חאדר עדנאן: הלוחם שנלחם לבדו.

אני מתבייש מאוד כשאני כותב את המאמר הזה משתי סיבות: ראשית, אני לא מאלה שטובים בלחבר מילות קינה והדר בנוכחות מוות. שנית, הכעס והקסם העזים שבתוכי מאז ששמעתי את הבשורה על מות הקדושים של הג'יני שייח' חאדר עדנאן, אחר כך את הצהרותיה של הגברת הסגולה אשתו ותרועותיו הלוהטות של בנו, ושאלה שרודפת אותי: איזה אדיר. כוח מוסרי שאלוהים העניק למשפחה הזו? עדנאן האב שנלחם לבדו בשדה הקרב נגד כל החזיתות: תאוות הרעב וכאבי הגוף, בדידות התא ודיכוי העריצים, הפרדת ילדים ומוות העומד בפתח תאו. מוחי מסרב להאמין שהוא האדם הרגוע והמזוקן הזה שציירתי בפוסטר..מאחר שאני יכול רק לדמיין אותו כגיבור על באפוס היסטורי, שאלוהים ירבה אותו בשפע בגוף ובידע, בעל חרב כוח עצום שבו הוא נלחם באויביו עד שהוא מביס את כולם..

במשך מאות שנים, שביתת הרעב הייתה שיטת המחאה הקשה ביותר הקשורה לתנועת הזכויות החוקיות של האדם הכלוא כאשר אין לו דרך אחרת נגד המדכאים, בכל מקום שבו הם נמצאים ברוסיה, הודו, דרום אפריקה, אירלנד, אפילו ב. אמריקה, על מנת לשפר את תנאי מעצרו, לשחררו או למשוך תשומת לב למקרה שלו. לשיטה האכזרית והמופקעת הזו, שבה אדם מקריב את גופו, את כאבו ואת חייו בתמורה להשגת מטרתו הלגיטימית, יש מרכיבים עיקריים להצלחה, שהחשוב שבהם הוא תמיכה עממית וגיוס הציבור הפנימי והבינלאומי. חוות דעת כדי למשוך את תשומת הלב לכך האם הייתה תמיכה מספקת לשיח' עדנאן? גם בין מרכיבי ההצלחה של שיטה זו היכולת המדהימה להתאזר בסבלנות מול הכובש המעיק ושיטותיו המעוותות ואמונתו במטרה, מה שאימצו בכך שייח' עדנאן וחבריו שקדמו לו והבאים אחריו. סגנון התנגדות ייחודי, אבל אלוהים כתב קדושים על השיח' ועל ישראל שלא רחמו על עמו, בושה וחרפה, ברוך ה'.

רחש המעיים הריקים של האסירים הגיבורים חייב לצאת מאחורי סורג ובריח כדי להפוך לקול נשמע, והתקשורת והנטוורקינג בעולם של היום היא קלה וחשובה עם אלה שבחלקי כדור הארץ שנלחמו ונלחמים באותה צורה לבעיות שלהם. כמו כן, ביצוע האסטרטגיה של הסלמה בלחץ העולמי על ישראל בנושא זה מחובתם של פעילי הקהילות הפלסטיניות באירופה, באמריקה ובעולם, ותומכים בעניין הפלסטיני, באמצעות הפצת סיפורו של האסיר, האנושי שלו. סבל, וזכויותיו החוקיות בכל התכנסות ובכל מוסד וארגון העוסקים בזכויות אלו. וזה לא צריך להיות מוגבל לארגונים בינלאומיים בלבד, אלא גם לארגונים מקומיים באותן מדינות שדואגות לזכויות ולנושאים של אסירים, כמו ארגון "Equal Justice Initiative" האמריקאי שמתמחה בזכויות האנשים הפגיעים ביותר, עוול גזעני ומעצר בארצות הברית, וארגון "יוזמת מדיניות הכלא" שמטרתה להשיק קמפיינים, מחקרים ומחקרים על רפורמה בתנאי המעצר והכלא. כמו כן, יש צורך להגביר את המיקוד בתנופת הממד המשפטי והאנושי של נושא האסירים על ידי לשכות עורכי הדין בגדה המערבית ובעזה עם עמיתיהם בעולם ממוסדות ואיגודי זכויות אדם בינלאומיים להפעלת תיקים משפטיים. ולפרסם עובדות ומחקרים בקנה מידה הרחב ביותר הקשורים לפסילות מערכת בתי המשפט הצבאיים בישראל ולנהליה, במיוחד בכל הנוגע למעצר מנהלי.

השיח' חאדר עדנאן לחם לבדו בחייו, הבה נפעל כדי שמותו לא יהיה סוף דרכו, אלא ההתחלה ומקור ההשראה לאתגר ולאפשרות החופש.