץ חמורים במקרים מסוימים, חיזקו את ההרתעה כלפי מתנחלים. על רקע זה פחתו פשעי הטרור היהודי. עם זאת, צעדים אלה נזנחו במהרה והופיעו קבוצות טרור חדשות.

בשנת 2018 חלה עלייה משמעותית במספר פשעי הטרור היהודים בגדה המערבית. על פי נתונים שנאספו בתקשורת הישראלית עד אמצע דצמבר 2018, נרשמו באותה שנה 482 אירועי טרור - עלייה של פי 3 לעומת 2017, אז נרשמו 140 תקריות.

מה שברור כעת, כפי שהיה תמיד, הוא שהטרוריסטים הללו אינם עשבים שוטים, או תופעה חולפת, אלא יכולים להיחשב כגדודים של משטר קולוניאלי המייצר מערכת חוקים גזעניים העוסקים באנשים על סמך מוצאם ומקורם. השתייכות. כפי שנאמר שוב ושוב, החקיקה הישראלית המתמשכת לא רק משרתת את מערכת הנישול, הגירוש והדיכוי של האוכלוסייה הילידית, אלא גם נועדה להבטיח את המשך הדור של קבוצת מתנחלים נאמנים וצייתנים המוכנים להיות חוד החנית של המערכת הזאת.

לאחר שהנשיא אבו מאזן הגיע לגיל שמונים ושמונה, דיברו יותר על הירושה שלו, או על השלב שאחריו, למרות שהתנהג כאילו יחיה לנצח.

הדבר המוזר הוא שהפחות מבין אלה שמעלים את הנושא הזה בפתרונות "ציבוריים" הם הפלסטינים, והכי מעלים אותו הם הישראלים, והמקרה הזה יצר יתרון ישראלי רב ערך. היא מבצעת מונופול על הנושא ומשפיעה באופן חד צדדי על דעת הקהל, גם ברמת הצעת שמות והזדמנויות. כיצד צריכה המדינה העברית לפעול, אם עבאס נעדר לפתע מהמקום, ומותיר מאחור מצב פלסטיני הנשלט על ידי כאוס וסכסוך פנימי?

וכשהטיפול התקשורתי נעדר בגלל זהירות וחוסר רצון להכות בכוס, הדיונים העממיים פורחים. לא מתוך סקרנות, אלא מתוך חרדה מעמימות ופחד מהריק שהכאוס ימלא. בכל הדיונים, רוח הרפאים של הלחימה המזוינת בין הצדדים המסוכסכים לא נשללת, בין אם בתוך תנועת היורשת בפתח ובין אם במישור הרחב יותר. כאן נכנס חמאס כמפלגה אורבת שלא מדברת הרבה על העניין, אבל פועלת עוד על זה.

במקרה הפלסטיני, כל דבר גדול וקטן בו קשור במישרין ובעקיפין לישראל, שעם עבאס והיעדרו יש לה השפעה והשפעה על הדרכים והתוצאות, אולי בכך טמון האינטרס הדחוף במה שיקרה לאחר מכן. עבאס, ואיך ישראל מתערבת בעניין? השמות המופצים בסוגיית הירושה מגיעים ממועמדויות ישראליות. נראה נאיבי לראות בהן תמימות או אובייקטיביות. ישראל, השואפת שליטה ארוכת טווח על המצב הפלסטיני בכללותו, שוקלת מי יבוא אחרי עבאס כחלק מחזונה. של מדיניות והסדרי בקרה. לכן הוא מציג תרחישים מרובים שבהם מוצגות כל האפשרויות הקשורות. עם האנשים המוצעים על ידו, והדבר היחיד שהוא ושחקנים אחרים בזירה נמנעים ממנו הוא הבחירות, שישראל חוששת שיביאו. נשיא שאינו מתאים לאג'נדה שלו, לאחר שנתן את הלגיטימציה העממית ממנה נהנה... מרחב עצמאות שחוסם את הדרך הישראלית המתקדמת לכיוון השליטה הרצויה, וגם יספק לו תמיכה בינלאומית יעילה אפילו מידידי ישראל שיכול להתמודד רק עם נשיא נבחר, שנבחר על ידי הפלסטינים מרצונם החופשי, ובאמצעים הטובים ביותר... הקלפי.

התופעה הבולטת המאפיינת את העמדות השונות בסוגיית הנשיאות הפלסטינית היא שתנאי הבחירות נעדרים לחלוטין... והחשש ממה שיניבו הבחירות הוא ההצדקה המוסכמת להימנע מהן. לכן, "הפחדה" מוצע ליו"ר המועצה המחוקקת הנבחר, מ"חמאס", לתפוס את הנשיאות. זמני לפי שיטת היסוד שהיא חוקת הרשות, ואם נושא זה יעקוף בהסכמה או הבנה שבשתיקה על כל לחלופין, אז יופיע הסיפור ש"חמסאווי" יזכה בנשיאות, וזה מספיק כדי לשלול את רעיון הבחירות. אמנם, מצד שני, כולם מודים שהמשך הסטטוס קוו ויציאתו לשלב שלאחר עבאס... יהיו המסוכנות והמזיקות ביותר.

הרשות הפלסטינית... החלשה וקשורה, בין אם לאו, לחבל הטבור הישראלי... היא האופציה הישראלית הראשונה; כלומר, גם זה האחרון, כי הוא מועיל בעניין שליטתו הרצויה, בהווה ובעתיד.

אולם רציפות הרשות על פי מה שישראל מתכננת עבורה נראית לא מובטחת, שכן היא מונצחת אפוא כנטל כבד על מיליוני הפלסטינים, אשר דוחים פה אחד את שלטונה ולגיטימציה כל עוד היא שואבת את קיומה ומרחב העבודה שלה. ממה שישראל מאפשרת, והיא גם תהיה מועמדת קבועה לקריסה, וזה מעמיד את כולם בפני מצב שאי אפשר לשלוט בו, וישראל לא תחמוק מפגיעה כשהיא תמצא את עצמה פנים אל פנים מול מיליוני פלסטינים, הוסר מחסום שהוא נהנה ממנו בעבר בתחום הבקרה.

המצב שנכפה על הפלסטינים, באמצעות שימור הסמכות החלשה, והישרדות הכיבוש, ההתיישבות והשליטה הישראלית על החיים, היכולות והסיכויים, יוביל בהכרח לאסונות הנובעים מוואקום, כאוס וחוסר. של התייחסות.

גם ישראל לא מסוגלת לבלוע את המצב הפלסטיני, חלש ככל שיהיה, וגם האזור לא מסוגל להימנע מההשלכות הקטסטרופליות של המצב הפלסטיני ה"כאוטי", וגם העולם, שמאוד נוח עם הקיפאון הנוכחי, ימשיך להיות מרוצים כשהמסלול הפלסטיני-ישראלי יהפוך למצב בלתי אפשרי של כאוס, אלימות ואובדן שליטה.

המרחק הקרוב ביותר בין שתי נקודות הוא קו ישר.

על מנת שהסכנה האסורה לא תתרחש, חייבת להיות פעולה יזומה שלא ממתינה לקרות האסון עד שתחשוב על מציאת פתרונות לו, כשזה מאוחר מדי.

ומכיוון שהמצב הפלסטיני כבר לא רק פלסטיני, אין ברירה אלא להתערבות ערבית, אזורית ובינלאומית שתעודד את הפלסטינים קודם כל לשקם את המערכת הפוליטית שלהם, שיש לה את הלגיטימיות של קבלת החלטות, וזה מה שהיה זמין ב זמנו של אש"ף החזק והיעיל, ולהסיר את המכשולים המונעים מהפלסטינים ללכת לקלפיות ולבחור את הפרלמנט שלהם. נשיאם, הפקת ממשלתם ופתיחת אופק מדיני בו רואים הפלסטינים תקווה ודרך שראוי ללכת בה, ואם זה קשה, אז השמירה על הסטטוס קוו קשה עוד יותר.

השלב שעוברת העניין של עמנו הוא אחד השלבים המסוכנים ביותר, שכן ניסיונות הכיבוש לפתור את הסכסוך לטובתו מסלימים באמצעות התקפות התנחלויות עוקבות ומורחבות, והפשעים היומיומיים המבוצעים נגד עמנו, כולל שריפת בתים ומכוניות. , עקירת עצים ושריפת שטחי אדמה נרחבים, בנוסף לפעולות ייהוד והחרמה בגדה המערבית, בעיקר בעיר ירושלים ועוד הפרות רבות שהסתכמו בפשעי מלחמה, לרבות הרג אזרחים וצעירים במהלך פשיטות ו פשיטות למחנות, כפרים ועיירות, ומעצרים מתמשכים ובלתי פוסקים, אפילו ליום אחד.

מול המצב הזה שבו המדינה הכובשת נמשכת, אנו נמצאים בצומת דרכים ברורה וברורה, או שנתאחד בהתמודדות עם פשעי הכיבוש, או שנישאר כפי שהוא של פילוג ופירוט שרק הכיבוש מרוויח מהם, שרואה בהזדמנות זו לפעול לפתרון הסכסוך לטובתה.

על מנת לצאת מהמצב הנוכחי, מה שנדרש כעת הוא דיאלוג לאומי מקיף הכולל את כל הכוחות, המפלגות והתנועות וכן אישים לאומיים ועצמאיים, כל הנושאים נדונים, ובראשם סיום הפילוג ההרסני, פיתוח אסטרטגיית פעולה מאוחדת באישור כולם, והתחלת עבודה למימושה בהקדם האפשרי, במיוחד מכיוון שהזמן הנוכחי אינו פועל לטובת מטרתנו למרות העימות של עמנו עם החזה החשוף מול כוחות הכיבוש ועדרי מתנחלים שזרעו הרס וחורבן על הארץ לנגד עיניו ואוזני העולם, מה שמספיק להוציא הצהרות הוקעה והוקעה שאינן משמינות או משביעות רעב, אין הוא יכול להיות שאנן או לקבל את קיום הכיבוש על שלו. אדמה, מסרב לעזוב אותה ולהקריב קורבנות אדירים על מנת להשיג את מטרותיו לעזוב את הכיבוש ולבסס את מדינתו העצמאית עם אלקודס אל-שריף כבירתה.

האם הפלגים, הכוחות והרשות הפלסטינית יגיבו כדי לקרוא לדיאלוג לאומי מקיף, שזו הדרך היחידה כעת להחזיר את העניינים הפלסטיניים למצבם הקודם של אחדות לאומית שבאמצעותה הצליח עמנו להגיע להישגים חשובים בדרכים להשגת חופש ועצמאות מוחלטים?

הזמן אוזל, וההיסטוריה לא תרחם על מי שלא יצליח לסדר מחדש את הבית הפנימי הפלסטיני על בסיס אחדות, כי הוא זה שישיג הישגים וגם ניצחון על הכיבוש ופשעיו, יחד עם העדרים. של מתנחלים.

הבה נעלה לדרגת האתגרים העומדים בפני עמנו ועניינו הלאומי, ונותן עדיפות לאינטרס הלאומי העליון על פני כל אינטרס אחר. בשלב זה, הזר לנו, אנו זקוקים ביותר לדיאלוג לאומי מקיף. בטענה של עימות עם הכיבוש וסיכול פרויקטי חיסולו וניסיונות לפתור את הסכסוך לטובתו.

היום, יום שני, דיווח רדיו צבא ישראל כי עד כה לא נמצאו טילים תוצרת בית בג'נין, בעוד שנמצאו מפעלים לייצור ואחסון מטעני חבלה.

לפי הרדיו העברי, צבא ישראל ממקד את פעולתו בגישה לחמושים המסוכנים ביותר ולמחסני נשק וחומרי נפץ, ומציין כי המבצע עשוי להימשך מספר ימים.

כפי שדווח בוואלה אל-עברי, קבוצת קציני שב"כ משתתפת במבצע בג'נין להעברת מידע מודיעיני העומד לרשותם לכוחות הצבא.

ואילו דובר צבא ישראל פרסם הודעה בנוגע לאבי בלוט, מפקד אוגדת הגדה המערבית, שמוביל בימים אלה את המבצע, בה אמר כי "המבצע הנוכחי הוא הזדמנות לשנות את המציאות המבצעית בגדה המערבית כולה. "

בלאוט הוסיף: "פעולה זו תחליש את מחנה הפליטים ותהווה הרתעה גדולה", לדבריו.

היום, יום שני, עצרו כוחות הכיבוש הישראלי 4 אזרחים באזורים נפרדים בגדה המערבית.

לפי מקורות מקומיים, כוחות הכיבוש פשטו על מחנה עקבת ג'אבר, דרומית ליריחו, ועצרו את הנער, מוחמד רמי מחארמה, לאחר שפשטו וערכו חיפוש בבית משפחתו.

במחנה פרצו עימותים, במהלכם ירו כוחות הכיבוש כדורים חיים, רימוני הלם וגז רעיל לעבר הצעירים, מבלי לגרום לנפגעים.

בבית לחם עצרו כוחות הכיבוש הישראלי את הצעיר, סדאם עקל, ממחנה עאידה בצפון, ואת הצעיר, נור מחמוד אל-עמור (18 שנים), מהעיירה טוקו בדרום, לאחר פשיטה ו חיפוש בבתיהם של קרוביהם.

ברמאללה נעצר האסיר המשוחרר, עבד אל-חמיד מוופאק אל-רימאווי (בן 28), לאחר פשיטה על ביתו וחיפוש בעיירה בית רימה.

הנשיאות הפלסטינית אישרה שביטחון ויציבות לא יושגו באזור אלא אם העם הפלסטיני שלנו ירגיש בכך.

הדובר הרשמי של הנשיאות, נביל אבו רודיינה, אמר שמה שממשלת הכיבוש הישראלית עושה בעיר ג'נין ובמחנה היא פשע מלחמה חדש נגד עמנו חסר ההגנה.

הוא הדגיש כי עמנו הפלסטיני לא יכרע ברך, לא ייכנע, לא יניף את הדגל הלבן, ויישאר איתן על אדמתו מול התוקפנות האכזרית הזו, עד שהכיבוש יובס והחופש יושג.

הדובר הנשיאותי הצדיע לעמנו הפלסטיני במחנה ג'נין ובכל הערים, העיירות, הכפרים והמחנות, על איתנותו האגדית מול הכיבוש הזה.

אבו רודיינה הדגיש כי כל הפשעים הללו שביצעו ממשלת הכיבוש ומתנחלי הטרור לא ישיגו עבורם ביטחון ויציבות, אלא אם העם הפלסטיני שלנו ירגיש בכך.

הוא קרא לקהילה הבינלאומית לשבור את שתיקתה המבישה ולנקוט צעדים רציניים כדי לאלץ את ישראל להפסיק את התוקפנות שלה נגד עמנו הפלסטיני, ולהטיל עליה דין וחשבון לכל הפשעים הללו.

הפלגים הפלסטיניים אישרו, ביום שני, כי המבצע שביצע צבא הכיבוש בג'נין, לפני שעות, לא ישיג את מטרותיו.

איסמעיל הנייה, ראש הלשכה המדינית של חמאס, אמר בהצהרה לעיתונות כי "הדם שנשפך על אדמת ג'נין יקבע את אופי השלב הבא לכל הכיוונים והנתיבים".

הנייה קרא לתושבי הגדה המערבית לעמוד לצד ג'נין ולהגן על אנשיה כדי לסכל את תוכנית הכיבוש, ואמר: "עמנו והתנגדותם בכל מקומות נוכחותם יודעים להגיב לתוקפנות הברברית הזו".

תנועת הג'יהאד האיסלאמי מצדה אמרה: "התוקפנות נגד ג'נין לא תשיג את מטרותיה, ואנחנו נישאר ג'נין כסמל לאיתנות".

והתנועה הוסיפה בהצהרה: "ג'נין לא תיכנע, והלוחמים שלנו נחושים להתעמת ולהילחם ללא קשר לקורבנות", כשהיא מחזיקה באחריות המלאה של הכיבוש לכל ההשלכות של תוקפנות זו.

והיא המשיכה, "ההתנגדות תתעמת עם האויב ותגן על העם הפלסטיני, וכל האפשרויות פתוחות להכות את האויב בתגובה לתוקפנותו בג'נין".

החזית העממית לשחרור פלסטין מצידה אמרה: "התוקפנות הציונית נגד ג'נין אינה ניתנת להפרדה מהתוקפנות המקיפה והמתמשכת נגד עמנו בכל מקומות מגוריו".

היא הוסיפה: "פשעי הכיבוש רק יגבירו את הנחישות והאיתנות של עמנו להמשיך בצעדת ההתנגדות עד להביס את האויב הציוני הזה". כאמור בנוסח הודעתו.

צעיר מת, עם שחר, ביום שני, מפציעתו הקשה, שספג מכדורים חיים בראשו בכניסה הצפונית של אל-בירה.

לפי נתוני משרד הבריאות, השהיד הוא מוחמד עימאד חסנין (אבו סמרה), בגיל 21.

לפי מקורות מקומיים, השהיד הוא תושב דיר אל-בלח שבמרכז רצועת עזה, ומתגורר עם משפחתו ברמאללה, ולומד באוניברסיטה הצבאית אל-איסתקלאל, שכן אביו קצין בשירות הביון הפלסטיני.

לפחות צעיר אחד נהרג, לאחר חצות, ועוד כמה נפצעו, כתוצאה ממבצע צבאי רחב היקף של כוחות הכיבוש הישראלי בג'נין ובמחנה.

המבצע הצבאי רחב ההיקף בג'נין ובמחנה החל בתקיפות אוויריות שכוונו למספר מקומות ומטרות נפרדות.

פיצוצים רבים נשמעו בתוך מחנה ג'נין ובסביבתו עקב התקפות אוויריות ישראליות.

מהצבא הישראלי נמסר כי הוא פתח בפשיטה על מבנה המשמש חוליות חמושים בג'נין, בין היתר כמרכז פיקוד וכמקום לתכנון פיגועים.

לפי הערוץ העברי רשת כאן, הצבא הישראלי כינה את המבצע "בית וגן".

היא ציינה כי התהליך אושר לפני 10 ימים, והוא נדחה עד לאחר עיד אל-אדחה, והוא יימשך בהתאם לצורך, אולי לתקופה של 72 שעות.

וזה הצביע על כך שכל הכוחות המשתתפים במבצע הם יחידות מובחרות וקומנדו, בסיוע אווירי.