העלייה האחרונה במחירי התוצרת החקלאית החריפה את רמת האינפלציה במרוקו , במיוחד לאור תנודות האקלים המשפיעות לרעה על מגזר זה, מה שעורר קריאות לבחון את מדיניות החקלאות כדי להבטיח ריבונות מזון במקום להתמקד בייצוא.

שיעור האינפלציה ברבעון הראשון של השנה הגיע ל-9.4 אחוזים, לפי נתוני הנציבות העליונה לתכנון (רשמית), בהשוואה ל-4 אחוזים בתקופה המקבילה אשתקד. הדבר נובע בעיקר מעליית מחירי המזון (+18.2 אחוזים).
התייקרות זו חלה במקביל לחודש הרמדאן, שבמהלכו עולה רמת הצריכה, מה שגרר מטח ביקורת מצד ממשלתו של עזיז אחנוץ' וקריאה לנקוט צעדים דחופים להגנה על כוח הקנייה.

החזית החברתית, קואליציה של מפלגות ואיגודי שמאל, ארגנה לאחרונה הפגנות מחאה בערים שונות, אם כי גודלן נותר מוגבל.

עם זאת, המשבר עורר גם תהיות לגבי יעילותה של המדיניות החקלאית, שהיא מנוע הצמיחה הכלכלית במדינה, השווה ל-13% מהתוצר המקומי הגולמי ול-14% מהיצוא.

הביקורות הללו לא נמסרו רק על ידי המתנגדים, אלא גם על ידי הנציב העליון לתכנון, אחמד חלימי, שחשב בראיון ל"מדיה 24" כי תנודות האקלים גורמות למגזר החקלאי "לקרא למהפכה לשינוי מערכת הייצור, ולהתקדם לקראת השגת ריבונות מזון, ולייצר מלכתחילה." הראשון הוא מה שאנו צורכים.

מול הביקורת אישר שר החקלאות מוחמד סידיקי כי העליות נבעו מגורמים חיצוניים ונסיבתיים, כמו גל קור שעיכב את קציר גידולי העגבניות.

השר שיבח את הכפלת התוצר הגולמי של המגזר, מאז קבלת תכנית "מרוקו הירוקה" ב-2008, מכ-63 ל-125 מיליארד דירהם (כ-6 עד 12 מיליארד דולר), למרות הירידה בכמות המשקעים בכ-7 מיליון מעוקבים. מטר מדי שנה מאז 1985.

התוכנית, שנמשכת עד 2030, אפשרה לחסוך כשני מיליארד קוב מים מדי שנה, הודות לטכניקות השקיה מודרניות, ולהתחיל לנצל את מי הים המותפלים, שמשקים היום "כ-90 אחוז מיבול העגבניות", לפי לשר.
אולם מיעוט הגשם, בעיקר בשנה שעברה, תורם למיצוי כוח הקנייה של הצרכנים. "הבצורת הפחיתה את השטח המעובד, ולכן ההיצע ירד והמחירים עלו", מסביר מומחה החקלאות עבד אל-רחים הנדוף.

מחירי חומרי הגלם (זרעים, אנרגיה, דשנים...) המיובאים מחו"ל עלו ב"כ-30 עד 70 אחוז", לפי שר החקלאות.

ואם תוכנית "מרוקו הירוקה" אפשרה לספק עצמאות של כ-50 עד 100 אחוז, תלוי ברשתות הייצור, הממלכה עדיין כבת ערובה לתנודות בשווקים הבינלאומיים במחירי חומרי הגלם, ובמחירי החיטה. , שהוא פריט צריכה בסיסי.

מבקרי המדיניות החקלאית סבורים כי המשך הדשדש של המגזר החקלאי מהווה עדות מספקת לצורך בבחינת המדיניות הקשורה בו, בכיוון של "הבטחת ריבונות מזון שמתחילה בתעשיית הזרעים", על פי דברי הנדוב. שמוסיף, "יש לנו עיכוב גדול בתחום הזה, אמנם יש לנו חוקרים שמייצרים זרעים, אבל הם לא חנות".

החוקר בתחום החקלאי סבור ששימוש בזרעים המתאימים לאקלים המקומי יכול להעלות את תנובת התבואה מכ-20 קווינטים לדונם כיום ל-30 או 40 קוינטלים, בתנאי שיינתן "הדרכה חקלאית וטכנולוגיות חדישות" לבינוני ולבינוני. חקלאים קטנים, "אבל המדינה עוסקת בעיקר בחקלאים מייצאים גדולים."

הממלכה שואפת להכפיל את היצוא החקלאי מכ-30 ל-60 מיליארד דירהם (כ-2.9 עד 5.9 מיליון דולר) עד שנת 2030, כהוכחה "אסטרטגית" להתפלת מי ים.

התאחדות יצרני הפירות והירקות מסרה במכתב לראש הממשלה כי הממשלה נקראת קודם כל לעשות רפורמה במערך השיווק, הסובל ממספר רב של מתווכים ש"מרוויחים פי 3 עד 4 מערכו של המוצר", בקריאה להשהות. ההחלטה לייצא עגבניות, שהתקבלה כדי להבטיח אספקה לשוק המקומי.

לפני מספר שבועות הכריזה הממשלה על מבצעים למאבק בספקולנטים, אך דוברה, מוסטפא פייטאס, אמר כי הצעדים הללו "לא השיגו את מה ששאפנו אליו".

משבר זה מכניס את ממשלתו של עזיז אחנוך ללחץ מתמיד, ומציין כי האינפלציה נמשכת מאז השנה שעברה (6.6 אחוזים) עקב עליית מחירי הדלק.

לדעת הנציב העליון לתכנון, "עליית המחירים תהפוך למבנית", "עד שנשלים רפורמות לשיפור הפריון וניקוי רשתות השיווק".

בחודש מרץ העלה הבנק המרכזי את הריבית המרכזית (3 אחוזים) בפעם השלישית מאז ספטמבר כדי לשלוט במחירים, בהחלטה שאינה מתיישבת עם הנחיות הממשלה, שמהמרה על החזרת הצמיחה הכלכלית השנה ל-4 אחוזים.