ISRAELI AFFAIRS

Date unavailable - שעון ירושלים

ליברמן ואייזנקוט מכחישים את נתניהו: לאיראן אין נשק גרעיני וראש הממשלה מטעה את הציבור

הזירה הפוליטית הישראלית עדה לגל של ביקורת חריפה המופנית כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו, כאשר יו"ר מפלגת 'ישראל ביתנו', אביגדור ליברמן, האשים אותו בהפצת מידע מטעה ולא מדויק בנוגע ליכולות הגרעין האיראניות. ליברמן טען כי טענות אלו נועדו בעיקר להסיט את תשומת לב הציבור מכישלונות ביטחוניים ופוליטיים שהתרחשו לאחר אירועי השבעה באוקטובר.

ליברמן הבהיר בהצהרות רדיו כי הדיבורים על כך שלטהראן יש פצצה גרעינית כרגע חסרי בסיס, ותיאר את הצהרות נתניהו ושר הביטחון שלו כ'שקר מוחלט'. הוא ציין כי נרטיב זה משמש ככלי פוליטי לשרת את האינטרסים של הממשלה הנוכחית ולהתחמק מאחריות לגבי החזיתות הבוערות.

למרות הכחשתו כי לאיראן יש נשק גרעיני כעת, ליברמן הזהיר כי טהראן מתקרבת למטרה זו באופן מדאיג, והטיל את האחריות להתקדמות זו על נתניהו. ליברמן טבע את המונח 'פצצת הורמוז' לאיומים החדשים שאיראן הצליחה לפתח כתוצאה ממה שתיאר כמדיניות הכושלת של ממשלת ישראל בריסון ההשפעה האיראנית.

בהקשר דומה, גדי אייזנקוט, מנהיג מפלגת 'יש עתיד' מהאופוזיציה, תקף באופן דומה את ראש הממשלה, ותיאר את הצהרותיו בנוגע לאיום גרעיני קרוב כ'מבישות'. אייזנקוט אישר, בהתבסס על הערכות ביטחוניות, כי איראן עדיין לא הגיעה לשלב של החזקת נשק גרעיני, מה שמטיל ספק רב בנרטיב של נתניהו.

נתניהו ניסה בעבר להגן על מדיניותו בכך שהצביע על כך שישראל ביצעה תקיפות ישירות נגד יעדים איראניים כדי למנוע את מה שתיאר כ'השמדה גרעינית'. הצהרות אלו עוררו זעם רחב בקרב האופוזיציה שראתה בהן הגזמה מכוונת של סכנות חיצוניות כדי לכסות על האתגרים הפנימיים הגוברים.

ליברמן מתח ביקורת על חוסר יכולתה של הממשלה לקבל החלטות נחרצות כלפי כוחות אזוריים המתנגדים לישראל, וציין את התעצמות כוחם של חמאס, חיזבאללה וקבוצת החות'ים בתימן. יו"ר 'ישראל ביתנו' סבור כי התנהלות פוליטית וביטחונית מבולבלת היא המאפיין העיקרי של ביצועי הקבינט הישראלי בהתמודדות עם ריבוי החזיתות.

הוויכוחים הללו מתרחשים בזמן שהמפה הפוליטית הישראלית מתכוננת לבחירות צפויות באוקטובר הקרוב, כאשר התחרות בין קטבי האופוזיציה מתחזקת. ליברמן, נפתלי בנט ואייזנקוט בולטים כמועמדים פוטנציאליים להוביל מחנה שמטרתו להפיל את שלטון נתניהו הנמשך שנים.

הדיווחים מצביעים על כך שהמאבק בתוך האופוזיציה אינו מוגבל רק לביקורת על הממשלה, אלא מתרחב לניסיון לבנות בריתות המסוגלות לגייס את הרוב הדרוש בכנסת. על פי השיטה הפרלמנטרית, כל מועמד לראשות הממשלה זקוק לתמיכה של לפחות 61 חברים מתוך 120 מושבים כדי להקים קואליציה ממשלתית יציבה.

משקיפים סבורים כי תיק הגרעין האיראני יישאר חומר עשיר לוויכוחים בבחירות, כאשר כל צד מנסה להוכיח את יכולתו להגן על הביטחון הלאומי של ישראל. בעוד נתניהו דבק בנאום 'הסכנה הקיומית', האופוזיציה שואפת להציג חלופה המתמקדת בתיקון הכישלונות הצבאיים והשבת ההרתעה שנפגעה באופן משמעותי במהלך השנה האחרונה.

מה שנתניהו ושר הביטחון מציגים לגבי הפצצה הגרעינית האיראנית הוא שקר מוחלט, ומשמש למטרות פוליטיות פנימיות.

ערבי ובינלאומי

Date unavailable - שעון ירושלים

הערכה אמריקאית של תוצאות המלחמה עם טהראן: איראן ניצלה במינימום הפסדים, וושינגטון משלמת מחיר אסטרטגי יקר

דיווחים עיתונאיים אמריקאים בולטים העריכו מחדש את תוצאות העימות הצבאי האחרון בין ארצות הברית לאיראן, וציינו כי טהראן הצליחה לשרוד את המתקפה המשותפת שפתחו בה וושינגטון ותל אביב. קריאות אנליטיות ראו את ההישגים של הממשל האמריקאי כמוגבלים ביותר בהשוואה לעלויות הגבוהות שנגרמו לו הן מבחינה צבאית והן מבחינה כלכלית.

המקורות ציינו כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הופיע בפסגת ה-G7 כמי שמחפש לסגור עסקאות, בעוד סגנו ג'יי.די. ואנס לקח על עצמו את המשימה להגן על מזכר ההבנות שנחתם עם הצד האיראני. מהלכים אלו מגיעים בזמן שבו החל סבב חדש של משא ומתן שיימשך שישים יום, מה שפותח את הדלת לבדיקה מקיפה של מה שתואר כ'מלחמת הבחירה' שהושקה על ידי הבית הלבן.

למרות התעקשות הממשל האמריקאי בתחילת הסכסוך כי מטרותיו הן להשמיד לחלוטין את היכולות הצבאיות והתעשייתיות של איראן, המציאות בשטח הראתה תוצאות שונות. המבצעים כשלו בסיום השפעת הפלגים הנאמנים לטהראן באזור, וגם לא הצליחו להשיג ויתורים מהותיים בנוגע לתוכנית הגרעין האיראנית שעדיין קיימת.

נתוני מודיעין שהודלפו מצביעים על כך שהמשטר האיראני הצליח לשמר כ-70% מיכולות הטילים שלו למרות המכות הקשות שפגעו באתרים חיוניים. הדיווחים גם אישרו את המשך הפעילות המבצעית של בעלות בריתה של טהראן בלבנון ובתימן, מה שמשקף את כישלון אסטרטגיית ההרתעה המקיפה שוושינגטון ניסתה לכפות במהלך חודשי הלחימה.

בנוגע לתיק הגרעין, המקורות הבהירו כי הסכם ההבנות הנוכחי לא כפה פירוק של המתקנים המבוצרים, אלא הסתפק בהפחתת רמות העשרת האורניום תוך שמירה על המלאים הקיימים. הפרטים הטכניים המורכבים יידונו במהלך החודשיים הקרובים, על רקע חששות מיכולתה של טהראן לחדש במהירות את פעילותה במקרה של קריסת ההבנות.

בצד האמריקאי, המחיר האנושי והצבאי היה כבד, כאשר נרשמו 13 הרוגים ומאות פצועים, בנוסף לשחיקה חמורה במלאי הנשק האיכותי. מחקרים אסטרטגיים דיווחו כי צבא ארה"ב צרך יותר ממחצית מתחמושתה האסטרטגית, מה שעלול לדרוש שש שנים מלאות כדי לפצות על כך ולחזור לרמות שלפני המלחמה.

במישור הדיפלומטי, המלחמה חשפה סדקים בבריתות הבינלאומיות, כאשר כוחות אירופיים סירבו להשתתף במבצעי אבטחת נתיבי המים במצר הורמוז. במקביל, שררה דאגה בקרב מדינות המפרץ בשל חוסר היציבות, בעוד הצד הישראלי מצא את עצמו מודר מן השלבים האחרונים של המשא ומתן שהובילה וושינגטון.

כלכלית, המלחמה גרמה לעלייה בשיעורי האינפלציה בארצות הברית לרמות מדאיגות של 4.2%, אך ההשפעה הייתה קטסטרופלית על הפנים האיראני שרשם אינפלציה של 84%. עם זאת, משקיפים סבורים כי הסרת המצור הימי והיתר לייצוא נפט מחדש יעניקו לכלכלה האיראנית נשימת חיים חיונית בשלב הבא.

סעיפי ההסכם כללו גם שחרור של 24 מיליארד דולר מנכסים איראניים מוקפאים בחו"ל, בנוסף להבטחות בינלאומיות להקמת קרן שיקום בשווי של עד 300 מיליארד דולר. רווחים כספיים אלו נחשבו על ידי יו"ר הפרלמנט האיראני מוחמד קאליבאף כניצחון פוליטי גדול שהושג על שולחן המשא ומתן, ועלה על מה שהכוח הצבאי לא הצליח להשיג.

בסיום הקריאה המקיפה, המתח נשאר בעינו עם איומי טראמפ לחזור להפצצות כבדות במקרה של הפרה כלשהי של ההסכם. המקורות הזהירו כי טהראן עלולה לנצל את מצב 'חולשת ההרתעה' האמריקאית כדי לחזק את השפעתה האזורית, במיוחד עם מעקב צמוד מצד סין שעשויה להרוויח מכל קריסה עתידית של הבנות שבריריות אלו.

איראן ניצחה על שולחן המשא ומתן יותר ממה שהשיגה צבאית, בעוד וושינגטון רוקנה מחצית ממלאי התחמושת האסטרטגית שלה.

ערבי ובינלאומי

Date unavailable - שעון ירושלים

טהראן מכריזה על השלמת הסכם מסגרת סופי עם וושינגטון בהנהגתו של מוג'תבא ח'אמנאי

המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן חשפה היום, יום שני, כי כל סעיפי הסכם המסגרת עם ארצות הברית הושלמו באופן סופי. המועצה הבהירה בהצהרה רשמית כי הבנות אלו הושגו תחת הנהגתו הישירה של המנהיג העליון מוג'תבא ח'אמנאי, מה שמסמן שינוי מהותי במדיניות החוץ האיראנית בעידן החדש.

מקורות רשמיים אישרו כי סבבי המשא ומתן האינטנסיביים הסתיימו ביום ראשון בערב, כאשר הושגה הסכמה על קווי המתאר שיסדירו את היחסים בין שני הצדדים בשלב הבא. הכרזה זו מגיעה בתקופה רגישה שבה האזור מצפה בכיליון עיניים לתוצאות המהלכים הדיפלומטיים שטהראן הובילה לאחרונה הרחק מאור הזרקורים.

הסכם המסגרת כולל סעיף מהותי הקובע הפסקה מיידית ומקיפה של כל פעולות האיבה בחזיתות השונות הבוערות באזור. ההצהרה ציינה כי התחייבות זו כוללת את הזירה הלבנונית, מה שסולל את הדרך להרגעת מתיחות אזורית רחבה המצופה זמן רב על ידי הכוחות הבינלאומיים והאזוריים כאחד.

בהקשר של ההישגים האיראניים, סעיפי ההסכם קבעו את הצורך בהסרה מיידית ומלאה של המצור הימי שהוטל על ידי ארצות הברית על נמלי איראן. צעד זה יסיים שנים של בידוד כלכלי ויאפשר זרימת סחורות ונפט איראני לשווקים העולמיים ללא הגבלות או רדיפות משפטיות בינלאומיות.

מקורות תקשורת ציטטו את סגן שר החוץ האיראני, כאזם גריב אבאדי, שאמר כי הצד האיראני השלים את כל ההכנות הטכניות והפוליטיות ליישום תוצרי הסכם זה. אבאדי הבהיר כי כניסת ההתחייבויות האיראניות לתוקף בפועל קשורה ללוח הזמנים של החתימה הרשמית שנקבעה ליום שישי הקרוב.

בהתפתחות שטחית וכלכלית בולטת, דיווחים שהגיעו מטהראן אישרו כי מצר הורמוז האסטרטגי ייפתח מחדש במלואו לתנועת ספנות בינלאומית מיד לאחר חתימת ההסכם. צעד זה מהווה ערובה מהותית ליציבות שוקי האנרגיה העולמיים ואישור לרצינות הצדדים בהפחתת ההסלמה הצבאית במעברים הימיים החיוניים.

המועצה העליונה לביטחון לאומי, שהוציאה את ההצהרה, נחשבת לסמכות העליונה לקבלת החלטות אסטרטגיות ברפובליקה האסלאמית, והיא פועלת תחת פיקוח ישיר של המנהיג העליון. צעד זה מדגיש את התפקיד ההולך וגובר של המנהיג מוג'תבא ח'אמנאי בניהול תיקים ריבוניים גדולים מאז עלייתו לשלטון כיורש אביו המנוח.

למרות חשיבות ההסכם, ההצהרה הרשמית לא התייחסה לאופי הוויתורים שאיראן אולי הציעה בתמורה כדי להבטיח את הסרת המצור. משקיפים סבורים כי השתיקה סביב פרטים אלה עשויה להיות קשורה לצורך באיזונים פנימיים איראניים לפני ההכרזה על הנוסח המלא של ההסכם ביום שישי.

המידע הזמין מצביע על כך שנשיא איראן, מסעוד פזשקיאן, מילא תפקיד מתאם חשוב בין הרשויות המבצעות למוסד המנהיג כדי להבטיח את חלקות המשא ומתן. הרמוניה מנהיגותית זו נועדה להציג חזית אחידה בפני הקהילה הבינלאומית כדי להבטיח את יישום ההתחייבויות האמריקאיות המקבילות ללא היסוס או נסיגה.

המנהיג העליון מוג'תבא ח'אמנאי בן 56, והוא אחד מהוותיקים המוערכים במוסדות הצבאיים והביטחוניים של איראן. למרות היעדרותו מהופעה פומבית ישירה מאז עלייתו לתפקיד, השלמת הסכם זה מחזקת את נוכחותו כשחקן מפתח בשרטוט מפת הדרכים החדשה של המדינה.

ההכרזה על ההסכם עוררה תגובות מעורבות בחוגים הפוליטיים, כאשר חלק ראו בה ניצחון לדיפלומטיה האיראנית בהשגת הכרה אמריקאית באינטרסים של טהראן. לעומת זאת, בירות האזור מצפות לפרטי הנספחים הביטחוניים של ההסכם וכיצד הם ישפיעו על המיליציות והכוחות בעלי הברית של איראן בחו"ל.

ביום שישי הקרוב צפוי להתקיים טקס חתימה רשמי שיזכה לסיקור בינלאומי נרחב, ובו יתבהרו מאפייני שלב המעבר ביחסים האיראניים-אמריקאיים. תאריך זה יהווה מבחן אמיתי למידת מחויבותה של וושינגטון להסרת ההגבלות הכלכליות והפיננסיות שהוטלו על המערכת הבנקאית האיראנית.

בנוגע לפנים האיראני, צפויה הסרת המצור הימי לתרום להקלת הלחצים הכלכליים ולשיפור ערך המטבע המקומי שסבל מהידרדרות חמורה. מומחים כלכליים סבורים כי פתיחתו מחדש של מצר הורמוז תהיה בבחינת ריאה חדשה לכלכלה האיראנית המותשת עקב הסנקציות המצטברות לאורך העשורים האחרונים.

לסיכום, הסכם מסגרת זה מסמן את סיומו של שלב של עימות ישיר ותחילתו של עידן שעשוי להתאפיין בדו-קיום זהיר בין טהראן לוושינגטון. הימים הקרובים נותרו מכריעים בקביעה האם הסכם זה יעמוד בפני האתגרים בשטח והלחצים הפוליטיים מצד הגורמים המתנגדים להתקרבות האיראנית-אמריקאית.

התחייבויות איראן במסגרת ההסכם ייכנסו לתוקף רק לאחר החתימה הרשמית המתוכננת ליום שישי הקרוב.

ערבי ובינלאומי

Date unavailable - שעון ירושלים

קטר מזהירה מפני אסון הומניטרי באל-עובייד שבסודאן וקוראת לסיים את המלחמה

מדינת קטר הביעה דאגה עמוקה מהידרדרות המצב ההומניטרי בעיר אל-עובייד, בירת מדינת צפון קורדופן, עקב ההסלמה הצבאית המתמשכת וההתקפות שמבצעים כוחות התמיכה המהירה. אזהרה זו הגיעה במהלך דיון חירום שערכה מועצת זכויות האדם של האו"ם בז'נבה, שם הדגישה דוחא את הצורך להפסיק את ההפרות ולהגן על אזרחים לנוכח הסכסוך המשתולל במדינה כבר למעלה משלוש שנים.

הנציגה הקבועה של מדינת קטר במשרד האו"ם בז'נבה, הינד אל-מפתח, הדגישה כי סבלם המתמשך של האזרחים באל-עובייד וסביבתה דורש התערבות דחופה כדי לסיים את הסכסוך באמצעות דיאלוג פוליטי. אל-מפתח הבהירה בהצהרות רשמיות כי קטר דוחה מכל וכל כל התערבות חיצונית בענייני סודאן, והדגישה את מחויבות ארצה לתמוך באחדות, יציבות ושלמות טריטוריאלית של סודאן מול האתגרים הנוכחיים.

בשטח, העיר אל-עובייד מתמודדת עם לחצים הומניטריים חסרי תקדים כתוצאה מפגיעה חוזרת ונשנית בתשתיות באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים, מה שהוביל להשבתת מתקנים חיוניים. ההפגזות פגעו בתחנות מים ודלק ובתחנת החשמל הראשית, וגרמו להפסקת חשמל מוחלטת בעיר במשך כשבועיים, מה שהטיל צל כבד על כל שירותי הבריאות והסביבה.

מקורות בשטח דיווחו כי הפסקת החשמל והשירותים הבסיסיים הובילה לשיתוק כמעט מוחלט בבתי החולים ובמתקני השירות, בזמן שהעיר סובלת מצפיפות אוכלוסין גדולה. אל-עובייד נחשבת כיום ליעד למאות משפחות עקורות ממדינות קורדופן השונות ומאזור דארפור, מה שמכפיל את הצרכים ההומניטריים ומסבך את תמונת הסיוע לנוכח המצור וההפגזות המתמשכות.

מצדו, הצבא הסודאני הודיע על נכונותו להתמודד עם כל ניסיונות תקיפה יבשתית המכוונים לעיר, כאשר הפיקוד הצבאי ערך ביקורים בשטח בעמדות הגנה קדמיות כדי לחזק את המורל הקרבי ולאבטח את הכניסות הראשיות. בהקשר קשור, מקורות צבאיים ציינו כי הכוחות המזוינים השיגו התקדמות בחזיתות אחרות, ובמיוחד בסביבת העיר האסטרטגית אל-כרמק במדינת הנילוס הכחול לאחר קרבות עם כוחות התמיכה המהירה.

במישור זכויות האדם, דו"חות של האו"ם חשפו מספר קטלני של הפרות באל-עובייד, כאשר תועדו לפחות 45 אזרחים שנהרגו בשבועות האחרונים של חודש יוני. האו"ם הזהיר כי המשך ההתקפות השיטתיות על אזורי מגורים ומתקני שירות יוביל בהכרח לאסון הומניטרי בלתי נשלט, וקרא לצדדים הלוחמים לציית לחוק ההומניטרי הבינלאומי.

התפתחויות אלו מגיעות בזמן שבו הלחץ הבינלאומי גובר על הצדדים הלוחמים בסודאן לחזור לשולחן המשא ומתן ולהפסיק את פעולות האיבה שהרסו את תשתית המדינה. העיר אל-עובייד נותרה דוגמה לסבל הקשה שחווים הסודאנים, כאשר הפגזות אוויריות מצטלבות עם מחסור במזון ותרופות, מה שהופך את המהלך הדיפלומטי הקטרי והבינלאומי לצורך דחוף להציל את מה שניתן להציל.

קטר קוראת לצורך בדיאלוג כדי לסיים את הסכסוך המתמשך בסודאן, ואנו מחדשים את תמיכתנו באחדות, עצמאות, ריבונות ושלמות טריטוריאלית של סודאן.

פלסטין

Date unavailable - שעון ירושלים

חמאס מוסרת למתווכים בקהיר את התגובה המאוחדת של הפלגים ודבקה בפרוטוקול ההומניטרי

משלחת הנהגה בכירה של תנועת חמאס, בראשות המנהיג זאהר ג'בארין, הגיעה לבירה המצרית קהיר ביום שלישי בביקור שמטרתו לקיים דיונים מכריעים עם גורמים מצריים ומתווכים בינלאומיים. מהלכים דיפלומטיים אלה באים להשלים את הליכי יישום הסכם הפסקת האש, ולדון בהסדרים הקשורים לגיבוש עתיד רצועת עזה לאור ההתפתחויות בשטח.

טאהר אל-נונו, היועץ המדיני לראש תנועת חמאס, הצהיר כי הביקור מתמקד בעיקר בדיון ב'מפת הדרכים' שגובשה על ידי ניקולאי מלאדנוב, הנציג העליון של מועצת השלום, בתיאום עם המתווכים. תוכנית זו נועדה למעבר חלק לשלב השני של ההסכם, הכולל הסדרים מנהליים וביטחוניים מורכבים כדי להבטיח את יציבות המצב ברצועה.

השלב השני המוצע כולל כניסת ועדה מנהלית מיוחדת וכוחות הגנה בינלאומיים לרצועת עזה, כצעד מקדים לפני נסיגה ישראלית מלאה מכל אזורי הרצועה. התנועה שואפת באמצעות דיונים אלה להבטיח את יישום הסעיפים המבטיחים את ריבונות הצד הפלסטיני והגנה על אזרחים מפני כל תקיפות עתידיות.

מקורות יודעי דבר אישרו כי משלחת התנועה תמסור את התגובה הרשמית והמאוחדת של הפלגים הפלסטיניים ל'מסמך המתוקן' שהתקבל על ידי ההנהגה לפני כשבועיים מהמתווכים הבינלאומיים. בשבוע שעבר התקיימו התייעצויות אינטנסיביות לקירוב עמדות, שכללו רעיונות חדשים שהוצגו בתיאום עם הצד האמריקאי כדי להתגבר על המכשולים בדרך המשא ומתן.

בנוגע לסוגיית הנשק, הנחשבת לאחת הסוגיות הרגישות והמורכבות ביותר, הדגישו המקורות את העמדה הפלסטינית הקבועה בדחיית כל התערבות של הכיבוש הישראלי בעניין זה. התנועה מתעקשת כי 'הוועדה הלאומית לניהול עזה' תהיה הגורם היחיד המוסמך לטפל בסוגיית הנשק, בהיותה עניין פנימי הכפוף להסכמה לאומית.

סבב משא ומתן חדש זה מתקיים בזמן שבו הצדדים מחליפים האשמות על הפרת הבנות הפסקת האש שנחתמו באוקטובר האחרון. דיווחים רפואיים ושטחיים תיעדו המשך נפילת קורבנות, כאשר למעלה מ-1050 פלסטינים נהרגו מירי כוחות הכיבוש מאז תחילת ההפוגה המשוערת, מה שמעמיד את ההסכמים הקודמים במבחן.

מצד שני, המקורות תיעדו את מותם של 5 חיילים ישראלים באותה תקופה, מה שמשקף את שבריריות המצב הביטחוני בשטח והמשך המתיחות למרות המאמצים הדיפלומטיים. הפלגים הפלסטיניים דורשים להפסיק את פעולות ההתנקשות היומיומיות שמבצעים כוחות הכיבוש, ולעמוד במלואם במה שהוסכם בהבנות שארם א-שייח' הקודמות.

התנועה מציבה את הפעלת 'הפרוטוקול ההומניטרי' כתנאי יסודי וחיוני למעבר לכל צעדים מדיניים או ביטחוניים עתידיים במסלול המשא ומתן. פרוטוקול זה כולל הבטחת הכנסת כל הצרכים הבסיסיים לאוכלוסייה, אספקת החומרים הדרושים לשיקום התשתיות ההרוסות, ותמיכה בבתי חולים ובמאפיות הסובלים ממחסור חמור במשאבים.

הפגישות האינטנסיביות שקיימה הנהגת חמאס עם מתווכים ממצרים, קטאר וטורקיה הניבו גיבוש עמדה לאומית מאוחדת המייצגת את כל הכוחות הפלסטיניים הפעילים. הסכמה זו נועדה להציג למתווכים חזון אינטגרלי המבטיח את זכויות העם הפלסטיני ושם קץ סופי לתוקפנות הצבאית ולמצור המוטל על רצועת עזה מזה שנים.

הפגישות הנוכחיות בקהיר מתמקדות בהפיכת הסכם הפסקת המלחמה מהבנות על נייר למציאות מוחשית בשטח. המשא ומתן הפלסטיני מתמקד בצורך בהפסקה מוחלטת של כל פעולות ההפצצה האווירית והארטילרית, וסיום מדיניות ההתנקשויות בשטח המכוונת לפעילים ולקאדרים באזורים שונים ברצועה.

במימד הסיוע, הפלגים דורשים פתיחה קבועה של כל מעברי הגבול והקלה על זרימת הסיוע ההומניטרי והרפואי ללא הגבלות או מכשולים ישראליים. צעד זה נחשב לאבן יסוד להקלה על הסבל ההומניטרי המתעצם, ולאפשר למוסדות הבינלאומיים והמקומיים למלא את תפקידם בסיוע לעקורים ובשיקום מה שהרס הכיבוש.

הדיונים שואפים גם לאפשר ל'וועדה הלאומית' לקחת על עצמה את תפקידיה הרשמיים בניהול ענייני רצועת עזה, ובכך להבטיח את אחדות העמדה המנהלית והמדינית. הצד הפלסטיני מדגיש כי הצלחת כל הסכם תלויה במידת מחויבות הכיבוש ליישום קפדני של סעיפי השלב הראשון, והפסקת כל צורות התוקפנות הצבאית כמחווה של רצון טוב כלפי המאמצים הבינלאומיים.

חמאס מתעקשת כי הוועדה הלאומית לניהול עזה תטפל באופן בלעדי בתהליך רישום וטיפול בנשק, תוך דחייה מוחלטת של כל תפקיד לכיבוש בתיק ריבוני זה.

פלסטין

Date unavailable - שעון ירושלים

תקיפות המתנחלים: הסלמה חסרת תקדים במסגרת מדיניות "הטרנספר הזוחל"

ד"ר ח'ליל תפקג'י: הכפרים חשופים לתקיפות מכיוון שהם מהווים מכשול בפני ההתפשטות ההתיישבותית, ולכן הם ממוקדים באופן שיטתי כדי לדחוף את תושביהם לעזוב. עבדאללה אבו רחמה: היעדר התמודדות אמיתית עם מדיניות זו עלול לפתוח פתח למעבר המתנחלים לשלב של שליטה בערים, בהתאם ל"תוכנית ההכרעה". ד"ר חסן בריג'יה: הטרנספר הכפוי מהווה יעד מוצהר של ממשלת הכיבוש, ובמקרה של כישלון, הצעדים המתמשכים בשטח דוחפים את הפלסטינים לאותה תוצאה. פאיז עבאס: המדיניות הישראלית מבוססת על המשך ההתפשטות ההתיישבותית והפעלת לחצים עד כדי כפיית מציאות שהופכת הקמת מדינה פלסטינית לבלתי אפשרית. ד"ר סוהיל דיאב: התקיפות עשויות להיות חלק ממגמה להרחבת השליטה על שטחי C וחיזוק הרצף בין גושי ההתנחלויות כדי להפוך כל הסדר מדיני למורכב יותר. יאסר מנאע: אלימות המתנחלים אינה מוגבלת עוד לתקיפות נקם, אלא הפכה לאמצעי לחץ לכפיית עובדות בשטח לפני כל החלטה מדינית מוצהרת. רמאללה – מיוחד ל"אל-קודס" – המציאות בשטח בגדה המערבית עדה להסלמה חסרת תקדים בתקיפות המתנחלים, שהתפשטו לכלול כפרים פלסטיניים, תוך שינוי ברור באופי ההתקפות הללו מתקיפות מבודדות לפעולות מאורגנות ונרחבות יותר, המכוונות לשטחים חקלאיים, בתים, מקורות מים ושטחי מרעה, במקביל להקמת מאחזים חדשים וכפיית עובדות בשטח המחזקות את השליטה על השטחים המסווגים כ-C. גורמים רשמיים, מומחים, סופרים, אנליסטים פוליטיים ופרופסורים באוניברסיטאות, בשיחות עם "אל-קודס", רואים בהסלמה זו ביטוי למדיניות אינטגרטיבית שמטרתה לעצב מחדש את המציאות הגיאוגרפית והדמוגרפית בגדה המערבית, ומציינים כי הכפרים הפלסטיניים הממוקמים בסביבת גושי ההתנחלויות הגדולים הפכו ליעד העיקרי לתקיפות, בהיותם מהווים מכשול בפני ההתפשטות ההתיישבותית והשלמת הרצף הגיאוגרפי בין ההתנחלויות והמאחזים. הם מדגישים כי ההתקפות החוזרות ונשנות, הכוללות שריפת יבולים ובתים, השתלטות על אדמות, מניעת גישת חקלאים לאדמותיהם, וכיבוש בתים מסוימים, מהוות כלי לחץ מתמשך לדחיפת התושבים לעזוב בהדרגה, במסגרת מדיניות "הטרנספר הזוחל". הם מזהירים כי המשך מדיניות זו, תחת תמיכה פוליטית וביטחונית למתנחלים, מאיים להרחיב את מעגל הטרנספר מהקהילות הבדואיות לכפרים, ואולי לאזורים רחבים יותר בעתיד, באופן שיבסס מציאות חדשה שתהפוך כל הסדר מדיני למורכב יותר, ויערער את הסיכויים להקמת מדינה פלסטינית רציפה גיאוגרפית. פרויקט התיישבותי לפינוי אזורים מתושבים מומחה לענייני התנחלויות, ד"ר ח'ליל תפקג'י, מדגיש כי הסלמת התקפות המתנחלים על כפרים פלסטיניים בגדה המערבית אינה ניתנת להפרדה מפרויקט התיישבותי רחב יותר שמטרתו לפנות אזורים שלמים מתושביהם הפלסטיניים, כהכנה לחיבור ההתנחלויות והמאחזים זה לזה, והשגת רצף גיאוגרפי הנתון לשליטה ישראלית מלאה. תפקג'י מסביר כי הכפרים הפלסטיניים החשופים כיום לתקיפות חוזרות ונשנות מהווים, מנקודת מבט התוכנית ההתיישבותית, מכשול בפני ההתפשטות ההתיישבותית, ולכן הם ממוקדים באופן שיטתי כדי לדחוף את תושביהם לעזוב. תפקג'י מציין כי הכפרים: אל-מוע'ייר, תורמוס עיא, אל-לבן א-שרקיה, וא-סאוויה ממוקמים בטווח גוש התיישבותי גדול המשתרע מאזור כפר קאסם לכיוון בקעת הירדן, וההתנחלות "אריאל" היא אחד ממרכזיו הבולטים, מה שמעניק לאזור זה חשיבות אסטרטגית בתוכניות הישראליות. תמיכה רשמית תפקג'י מדגיש כי מה שמתרחש בשטח נעשה בתמיכת ממשלת ישראל, ומטרתו לפנות אזורים אלה מהנוכחות הפלסטינית, כך שיהיו נתונים לחלוטין לשליטה ישראלית, ורואה בכך התאמה למה שמכונה פרויקט "האצבעות" שהוצג על ידי ראש הממשלה הישראלי לשעבר אריאל שרון, המבוסס על יצירת הרחבות התיישבותיות המחברות את בקעת הירדן לאזורי הקו הירוק, באופן שיוביל לקיטוע הגדה המערבית ובידוד הקהילות הפלסטיניות זו מזו. תפקג'י מציין כי הכפר אל-מוע'ייר מצפון מזרח לרמאללה מהווה דוגמה ברורה למדיניות זו, בשל קרבתו למה שמכונה קו ההתנחלויות "אלון" ולגושי ההתנחלויות המשתרעים לכיוון בקעת הירדן, הכוללים התנחלויות גדולות כמו: "שילה" ו"מעלה אפרים", ומדגיש כי השליטה על אזור זה משמעותה, מנקודת מבט הכיבוש, פינויו מתושביו הפלסטיניים והשלטת שליטה מלאה עליו. התקפות לפגיעה בכלכלה תפקג'י מדגיש כי התקיפות אינן מוגבלות לתקיפת התושבים, אלא כוללות שריפת יבולים, גירוף אדמות, השחתת עצי זית, ומיקוד שטחים חקלאיים באל-מוע'ייר, תורמוס עיא ואל-לבן א-שרקיה, אזורים שתושביהם תלויים בעיקר בפעילות חקלאית. תפקג'י רואה במעשים אלה ניסיון לפגוע בכלכלה המקומית ולשלול מהפלסטינים את מקורות פרנסתם, באופן שדוחף אותם בהדרגה לעזוב את אדמותיהם. הוא מסביר כי המטרה הסופית של מדיניות זו היא יישום "טרנספר שקט", שאינו תלוי בהכרח בגירוש ישיר תחת איום נשק, אלא בחזרה על התקפות, שריפת רכוש, וגרימת נזקים לאזרחים באופן מתמשך, באופן שהופך את השהייה באזורים אלה לקשה ביותר. תפקג'י מציין כי שיטה זו יושמה בעבר בקהילות הבדואיות בבקעת הירדן ובמסאפר יטא, וכיום היא מורחבת לכלול כפרים פלסטיניים גדולים המעכבים את ההתפשטות ההתיישבותית, במסגרת חזון ישראלי שמטרתו לעצב מחדש את הגיאוגרפיה הפלסטינית בתוך הגדה המערבית ולשנות את המציאות הדמוגרפית לטובת הפרויקט ההתיישבותי. שלב חדש ומסוכן יותר מנהל בפועל של הרשות למאבק בגדר ובהתנחלויות, עבדאללה אבו רחמה, רואה בתקיפות המתנחלים בגדה המערבית כניסה לשלב חדש ומסוכן יותר, לאחר שעברו ממיקוד קהילות בדואיות ואזורים דלילי אוכלוסין לביצוע התקפות חוזרות ונשנות על כפרים פלסטיניים, במסגרת תוכנית שיטתית שמטרתה להשתלט על שטחים נוספים וכפיית טרנספר על התושבים הפלסטיניים. אבו רחמה מסביר כי השלב הקודם התמקד במיקוד קהילות בדואיות המשתרעות מבקעת הירדן הצפונית דרך אזורי מסאפר יטא, המדבר המזרחי של בית לחם, המדבר המזרחי של ירושלים, והמדבר המזרחי של רמאללה, ועד לאזורי מזרח שכם וטובאס. אבו רחמה מציין כי מדיניות זו הובילה לטרנספר של יותר מ-80 קהילות בדואיות, והשתלטות מתנחלים על שטחים נרחבים, מה שהפך את הגישה לאזורים אלה או את פעילות הרעייה והעבודה בהם לקשה ביותר, וכן תנועת האזרחים וכלי רכבם הפכה למסוכנת עקב איומים ותקיפות מתמשכות. מיקוד ישיר של כפרים אבו רחמה מדגיש כי ההתפתחויות האחרונות משקפות מעבר של קבוצות המתנחלים לשלב חדש המבוסס על מיקוד ישיר של כפרים פלסטיניים, וכי התקיפות אינן מוגבלות עוד לתקיפת אזרחים ורכושם, אלא התפשטו לכיבוש בתים ומבני מגורים במספר עיירות וכפרים, ומניעת גישת בעליהם אליהם, במקביל לתקיפת כלי רכב, חוות, מתקנים ושטחים חקלאיים. אבו רחמה רואה בכך אישור לכך שקבוצות אלה פועלות על פי תוכנית מאורגנת ואינן תנועות פרטיות או קשורות למה שמקודם כ"חוות חקלאיות" התיישבותיות. הוא מדגיש כי מה שמכונה חוות או מאחזים חקלאיים מהווה כלי המשמש לשליטה על אדמות והתפשטות התיישבותית, בנוסף למתן מימון, השגת אהדה וקידום הפרויקט ההתיישבותי, בעוד שהמטרה העיקרית נשארת כפיית שליטה בשטח על השטח הפלסטיני הגדול ביותר האפשרי. סכנת ההתפשטות לערים אבו רחמה מזהיר כי היעדר התמודדות אמיתית עם מדיניות זו עלול לפתוח פתח למעבר המתנחלים לשלבים מסוכנים יותר, שיתחילו בהשלטת שליטה על הכפרים ולאחר מכן יתפשטו לערים, ורואה בכך התאמה למה שמכונה "תוכנית ההכרעה" שהוצגה על ידי שר האוצר הישראלי בצלאל סמוטריץ' בשנת 2017, שמטרתה לגרש פלסטינים בכפייה מאדמותיהם, החל מקהילות בדואיות לכפרים, ולאחר מכן לערים, ועד לדחיפתם להגר מחוץ לפלסטין. הוא מציין כי מגמות אלה מוצגות כעת בגלוי באמצעות נאומים ורשתות חברתיות, ובעליהן מתגאים במה שהם מתארים כהישגים הקשורים להקמת עשרות התנחלויות ומאחזים. אינדיקטורים ברורים להסלמת ההתקפה ההתיישבותית חוקר לענייני התנחלויות, ד"ר חסן בריג'יה, מסביר כי הסלמת תקיפות המתנחלים בגדה המערבית משקפת שלב מסוכן יותר של הפרויקט ההתיישבותי, ומדגיש כי ההתקפות מתגברות באופן מתמשך בהגנת צה"ל והמשטרה הישראלית, ובהנחיית ממשלת ישראל, במסגרת מדיניות שמטרתה להרחיב את השליטה על האדמה ולדחוף את הפלסטינים לעזוב אותה. בריג'יה מציין כי דפוסי התקיפות עברו התפתחות ניכרת בתקופה האחרונה, שכן הן אינן מוגבלות עוד לתקיפת רכוש, אלא התפשטו לשריפת בתים וכיבושם, בנוסף לירי על אזרחים חסרי הגנה, ורואה במעשים אלה אינדיקטורים ברורים להסלמת קצב ההתקפה ההתיישבותית המונהגת על ידי ממשלת הימין הישראלית, בעוד שהמתנחלים מהווים את כלי הביצוע שלה בשטח. בריג'יה מציין כי קצב המיקוד ההתיישבותי של כפרים פלסטיניים עולה ככל שמתקרבות הבחירות בישראל, ומציין כי הוא קשור לאופי השיח הפוליטי הישראלי. בריג'יה מדגיש כי הטרנספר הכפוי מהווה יעד מוצהר של ממשלת ישראל, הן ברצועת עזה והן בגדה המערבית, ומציין כי גם במקרה של קושי להשיגו באופן ישיר, הצעדים המתמשכים בשטח דוחפים את הפלסטינים לאותה תוצאה. בריג'יה מסביר כי מדיניות זו כוללת רצח עם, הטלת הגבלות צבאיות, הקמת שערים ומחסומים, שליטה על תנועת האזרחים וצמתי דרכים, בנוסף להריסת בתים וגירוף שטחים חקלאיים ומניעת גישת חקלאים לאדמותיהם, מה שמשתקף באופן ישיר בעונות הזיתים, הענבים, הגויאבות ושאר הגידולים. בריג'יה מציין כי מכלול צעדים אלה, בנוסף להצעות המדברות על מסדרונות או פרויקטים שונים, מכוונים לכיוון אחד והוא דחיפת הפלסטינים לטרנספר כפוי או למה שמתואר כטרנספר מרצון, ומדגיש כי המטרה הסופית של מדיניות זו היא פינוי האדמה מהנוכחות הפלסטינית, הן בגדה המערבית והן ברצועת עזה. ממשלת נתניהו והסלמת הפרויקט ההתיישבותי הסופר והחוקר לענייני ישראל, פאיז עבאס, מסביר כי הקמת ממשלת בנימין נתניהו הנוכחית היוותה נקודת מפנה בהסלמת הפרויקט ההתיישבותי בגדה המערבית, לאחר שתפקידי מפתח הופקדו בידי אישים מהזרם הציוני-דתי ותנועת ההתיישבות, מה שהשתקף באופי המדיניות בשטח בשטחים הפלסטיניים הכבושים. עבאס מציין כי מינוי בצלאל סמוטריץ' לשר האוצר, בנוסף למתן סמכויות בתוך משרד הביטחון הנוגעות לניהול ענייני הגדה המערבית, ומינוי אורית סטרוק לשרת ההתיישבות, היוו תחילתו של שלב חדש שמטרתו להגביר את ההתקפה על אדמות וכפרים פלסטיניים, במיוחד באזורים שישראל רואה בהם חשיבות אסטרטגית, במטרה לחזק את השליטה על הגדה המערבית. עבאס מציין כי מינוי איתמר בן גביר לשר לביטחון לאומי, ומתן סמכויות הנוגעות למשטרה האחראית על המתנחלים בגדה המערבית, תרמו למתן כיסוי פוליטי וביטחוני רחב יותר לקבוצות ההתיישבות, ורואה בשלושת השרים תפקיד מרכזי בתמיכה במה שתיאר כמיליציות יהודיות, כולל הקבוצות הידועות בישראל בשם "נוער הגבעות". שליטה על גבעות והקמת מאחזים עבאס מסביר כי קבוצות אלה, בתיאום עם צבא הכיבוש, התמקדו בשליטה על גבעות והקמת מאחזים חדשים ליד כפרים פלסטיניים, במיוחד בבקעת הירדן ובהרי חברון, במקביל לביצוע תקיפות שכונו לתושבים ורכושם, וכללו שריפת בתים ויבולים חקלאיים, הצרת צעדי אזרחים, וגניבת או הריגת כבשים. עבאס מדגיש כי תקיפות אלה בוצעו תחת הגנת כוחות הכיבוש, וללא העמדה לדין של האחראים להן, בנוסף לקבלת תמיכה כספית ולוגיסטית שכללה כלי רכב וציוד שונים. תמיכה והגנה רשמית עבאס מסביר כי התמיכה הרשמית בקבוצות אלה לא הוגבלה למימון או לכיסוי פוליטי, אלא כללה גם הגנה ביטחונית וצבאית, מה שתרם להסלמת התקיפות נגד פלסטינים באזורים שההנהגה הפוליטית והביטחונית הישראלית רואה בהם אזורים אסטרטגיים להתפשטות התיישבותית. הוא מציין כי שר הביטחון הישראלי ישראל כץ הוציא החלטה האוסרת לסווג יהודים המעורבים בתקיפות בגדה המערבית כ"טרוריסטים", וכן ביטל צווי מעצר מנהליים נגד מספר מנהיגי מה שמכונה טרור יהודי, ורואה בצעדים אלה חיזוק לחסינות ממנה נהנות קבוצות אלה. עבאס מציין כי מספר גורמי ביטחון וצבא המפקחים על הגדה המערבית מגיעים מתנועת ההתיישבות או קשורים אליה, כולל ראש השב"כ ומפקד פיקוד המרכז בצה"ל ומספר קצינים בכירים, ורואה במציאות זו השתקפות על אופי ההחלטות והצעדים הננקטים נגד פלסטינים. עבאס מציין כי המדיניות הישראלית, אף שלא הוכרזה רשמית, מבוססת על המשך ההתפשטות ההתיישבותית, הקמת מאחזים נוספים, והפעלת לחצים על הפלסטינים, עד כדי כפיית מציאות שהופכת הקמת מדינה פלסטינית בגדה המערבית לבלתי אפשרית. לחץ מאורגן המונהג על ידי גורמים בכירים פרופסור למדעי המדינה ומומחה לענייני ישראל, ד"ר סוהיל דיאב, מדגיש כי הסלמת תקיפות המתנחלים על כפרים פלסטיניים בגדה המערבית משקפת שינוי איכותי באופי התקפות אלה, ומציין כי הן אינן מייצגות עוד תקיפות מבודדות או תנועות אקראיות של קבוצות קטנות, אלא הפכו לחלק מדפוס לחץ מאורגן המונהג על ידי גורמים בכירים במסגרת חזון מחושב הקשור לעתיד הגדה המערבית ותוכניות ההתפשטות ההתיישבותית. דיאב מסביר כי האינדיקטור הראשון הוא המעבר מתקיפות פרטניות למדיניות מאורגנת המאופיינת בתיאום והמשכיות, ומציין כי התקיפות אינן מוגבלות עוד לתקיפת אזרחים או ביצוע מעשי אלימות מבודדים, אלא התרחבו לכלול שריפת יבולים, השתלטות על שטחים חקלאיים, הקמת מאחזים חדשים, ושליטה על מקורות מים ושטחי מרעה, ומניעת גישת חקלאים לאדמותיהם, צעדים שהוא רואה בהם חלק מתוכנית אינטגרטיבית שמטרתה לכפות עובדות חדשות בשטח. יצירת סביבה כפויה דיאב מציין כי האינדיקטור השני הוא יצירת מה שמוסדות בינלאומיים מתארים כ"סביבה כפויה", שהיא מצב שבו חיי היומיום של הפלסטינים הופכים קשים ביותר כתוצאה מהרס מקורות פרנסה, הטלת הגבלות על תנועה ותחבורה, והיעדר הגנה משפטית יעילה. דיאב מציין כי מושג זה אומץ בספרות האו"ם, ונחשב, על פי המשפט הבינלאומי, למעשים המנוגדים לפרוטוקולי זכויות האדם ולכללים המסדירים סכסוכים וכיבוש. דיאב מדגיש כי הממד הפוליטי מהווה את האינדיקטור החשוב ביותר בהתפתחויות אלה, ומסביר כי התקיפות קשורות למגמות בתוך זרמי התנועה הציונית, ובמיוחד הזרם ההתיישבותי, הפועל להרחבת השליטה בפועל על שטחים נרחבים מהאזורים המסווגים כ-C, וחיזוק הרצף הגיאוגרפי בין גושי ההתנחלויות והמאחזים החדשים, באופן שיבסס עובדות בשטח שיהפכו כל הסדר מדיני עתידי למורכב יותר. דיאב מציין כי ממשלת ישראל עשויה לעיתים להביע הסתייגויות מוגבלות מתקיפות מסוימות, אך הדבר קשור לשיקולים דיפלומטיים כדי למנוע מבוכה בפני הקהילה הבינלאומית, ובמיוחד בכל הנוגע ליחסים עם ארצות הברית. הסלמת סכנות הטרנספר בגדה המערבית דיאב מציין כי קיימים אינדיקטורים מדאיגים לגבי הסלמת סכנות הטרנספר בגדה המערבית, ומסביר כי מדובר במדיניות רחבה המובילה בפועל לגירוש כפרים שלמים, מה שמחייב הבחנה משפטית ופוליטית מדויקת. דיאב מדגיש כי מוסדות בינלאומיים מתבססים באזהרותיהם על מגוון אינדיקטורים, הבולטים שבהם הם הגידול במספר המשפחות שעזבו קהילות רועים וחקלאיות, הירידה המשמעותית ביכולת האזרחים לגשת לאדמותיהם, וחזרה על התקפות על בתים ותשתיות, בנוסף להופעת מקרים הולכים וגוברים של משפחות שנאלצו לעקור יותר מפעם אחת עקב חזרה על תקיפות. הוא מציין כי הפיכת תקיפות אלה לדפוס מאורגן לוותה בעקירה של אלפי פלסטינים במהלך שנת 2026, כתוצאה מאלימות מתנחלים והגבלות על גישה לאדמות ומקורות פרנסה, כאשר מספרים אלה עלו באופן ניכר על רמות השנים הקודמות. דיאב רואה כי המשך התנאים הלוחצים עלול להוביל לטרנספר כפוי של תושבים אם הם יידחפו לעזוב את מקומות מגוריהם באופן לא רצוני, ומדגיש כי קהילות הרועים הקטנות בבקעת הירדן ובדרום חברון נחשבות, על פי דוחות עדכניים, לאזורים הפגיעים ביותר לתרחיש זה. דיאב מסביר כי מה שמתרחש בחלקים נרחבים של הגדה המערבית משקף הסלמה חסרת תקדים באלימות המתנחלים, וגידול בלחצים הכלכליים והביטחוניים המוטלים על הקהילות הכפריות הפלסטיניות, בנוסף לעלייה בחששות הבינלאומיים מהפיכת מקרים של עקירה פרטנית ומקומית לתופעה רחבה יותר אם המגמות הנוכחיות יימשכו, על כל ההשלכות ההומניטריות, הפוליטיות והמשפטיות על עתיד הנוכחות הפלסטינית באזורים הממוקדים. עיצוב מחדש של המציאות בגדה המערבית הסופר והחוקר לענייני ישראל, יאסר מנאע, מדגיש כי התקיפות המבוצעות על ידי מתנחלים בגדה המערבית אינן מובנות עוד כמעשים פרטניים או אירועים בלתי מבוקרים, אלא מהוות חלק ממדיניות מאורגנת וממוסדת התואמת את החזון שאומץ על ידי ממשלת ישראל לעיצוב מחדש של המציאות הדמוגרפית והגיאוגרפית בגדה המערבית. מנאע מסביר כי המתנחלים ממלאים כעת תפקיד של "היד האחורית" של ממשלת ישראל באזורים הממוקדים, באמצעות ביצוע סדרת תקיפות הכוללות תקיפת כפרים מקצותיהם, מיקוד חקלאים ורועים, שריפת יבולים, השתלטות על רכוש, וכפיית שליטה על דרכים, מעיינות ושטחי מרעה, באופן שמרחיב את ההשפעה ההתיישבותית ומגביל את הנוכחות הפלסטינית באזורים הפתוחים. שינוי באופי אלימות המתנחלים ותפקידה מנאא מדגיש כי אלימות המתנחלים עברה שינוי ברור באופייה ובתפקידה, שכן היא אינה מוגבלת עוד למעשי הפחדה או תקיפות נקם, אלא הפכה לאמצעי לחץ יומיומי המשמש לכפיית עובדות חדשות בשטח לפני כל החלטה מדינית מוצהרת, באמצעות צמצום הנוכחות הפלסטינית באזורים הממוקדים והרחבת היקף השליטה ההתיישבותית בהדרגה. מנאא מציין כי שר האוצר הישראלי בצלאל סמוטריץ' הכריז בגלוי על חזונו המבוסס על גירוש פלסטינים מהגדה המערבית, אך המסוכן ביותר הוא שהטרנספר אינו מתבצע בהכרח באמצעות החלטות רשמיות ישירות, אלא באמצעות יצירת סביבה דוחה לחיים הפלסטיניים, ובמיוחד בכפרים ובקהילות הסמוכות למאחזים. מנאא מדגיש כי כאשר פלסטיני מאבד את תחושת הביטחון, ונמנע ממנו גישה לאדמתו או לחוותו או למרעה שלו, והתקיפות על רכושו חוזרות ונשנות ללא הגנה או אחריות, הרי שהשהייה באדמתו הופכת למאבק יומיומי קשה. מנאא רואה כי תנאים אלה דוחפים את התושבים בהדרגה לעזוב את האזורים הפריפריאליים, במסגרת מסלול "הטרנספר הזוחל", שמתחיל בהפחדת אזרחים, ולאחר מכן ייבוש מרכיבי עמידתם ואמצעי פרנסתם, ועד לפינוי אזורים שלמים מתושביהם המקוריים ופתיחת פתח להתפשטות התיישבותית וכפיית מציאות חדשה בשטח.

פלסטין

Date unavailable - שעון ירושלים

מחוז ירושלים מזהיר מפני תוכנית התנחלות להקמת 13 התנחלויות חדשות בגדה

מחוז ירושלים פרסם אזהרה חמורה מפני ההשלכות המסוכנות של אישור תוכנית התנחלות רחבת היקף על ידי הקבינט המדיני-ביטחוני הישראלי. התוכנית כוללת הקמת 13 התנחלויות חדשות הכפופות למה שנקרא 'מועצת בנימין' ההתנחלותית, בצעד שתואר על ידי המחוז כניסיון לכפות מציאות גיאוגרפית חדשה המבודדת את ירושלים הכבושה מסביבתה הפלסטינית והמשכה הטבעי בגדה המערבית.

המחוז הדגיש בהצהרה רשמית כי הגברת הפרויקטים ההתנחלותיים לאחרונה נופלת במסגרת ההתמחרות הפוליטית הקשורה למחזור הבחירות של רשויות הכיבוש. הוא הבהיר כי ממשלת הכיבוש שואפת באמצעות החלטות אלו לרצות את זרמי הימין הפשיסטי הקיצוני ולהבטיח את תמיכתם בקלפי, וזאת באמצעות הפקעת שטחים פלסטיניים נוספים והכשרת ההתפשטות ההתנחלותית הבלתי חוקית.

על פי הנתונים בשטח, יישום הפרויקט יחל בשלב ראשון בחודשים הקרובים, ויכלול בניית ארבע עד שש התנחלויות חדשות באופן מיידי. כמו כן, רשויות הכיבוש מתכוונות להכשיר קבוצה של מאחזים רועים הפזורים באזור, ולהפוך אותם להתנחלויות קבועות שיזכו להכרה ולמימון ממשלתי ישיר, מה שיקבע את שליטת המתנחלים על שטחים נרחבים.

התוכנית מכוונת לשני צירים גיאוגרפיים אסטרטגיים, כאשר הציר הראשון משתרע באזורים הממוקמים מצפון-מערב למחוז ירושלים ועד למערב מחוז רמאללה ואל-בירה לאורך כביש 60 העוקף. מסלול זה נועד להדק את השליטה על הכניסות הראשיות ולהבטיח רצף גיאוגרפי למתנחלים על חשבון הכפרים והעיירות הפלסטיניות הסמוכות שימצאו את עצמן מוקפות בבנייה התנחלותית.

הציר השני של הפרויקט מתמקד במורדות המזרחיים של מחוז רמאללה לכיוון בקעת הירדן הפלסטינית, מה שמאיים לבתר את הגדה המערבית כולה ולבודד את צפונה מדרומה. מקורות מקומיים ציינו כי קישור זה בין הגושים ההתנחלותיים מהווה חלק מחזון רחב יותר לסיפוח שטחים נרחבים מהגדה ולמנוע הקמת ישות פלסטינית רציפה גיאוגרפית בעתיד.

האצת קצב הפרויקטים ההתנחלותיים קשורה למחזור הבחירות של הכיבוש; כאשר הגיאוגרפיה והדם הפלסטיני הופכים לכלי להתמחרות פוליטית.

ערבי ובינלאומי

Date unavailable - שעון ירושלים

אל-עלימי מורה להעלות את הכוננות הקרבית לאחר העימותים האלימים ביותר בחודידה

נשיא מועצת ההנהגה הנשיאותית של תימן, רשאד אל-עלימי, הוציא הנחיות מחמירות לכוחות הצבא לשמור על רמות גבוהות ביותר של מוכנות קרבית ולהיות ערוכים להתמודד עם כל תנועה צבאית מצד קבוצת החות'ים. זאת בעקבות התפרצות עימותים מזוינים אלימים במחוז אל-חודיידה, שהביאו למותם ולפציעתם של עשרות משני הצדדים, ובכך מאיימים על השקט היחסי ששרר באזור לאחרונה.\n\nמקורות רשמיים דיווחו כי אל-עלימי קיים שיחת טלפון עם חבר מועצת ההנהגה, טארק סאלח, כדי להתעדכן בהתפתחויות האחרונות בשטח בחזית החוף המערבי. השיחה התמקדה בהערכת המצב הצבאי לאחר שכוחות ההתנגדות הלאומית הדפו מתקפה רחבת היקף של החות'ים באזורים הדרומיים של מחוז אל-חודיידה, ובמיוחד במחוז האסטרטגי חיס.\n\nנשיא מועצת ההנהגה קיבל תדרוך מפורט על מהלך הפעולות הקרביות שניהלו יחידות ההתנגדות הלאומית, שהסתיימו בסיכול ניסיון חות'י לחדירה לעמדות קדמיות. הדיווחים מהשטח אישרו כי הכוחות הממשלתיים הצליחו לאלץ את התוקפים לסגת לאחר שגרמו להם אבדות כבדות בנפש וברכוש בקרב אנשיהם התוקפים.\n\nאל-עלימי הדגיש במהלך שיחותיו עם המפקדים הצבאיים את חשיבות חיזוק התיאום ושיתוף הפעולה בין היחידות הלוחמות השונות בכל החזיתות. הוא ציין כי אחדות השורות הצבאיות היא הערובה היחידה להגנה על הישגי העם התימני ולהגנה על האינטרסים של האזרחים מול התקפות חוזרות ונשנות המכוונות ליציבות האזורים המשוחררים.\n\nמצדן, אישרו מקורות בשטח במחוז אל-חודיידה כי חזית החוף המערבי חווה הסלמה חסרת תקדים, במיוחד במחוז חיס, שבו התרחשו עימותים שתוארו כקשים ביותר מזה שנים. המקורות הבהירו כי עוצמת הלחימה משקפת את רצונם של החות'ים לשנות את מפת השליטה בשטח למרות ההבנות הבינלאומיות הקיימות.\n\nהמידע המופץ מצביע על נפילתם של למעלה מ-20 חיילים מכוחות הממשלה המוכרת בינלאומית, בין הרוגים לפצועים, בשעות האחרונות. למרות השוני בגרסאות לגבי המספר הסופי של הקורבנות, כלי תקשורת מקומיים אישרו כי היקף האבדות משקף את עוצמת העימותים שנמשכו מספר שעות רצופות.\n\nמנגד, קבוצת החות'ים בצנעא לא פרסמה כל הודעות רשמיות המבהירות את היקף אבדותיה או מתייחסות לסיבות להסלמה פתאומית זו באל-חודיידה. משקיפים סבורים כי שתיקת הקבוצה עשויה להקדים גל חדש של פעולות צבאיות, במיוחד עם המשך גיוס הכוחות ההדדי בקווי המגע ביותר מחזית תימנית אחת.\n\nהסלמה זו בשטח מתרחשת במקביל להתפתחויות פוליטיות בולטות, שהתבטאו בנחיתת מטוס אזרחי איראני בשדה התעופה הבינלאומי בצנעא, צעד שרשויות צנעא ראו בו שבירת המצור האווירי. התפתחות זו עוררה תגובות שונות, כאשר הקואליציה הצבאית בהנהגת סעודיה ומועצת ההנהגה הנשיאותית פרסמו הצהרות המשקפות דאגה מהשלכות צעד זה.\n\nעימותים אחרונים אלה באל-חודיידה מהווים הפרה חמורה של הפסקת האש שהחלה באפריל 2022 בחסות האו"ם, ושעמדה במידה רבה למרות הפרות לסירוגין. הקהילה הבינלאומית חוששת שהסלמה זו תוביל לקריסת המאמצים הדיפלומטיים שמטרתם לסיים את המלחמה המתמשכת במדינה מזה כ-12 שנים.\n\nיש לציין כי הסכסוך בתימן גרם לאחד המשברים ההומניטריים הגרועים בעולם, כאשר המלחמה הרסה את התשתיות והובילה לקריסת מגזרים חיוניים. האו"ם ממשיך במאמציו לקדם תהליך שלום, אך ההתפתחויות האחרונות בשטח בחוף המערבי מעמידות מאמצים אלה במבחן אמיתי וקשה.\n\nיש לשמור על רמות גבוהות ביותר של מוכנות וכוננות, ולחזק את התיאום בין היחידות הצבאיות השונות באופן שיבטיח את אחדות החזיתות וסיכול כל ניסיונות עוינים.

פלסטין

Date unavailable - שעון ירושלים

ההגירה הנבואית במציאות עכשווית: מיליוני עקורים ואתגרי הפליטות באזור הערבי

מציינים את יום השנה ה-1448 להג'רה המבורכת של הנביא, והמוסלמים בכל קצוות תבל מעלים בזיכרונם את לקחי המסע הראשון שהניח את היסודות למדינת היציבות. עם זאת, נראה כי ערכי ההגירה כיום עומדים בפני מציאות מרה, שבה הזכות הטבעית לתנועה הפכה למסע רצוף סכנות והגבלות גבולות מחמירות.

דוחות בינלאומיים מצביעים על כך שהעולם חווה גלי עקירה חסרי תקדים, כאשר מדינות אירופה ביצרו את גבולותיהן, וצעדים אלו התרחבו לכלול מדינות בדרום הים התיכון. מציאות זו מציבה את המהגרים בין הפטיש של הצורך לעזוב לסדן של הדחייה וההגבלות המוטלות אפילו על ידי מדינות החולקות עמם היסטוריה וערכים.

על פי נתוני נציבות האו"ם לפליטים, מספר הפליטים בסוף שנת 2025 הגיע לרמות שיא של כ-41.6 מיליון פליטים. הסטטיסטיקה מצביעה גם על 9 מיליון מבקשי מקלט, ויותר מ-68 מיליון עקורים פנימיים, מה שמשקף את היקף התהפוכות העולמיות המתמשכות.

מניעת אזרחות מייצגת פן נוסף של הטרגדיה, כאשר כ-4.5 מיליון בני אדם חסרים זכויות בסיסיות כמו חינוך, שירותי בריאות וחופש תנועה. אנשים אלה חיים בצל החוקים, נטולי המרכיבים הבסיסיים ביותר של חיים בכבוד המובטחים באמנות בינלאומיות והומניטריות.

ברמה העולמית, יותר מ-117.8 מיליון בני אדם נאלצו לעקור בכוח כתוצאה מרדיפות, אלימות או הפרות חמורות של זכויות אדם. הנתונים המזעזעים חושפים כי אחד מכל 70 בני אדם על פני כדור הארץ נאלץ לברוח ממולדתו כדי להציל את חייו.

באזור הערבי, דוח מצב ההגירה הבינלאומי לשנת 2025 שפורסם על ידי 'אסקווה' הראה כי האזור הפך לביתם של 44.5 מיליון מהגרים ופליטים. שיעור זה מהווה כ-15% מכלל המהגרים בעולם, מה שמציב את האזור בלב משבר הפליטים העולמי.

ההגירה הפנימית נותרה מאפיין בולט בעולם הערבי, כאשר מחצית מהמהגרים הערבים מעדיפים להישאר בגבולות האזור הערבי במקום לפנות למערב. מספר המהגרים והפליטים שנעו בתוך האזור הגיע לכ-18.1 מיליון בני אדם במהלך שנת 2024, בחיפוש אחר סביבה תרבותית וחברתית דומה.

העקירה הפנימית מייצגת פצע מדמם בגוף הערבי, כאשר הסטטיסטיקה רשמה 28 מיליון עקורים בתוך ארצם בשנת 2023. מדינות כמו סודאן, סוריה ותימן עומדות בראש רשימת המדינות הסובלות מתופעה זו כתוצאה מסכסוכים מזוינים מתמשכים והיעדר יציבות פוליטית.

סוגיית הפליטים הפלסטינים נותרה הבולטת והמורכבת ביותר, כאשר נתוני 'אונר"א' מצביעים על אירוח האזור לכ-6 מיליון פליטים פלסטינים. התוקפנות הישראלית המתמשכת ברצועת עזה ובגדה המערבית גרמה למעבר פלסטין-ירדן להיות הפעיל ביותר בשנת 2024, עם מעבר של יותר מ-2.3 מיליון בני אדם.

מצרים, פלסטין, סודאן, סוריה ותימן נחשבות למקורות העיקריים לעשרת המעברים החשובים ביותר בתוך האזור הערבי. מצרים לבדה תורמת לשלושה ממעברים אלה, מה שמשקף את תפקידה המרכזי בתנועת האוכלוסייה, כוח העבודה והעקירה הקשורה לתנאים כלכליים ופוליטיים.

מחוץ לתחום הערבי, יבשת אירופה נותרה היעד המועדף על מהגרים ופליטים ערבים בשיעור העולה על 37%, כלומר כ-13.8 מיליון בני אדם. אפריקה שמדרום לסהרה מגיעה למקום השני, ואחריה צפון אמריקה כיעד שלישי המושך כישרונות ומחפשי חיים חדשים.

למרות הטרגדיות הקשורות להגירה, היא מייצגת עורק חיים כלכלי עבור מדינות רבות, כאשר ההעברות הכספיות שהגיעו למדינות ערב הגיעו לכ-66.2 מיליארד דולר. מדינות הנמצאות במשבר כלכלי נהנות מכספים אלה, כאשר מצרים עומדת בראש הרשימה בקבלת יותר מ-31 מיליארד דולר מהעברות בניה בחו"ל.

ההגירה במהותה היא מעשה כפוי המונע על ידי היעדר ביטחון או מצוקה כלכלית, כפי שגילם הנביא הקדוש בפרידתו ממכה המכובדת. המהגר אינו עוזב את אדמתו ואת משפחתו אלא אם כן נסתמו בפניו הדרכים, מה שמטיל על הקהילה הבינלאומית ועל מערכת הערכים את חובת האירוח במקום הגירוש.

לסיכום, דוחות בינלאומיים חושפים אירועי אלימות מזעזעים הכוללים רצח ושוד המכוונים כלפי אלה הנוקטים בדרכי הגירה בלתי חוקיות. למרות סכנות אלה, אנשים אינם מפסיקים ללכת ב'דרכי המוות', מה שמצביע על כך שהצורך הכפוי והחיפוש אחר כבוד חזקים יותר מהפחד מהלא נודע.

"לא יצאתי אלמלא בני עמך הוציאו אותי"... מילים נבואיות המסכמות את הטרגדיה של מיליוני מהגרים העוזבים את מולדתם בכוח בחיפוש אחר הביטחון האבוד.

ערבי ובינלאומי

Date unavailable - שעון ירושלים

וושינגטון מטילה סנקציות חדשות על חברות קובניות ומכוונת למשפחת קסטרו

ממשלת ארה"ב הודיעה על הטלת חבילה חדשה של סנקציות כלכליות, המכוונות לחמש חברות קובניות גדולות הקשורות ל'קבוצת ניהול העסקים' של הצבא, בנוסף לאישים המקורבים למשפחת קסטרו. צעד זה מגיע כחלק ממאמצי וושינגטון לערער את רשתות התמיכה הפיננסיות שעליהן מסתמך המשטר בהוואנה למימון פעילויותיו השונות.

על פי משרד החוץ האמריקאי, הרשימה השחורה כללה מוסדות פיננסיים חיוניים כמו 'רפין' ובנק 'פיננסיירו אינטרנסיונל', יחד עם חברת 'אלמנסנס יוניברסלס' המתמחה בשירותי לוגיסטיקה. הסנקציות פגעו גם בחברת הכרייה הממשלתית 'חיומינירה' ובחברת 'אנטיאנה דה אסרו' המהווה את עמוד התווך של ייצור הפלדה במדינה.

בהצהרה רשמית, אישר שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו כי קבוצת 'GAESA' מהווה את המנוע הפיננסי העיקרי המזין את מנגנוני הביטחון שתיאר כ'מדכאים' בקובה. רוביו הבהיר כי צעדים אלה נועדו למנוע מהמשטר את המשאבים שבהם הוא משתמש כדי לדכא את העם הקובני ולשמור על שלטונו.

הסנקציות לא הוגבלו רק לישויות כלכליות, אלא התרחבו לכלול את המעגל הקרוב של משפחת קסטרו, כאשר אנאלי ליליאם, אשתו של אלחנדרו קסטרו אספין, נכללה ברשימה. צעד זה מהווה השלמה ללחצים קודמים שכוונו לנשיא מיגל דיאז-קאנל ולמנהיגי ביטחון ופוליטיקה בולטים במדינה הקובנית.

מצדו, הגיב שר החוץ הקובני ברונו רודריגז בטון חריף, והאשים את הממשל האמריקאי בהמשך מדיניות של 'הידוק החנק' על הכלכלה הלאומית של האי. רודריגז תיאר באמצעות פלטפורמת 'X' את ההצהרות האמריקאיות כמטעות, וטען כי וושינגטון שואפת להרוס את פרנסתם של האזרחים הקובנים באמצעות מצור פיננסי בלתי צודק.

סנקציות אלה קובעות הקפאת כל הנכסים והרכוש השייכים לחברות ולאנשים הממוקדים בתחום השיפוט האמריקאי, וכן אוסרות על כל גורם או אזרח אמריקאי לעסוק בעסקאות מסחריות עמם. בידוד פיננסי זה נועד למנוע מהמשטר הקובני גישה למטבעות קשים ולשווקים בינלאומיים.

לחצים אלה מתרחשים במקביל למשבר מחיה קשה בקובה, כאשר כ-9.6 מיליון תושבים מתמודדים עם מחסור חמור במוצרי יסוד כמו מזון, תרופות ודלק. מקורות בשטח דיווחו כי הידרדרות התנאים הגיעה לרמות חסרות תקדים, כולל הפסקות חשמל ארוכות ומחסור במים לשתייה, מה שדחף חלק מהתושבים לחפש את פרנסתם בדרכים נואשות.

קבוצת GAESA ממשיכה לפעול ככוח פיננסי מאחורי מנגנוני הביטחון המדכאים של המשטר הקובני.

ISRAELI AFFAIRS

Date unavailable - שעון ירושלים

אכזבה בתל אביב: הסכם טראמפ-איראן מצמצם את טריז המהלכים הישראלי

החרדה גברה בקרב החוגים הביטחוניים והפוליטיים בתל אביב עם התקרבות מועד החתימה הרשמית על הבנות חדשות בין וושינגטון לטהראן. משקיפים רואים בהסכם זה משאיר את מדינת הכיבוש מול שאלות אסטרטגיות מורכבות ללא תשובות ברורות, במיוחד בנוגע לגורל תוכנית הגרעין האיראנית והאורניום המועשר שטרם פורק.

קולונל (בדימוס) אלדד שביט מהמודיעין הצבאי, סבר כי מה שייחתם ביום שישי אינו הסכם היסטורי במובן המקיף, אלא מוצא פוליטי שהנשיא האמריקאי דונלד טראמפ זקוק לו. שביט הסביר כי טראמפ שואף לעצור את שחיקת האנרגיה והלחצים הפוליטיים הפנימיים על ידי הצגת הבנות אלו כהישג דיפלומטי אישי שלו.

ההערכות מצביעות על כך שתקופת שישים הימים שהוקצתה למשא ומתן עלולה להפוך למנגנון התמהמהות איראני במטרה לשמר את ההישגים הנוכחיים. לאור הכרזתו של טראמפ על הצלחת דרכו, הוא יתקשה מאוד לחזור לאופציית המלחמה הכוללת, מה שעלול למנוע מישראל את הכיסוי האמריקאי הדרוש לכל פעולה צבאית רחבת היקף בעתיד הקרוב.

למרות התיאום המבצעי הגבוה שהתגלה בין הצבאות האמריקאי והישראלי בתקופה האחרונה, הפער בלט בבירור בחזון הפוליטי לסיום הסכסוך. בעוד שתל אביב שאפה לתרגם את עליונותה הצבאית לשינוי אסטרטגי שיחליש את איראן באופן יסודי, התמקד הבית הלבן באבטחת נתיבי המים, פתיחת מצר הורמוז והקלת הנטל הכלכלי.

ההתפתחויות האחרונות הראו כי ארצות הברית היא הצד בעל הסמכות לקבוע את תקרת הפעולות הצבאיות ואת מועד הפסקת האש. ההנהגה הישראלית גילתה כי יכולתה לתקוף את העומק האיראני נותרה כפופה לחזון האמריקאי למה שמכונה 'היום שאחרי', מה שצמצם את שאיפות ההכרעה הצבאית שנתניהו קרא להן.

התקיפה הישראלית בפרבר הדרומי של ביירות היוותה נקודת מפנה בשפת השיח בין בעלות הברית, כאשר טראמפ ראה בה ניסיון לערער את דרכו הדיפלומטית. חוסר שביעות רצון זה בא לידי ביטוי בהצהרות חריגות מצד הנשיא האמריקאי כלפי נתניהו, שתיאר אותו כאיש 'קשה עורף' ודרש ממנו להפגין יותר הכרת תודה על התמיכה האמריקאית.

מקורות יודעי דבר מאשרים כי הברית האישית בין טראמפ לנתניהו אינה מספיקה עוד כדי להתגבר על ניגוד האינטרסים החריף בשלב זה. טראמפ, שמגלה נכונות לתמוך בישראל צבאית, לא יהסס להפעיל לחצים פומביים ובוטים אם ירגיש שמהלכים ישראליים מאיימים על 'תמונת הניצחון' שהוא משווק לציבור האמריקאי.

שינוי זה מהווה פעמון אזהרה לממסד הישראלי שהימר זמן רב על חופש פעולה מוחלט תחת ממשל רפובליקני. התברר כי ההתקרבות לטראמפ אינה מעניקה צ'ק פתוח לפעולה נגד מתקנים אסטרטגיים איראניים, במיוחד אם הדבר עומד בניגוד להסכמים שנחתמו בחסות וושינגטון.

אזורית, הלחצים הצבאיים לא הובילו לקריסת המשטר האיראני או לפירוק יכולותיו הגרעיניות כפי שתל אביב קיוותה. נהפוך הוא, אנליסטים רואים כי טהראן הצליחה לעמוד בלחצים ולקבל ויתורים כלכליים חשובים, תוך שמירה על קלפי מיקוח אסטרטגיים כמו השליטה על מצר הורמוז שהוכיח את יעילותו ככלי לסחיטת הכלכלה העולמית.

מדינות האזור רואות כי וושינגטון, למרות כוחה הצבאי העצום, חסרה את הרצון הפוליטי לנהל מלחמות ארוכות טווח להשגת ניצחון מוחלט. תובנה זו דחפה בירות אזוריות רבות לבחון מחדש את חשבונותיהן ולחזור לשולחן המשא ומתן עם טהראן, בהתחשב בה כשחקן שלא ניתן להדיר מהמשוואה הפוליטית גם לאחר שספגה מכות קשות.

הדאגה הגדולה ביותר של הכיבוש כיום היא צמצום 'חופש הפעולה' נגד נכסים איראניים, שכן כל תקיפה של בכירים או מתקנים תיחשב כפעולת חבלה נגד הישגי הבית הלבן. מגבלה פוליטית זו מתרחבת גם לזירה הלבנונית, כאשר כל פעולה נגד חיזבאללה תהיה כפופה לקריטריונים של שמירה על ההבנות הגדולות עם איראן.

בבחינה ביקורתית של מדיניות החוץ הישראלית, נראה כי ההימור המלא על המחנה הרפובליקני הוביל לשחיקת היחסים עם הדמוקרטים והשכבות הליברליות. וכיום, עם התרחבות הפער עם טראמפ עצמו, ישראל מוצאת את עצמה עם טווח תמרון צר מאוד במסדרונות קבלת ההחלטות בבירה האמריקאית וושינגטון.

המסקנה אליה הגיעו המומחים היא שכוח צבאי עליון לא היה תחליף מוצלח לאסטרטגיה פוליטית ברורה לסיום המלחמה. בעוד שישראל יצאה מהעימות עם יכולות מבצעיות יוצאות דופן, היא מצאה את עצמה במצב פוליטי מורכב יותר ותלותי בהחלטה האמריקאית ממה שהייתה לפני תחילת ההסלמה.

מצב התסכול השורר משקף את מציאות התלות המוחלטת בוושינגטון בשלום ובמלחמה כאחד. ולמרות הניסיונות להיראות ככוח עצמאי, בוטות הלחצים שהפעיל טראמפ הזכירה שוב להנהגה הישראלית את גבולות כוחה מול רצון בעלת הברית הגדולה והיחידה.

ישראל יוצאת ממערכה זו חזקה יותר צבאית, אך מוגבלת יותר פוליטית, וגילתה כי וושינגטון היא זו שקובעת מתי לעצור ומהו הניצחון.

ANALYSIS

Date unavailable - שעון ירושלים

טראמפ מקשר שחרור כספים איראניים לפיקוח אמריקאי קפדני ומשא ומתן גרעיני מתמודד עם סתירות חדשות

מסר מוושינגטון

וושינגטון – סעיד עריקאת – 25/6/2026

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע כי כל כספים איראניים שישוחררו במסגרת הסכם שלום אפשרי בין וושינגטון לטהראן יישארו תחת פיקוח אמריקאי ישיר, ולא יורשו לשמש אלא לרכישת מזון וציוד רפואי מארצות הברית, בצעד המשקף את המשך מדיניות הלחצים הכלכליים גם במקרה של השגת הסדר מדיני שיסיים את העימות בין שתי המדינות.

טראמפ אמר, בפוסט בפלטפורמת "טרוט סושיאל", כי הכספים או הפטורים הקשורים לסנקציות שמשרד האוצר האמריקאי יאשר לשחרר יופקדו בחשבונות נאמנות הנתונים לשליטה אמריקאית, וישמשו אך ורק לרכישת מזון ותרופות, כולל תירס, חיטה ופולי סויה מחקלאים אמריקאים.

הנשיא האמריקאי הצדיק גישה זו בקיומו של מה שתיאר כ"משבר הומניטרי" בתוך איראן, והדגיש כי אספקת חומרים בסיסיים הפכה לצורך דחוף שיש לטפל בו לפני שיהיה מאוחר מדי. אולם, נוסח ההצהרות האמריקאיות משקף גם רצון ברור למנוע מטהראן להשתמש בכספים משוחררים כלשהם לבנייה מחדש של יכולותיה הצבאיות או לתמיכה בבעלות בריתה האזוריות.

הצהרות אלו מגיעות בתקופה שבה המשא ומתן המתנהל בין וושינגטון לטהראן עובר שלב רגיש שמטרתו לייצב את הפסקת הפעולות הצבאיות ולהגיע למסגרת מדינית וביטחונית ארוכת טווח. איראן הדגישה שוב ושוב כי הסרת הסנקציות הכלכליות ושחרור הנכסים האיראניים המוקפאים בחו"ל מהווים תנאי יסודי לכל הסכם סופי.

באינדיקציה להיקף המחלוקות שעדיין קיימות, טראמפ הודיע כי איראן הסכימה ל"רמות הגבוהות ביותר של פיקוח גרעיני ללא הגבלת זמן", וראה בכך ערובה למה שכינה "יושר גרעיני". הוא הוסיף כי המשך המשא ומתן היה בלתי אפשרי ללא קבלת תנאי זה על ידי טהראן.

אך הצהרות אלו נתקלו במהרה בעמדה איראנית הפוכה. יום לאחר הודעת סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די. ואנס כי איראן הסכימה לאפשר למפקחים בינלאומיים לפקח על מתקניה הגרעיניים, משרד החוץ האיראני הכחיש קיומו של הסכם מסוג זה, מה שעורר שאלות לגבי אמיתות ההבנות שהושגו במהלך הסבבים האחרונים של המגעים העקיפים.

סתירה זו מזכירה את המחלוקות שאפפו את הסכם הגרעין שנחתם בשנת 2015, שכלל מערכת פיקוח בינלאומית רחבת היקף שנחשבה אז לקפדנית ביותר בתולדות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. למרות פרישת ארצות הברית מההסכם בשנת 2018 במהלך כהונתו הראשונה של טראמפ, איראן המשיכה במשך תקופה ארוכה לאפשר פעולות פיקוח בינלאומיות, לפני שהיחסים התדרדרו באופן חמור בעקבות התקפות אמריקאיות וישראליות שכונו על שטחה ומתקניה במהלך השנה שעברה, מה שדחף אותה לגרש את המפקחים ולהפסיק צורות רבות של שיתוף פעולה פיקוחי.

משקיפים רואים כי הממשל האמריקאי מנסה לבנות הסכם חדש השונה מהסכם 2015 מבחינת מנגנוני היישום והפיקוח. במקום להסתפק בהסרת הסנקציות בתמורה להגבלות גרעיניות, וושינגטון שואפת לשמור על כלי לחץ כלכליים שיאפשרו לה לפקח על תנועת הכספים האיראניים ולשלוט ביעדי השימוש בהם, מה שעלול לעורר התנגדויות איראניות נרחבות בטענה לפגיעה בריבונות הלאומית.

הצהרות טראמפ משקפות גם רצון להרגיע את המתנגדים בתוך ארצות הברית וישראל החוששים כי כל הקלה בסנקציות תוביל להענקת משאבים כספיים נוספים לטהראן שניתן יהיה להשתמש בהם לחיזוק השפעתה האזורית. מסיבה זו, נראה כי הממשל האמריקאי להוט להדגיש כי הכספים המשוחררים לא יהיו זמינים לממשלת איראן באופן ישיר, אלא יהיו נתונים לפיקוח אמריקאי קפדני.

נוסח הטיפול המוצע בכספים האיראניים חושף פילוסופיה אמריקאית חדשה בניהול סכסוכים, המבוססת על שילוב בין הסדר מדיני ושמירה על כלי שליטה כלכליים. וושינגטון אינה נראית מוכנה לוותר על השפעתה הפיננסית גם במקרה של סיום הסכסוך, אלא שואפת להפוך השפעה זו לחלק קבוע מכל הסכם עתידי. מנקודת מבט איראנית, תנאים אלה עשויים להיתפס כהמשך הסנקציות באמצעות כלים שונים, מה שעלול לסבך את הסיכויים להגיע להסכם סופי ויציב, ולהפוך את המשא ומתן סביב פרטי היישום יותר מאשר סביב העקרונות המדיניים הגדולים.

כמו כן, הסתירה בין ההצהרות האמריקאיות והאיראניות בנוגע לפיקוח הגרעיני משקפת פער אמון עמוק שהצטבר במשך שנים של עימות. טהראן עדיין זוכרת את חווית הנסיגה האמריקאית החד-צדדית מהסכם 2015, ורואה כי כל התחייבות חדשה חייבת להיות מלווה בערבות אמיתית לאי-חזרה על אותו תרחיש. מנגד, וושינגטון שואפת להשיג מנגנוני פיקוח קפדניים יותר ממה שהיה נהוג בעבר. בין שתי עמדות אלו, נראה כי המשא ומתן חשוף לנסיגות חוזרות ונשנות אלא אם כן תושג נוסחה המאזנת בין דרישות הביטחון האמריקאיות לדרישות הריבונות האיראניות.

ברמה האזורית, הוויכוח סביב הכספים המוקפאים והפיקוח הגרעיני אינו מוגבל ליחסים הבילטרליים בין וושינגטון לטהראן, אלא מתרחב לחישובי ישראל ומדינות המזרח התיכון. הצלחת כל הסכם עשויה לפתוח את הדלת לשלב של רגיעה אזורית, בעוד שכישלונו עלול להוביל לייצור מחדש של ספירלת ההסלמה הצבאית. כמו כן, ישראל ממשיכה ללחוץ להטלת הגבלות מחמירות על תוכנית הגרעין האיראנית ועל יכולות הטילים של טהראן, מה שהופך כל הסכם עתידי לכפוף גם למאזני הכוחות האזוריים וליכולת הממשל האמריקאי ליישב בין האינטרסים של בעלות בריתה לדרישות ההסדר עם איראן.

פלסטין

Date unavailable - שעון ירושלים

רשות האסירים מזהירה מפני ניסיון התנקשות שקט המכוון למנהל בית החולים כמאל עדואן

ראש רשות ענייני האסירים והמשוחררים, ראאד אבו אל-חומס, פרסם אזהרה חמורה מפני קיומה של תוכנית ישראלית שיטתית שמטרתה לחסל את מנהל בית החולים כמאל עדואן, ד"ר חוסאם אבו ספייה, העצור בבתי הכלא של הכיבוש. אבו אל-חומס הבהיר כי כל הגופים הצבאיים והמודיעיניים של הכיבוש משתתפים במבצע התעללות נרחב המכוון לרופא, באמצעות הכפפתו לתנאי מעצר קשים המנוגדים לכל הנורמות והאמנות הבינלאומיות, מה שמסכן את חייו באופן מיידי ומחייב התערבות משפטית בינלאומית דחופה.\n\nמקורות רשמיים ברשות דיווחו כי הרופא האסיר נתון למה שניתן לתאר כ'פשע מאורגן' בתוך תאי הבידוד, כאשר על גופו ופניו נראים סימנים ברורים של מכות קשות ועינויים פיזיים אלימים. מעשים אלו מלווים במדיניות הרעבה מכוונת ושלילה מוחלטת של תרופות וטיפול רפואי נחוץ, במסגרת מה שהרשות הגדירה כפשע רפואי בלתי מוסרי שמטרתו לפגוע בעמידותם של הצוותים הרפואיים הפלסטינים שמילאו את חובתם במהלך התוקפנות.\n\nבפירוט מצבו הבריאותי, הצהרה ציינה הידרדרות מהירה וחמורה במצבו של ד"ר אבו ספייה, כאשר תווי פניו השתנו באופן מזעזע והוא נראה מותש מאוד כתוצאה מהאזיקים המתמידים על ידיו ורגליו. הרופא סובל כעת מקשיי נשימה ודיבור חמורים, מה שמשקף את היקף הלחץ הפיזי והנפשי המופעל עליו בכלא 'ניצן' ברמלה, שם הוא שוהה בבידוד מוחלט מאז העברתו.\n\nאבו אל-חומס קרא לארגונים הבינלאומיים, ובראשם ארגון הבריאות העולמי ועמותת רופאים לזכויות אדם, לקחת אחריותם המשפטית והמוסרית באמצעות השקת קמפיין בינלאומי ללחוץ על רשויות הכיבוש לשחררו באופן מיידי. הוא הדגיש כי השלב הנוכחי אינו סובל דיחוי, והדגיש את הצורך לרתום את כל האמצעים הדיפלומטיים והמשפטיים כדי למנוע מהכיבוש להשלים את פשעו נגד איש רפואה בכיר שהעניק שירותים נעלים לפצועים ולילדים ברצועת עזה.\n\nיצוין כי כוחות הכיבוש עצרו את ד"ר חוסאם אבו ספייה בדצמבר 2024, במהלך מילוי תפקידו ההומניטרי בבית החולים כמאל עדואן בצפון רצועת עזה. מכונת התעמולה של הכיבוש ניסתה לתאר את המעצר כהישג ביטחוני באמצעות המצאת האשמות שווא, בניסיון להצדיק את המשך מעצרו בתנאים בלתי אנושיים שמטרתם לשבור את רוחו ולחסלו פיזית הרחק מאור הזרקורים.\n\nד"ר אבו ספייה נתון לפשע מאורגן, וסימני ההתעללות נראים בבירור על גופו תחת מדיניות הרעבה ושלילה רפואית מכוונת.

LATEST NEWS

Date unavailable - שעון ירושלים

בניית מזרח לוב מחדש.. אסטרטגיית משפחת חפתר לביסוס השפעה והשגת לגיטימציה בינלאומית

אזורי מזרח לוב, הנמצאים בשליטת הפיקוד הכללי, עדים לתנופת בנייה חסרת תקדים, כאשר ערים כמו בנגאזי ודרנה הפכו לאתרי עבודה גדולים לבניית גשרים, כבישים מהירים ומתחמי מגורים. המרשל ח'ליפה חפתר, באמצעות בניו, הצליח למשוך עשרות חברות זרות לשיקום האזורים שנפגעו מההוריקן בדרנה, מה שחולל שינוי מהותי בתשתיות האזור.\n\nבלקאסם חפתר, בנו של המרשל, עמד בראש 'קרן הפיתוח והשיקום של לוב', גוף ששולט כיום בכל פרויקטי ההשקעה במזרח. בית הנבחרים העניק לקרן זו סמכויות נרחבות מכוח חוקים חריגים הפוטרים אותה מפיקוח פיננסי רגיל ומאפשרים לה ללוות ישירות מהבנק המרכזי, מה שהעלה שאלות לגבי שקיפות.\n\nהשותפויות הבינלאומיות של הקרן התרחבו וכללו חברות בריטיות, פולניות ואמריקאיות, בנוסף לשיתוף פעולה עם האיחוד האירופי בתחומי הפיתוח, הביטחון וניהול הגבולות. השגריר האירופי ניקולה אורלנדו הכריז על הסכמות רחבות לתמיכה במאמצי השיקום ועדכון מוסדות השירות בבנגאזי, מה שמשקף הכרה בינלאומית גוברת בסמכויות דה פקטו במזרח.\n\nרשימת החברות הקבלניות כוללת יותר מ-22 חברות בינלאומיות ממדינות שונות, כולל מצרים, טורקיה, איטליה, צרפת, איחוד האמירויות ורוסיה. בולטות חברות מצריות כמו קבוצת אל-ערג'אני ואל-מוקאווילון אל-ערב, לצד חברות טורקיות ואירופיות המתמחות בקבלנות כבדה, פיתוח תיירותי ובינה מלאכותית, מה שמעניק אופי גלובלי לפרויקטי השיקום.\n\nלעומת זאת, מערב לוב סובל מכישלון ברור ביישום פרויקטים תשתיתיים, למרות השקת תוכניות כמו 'חזרה לחיים' על ידי ממשלת טריפולי. מקורות מייחסים כישלון זה לסכסוכים מזוינים תקופתיים בין קבוצות יריבות, בנוסף למשברי מימון ונסיגת חברות זרות עקב אי-עמידה בתשלומים או מתחים ביטחוניים.\n\nמשקיפים רואים כי המשמעת הצבאית הנוקשה באזורי שליטת חפתר סיפקה סביבה בטוחה לחברות זרות לפעול ללא חשש מעימותים מזוינים. עם זאת, יציבות זו מתוארת כ'יציבות סמכותית' המבוססת על ריכוזיות קיצונית בקבלת החלטות והדרה של כל התנגדות, מה שמבטיח איחוד משאבים פיננסיים ופוליטיים לשרת את פרויקט השיקום.\n\nמכון 'צ'טהאם האוס' הבריטי הזהיר כי קרן השיקום פועלת ככלי להעצמת האליטה השלטת ובניית רשתות חסות פיננסיות פרטיות למשפחת חפתר הרחק מפיקוח טריפולי. המכון ציין כי מטרת הצגת בלקאסם חפתר כחזית כלכלית היא להביא לו לגיטימציה אזרחית וטכנוקרטית בפני הקהילה הבינלאומית כחלופה לחזית הצבאית הטהורה.\n\nבמישור זכויות האדם, ארגון 'Human Rights Watch' תיעד הפרות הקשורות להחרמת רכוש ודירות מגורים של אזרחים בשכונות בבנגאזי באמתלה של פיתוח עירוני. הארגון ראה במניעת חזרת משפחות עקורות לבתיהן ללא פיצוי הוגן כפשע של עקירה כפויה המנוגד לחוקים בינלאומיים, ומטיל אחריות על האחראים לכך.\n\nמטרות פרויקטים אלה חורגות מההיבט השירותי ומגיעות לתעסוקה פוליטית ישירה, כאשר ההישגים האורבניים מקושרים לדמותו של המרשל חפתר ולמבצע 'כבוד'. שמות צבאיים ניתנו לערים וגשרים חדשים, בניסיון לבסס את 'שלטון המרשל' ולשווק את הפרויקט הפוליטי שלו כיוצר יציבות ופיתוח מול הפילוג הפוליטי.\n\nנתונים פיננסיים מצביעים על כך שהקרן קיבלה הקצאות ענק בסך 10 מיליארד דינר כמקדמה ראשונה, עם הוצאה של מאות מיליוני דולרים במטבע חוץ. דוחות בנקאיים מאשרים כי היקף ההוצאות במזרח מקביל לתקציבים המוקצים להשקעות במערב, אך עם הבדל מהותי במהירות הביצוע ובהיעדר מנגנוני פיקוח.\n\nהאקדמאי הלובי פרג' דרדור סבור כי חפתר שואף לזכות בנאמנות עממית ולהבטיח את הישארות בניו בשלטון באמצעות שליטה בכל המגזרים החיוניים. דרדור הזהיר כי הוצאה בלתי מפוקחת זו גרמה לחוב ציבורי עצום ולהידרדרות בערך המטבע המקומי, מה שמגביר את סבלם של האזרחים למרות המראה העירוני המבריק.\n\nאסטרטגיית משפחת חפתר בדרום מסתמכת גם על שילוב פרויקטים שירותיים עם תמרונים צבאיים לחיזוק ההשפעה, כפי שקרה בתמרוני 'מגן הכבוד 2'. סדאם ובלקאסם חפתר ממלאים תפקיד מרכזי בניהול תיקים אלה, מה שמעיד על חלוקת תפקידים מדויקת בין ההיבט הצבאי וההשקעתי לביסוס עמודי השלטון המשפחתי.\n\nקרן שיקום לוב מייצגת כיום את 'היד הארוכה' השולטת בצומתי הכלכלה במזרח המדינה, תוך ניצול אסון הוריקן דניאל ששימש כנקודת מוצא להרחבת הסמכויות. הקרן מחזיקה כעת בזכות לפתוח חשבונות במטבע חוץ בחו"ל, מה שמעניק לה עצמאות פיננסית מלאה ממוסדות המרכז בבירה טריפולי.\n\nבסופו של דבר, תיק השיקום בלוב נותר זירת מאבק על לגיטימציה והשפעה בין המזרח למערב, כאשר כל צד משתמש בהישגים בשטח ככלי תעמולה. בעוד המזרח מתגאה בתנופת הבנייה, החששות נותרו קיימים לגבי העלות הכלכלית והזכויות האנושיות של פרויקטים אלה הנבנים בהיעדר מוחלט של אחריות ושקיפות.\n\nהפרויקטים במזרח לוב משמשים להלבנת שחיתות וביזה, ומה שמניע את פעילות הבנייה הוא זמינות כיסוי פיננסי בלתי מוגבל וללא תכנון.

ערבי ובינלאומי

Date unavailable - שעון ירושלים

בחריין דורשת ממועצת הביטחון לעצור את 'התוקפנות האיראנית' ומאשרת פגיעה במתקנים אזרחיים

מועצת הביטחון של האו"ם בניו יורק קיימה ישיבת חירום לבקשתה הרשמית של ממלכת בחריין, כדי לדון בהשלכות החמורות של ההתקפות האיראניות האחרונות שכוּונו לשטחי הממלכה. מנאמה הדגישה במהלך הישיבה את הצורך בעצירה מיידית של מה שהיא כינתה 'התוקפנות האיראנית החוזרת ונשנית', ואישרה כי היא פגעה באתרים אזרחיים חיוניים הרחוקים מאוד מיעדים צבאיים.

בישיבה נכח שר החוץ הבחרייני, עבד אל-לטיף א-זיאני, שהציג בפני חברי המועצה את פרטי ההסלמה האחרונה בשטח. א-זיאני הסביר כי מהלכים דיפלומטיים אלה נובעים מאחריותה של מועצת הביטחון לשמור על השלום והביטחון הבינלאומיים, והביע תקווה שהקהילה הבינלאומית לא תעמוד מנגד מול אתגר בוטה זה.

השר הבחרייני הדגיש בנאומו כי ההתקפות שספגה ארצו אינן רק אירועים חולפים או מבודדים, אלא חלק מסדרת תקיפות שהחלו מסוף פברואר השנה. הוא ציין כי פעולות אלו נמשכו באופן פרובוקטיבי גם לאחר שהושגו הבנות בינלאומיות שמטרתן להרגיע את המצב באזור.

א-זיאני חשף נזק אנושי כואב כתוצאה מהתקפות אלו, והודיע על מותם של שלושה בני אדם ופציעתם של כ-465 נוספים, ביניהם מספר רב של נשים וילדים. הוא הסביר כי אופי היעדים שנבחרו בקפידה מצביע על תכנון מוקדם לפגוע בתשתיות אזרחיות שעליהן מסתמכים התושבים בחיי היומיום שלהם.

הנאום הבחרייני הפריך את הטענות האיראניות שניסו להצדיק את התקיפות בכך שכוּונו לאתרים צבאיים, ותהה מהי ההצדקה המוסרית או החוקית לפגיעה בתחנות התפלת מים ובאזורי מגורים מאוכלסים. א-זיאני הדגיש כי העובדות בשטח סותרות את הנרטיב האיראני ומוכיחות כי התקיפות היו שיטתיות וכוּונו ישירות לאזרחים.

השר ציין כי התקפות אלו מהוות הפרה ברורה של מזכר ההבנות שנחתם בין טהראן לוושינגטון ב-18 ביוני האחרון, שמטרתו הייתה להפסיק את הפעולות הצבאיות. הוא ראה בהמשך ההפגזות בטילים ובכטב"מים כערעור כל המאמצים להשכנת יציבות באזור המפרץ הערבי.

בהקשר קשור, מקורות דיפלומטיים ציינו כי בחריין הציגה למועצת הביטחון ראיות טכניות המוכיחות מעורבות של גורמים אזוריים בהכוונת תקיפות אלו לעבר יעדים לא צבאיים. מנאמה הדגישה כי שתיקת הקהילה הבינלאומית עלולה לעודד הפרות נוספות המאיימות על נתיבי השיט הבינלאומיים ואספקת האנרגיה העולמית.

בחריין הודיעה מוקדם יותר ביוני האחרון כי ספגה גל של התקפות כטב"מים וטילים, והטילה על טהראן את האחריות המלאה למעשי איבה אלו. התפתחויות אלו מגיעות בתקופה שבה האזור חווה מתיחויות פוליטיות וצבאיות מורכבות, למרות ניסיונות הרגעה דיפלומטיים.

מצדו, משמרות המהפכה האיראניים טענו מוקדם יותר כי פעולותיהם באות כתגובה לתקיפות אמריקאיות שכוּונו לאתרים בתוך איראן. אולם, הצד הבחרייני הדגיש כי הכנסת שטחו ומתקניו האזרחיים לסכסוך זה מהווה תקיפה בלתי מוצדקת על ריבונותה של מדינה ערבית וחברה באו"ם.

מזכר ההבנות שאליו התייחס השר הבחרייני כלל סעיפים הנוגעים להפסקת הלחימה והסרת המצור הימי על איראן בתמורה לפתיחה מחדש של מצרי הורמוז לשיט בינלאומי. נראה כי המשך ההתקפות מעמיד הסכמים אלו בסכנה, ומאיים בקריסת ההבנות השבריריות שהושגו בחסות בינלאומית.

א-זיאני דרש בסיום נאומו ממועצת הביטחון לנקוט בצעדים נחרצים כדי להרתיע את התוקפן ולהגן על המדינות החברות מפני איומים חיצוניים המכוונים לביטחונן הלאומי. הוא ראה באמינות הארגון הבינלאומי כעומדת למבחן ביכולתו לאכוף את החוק הבינלאומי ולהגן על נכסים אזרחיים מפני פגיעה צבאית.

החוגים הפוליטיים ממתינים לתוצאות ישיבת מועצת הביטחון, להחלטות או להצהרות סיום, על רקע חלוקה בינלאומית לגבי אופן הטיפול בתיק האיראני. בחריין מתעקשת כי הפתרון מתחיל בהפסקה מיידית ומלאה של כל הפעולות העוינות והבטחה לאי-הישנות פגיעה במתקנים חיוניים בעתיד.

אמינות מועצת הביטחון נמדדת ביכולתה להגן על מדינות ולהרתיע את התוקפן, ואנו דורשים להפסיק לאלתר את ההתקפות השיטתיות הללו.

דעות

Date unavailable - שעון ירושלים

אמהות התיכון חולקות עם ילדיהן את מסע החרדה, הערות והתפילות עד לרגע הכרזת התוצאות

בכל עונת בחינות הבגרות, העיניים נשואות אל התלמידים המתכוננים לגשת לאחת הבחינות החשובות בחייהם, אך מאחורי כל תלמיד מסתתר סיפור אחר שלא מסופר לעיתים קרובות, גיבורתו היא האם העוברת בחינה מסוג אחר, בחינה שבה היא אינה יושבת על ספסל הלימודים, ואינה מחזיקה עט או דף שאלות, אך היא חווה את פרטיה רגע אחר רגע. אמהות הבגרות הן השותפות הנסתרות במסע ההצלחה, שכן מתחילת שנת הלימודים הופך הבית לתא עבודה מאורגן, שבו משתנים ההרגלים היומיומיים, וכל החיים מתואמים מחדש לפי שעות הלימוד והחזרה. האם ערה עם בנה או בתה עד שעות הבוקר המוקדמות, צופה בעייפות בעיניהם, ומסתירה את דאגותיה מאחורי מילות עידוד ותקווה. תפקידה אינו מוגבל להכנת אוכל או יצירת אווירה מתאימה ללימודים, אלא הוא מתרחב לתמיכה פסיכולוגית ומורלית ברגעים הקשים ביותר, היא הראשונה לספוג את המתח, והראשונה להתמודד עם התקפי החרדה והפחד המקדימים את הבחינות. היא נושאת את דאגות ילדיה כאילו היו דאגותיה האישיות, וחווה את פרטי כל בחינה כאילו היא זו שיושבת באולם. בחברה הפלסטינית, סבל זה מקבל מימדים נוספים, שכן האמהות אינן מתמודדות רק עם לחצי הבחינות, אלא גם עם התנאים הכלכליים הקשים והאתגרים היומיומיים שהחיים מציבים, והן מקפידות למרות זאת שילדיהן יישארו נאמנים לחלום ההצלחה והחינוך כדרך לעתיד טוב יותר. וכאשר מוכרזות התוצאות, אנשים רואים את שמחת התלמיד ודמעותיו, אך ייתכן שהם אינם שמים לב לדמעות השקטות בעיני האם, אלו הן דמעות של שנה שלמה של עייפות, ציפייה ותפילה, שכן ברגע ההצלחה האם מרגישה שמאמציה לא היו לשווא, ושהיא עברה את בחינתה הפרטית בהצטיינות. לכן, בעודנו חוגגים את תלמידי התיכון ומברכים אותם על מאמציהם והישגיהם, ראוי שנברך גם את אמהות הבגרות, אלו שהגישו בחינה ארוכה של סבלנות, אהבה והקרבה, מבלי לקבל תעודה רשמית, אך הן ראויות לדרגות ההערכה הגבוהות ביותר. הן אמהות הבגרות... בעלות הבחינה שהן אינן ניגשות אליה, וההצלחה שהן שותפות ליצירתה בכל פרטיה.

פלסטין

Date unavailable - שעון ירושלים

שלטונות הכיבוש משחררים 14 עצורים מעזה בצל קריאות בינלאומיות לפתוח את בתי הכלא לבדיקה

שלטונות הכיבוש הישראלי שחררו היום, יום ראשון, קבוצה חדשה הכוללת 14 עצורים פלסטינים מרצועת עזה דרך מעבר כרם שלום המסחרי. מיד עם הגעתם, צוותי הוועד הבינלאומי של הצלב האדום לקחו על עצמם את המשימה להקל על העברת המשוחררים לבית החולים שהידי אל-אקצא בדיר אל-בלח לקבלת בדיקות רפואיות נחוצות, והארגון פעל גם להבטיח את קשרם עם משפחותיהם לאחר תקופות ארוכות של ניתוק.

הוועד הבינלאומי של הצלב האדום חשף בהצהרה רשמית כי הוא הצליח להקל על חזרתם והעברתם של למעלה מ-2500 עצורים פלסטינים מאז תחילת שנת 2023 ועד כה במסגרת המנגנונים המקובלים. המקורות אישרו כי פעולות אלו מתרחשות בצל תנאים הומניטריים מורכבים העומדים בפני האסירים במרכזי המעצר, מה שמחייב טיפול רפואי מיידי למשוחררים מיד עם יציאתם מבתי הכלא.

בהקשר קשור, הארגון הבינלאומי חידש את תלונתו על המשך מניעת גישת צוותיו למרכזי המעצר הישראליים מאז אוקטובר 2023. הוועד דרש לחשוף את גורלם ומקום הימצאם של כל העצורים בשקיפות, והדגיש את החשיבות של מתן אפשרות לו לחדש את משימות הבדיקה והפיקוח בתוך בתי הכלא כדי להבטיח את שלומם של העצורים.

מקורות בינלאומיים הדגישו כי כללי המשפט ההומניטרי הבינלאומי מטילים חובות ברורות על שלטונות הכיבוש לטפל בעצורים ביחס אנושי השומר על כבודם. זה כולל מתן סביבת מעצר הולמת הכוללת את מרכיבי החיים הבסיסיים, בנוסף להבטחת זכותם המקורית לתקשורת מתמדת עם קרוביהם וליידע את משפחותיהם על מצבם הבריאותי והמשפטי.

אלפי משפחות פלסטיניות ברצועת עזה ובגדה המערבית חיות במצב של חרדה קיומית כתוצאה מההאפלה הישראלית השיטתית על גורל בניהן בתוך בתי הכלא. הוועד הבינלאומי אישר את המשך דיאלוגו עם הרשויות הישראליות כדי להשיג את הזכות לביקור רשמי, וקבע כי היעדר מידע מהווה הפרה בוטה של זכויות האדם ומגביר את סבלם הנפשי של קרובי העצורים.

המשפט ההומניטרי הבינלאומי מחייב יחס אנושי הולם לעצורים, מתן תנאי מעצר הולמים ואפשרותם ליצור קשר עם קרוביהם.

פלסטין

Date unavailable - שעון ירושלים

להבת הקיץ מכפילה את סבלם של העקורים בעזה: האוהלים הופכים לתנורים אנושיים

סבלם של אלפי המשפחות העקורות ברצועת עזה מחריף עם העלייה החדה בטמפרטורות, כאשר האוהלים העשויים מבד ופלסטיק הפכו למעין תנורים לוהטים. מרכזי המקלט, במיוחד בעיר דיר אל-בלח שבמרכז הרצועה, חסרים את מינימום תנאי האוורור, מה שהופך את השהייה בתוך חללים צפופים אלה לבלתי אפשרית בשעות היום.

הפסקות החשמל המתמשכות ומחסור במים מחמירים את התמונה ההומניטרית, כאשר העקורים מוצאים את עצמם ללא אמצעי קירור או מים מספקים כדי לכבות את להט הגוף. תנאים קשים אלה מפעילים לחץ עצום על משפחות שחיות ממילא במצב של עקירה כפויה ואובדן קורת גג קבועה.

בעדויות כואבות מתוך המחנות, דיווחו מקורות כי החולים והפצועים הם הנפגעים ביותר מגל חום זה, במיוחד אלה הסובלים מבעיות נשימה. אחד החולים התלויים בבלוני חמצן מתאר את גודל הכאב היומיומי, ומאשר כי קוצר הנשימה הנובע מהחום הגבוה גורם לו להרגיש מוות שוב ושוב בכל יום.

המשפחות מאשרות כי הגופים המותשים אינם מסוגלים עוד לשאת את האווירה החונקת בתוך האוהלים החסרים את הציוד הסניטרי הבסיסי ביותר. העקורים מציינים כי היעדר חלופות והצפיפות הרבה בתוך המחנות מחמירים את התפשטות מחלות העור והנשימה הקשורות לעליית הטמפרטורות.

מצד שני, אמהות עושות מאמצים עילאיים כדי להגן על ילדיהן ממכות שמש, כאשר הן שופכות מעט מים זמינים על ראשי הקטנים כדי להקל על עוצמת החום. אחת העקורות מתארת את המצב ככזה שהאוהל הופך לאש בוערת משעות הבוקר המוקדמות ועד שקיעת השמש, מה שמאלץ אותם לחפש כל צל מחוצה לו.

מול מציאות מרה זו, אלפי עקורים מצאו בחוף הים של דיר אל-בלח את המקלט היחיד ואת מפלט הנשימה האחרון כדי לברוח מגיהינום האוהלים ועקיצות החרקים הנפוצות. למרות הסיכונים הביטחוניים האורבים באזור החוף, זרם המשפחות לעבר הים משקף רצון עז לקבל משב רוח קריר.

מראה התכנסות הילדים והנשים על החוף מגלם את נחישות האדם בעזה להיצמד לחיים ולהתמודד עם התנאים האקלימיים והמחיה הקשים ביותר. ניסיונות פשוטים אלה להתרענן נשארים האמצעי היחיד להתמודד עם מציאות החסרה את זכויות האדם הבסיסיות ביותר לנוכח המשך המשבר.

אני מת שלושים פעם ביום בגלל קוצר נשימה הנובע מהחום העז בתוך האוהל הזה.

LATEST NEWS

Date unavailable - שעון ירושלים

טראמפ מתרברב בעליונותו על היטלר וסטלין ב'השפעה עולמית'

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עורר גל של מחלוקת לאחר שהביע התלהבות בולטת מהשוואת מעמדו לדמויות היסטוריות שנקשרו לדיקטטורה וכוח. על פי דיווחים עיתונאיים, טראמפ הסכים לניתוח שקובע כי ההבדל המהותי בינו לבין מנהיגים כמו היטלר, סטלין ומאו דזה-דונג טמון בכך שהוא מחזיק בכוח והשפעה העולים על מה שהם השיגו בתקופתם.

הסיפור החל כאשר טראמפ פרסם מחדש טקסט קצר המשבח את יכולות המנהיגות שלו, בו קבע הכותב כי ההיסטוריה הכירה גברים חזקים שהצטיינו בכיבוש ובהפחדה, אך חסרו את ההשפעה הגלובלית המקיפה שטראמפ נהנה ממנה כיום. הנשיא האמריקאי הגיב על טענה זו באומרו: 'נשמע לי טוב', באיתות ברור לקבלתו את ההשוואה ההיסטורית הנועזת הזו.

טראמפ הציג את כותב הניתוח הזה, אדם בשם דייב קינג, כ'היסטוריון נשיאותי', אך תחקירים עיתונאיים חשפו את זהותו האמיתית של האיש. התברר שקינג אינו היסטוריון כלל, אלא איש עסקים ממוצא סקוטי המתגורר בדרום אפריקה, ובעבר כיהן כנשיא מועדון הכדורגל ריינג'רס, מה שמעלה סימני שאלה לגבי דיוק סיווגיו של טראמפ למקורותיו.

הפגישה הראשונה בין טראמפ לקינג התרחשה בהקשר ספורטיבי הרחק ממרכזי מחקר היסטוריים, ובאופן ספציפי במהלך משחק גולף בפלורידה. נראה שקינג ניצל את ההזדמנות כדי להעביר את חזונו לגבי 'גדולתו' של טראמפ בהשוואה לכובשים קדומים כמו אטילה ההוני, ג'ינגיס חאן ונפוליאון, מה שזכה לאישור מיידי מצד הנשיא השואף לחזור לבית הלבן.

פרטים אלה נכללו בספר חדש בשם 'שינוי משטר', שנכתב על ידי העיתונאים מגי האברמן וג'ונתן סוואן, ואשר צפוי לצאת לאור בשבוע הבא. הספר מתאר את מאחורי הקלעים של החודשים הראשונים של שאיפותיו של טראמפ לקדנציה שנייה, ומבוסס על מאות ראיונות שנערכו עם עוזריו והמעגל הקרוב אליו במשך שלוש שנים רצופות.

מקורות עיתונאיים דיווחו כי טראמפ התרברב בהשוואות אלה בפני כתבי 'הניו יורק טיימס' במהלך ראיון שנערך במרץ האחרון. כשנשאל על מקומו בהיסטוריה, הוא ביקש מעוזריו להביא מסמך בן שני עמודים שקיבל מה'היסטוריון' המדובר, והחל להקריא שמות של מנהיגים היסטוריים, תוך שהוא מסביר כיצד כוחם לא השתווה לכוחו של נשיא ארצות הברית.

במהלך אותו ראיון, טראמפ טען כי מנהיגים היסטוריים שמרו על השפעתם באמצעות זריעת פחד בלב עמיהם, ותהה בבוז מי יעז לעשות זאת בעידן המודרני. עם זאת, התפעלותו מהמסמך שיקפה רצון עמוק שייראו בו דמות מרכזית העולה בכוחה על גבולות הדמוקרטיה המסורתית המקובלת.

הספר החדש אינו עוצר בהשוואות היסטוריות, אלא חושף גם מאחורי הקלעים פוליטיים הקשורים לממשל הפוטנציאלי של טראמפ ולחשיבתו לגבי מינויים גדולים. בין ההפתעות שציינו המחברים היא שטראמפ שקל ברצינות למנות את יריבו הרפובליקני ומושל פלורידה, רון דה-סנטיס, לתפקיד שר ההגנה, למרות היריבות הפומבית ביניהם.

בנוגע למדיניות החוץ, הספר ציטט הצהרות מזעזעות של טראמפ על המשבר האוקראיני, בהן הביע חוסר חיבה למדינה האוקראינית כישות פוליטית. טראמפ הסתפק בשבחים לנשים האוקראיניות, תוך שהוא מציין בסגנונו הרגיל את הצלחתן החוזרת בתחרויות מיס יוניברס, שאת זכויותיהן החזיק בעבר.

הספר גם שופך אור על ההיבטים האישיים וההתנהגותיים של טראמפ בתוך החדר הסגלגל, ומתאר סצנות יוצאות דופן של נשיא המעצמה. באחד הסיפורים, נראה טראמפ מנסה להדביק ידנית קישוטים מוזהבים על מדף אח משיש באמצעות 'דבק על', בסצנה המשקפת את התעניינותו המופרזת בפרטים אסתטיים ובהנאה ויזואלית.

הערותיו של טראמפ על ניצחונותיו התמידיים ותלונותיו על הסיקור העיתונאי היו נוכחות גם בראיונות שהוקלטו עבור הספר, בהם אמר: 'בעצם ניצחתי בכל פעם, ונמאס לי לנצח ולקבל עיתונות רעה'. הצהרות אלה מחזקות את התדמית הנרקיסיסטית שיריביו הפוליטיים מנסים לבסס עליו בקמפיינים הבחירות.

משקיפים רואים כי שביעות רצונו של טראמפ מהשוואה לשליטים אוטוריטריים אינה דבר חדש, אלא הרחבה של שנים של הצהרות בהן הביע הערצה למנהיגים כמו ולדימיר פוטין וקים ג'ונג-און. נטייה זו ל'איש החזק' מעוררת דאגה בקרב החוגים הדמוקרטיים בארצות הברית לגבי צורתה של קדנציה שנייה אפשרית של טראמפ.

הספר, שהתבסס על למעלה מ-1000 ראיונות, מצייר תמונה מורכבת של נשיא הרואה את עצמו במאבק מתמיד עם 'המדינה העמוקה' והתקשורת, בעודו מחפש לגיטימציה היסטורית שתציב אותו מעל כולם. הדלפות אלה מגיעות בתזמון רגיש עם התקרבות המרוץ לנשיאות הסוער, מה שמגביר את חדות הקיטוב הפוליטי ברחוב האמריקאי.

לסיכום, סיפורים אלה נשארים חומר עשיר לדיון על הפסיכולוגיה של המנהיגות אצל טראמפ, וכיצד הוא רואה את עצמו כתופעה ייחודית בהיסטוריה האנושית. בעוד שתומכיו רואים בהם הוכחה לביטחון וכוח, מתנגדיו רואים בהם אינדיקציה מסוכנת לנטייה אוטוריטרית שעלולה לאיים על המוסדות החוקתיים האמריקאיים במקרה של חזרתו לשלטון.

ההבדל העצום בין מנהיגים היסטוריים אלה לבין הנשיא טראמפ הוא חוסר ההשפעה העולמית שהם נהנו ממנה.

פלסטין

Date unavailable - שעון ירושלים

תחת השם 'חופש תנועה'.. הכיבוש מחדש את מאמציו לגרש את תושבי עזה בינלאומית

דיווחים עיתונאיים עבריים חשפו מגמה חדשה בהנהגת הכיבוש הישראלי שמטרתה לשווק מחדש תוכניות לגירוש פלסטינים מרצועת עזה תחת שמות דיפלומטיים מטעים. שלטונות הכיבוש הוציאו הנחיות מחמירות לכל גורמי הביטחון ולמנגנון 'המוסד' בדבר הצורך לנטוש מיד את השימוש במונח 'הגירה מרצון' בפורומים בינלאומיים ובדיונים רשמיים, ולהחליפו במונח 'תוכנית חופש התנועה' בניסיון לעקוף את הביקורת המשפטית והזכויותית שעמדה בפני המאמצים הקודמים.

שינוי זה בטרמינולוגיה מגיע לאחר שמאמצי ישראל נתקלו בסירוב בינלאומי רחב, כאשר הקהילה הבינלאומית ראתה במה שנקרא 'הגירה מרצון' לא יותר מכיסוי לפעולות עקירה כפויה האסורות על פי החוק הבינלאומי. מקורות בכירים בישות הכיבוש אישרו כי שינוי השם נועד להקל על הלחץ הדיפלומטי ולהקל על שכנוע מדינות זרות לקלוט את העקורים, תוך הדגשה שהמטרה הסופית נותרה ריקון הרצועה ממספר רב ככל האפשר מתושביה כדי לכפות מציאות דמוגרפית וביטחונית חדשה.

בהקשר קשור, ראש המועצה לביטחון לאומי של הכיבוש, שמואל בן עזרא, קיים פגישת חירום עם מנהיגי הממסד הביטחוני כדי לדון בדרכים להחיות את תיק הגירוש שחווה קיפאון בחודשים האחרונים. במהלך הפגישה, נציגי 'המוסד' הודו בקיומם של מכשולים דיפלומטיים בלתי ניתנים לפתרון, שכן אף מדינה בעולם לא הביעה עד כה נכונות ממשית להשתתף בתוכנית זו או לקלוט את המגורשים, מה שמשקף כישלון חרוץ בשיווק הפרויקט למרות כל הניסיונות הישראליים.

בשטח, כ-2.4 מיליון פלסטינים ברצועת עזה ממשיכים לדבוק באדמתם למרות היקף ההרס העצום שפגע בכ-90% מהתשתיות ומבני המגורים. הנתונים מאשרים כי מלחמת ההשמדה שניהל הכיבוש מאז אוקטובר 2023 הותירה אחריה מחיר כבד של למעלה מ-73 אלף הרוגים ו-173 אלף פצועים, אך הקרבנות הללו לא שברו את רצון העמידה העממית הדוחה כל צורות הגירוש, בין אם תחת השם הגירה מרצון או השמות החדשים.

יש לציין כי מהלכים ישראליים אלה מגיעים בתקופה שבה הסכם הפסקת אש בתוקף מאז העשירי באוקטובר 2025, מה שמציב תוכניות אלה בעימות ישיר עם ההתחייבויות הבינלאומיות והמציאות בשטח. משקיפים מדגישים כי פניית הכיבוש למניפולציה במונחים משקפת מצוקה פוליטית עמוקה, שכן הוא מנסה ליישב בין מטרותיו האסטרטגיות בפינוי השטח לבין המגבלות שהוטלו על ידי החוק הבינלאומי והעמדה הפלסטינית האיתנה.

המטרה האמיתית מתבססת על הובלת תהליך שיוביל לעקירה של מספר רב ככל האפשר מתושבי הרצועה כדי להקל על כפיית כל הסדרים עתידיים.

ISRAELI AFFAIRS

Date unavailable - שעון ירושלים

ניתוח ישראלי חושף את משמעויות 'חרדתו' של נתניהו: פליטת פה המציבה אותו מעל הציבור ומושיע מ'מוות המוני'

ד"ר לירז מרגלית, חוקרת ישראלית המתמחה בהתנהגות אנושית, התעכבה על המצב הפסיכולוגי המורכב שבו נמצא ראש ממשלת הכיבוש, בנימין נתניהו. בניתוח שפרסם העיתון 'מעריב', היא ציינה כי נאומיו האחרונים משקפים את גודל הלחצים הנובעים מתיקי השחיתות שבהם הוא נרדף, וכישלונו בהשגת יעדי המלחמה המוצהרים.

מרגלית התמקדה במשפט מכריע שנאמר במסיבת עיתונאים שערך נתניהו בנוגע לתיק האיראני, שם אמר לציבור: 'אם לא היינו פועלים, כולכם הייתם בסכנת מוות המוני'. החוקרת סברה כי ביטוי זה אינו רק רטוריקה פוליטית, אלא חשיפה מפורשת של עמדה פסיכולוגית שבה המנהיג מנותק מעמו.

הקריאה האנליטית הבהירה כי השימוש של נתניהו בצורת 'הייתם' במקום 'היינו' משקף פליטת פה לא מודעת המציבה אותו במעמד 'הרועה' ואת הציבור במעמד 'העדר'. הוא אינו רואה את עצמו כחלק מהסכנה המאיימת על הישראלים, אלא מציג את עצמו ככוח חיצוני מושיע העומד מעל כולם ומגן עליהם מפני כליה.

מרגלית סבורה כי דפוס זה נכלל תחת 'פסיכולוגיה של מנהיגות נרקיסיסטית', שבה קיימת הפרדה מוחלטת בין עצמיותו של המנהיג לבין הציבור הזקוק להצלה. במקום לדבר על הישגים אסטרטגיים מוחשיים, נתניהו פונה לשפה קטסטרופלית המעבירה את הציבור ישירות לתרחישי השמדה כדי לחזק את לגיטימיותו המתפוררת.

נאום קיצוני זה מגיע בתקופה שבה נתניהו חש שהמיתוס שבנה לעצמו כשומר ישראל מתחיל להתפורר מול המציאות. האתגרים אינם מוגבלים עוד לאיום האיראני, אלא מתרחבים וכוללים את הפילוג הפנימי החריף, משפטו המתנהל, והשלכות אירועי השבעה באוקטובר שהרעידו את תדמיתו המנהיגותית.

החוקרת ציינה כי כאשר אדם חש אובדן שליטה על סיפורו האישי, הוא נוטה לכפות אותו בכוח במקום לשכנע. זה מסביר את עליית חדות לשונו של נתניהו ואת קיצוניותה, שכן הוא מנסה להכיל את האיומים הקיומיים העומדים בפני עתידו הפוליטי באמצעות הגזמת הסיכונים החיצוניים.

החרדה הטמונה מאחורי ביטויי 'המוות ההמוני' משקפת פחד עמוק שההיסטוריה תרשום את מורשתו של נתניהו כמנהיג של פילוג וכישלון ולא כמושיע. הוא מבין שהפער בין הצהרותיו לבין התוצאות בפועל בשטח הפך גלוי לעין, מה שדוחף אותו לשנות את כללי המשחק הרגשי עם הציבור.

מרגלית סבורה שנתניהו מנסה כיום לפנות להיסטוריה יותר מאשר לציבור הנוכחי, במטרה לקבוע כיצד ייזכר בעתיד. הוא רוצה שהישראלים ישכחו את תיקי השחיתות והכישלון הביטחוני בעזה, ויתמקדו רק ברעיון שהוא האדם שמנע אסון קיומי.

החוקרת מוסיפה כי אדם הבטוח בהישגיו אינו זקוק לשימוש בשפת הפחדה קיומית, אלא מסתפק בהצגת תוצאות והסברת יעדים בבהירות. הפנייה ל'תרחיש השמדה' היא ניסיון לכפות תחושת הכרת תודה כפויה על הציבור, ולהציג כל ביקורת פוליטית כסוג של כפיות טובה.

מצבו הנפשי של נתניהו חושף מאבק פנימי בין תדמיתו כ'מנהיג היסטורי' לבין מציאות מלאה בצלקות פוליטיות ומשפטיות. מאבק זה דוחף אותו לאמץ רטוריקה של 'המושיע היחיד' הרואה מה שאחרים אינם רואים, בניסיון נואש לשקם את לגיטימיותו שנפגעה באופן חסר תקדים.

הקריאה מאשרת כי נתניהו חי במצב של חרדה שההיסטוריה לא תסלח לו על הכישלונות המצטברים וההבטחות שלא מומשו. לכן, העלאת 'סכנת המוות' נועדה לגרום לאחריות על עלות המלחמה או היעדים הפוליטיים להיראות משנית וחסרת ערך מול 'נס ההצלה' שהוא טוען שהשיג.

בסיום ניתוחה, מרגלית הזהירה מפני הסכנה שבגישה זו, שבה המנהיג מנסה לנהל את 'הזיכרון הקולקטיבי' של העם במקום לנהל את המשברים האמיתיים. נתניהו שואף לכפות נרטיב חד-צדדי המצמצם את כל מורכבות הזירה הישראלית למשפט אחד: 'אני הצלתי אתכם', תוך התעלמות מכל הכישלונות האחרים.

הניתוח מראה כי נתניהו רואה בהישארותו הפוליטית עניין קיומי החורג מגבולות המדינה, מה שהופך את נאומיו לחדים ומנותקים יותר מהמציאות. ניתוק זה בא לידי ביטוי בכל מילה שהוא בוחר בקפידה או שיוצאת מפיו כפליטת פה, כדי לאשר שהוא רואה את עצמו מעל לביקורת ומעל לאחריות.

לסיכום, 'שפת החרדה' שזיהתה החוקרת במאמר ב'מעריב' מצביעה על שלב חדש במאבק על המורשת בתוך ישראל. השיח הפוליטי משתנה מדיון על מדיניות ותוצאות לקרב פסיכולוגי שמטרתו לעצב את תודעת הציבור ולהבטיח מקום בספרי ההיסטוריה הרחק מהאשמות בכישלון ושחיתות.

אם לא היינו פועלים, כולכם הייתם בסכנת מוות המוני.

ערבי ובינלאומי

Date unavailable - שעון ירושלים

פזשקיאן מכריז על השבת 6 מיליארד דולר מכספים מוקפאים ומאשר את בקרות תוכנית הגרעין

נשיא איראן, מסעוד פזשקיאן, הודיע על התפתחויות מהותיות בתיק הכספים האיראניים המוחזקים בחו"ל, וציין כי ההבנות האחרונות עם ארצות הברית הובילו להחלטה לשחרר 6 מיליארד דולר. פזשקיאן הבהיר כי סכומים אלו מהווים מחצית מסך הכספים שהוקפאו בקטאר, והם צפויים להיות מושבים רשמית בתקופה הקרובה.

הצהרות אלו נאמרו במהלך סדרת פגישות שקיים הנשיא האיראני בעיר קום, שם נפגש עם מספר אנשי דת בכירים ופקידים מקומיים כדי לדון במצב הנוכחי. פזשקיאן הדגיש כי צעד זה נכלל במסגרת הסדרים טכניים ודיפלומטיים שהושגו קודם לכן כדי להבטיח את הזכויות הפיננסיות של המדינה.

בנוגע לתיק הגרעין, הנשיא האיראני אישר את שאיפתה המתמדת של טהראן לספק ערבויות לקהילה הבינלאומית לגבי אופיין השליו והטכני של פעילויותיה הגרעיניות. הוא ציין כי התוכנית הגרעינית תתפתח באופן התואם אך ורק את הצרכים הלאומיים של איראן, תוך עמידה מלאה במדיניות הרשמית שהוכרזה בעניין זה.

מצד שני, דיווחו מקורות תקשורת בטהראן כי ממשלת איראן טרם פרסמה כל תגובה רשמית המאשרת או מכחישה את הידיעות שהופצו לגבי הסכמות בינלאומיות מקיפות להפסקת ההתקפות ההדדיות. מצב זה של שתיקה רשמית מגיע על רקע דיווחים בתקשורת האמריקאית שדיברו על רגיעה קרובה בין וושינגטן לטהראן באזור.

במישור המהלכים הדיפלומטיים, שררה אי-בהירות לגבי גורלה של פגישה טכנית שהייתה אמורה להתקיים בשוויץ, כאשר המידע היה סותר בין הצדדים המעורבים. בעוד פקיסטן הודיעה על מועד הפגישה בשבוע שעבר, דיווחים אחרים הצביעו על כך שהצד האיראני עשוי לשקול מחדש את רמת השתתפותו או את מועדה.

חוגים דיפלומטיים בבירה האיראנית מצביעים על כך שטהראן נטתה מלכתחילה לא להשתתף בפגישה זו, וזאת על רקע המתיחות הגוברת במצר הורמוז. החוגים הפוליטיים האיראניים רואים כי קיימת אי-עמידה ברורה בסעיפי ההבנות הקודמות, במיוחד בכל הנוגע להפסקת ההסלמה הצבאית בנתיבי המים החיוניים.

בהקשר קשור, מקורות בינלאומיים ציטטו גורמים המעורים בשיחות כי צוותים טכניים מאיראן ומארצות הברית עומדים להיפגש בבירת קטאר, דוחא, בימים הקרובים. פגישה צפויה זו נועדה לקבוע את מנגנוני היישום של מזכר ההבנות המשותף, תוך התמקדות בהפחתת ההסלמה בשטח ומניעת כל אירועי חירום.

אולם, ידיעות אלו נתקלו בהצהרות סותרות מצד סגן שר החוץ האיראני, ששלל קיומן של פגישות טכניות מתוכננות של קבוצות עבודה במהלך השבוע הנוכחי. הפקיד האיראני הדגיש כי ההתייעצויות עם המתווך הקטארי עדיין נמשכות, אך ללא קביעת מועדים סופיים לפגישות ישירות עם הצוותים הטכניים המקבילים.

שורשי התפתחויות אלו נעוצים במזכר ההבנות שהושג ב-18 ביוני הנוכחי, אשר קבע את הפסקת הפעולות הצבאיות ההדדיות בין הצדדים. מזכר ההבנות כלל גם סעיפים הנוגעים להסרת המצור הימי האמריקאי שהוטל על איראן, ופתיחה מחדש של מצר הורמוז לתנועת שיט בינלאומית באופן רגיל.

משקיפים רואים כי יישום הבנות אלו זוכה לחשיבות רבה עבור הכלכלה העולמית, במיוחד לאחר שסגירת מצר הורמוז בעבר הובילה לעליות חדות במחירי האנרגיה העולמיים. הצדדים הבינלאומיים מקווים שצעדים אלו יתרמו לריסון האינפלציה העולמית וליציבות שוקי הנפט והגז שנפגעו קשות מסבבי ההסלמה האחרונים.

ההבנות האחרונות קובעות שחרור של 6 מיליארד דולר מתוך סך של 12 מיליארד דולר מכספינו המוקפאים, והם יוחזרו בתקופה הקרובה.

דעות

Date unavailable - שעון ירושלים

שר הפנים תודה: הלבנת את פנינו

חברים רבים: עיתונאים, אנשי עסקים, פוליטיקאים, ראשי ערים, מכל ערי הגדה המערבית הפלסטינית, התקשרו להודות על מאמציו הישירים של שר הפנים מאזן אל-פראיה, ועל עבודתם, תרומתם ומסירותם של כוחות הביטחון הציבוריים בפתרון הבעיות והקשיים של העומס, הלחץ והבלבול השוררים בגשר אל-כראמה כתוצאה מנסיעתם של אזרחים פלסטינים לארצם, לפלסטין, במספרים גדולים ורבים על רקע חופשות הקיץ של עובדים החוזרים מחוץ לפלסטין ושל סטודנטים. הפשיטות המבצעיות החוזרות ונשנות של שר הפנים, מתוך דחף לבחון מקרוב את סבלם של האזרחים הפלסטינים, לשמוע מהם ולדקדק בפרטים, משקפות את מסירותו האישית כבכיר במשרד הפנים, הממלא את תפקידו המקצועי והאנושי, בשער התקשורת וגשר המעבר, לא רק כמרכז גבול אלא נושא את ההשלכות והדאגות של ירדן עם פלסטין, ושואף להקל עליהן ולטפל בהשלכותיהן. המעבר, הכניסה, השער, מרכז גשר אל-כראמה, הוא אחד ממוקדי התקשורת הרשמית החשובים ביותר של ירדן עם פלסטין, שכן העניין הירדני בפלסטין הוא סולידריות, אינטראקציה ותמיכה לאומית, דתית ואנושית, מצדנו כלפי העם האחי, ויש לו השלכות ישירות על חייהם של הפלסטינים, עמדותיהם ותחושתם של אהבה והערכה כלפי ירדן. למנגנוני הכיבוש אין אינטרס לספק את דרישות הנוחות והשירות הראויות לעם הנמצא תחת כיבוש, המתמודד עם כאב, פשיזם, גזענות, הפקעות והתנחלויות, באופן עוין, מופרז ומכוון. אילו היה להם מינימום של מוסר, אנושיות ומצפון, היו מאריכים את שעות העבודה והשירות לשתי משמרות לאורך כל היום, לפחות 16 שעות, כדי שלא אומר שיש לפתוח את הגשר לעשרים וארבע שעות רצופות, כל עוד יש עם, אנשים ובני אדם הזקוקים לשירות חזרה או ביקור או מימוש אינטרס או עבודה פרטית, בארצם: פלסטין. הטלת הגבלות על שמותיהם של 450 "סוחרי תיקים" המגיעים וחוזרים באותו יום, ורישומם בפלטפורמה לחמש פעמים בחודש, אשר לקחו את זכותם של האזרחים הפלסטינים לנסוע, לנוח ולחזור, לא הייתה מתבצעת מניעתם ואיסורם, אלמלא החלטה מדינית ביטחונית מנהלית אמיצה מצד השר, ואלמלא הבדיקה הדיגיטלית של שמותיהם של אלה המפריעים לנוחותם של האזרחים הפלסטינים ועל חשבונם, על ידי כוחות הביטחון הציבוריים, לא היה מתבצע הליך זה וחסימת דרכם של אלה מלהמשיך בהפרעה ובהפעלה. ייתכן שהצעדים אינם מספיקים, ודורשים טיפול גדול יותר ושטחים גיאוגרפיים רחבים יותר, וזה דורש הרחבה במתקני גשר המעבר, והם נמצאים על סדר היום ובתשומת לב, אך הטיפול שבוצע יתרום במידה ניכרת למתן הזדמנויות טובות יותר לזקוקים לכניסה לפלסטין. כל הכבוד לשר הפנים על היענותו לכל מה שהוצג לו, ועל קבלת השיחות והמאמרים שסופקו לו, מה שמשקף את סבלנותו, מסירותו והבנתו האמיתית שכולנו באותה חזית: למען ירדן קודם כל, ולמען פלסטין.

פלסטין

Date unavailable - שעון ירושלים

איבד 50 קילוגרם ממשקלו.. אסיר פלסטיני התמוטט ברגע שחרורו מבתי הכלא של הכיבוש

רגע שחרורו של האסיר הפלסטיני עבדאללה שתאת תיעד סצנה טרגית המשקפת את היקף ההפרות בתוך בתי הכלא הישראליים, כאשר הצעיר התמוטט מחוסר הכרה מיד עם הגעתו למעבר מיתר מדרום לעיירה א-דאהרייה. שתאת הופיע במצב של חולשה קיצונית והרזיה גופנית, מה שאילץ את קרוביו לתמוך בו לפני שנפל ארצה, בתוך הלם הנוכחים ממראהו שהשתנה לחלוטין במהלך תקופת מעצרו.

מקורות דיווחו כי האסיר המשוחרר, תושב העיירה בדיא מצפון לעיר סלפית, בילה במעצר כ-32 חודשים, במהלכם התמודד עם תנאים קשים שהובילו לאובדן של יותר מ-50 קילוגרם ממשקלו. אירוע זה בא לאשש את הדיווחים של ארגוני זכויות אדם המדברים על מדיניות הרעבה שיטתית הננקטת על ידי הנהלת בתי הכלא נגד עצורים פלסטינים מזה חודשים ארוכים.

בהצהרות שמסר מתוך בית החולים, הסביר שתאת בקול רועד כי כמויות המזון המסופקות לאסירים דלות מאוד ובקושי מספיקות כדי להישאר בחיים, ותיאר את המצב הבריאותי בתוך החדרים כמתיש ומעייף לכולם. הוא ציין כי האסירים סובלים מצפיפות קיצונית והיעדר מוחלט של טיפול רפואי או תרופות נחוצות לחולים ולפצועים.

האסיר המשוחרר דיבר על תופעה מוזרה ממנה סובלים העצורים, והיא תחושת הקור העז והמחסור באנרגיה בגופם, למרות כניסת הקיץ וחום חודש יוני. הוא ציין כי האסירים נאלצים להשתמש בשמיכות כבדות כל הזמן כתוצאה מהיעדר תזונה המספקת לגוף את החום הדרוש, והדגיש כי סבל זה כולל את כל מי שבבתי הכלא ללא יוצא מן הכלל.

במחווה אנושית מרגשת, חשף שתאת כי לא הצליח לזהות את בנו 'עז א-דין' ברגע הפגישה הראשונה עקב השינוי הגדול בתווי פניו של הילד ומשך ההיעדרות הארוך שבילה מאחורי הסורגים. הוא אמר כי הוא עדיין לא מאמין שהצעיר הזה הוא בנו, בעוד שהצליח להבחין בקושי בתווי פניה של בתו, וציין כי הכלא גוזל מהאסירים את הפרטים הקטנים ביותר בחייהם המשפחתיים.

המשוחרר העביר מסר מחבריו האסירים שעדיין שוהים בתאים, ובו דרשו מבני עמם להרבות בתפילה עבורם וליצור קשר עם משפחותיהם כדי להעלות את מורלם. שתאת תיאר סצנה כואבת של אסירים מתפללים ומכסים את ראשיהם בשמיכות כדי שלא יראו זה את דמעותיו של זה, בתוך מצב של דיכוי וגעגועים לחופש.

מצדה, הביעה בתו של האסיר 'חנאן' את שמחתה על שובו של אביה למרות מצבו הבריאותי הקשה, וציינה כי בילתה את החגים והאירועים הדתיים בהיעדרו במרירות רבה. חנאן העניקה לאביה את הצלחתה בשינון חלקים מהקוראן כהודעת אתגר ועמידה איתנה מול שנות המעצר ששללו ממנה את חיבוק האב.

הסטטיסטיקה שפורסמה על ידי ארגוני זכויות האדם הפלסטינים מצביעה על כך שמספר האסירים בבתי הכלא של הכיבוש הגיע לכ-9400 אסירים, מתוכם יותר מ-3300 עצורים מנהליים. עצורים אלה מתמודדים עם תנאים המתוארים כבלתי אנושיים, כאשר הם מוחזקים על פי צווים צבאיים ללא הגשת כתבי אישום רשמיים או קביעת לוח זמנים לשחרורם.

האוכל שאנו אוכלים נועד רק כדי להשאיר אותנו בחיים, והתנאים הבריאותיים בתוך בתי הכלא מתישים לכולם בהיעדר טיפול.

דעות

Date unavailable - שעון ירושלים

אחמד אלאזהרי

האם אתם זוכרים את השם הזה? אחמד אלאזהרי... אולי יעלה בדעתכם שהוא אחד משייח'י אל-אזהר אל-שריף, שהכשיר את גדולי וחכמי המוסלמים לא רק במצרים, אלא בכל קצוות תבל... ודומה לו מסגד אל-זיתונה בתוניס ואוניברסיטאות אנדלוסיה. אחמד אלאזהרי הוא אחד מגדולי העיתונאים ואנשי התקשורת המצריים... הכרתי אותו כשהיה מבקר אותנו בתחנת הרדיו "קול הסערה" בבירה המצרית, בחברת קבוצה של עיתונאים בכירים כמו לוטפי אל-חולי, טאהר אל-חכים, אחסאן בכר ופהמי חוסיין, ואחרים מחברי ותומכי "פתח" שהיו מגיעים לתחנה בחברת מנהיגינו הבכירים הראשונים כמו אבו איאד, אבו לוטף, האיל עבד אל-חמיד וח'אלד אל-חסן. הנהגתנו הקדישה תשומת לב רבה לעיתונאים ואנשי התקשורת המצריים, במיוחד לעיתונאי הבכיר מוחמד חסנין הייכל, שהיה חוליית הקישור בין הנהגת פתח זו, ובראשה הסמל השהיד אבו עמאר, לבין המנהיג הערבי הגדול המנוח ג'מאל עבד אל-נאצר. אלאזהרי וחבריו התפעלו מתחנת הרדיו שלנו ומהצוות הצעיר שלה, שהדהים את אנשי התקשורת המצריים בקולם ובהופעתם, במיוחד לאחר שראו אותם במו עיניהם... ראיתי בעיניהם אהבה והתפעלות מאיתנו, במיוחד כשקיבלנו את הערותיהם והדרכותיהם. אלאזהרי המשיך עם הנהגתנו, ובמיוחד עם האח אבו עמאר, והתיישב בביירות והפך למנהל משרד המפקד הכללי... יצאנו מביירות לאחר העמידה האגדית מול שרון וצבאותיו בשנת 1982 לתוניס... ונפגשנו שם. המידע שהיה לו עליי באופן אישי היה שאני רק אחד מהשדרנים הראשונים ב"קול הסערה"... אבל הוא לא הקשיב לשיחותיי לתקשורת ולעיתונות הזרה... והוא סיפר לי שהוא התרשם ממה שאמרתי לתקשורת התוניסאית לאחר שהגענו למחנה ואדי אל-זרקא במחוז באג'ה בתוניס, בדרכנו מביירות העמידה... באותו יום הוא אמר לאח המנוח המנהיג אבו לוטף: נולד לכם במחלקה המדינית דיפלומט חדש! הוא היה פלסטיני, מצרי, ערבי, ונישא למשפחת אל-בלביסי הנכבדה בירדן. חדשותיו נעלמו מאיתנו למשך זמן רב, כאילו התבודד בחיים חדשים עם קרוביו החדשים, ואני באופן אישי שאלתי עליו רבים ממכריו ללא הצלחה, עד שהגיעה הידיעה על פטירתו במצרים, שם נקבר בארצו שאהב. האם ידעתם מי הוא? זהו פארוק אל-קאדי, שאין לו קשר לאל-אזהר, אלא זהו שם קוד שאהב והשתרש במוחנו עד כדי כך ששכחנו את שמו האמיתי. שאלוהים ירחם עליו ויסלח לו ולנו, ואכן אנו שייכים לאלוהים ואליו נשוב.

פלסטין

Date unavailable - שעון ירושלים

מח'אן יונס... האסירים המגורשים דורשים לשבור את הבידוד ולהתאחד עם משפחותיהם

עשרות אסירים משוחררים שגורשו מהגדה המערבית לרצועת עזה התאספו בעצרת מחאה בעיר ח'אן יונס, כדי להביע את התנגדותם להמשך מדיניות הבידוד והמניעה מנסיעה. המשתתפים באירוע, שהתקיים בדרום הרצועה, דרשו פעולה בינלאומית להסרת ההגבלות שהוטלו עליהם, ולאפשר להם תקשורת ישירה עם משפחותיהם שלא ראו שנים רבות.

הדוברים במהלך העצרת הדגישו כי אסירים אלה, אותם תיארו כ'גנרלי הסבלנות', מתמודדים כיום עם סבל כפול המשלב את מרירות הגירוש ואת אכזריות התוקפנות והעקירה בעזה. הם פנו בקריאות דחופות לארגוני זכויות אדם בינלאומיים להתייחס לעניינם, והדגישו כי הזכות לחופש תנועה ולגישה למשפחה היא זכות אנושית בסיסית שאינה ניתנת למיקוח.

בנאום שנשא מול רחבת בית החולים נאסר הרפואי, תיאר אחד האסירים המגורשים את העצרת כ'זעקה אנושית' היוצאת מלב הסבל כדי להגיע למצפון העולם. הוא הסביר כי התקווה שליוותה אותם במשך שנות הכלא לפגוש את הוריהם וילדיהם התפוגגה מיד עם שחרורם, לאחר שמצאו את עצמם מוגלים בכפייה הרחק מהמרחב החברתי שלהם בגדה המערבית.

האסירים הדגישו בדרישותיהם את הצורך בהתערבות האו"ם והגורמים הרלוונטיים כדי ללחוץ על רשויות הכיבוש לסיים את תיק הגירוש, והדגישו כי המשך מצב זה מנוגד לחוקי השמיים ולחוקים המודרניים. הם גם פנו לרשות הפלסטינית בבקשה להשקיע מאמצים דיפלומטיים ומשפטיים אינטנסיביים כדי להשיג צדק עבורם ולהבטיח את חזרתם או איחודם בסביבה בטוחה המבטיחה את כבודם.

מצדה, לשכת עורכי הדין הפלסטינית רשמה עמדה משפטית נחרצת במהלך האירוע, וראתה בהחלטות הגירוש בכפייה פשע מלחמה מלא. הלשכה הסבירה כי פרקטיקות אלו מפרות באופן בוטה את סעיף 49 לאמנת ז'נבה הרביעית, האוסרת באופן מוחלט העברת אנשים מוגנים בכפייה בתוך או מחוץ לשטחים הכבושים.

הלשכה האשימה את רשויות הכיבוש ביישום מדיניות שיטתית לריקון האדמה הפלסטינית מתושביה ולהעמקת מדיניות הענישה הקולקטיבית נגד לוחמים פלסטינים. היא ציינה כי מה שקורה בתוך בתי הכלא של צמצום, ומה שבא בעקבותיו של גירוש המשוחררים, נועד לחסל את תנועת האסירים ולהחליש את הקשרים הלאומיים והחברתיים בין בני אותו עם.

בעצרת השתתפו מספר מכובדים וראשי משפחות ממחוזות עזה, שהביעו את סולידריותם המלאה עם המגורשים, והדגישו כי עזה תישאר בית לכל הפלסטינים למרות הכאבים שהיא עוברת. המכובדים פנו למדינות ערב ולמתווכים הבינלאומיים בבקשה להעלות את תיק המגורשים על שולחן המשא ומתן המדיני כדי להבטיח פתרון הומניטרי צודק שיסיים את הטרגדיה המתמשכת הזו.

יצוין כי אסירים אלה גורשו לרצועת עזה לאחר שחרורם במסגרת עסקאות חילופין קודמות והסכמי הפסקת אש, כאשר הכיבוש הפך את חירותם לגלות מתמשכת. תנועות מחאה אלו מגיעות בתקופה רגישה כדי להאיר את תיקי האסירים שבהם משתלבים הממדים המשפטיים וההומניטריים בנסיבות הנוכחיות.

אנו משמיעים זעקה אנושית כנה בשם האסירים המגורשים שנמנע מהם לפגוש את יקיריהם לאחר שנות כלא, וזכותנו לחזור למשפחותינו מובטחת על ידי כל האמנות הבינלאומיות.

פלסטין

Date unavailable - שעון ירושלים

הכיבוש מקבע את שליטתו בעזה באמצעות 40 אתרים צבאיים ותעלות מסביב

צבא הכיבוש הישראלי ממשיך להעמיק את נוכחותו הצבאית ברצועת עזה באמצעות אסטרטגיה חדשה שמטרתה להפוך שליטה זמנית למציאות שטח קבועה. מקורות דיווחו כי הכיבוש החל בבנייה והצטיידות של 40 אתרים צבאיים מתקדמים הפרוסים באזורים אסטרטגיים בתוך הרצועה, השונים בעיצובם מהבסיסים המסורתיים שהכיר הצבא בחזיתות קודמות.

הדיווחים מצביעים על כך שאותם אתרים צבאיים תוכננו להיות מתחמים מבוצרים המסוגלים להכיל צוותי לחימה משולבים הכוללים יחידות חי"ר, שריון והנדסה צבאית. עלות הקמת אתר בודד הגיעה לכ-5 מיליון שקלים, מה שמשקף את היקף ההשקעה הפיננסית והלוגיסטית שהכיבוש משקיע כדי לבסס את נקודות האחיזה שלו בתוך השטחים הפלסטיניים.

ההנדסה הצבאית של בסיסים אלה מסתמכת על מבני בטון טרומיים המספקים הגנה מהירה ויעילה מפני ירי ישיר ופגזים, עם אפשרות להעבירם ולשנות את מיקומם בהתאם לצורך המבצעי. דפוס אדריכלי צבאי זה דומה למתחמים שהקימו בעבר הכוחות האמריקאים בעיראק ובאפגניסטן כדי להתמודד עם התקפות גרילה ופעולות פתע.

בהקשר של שליטה גיאוגרפית, צבא הכיבוש שולט כעת על כ-64% משטח רצועת עזה, אזורים שפונו מתושביהם והפכו לאזורים צבאיים סגורים. אתרים אלה פרוסים בצפיפות בצפון הרצועה, בעוד שהעבודה על השלמת היתר נמשכת באזורים המרכזיים והדרומיים כדי להבטיח כיסוי ביטחוני מקיף.

תוכנית הכיבוש כוללת הקמת 'אזורי התרעה' והגנה המקיפים אתרים אלה, כאשר נחפרות תעלות עמוקות לאורך מאות מטרים כדי למנוע כל התקדמות של כלי רכב או אופנועים פלסטיניים. צעדים אלה נועדו להפחית חיכוך ישיר עם ההתנגדות ולספק מרחקי ביטחון מספקים לכוחות המוצבים בתוך הבסיסים.

בנוגע להוראות השטח, פיקוד צבא הכיבוש הוציא פקודות מחמירות לחייליו לכוון לכל פלסטיני שינסה לחצות את 'הקווים הצהובים' או להתקרב לצירים ראשיים כמו כביש צלאח א-דין. כביש היסטורי זה, שחיבר את צפון הרצועה לדרומה, הפך לנתיב הרוס מלא במחסומים ונקודות צבאיות המבתרים את עזה.

במקביל לבנייה מעל פני הקרקע, הכיבוש ממשיך בפעולות חפירה וחיפוש נרחבות כדי לחשוף את רשתות המנהרות המהוות את הדאגה הגדולה ביותר לכוחותיו. מקורות הכיבוש טוענים כי הצליחו להרוס ולסגור כ-450 קילומטרים של מנהרות מאז תחילת התוקפנות, תוך שימוש בטכניקות פיצוץ ויציקת בטון כדי לנטרלן באופן סופי.

הפעולות הצבאיות כללו גם שיקום המכשול הביטחוני בגבול ופיתוח גדר 'שעון החול' שנפרצה בשבעה באוקטובר. הגדר צוידה בשערים מיוחדים ועמדות תצפית מודרניות הנשלטות מרחוק, ומצוידות במערכות הגנה המסוגלות להתמודד עם כטב"מים מתאבדים המכוונים לנקודות תצפית.

בסיור שטח שחשף את היקף הטרגדיה, המצב ההומניטרי בעזה תואר כ'פצצה מתקתקת' המאיימת להתפוצץ בכל רגע כתוצאה מהתנאים הלא אנושיים שבהם חיים התושבים. כ-2.2 מיליון פלסטינים נתונים תחת נטל המצור וההרס, בעוד מאות אלפים מהם מצטופפים באוהלים רעועים באזור אל-מוואסי הצפוף.

תצפיות שטח מראות כי אזור אל-מוואסי בדרום הרצועה לבדו מכיל כ-400 אלף עקורים החיים בחדרי פח וניילון בתוך הריסות מבנים הרוסים חלקית. אתרים צבאיים ישראליים משקיפים מגבעות חול גבוהות על ריכוזים אלה, מה שמעמיד את העקורים תחת מעקב ישיר וירי מתמשך של הכיבוש.

הכיבוש לא הסתפק בביצורים קבועים, אלא סלל דרכים מיוחדות המקשרות בין האתרים הצבאיים כדי להקל על תנועת כלי רכב ולמנוע מטעני חבלה המוצבים בדרכי עפר. דרכים אלה נחשבות ל'עורקי אספקה' מוגנים המאפשרים לצבא תמרון מהיר והעברת כוחות בין מגזרים שונים מבלי להיחשף לסכנות מוקשים.

הדיווחים מצביעים על תיאום מודיעיני ואש אינטנסיבי בין 40 האתרים, כאשר כולם מחוברים לחדר מבצעים משותף המחליף נתוני תצפית וחישה. מערכת משולבת זו מאפשרת הכוונת מכות מדויקות ותמיכה באש הדדית במקרה של התקפה על אתר כלשהו, מה שמחזק את יכולת הכוחות לעמוד לאורך זמן.

היערכות צבאית עצומה זו משקפת את כוונת הכיבוש להישאר לפרקי זמן ארוכים בתוך הרצועה ולהטיל מציאות ביטחונית חדשה המבתרת את האחדות הגיאוגרפית של עזה. צעדים אלה חורגים מפעולות צבאיות חולפות ומגיעים לרמה של 'כיבוש מחדש' מקיף הכולל שינוי תוואי השטח ובניית תשתית צבאית קבועה.

לסיכום, המצב בעזה נותר תלוי בין פטיש הביצורים הצבאיים הישראליים לסדן האסון ההומניטרי המתעצם הפוגע באזרחים. עם המשך בניית בסיסים אלה, גוברים החששות מהפיכת הרצועה לכלא גדול המחולק לקנטונים מבודדים הנתונים לפיקוח טכנולוגי וצבאי הדוק מסביב לשעון.

מתחת לפני השטח בעזה קיימת פצצה מתקתקת אמיתית ואיום ארוך טווח; המיוצג על ידי 2.2 מיליון פלסטינים החיים בתנאים לא אנושיים.

ערבי ובינלאומי

Date unavailable - שעון ירושלים

טראמפ מאיים ב'כניעה ללא תנאי' של איראן ומאשר: בלעדיי ישראל לא הייתה קיימת

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ תיאר את מסלול המשא ומתן המתנהל עם טהראן ככזה שעלול להסתיים ב'כניעה איראנית ללא תנאי', והדגיש כי וושינגטון מנהלת תיק זה מעמדת כוח צבאית ומדינית. טראמפ הבהיר בראיון עיתונאי ממושך כי הכוח הימי והאווירי של הרפובליקה האסלאמית למעשה חדל מלהתקיים, מה שהותיר את האפשרויות העומדות בפני ההנהגה האיראנית מוגבלות ביותר.

הנשיא האמריקאי ציין כי מדיניות המצור הימי ההדוק היא זו שאילצה את הצד האיראני לחזור לשולחן המשא ומתן ברצינות רבה יותר מאי פעם. עם זאת, דבריו לא היו נטולי איומים, שכן הוא הזהיר כי במקרה של כישלון בהגעה להסכם סופי, ארצות הברית תנקוט בצעדים קשים אותם תיאר כ'לא יביאו אושר' לאיראנים.

בנוגע להשלכות הכלכליות, טראמפ סבר כי המגמה לקראת חתימת הסכם עם טהראן הייתה צעד אסטרטגי למניעת משברים פיננסיים גדולים שהיו פוגעים בעולם. הוא הדגיש כי ההתעקשות על המשך המלחמה כדי לרצות גורמים קיצוניים מסוימים הייתה מובילה את האנושות ל'שפל כלכלי עולמי' שאת סופו לא ניתן לחזות, וציין כי החלטתו לסיים את הסכסוך הייתה הבחירה הנכונה.

טראמפ הסתמך על הצלחת חזונו המדיני באמצעות האינדיקטורים הכלכליים הנוכחיים, במיוחד ירידת מחירי האנרגיה העולמיים ועליית מדדי שוקי המניות. הוא ראה בתוצאות אלו שיקוף של אמון השווקים בגישה שנוקט ממשלו להבטחת יציבות אזורית ובינלאומית הרחק מסכסוכים צבאיים פתוחים המדלדלים משאבים.

בהקשר מפתיע, טראמפ התייחס למצבו של המנהיג העליון האיראני החדש, מוג'תבא ח'אמנאי, והביע צער על מה שתיאר כ'פגיעה בו'. טראמפ ציין כי למרות שלא נפגש עם המנהיג או שוחח עמו ישירות, המידע מצביע על פציעות חמורות שנגרמו לו, והודה במקביל לשמועות על כך שח'אמנאי ניחן במידה מסוימת של אומץ מול נסיבות קשות.

הנשיא האמריקאי שב ותקף את הסכם הגרעין שנחתם בשנת 2015 בתקופת ברק אובמה, ותיאר אותו שוב כ'אסון' שאיים על ביטחון האזור. הוא סבר כי נסיגתו מההסכם היא זו שמנעה מאיראן להחזיק בנשק גרעיני, והדגיש כי אילו טהראן הייתה מחזיקה בטכנולוגיה זו, היא הייתה תוקפת את ישראל תוך שבוע אחד בלבד.

בנוגע ליחסים עם תל אביב, טראמפ הצהיר בביטויים חריפים: 'בלעדיי ישראל לא הייתה קיימת היום', בהתייחס להחלטותיו התומכות בביטחונה. למרות שתיאר את היחסים עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כ'טובים', הוא רמז על קיומם של חילוקי דעות, וציין את הצורך לפעול כדי לשמור על נתניהו במצב של 'איזון' פוליטי.

זאת במקביל לדיווחים מודיעיניים אמריקאים שהזהירו מפני מהלכיו של נתניהו שעלולים לחתור תחת מאמצי השלום הקבוע עם איראן. מקורות יודעי דבר דיווחו כי קיימים חששות בתוך הממשל האמריקאי מפני שאיפתו של ראש ממשלת ישראל להסלמת פעולות צבאיות נגד חיזבאללה בלבנון, מה שעלול לערבב מחדש את הקלפים הפוליטיים באזור.

אילו איראן הייתה משיגה נשק גרעיני, היא הייתה משתמשת בו בשבוע הראשון נגד ישראל, ובלעדיי ישראל לא הייתה קיימת היום.

פלסטין

Date unavailable - שעון ירושלים

4 הרוגים ב-13 הפרות חדשות של הכיבוש להסכם הרגיעה ברצועת עזה

מקורות רפואיים ושטח פלסטיניים דיווחו היום, יום רביעי, על מותם של ארבעה הרוגים ופציעתם של מספר אזרחים כתוצאה מסדרת הפרות חדשות שבוצעו על ידי כוחות הכיבוש להסכם הפסקת האש ברצועת עזה. המקורות תיעדו שלוש עשרה הפרות מאז שעות הבוקר המוקדמות, שהתמקדו במזרח העיר חאן יונס ובאזורי רפיח מדרום, בנוסף לפגיעות ישירות בשכונות מגורים בצפון העיר עזה.

בפירוט הקורבנות, הצעיר תאמר סעיד אבו נחל נהרג כתוצאה מפגיעת כטב"ם בקבוצת אזרחים ליד בית הספר דאר אל-ארקם בשכונת שייח' רדואן, וכן נהרג האזרח עמרו ג'ומעה אל-לוואח מירי ישיר של חיילי הכיבוש לעבר אוהלי העקורים באזור רפיח. בתקיפה אווירית נוספת, נהרג הצעיר מוחמד נעים ג'ינדיה כתוצאה מהפצצה שפגעה באזרחים בסביבת פארק עיריית עזה, מה שמשקף הסלמה בקצב הפגיעה הישירה באזרחים.

בשטח, התקפות אלו התרחשו במקביל להפגזות ארטילריות כבדות שפגעו בשכונת שייח' נאסר ובאזורים המזרחיים של חאן יונס, תוך תנועת כלי רכב צבאיים של הכיבוש להרחבת שליטתם במה שמכונה 'הקו הצהוב' באזור קיזאן רשואן. גם סירות מלחמה השתתפו בהפרות אלו על ידי פתיחת אש מקלעים לעבר החוף הדרומי של הרצועה, מה שהוביל למצב של בהלה בקרב העקורים והדייגים.

התפתחויות אלו בשטח מעמיקות את החששות מקריסת הסכם הרגיעה שנחתם ב-10 באוקטובר 2025 בתיווך ערבי ואמריקאי בעיר שארם א-שייח' המצרית. משקיפים רואים כי המשך הפרות אלו מרוקן את ההסכם מתוכנו ההומניטרי והביטחוני, במיוחד עם הפגיעה המכוונת של הכיבוש באזורים צפופים בעקורים שסווגו בעבר כאזורים בטוחים.

על פי הסטטיסטיקה הרשמית, המספר הכולל של ההרוגים מאז כניסת הפסקת האש לתוקף עלה ל-1053 הרוגים, בנוסף לפציעתם של 3406 נוספים בדרגות שונות. מניין ההרוגים של היום מגיע לאחר יום דמים נוסף שבו נהרגו שלושה הרוגים בארבע עשרה הפרות, מה שמציב את המסלול המדיני של ההסכם בפני מבחן אמיתי לנוכח המשך ההסלמה הצבאית בשטח.

המספר הכולל של ההרוגים מאז כניסת הפסקת האש לתוקף קפץ ל-1053 הרוגים, מה שמאיים בקריסה מוחלטת של המסלול המדיני של ההסכם.

פלסטין

Date unavailable - שעון ירושלים

חודש לאחר מעצרם בלוב.. פרטי שחרור פעילי צי הסולידריות העולמי

הרשויות במזרח לוב סיימו את מעצרם של עשרה פעילים בינלאומיים מתשע אזרחויות שונות, כחודש לאחר מעצרם בעיר בנגאזי. פעילים אלה ניסו לנהל משא ומתן כדי להבטיח את מעבר השיירה היבשתית של צי הסולידריות העולמי, שהייתה בדרכה לגבול מצרים ומשם לרצועת עזה הנצורה.

תהליך השחרור התבצע בשני שלבים: ארבעה מהעצורים הועברו לתוניסיה בשלב הראשון, בעוד שששת האחרים עזבו מאוחר יותר לכיוון איסטנבול שבטורקיה לפני שובם למדינות מוצאם. צעד זה שם קץ לסבלם של הפעילים, שהקשר עמם נותק לפרקי זמן ארוכים במהלך מעצרם.

פרטי האירוע מתוארכים ל-24 במאי האחרון, כאשר כוחות חמושים יירטו את משלחת הפעילים בעת שהותם באזור אזרחי בין שתי נקודות ביקורת. המשלחת נלקחה באיומי נשק ברכבים אזרחיים למקום לא ידוע בבנגאזי, ללא אפשרות ליצור קשר עם עורכי דין או בני משפחה.

סייף אבו כושק, דובר צי הסולידריות העולמי, מסר כי השחרור לא היה תוצאה של הליכים משפטיים רגילים, אלא פרי של מאמץ דיפלומטי וזכויות אדם אינטנסיבי. מאמץ זה כלל יצירת קשר עם משרד זכויות האדם של האו"ם וארגון אמנסטי אינטרנשיונל, בנוסף להתערבות ישירה של הוותיקן מול משרד החוץ האיטלקי.

השיירה היבשתית יצאה ממוריטניה לפני כחודש וחצי, חצתה את מדינות המגרב והגיעה למזרח לוב. שם נתקלה השיירה בסירוב מצד כוחות הגנרל בדימוס ח'ליפה חפתר לאפשר לה לעבור לכיוון השטח המצרי, מה שגרם למארגנים לשלוח משלחת משא ומתן רשמית.

מקורות יודעי דבר אישרו כי המשלחת כללה פעילים מתוניסיה, ארגנטינה, איטליה, ספרד, פולין, אורוגוואי, ארצות הברית ופורטוגל. למרות כניסתם לשטח לוב באופן חוקי ובידיעת הרשויות הרלוונטיות, הרשויות האשימו אותם ב'כניסה בלתי חוקית' כדי להצדיק את מעצרם.

מצדו, הבהיר אבו כושק כי המארגנים דפקו על כל הדלתות האפשריות, מפרלמנטים אירופיים ועד ארגוני זכויות אדם בינלאומיים, כדי להבטיח את שלום הצוות. כמו כן, התקיימו הפגנות במספר בירות עולמיות מול שגרירויות לוב בדרישה לשחרור מיידי וללא תנאי של הפעילים שנשאו סיוע הומניטרי.

בהקשר קשור, ציינה פעילת זכויות האדם טארה או'גריידי כי הימים הראשונים למעצר אופיינו בהאפלה מוחלטת, כאשר הגורמים הרשמיים במזרח לוב סירבו לחשוף את מקום הימצאם של הפעילים. היא ציינה כי הרשויות השתמשו ב'מלחמה משפטית' כדי להגביל את תנועת הסולידריות ולמנוע מהם להגיע לעזה.

עם הגעתם לאיסטנבול, הביעו הפעילים את מחויבותם המתמשכת לסוגיה הפלסטינית למרות החוויה הקשה שעברו. הפעילה הפולנית לורה ציינה כי מה שעבר עליהם אינו משתווה למה שאלפי אסירים פלסטינים, כולל מאות ילדים, מתמודדים איתו בבתי הכלא של הכיבוש הישראלי.

משקיפים סבורים כי יירוט השיירה היבשתית בלוב משלים את מעגל ההיצרות שהחל ביירוט הצי הימי במימי הים התיכון. חיל הים הישראלי מנע בעבר מספינות הסולידריות להתקדם ליד חופי יוון וקפריסין, מה שמעלה שאלות לגבי היקף המצור המוטל על הרצועה.

מקורות זכויות אדם ציינו כי אירועים אלה משקפים דפוס חוזר של הפחדה המופעלת נגד התנועה הבינלאומית התומכת בפלסטין במספר מדינות. עם זאת, מנהלי צי הסולידריות מדגישים כי מכשולים אלה לא ירתיעו אותם מניסיונותיהם החוזרים ונשנים לשבור את המצור ולהעביר סיוע הומניטרי.

השיירה היבשתית שיצאה ממוריטניה נחשבת לאחד מנתיבי הסיוע הארוכים ביותר שניסו להגיע לעזה בשנים האחרונות. השיירה זכתה לאהדה ציבורית רחבה במדינות מרוקו, אלג'יריה ותוניסיה לפני שנתקלה במכשולים פוליטיים וביטחוניים בתוך לוב.

לסיכום, התיאום בין כוחות זכויות האדם הבינלאומיים בולט כגורם מכריע בהגנה על הפעילים ובהבטחת חירותם מול מעצרים שרירותיים. סוגיית צי הסולידריות נותרה סמל למאמצים העממיים העולמיים להתגבר על השתיקה הבינלאומית כלפי מה שמתרחש ברצועת עזה מבחינת רעב ומצור.

הם חושבים שהם שולטים בנו, בעוד שבמציאות אנחנו אלה שמטילים עליהם מצור עם עמידתנו ונחישותנו לשבור את המצור על עזה.