איברהים מוחמד הצעיר הופתע כשהבין שהאדם שקיבל טיפול לידו בבית חולים בחרטום הפך לגופת מת, אך אכזריות הקרבות בבירת סודאן מנעה את גופתו במשך ימים מהעברת.

זה היה ב-15 באפריל, היום שבו התעוררו הסודנים לקולות העימותים האלימים בין הצבא בראשות עבד אל-פתאח אל-בורהאן לבין כוחות התמיכה המהירה בראשות מוחמד חמדאן דגאלו , המכונה "חמדתי".

קרבות אלו, אשר ניסיונות ההרגעה בהם לא צלחו, הפכו את חרטום וערים אחרות לשדות מלחמה פתוחים, פגעו במתן שירותי בריאות ועבודת הרופאים, והכניסו אותם ללחץ נוסף במדינה שסבלה מעימותים. סנקציות במשך עשרות שנים.

בבירה, המאוכלסת בכמעט חמישה מיליון בני אדם, מספרים רופאים וחולים סיפורים מחרידים על המצב בבתי החולים שהפכו ללא מסוגלים להשיג את אחד העקרונות ההומניטריים והדתיים הבסיסיים ביותר: כיבוד המתים בקבורתם.

מוחמד, בן 25, קיבל טיפול בלוקמיה בבית החולים ההוראה בחרטום, לדברי אביו, איברהים, בן 62, שנהג לבקר אותו לעתים קרובות.

"בגלל הקרבות הקשים, האדם (המנוח) לא נלקח לקבורה", אמר האב לסוכנות הידיעות הצרפתית לאחר מותו ב-15 באפריל.

מוחמד שהה בחדר בו ריח המוות בקע בהדרגה, בעיר הידועה באקלים החם שלה גם בתקופה זו של השנה... לאחר שלושה ימים עזבו האב והבן את בית החולים, והגופה הייתה במקומה. .

לפי מקורות רפואיים, הסצנה הזו הפכה מוכרת בסודן מאז תחילת הלחימה.

המזכ"ל של סינדיקט הרופאים בסודאן, עטיה עבדאללה, אומר שבכמה בתי חולים, "הגופות המפורקות נשארות במחלקות".

הוא אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית כי הלחימה גרמה ל"קריסה מוחלטת וטוטלית של מערכת הבריאות" במדינה, והובילה ל"חדרי מתים ורחובות שהתמלאו בגופות".

לפני שעזבו את בית החולים, עמדו איברהים ובנו בפני שתי ברירות, והטובה שבהן הייתה מרה.

"הסירחון מילא את החדר", הסביר האב לסוכנות הידיעות הצרפתית. "זה הוחמר בשל שלושה ימים של הפסקות חשמל ומזג האוויר החם. הבחירה הייתה או שנישאר בחדר בעל ריח מעופש, או שנצא החוצה ונעמוד מולו. כדורים."

איברהים מוחמד מאשר כי "בית החולים הופצץ", וחילופי היריות התרחשו "מיד מחוץ לבית החולים", ומציין שחלק מהחולים שעזבו באותה עת נורו.

ביום ראשון דיווח ארגון הבריאות העולמי כי "שמונה הרוגים ושני פצועים" היו בין הצוות הרפואי.

לפי סינדיקט הרופאים, 13 בתי חולים הופצצו ו-19 מתקנים רפואיים נוספים פונו במהלך שמונת ימי הלחימה.

עבור הצוות הרפואי, לאפשר לאסירים בבית החולים לעזוב במקום להישאר לטיפול הייתה אופציה קשה מאוד, במיוחד עם העימותים המתמשכים.

"מצאנו את עצמנו נאלצים לאפשר לחולים לעזוב... אם הם יישארו, הם היו נהרגים", מסביר עבדאללה.

בנוסף לסיכון לפציעה מקרבות, היציאה מבית החולים חושפת את החולים לסיכונים בריאותיים נוספים.

מוחמד מסביר שהוא ובנו נאלצו ללכת מחוץ לבית החולים, ולקח להם כחמש שעות להגיע הביתה.

הוא מאשר כי "מצבו הבריאותי של בני התדרדר מאז", במיוחד שלא הצליח להעבירו למרכז רפואי אחר להשלמת הטיפול.
"אני רק רוצה שכל זה ייפסק כדי שאוכל לטפל בבן שלי", הוא אומר.

עבדאללה מציין כי כשלושה רבעים מבתי החולים סגרו את שעריהם, ומתקנים רפואיים מסתפקים כעת במתן שירותי חירום ובטיפול בפצועים כתוצאה מהקרבות.

בעימותים נהרגו יותר מ-420 בני אדם ו-3,700 נפצעו, וגרמו לעשרות אלפים להימלט מאזורי העימותים לכיוון מדינות אחרות, או לכיוון צ'אד ומצרים.

עם זאת, ההערכות מצביעות על כך שמספר ההרוגים בפועל גבוה בהרבה, כאשר רופאים ועובדים הומניטריים אינם יכולים להגיע לנזקקים.

אפילו המתקנים ששמרו על דלתותיהם פתוחות "בסיכון להיסגר בכל רגע" בשל המצב, לדברי עבדאללה, שמאשר כי הם סובלים גם ממחסור חריף בציוד רפואי, בעיקר שקיות דם וציוד כירורגי מתאים. , כמו גם דלק להפעלת גנרטורים ואפילו אמבולנסים.

באשר לצוות, הם חשופים לתשישות מכיוון ש"אותו צוות (רפואי) עובד בחלק מבתי חולים" במשך שמונה ימים רצופים, לדברי עבדאללה, שמציין כי "לחלקם יש רק מנתח אחד...".

"כולם כל כך מותשים", הוא מוסיף בצער.

חובשים קראו מדי יום להפסקת אש כדי לאפשר גישה הומניטרית, כדי להסיר את הפצועים ולקבור את ההרוגים, אבל שום שביתת נשק אמיתית מתמשכת לא התממשה לאחר כמעט 10 ימי לחימה.

בעוד סודאנים מבקשים באמצעות פלטפורמות מדיה חברתית לספק תרופות לאלה הסובלים ממחלות כרוניות, קרן הילדים של האו"ם (UNICEF) הזהירה כי הפסקות חשמל ומחסור בדלק מציבים מלאי של חיסונים ומנות אינסולין, בשווי של יותר מ-40 מיליון דולר. בסכנת נזק.

המצב הנוכחי גרם לסינדיקט הרופאים לתת עצות לאזרחים כיצד להתמודד עם גופות מתפרקות ושיטות עטיפה וקבורתן.