דעות

ב 17 אפר 2023 11:15 am - שעון ירושלים

הגפן של בסאם

יותר מ-20 שנה חלפו, ואת הזיכרון עדיין קשה לשכוח. כשפלשו טנקי הכיבוש וצוותיו המיוחדים לרחובות רמאללה, הם השאירו קדושים, פצועים והרס בסמטאות העיר. שריקת הכדורים ומטוסי הניטור רודפים אחר גופות הלוחמים הנותרים המגינים על העיר, ולאחר השליטה הבוגדנית מכוח כוח אכזרי חיפשו כמה לוחמים מחסה ומקום בטוח, שכן האויב לא עזב מקום אלא כדי לזרוע מוות וחורבן.


שני לוחמי התנגדות מנסים להסתתר מהמרדף אחר חיילי הולאגו, העידן החדש "שרון". רועדים מקור, עייפות ורעב, מבוקר עד ערב הם היו במרכז הארץ, מתנגדים לפלישה הפרועה. לא נשאר איש ברחובות לאחר כיבוש העיר, ולא הייתה מוצא מלבד עין מוסבה והעמק שלה, המפריד בינה לבין מרכז הארץ במאות מטרים. מרמאללה אל תחטה ועד אל-מוטל, לכיוון הבתים הישנים בעין מוסבה, מגיעים שני הלוחמים לגמרי כשחיילי הכיבוש וכלי הרכב מהדקים את הגדר במקום. ירי, פיצוצים רצופים. כלי רכב צבאיים עוברים בכל מקום בו הם עוצרים. חיילים צועקים כשהם מסתערים על בתים בחיפוש אחר מבוקשים. שני הלוחמים מסתובבים בסמטה, ולידם מאות חיילים, מוכנים לירות בכל מה שזז. בני אנוש. עצים. חיות.


קארמה יושבת על המרפסת שלה, מתבוננת בפליאה בסצנה הזו. היא נותנת אות בידה לאחד הלוחמים. אל תזוז. החיילים ממש מעל החומה. עיניו של הלוחם היו עייפות. מה אנחנו עושים? קארמה אמרה חכה קצת. אני אכניס אותך לביתי, ואם הם יבואו, כולנו סטודנטים בבירצייט. הלוחם אמר, "יש לנו נשק." קרמה חזר לקבור אותו מתחת לעץ. שעות של חרדה ולחץ, עד שירדה צפיפות צבא הכיבוש במקום. קארמה בחנה דרך בטוחה למוקטעה, והצליחה לבטח את דרכם עד שהגיעו, והיא חזרה מחייכת.


קארמה גרה בדירה קטנה, הממוקמת בקומת הקרקע. בחזיתו גן פרחים ועצים, המובהק בעמק, ושביל צר. קארמה עשויה לתהות על גורלה של האישה שהצילה בשל אומץ ליבה בירושה מאב שנאבק בגלות, ולאחר שחזרה למולדת הכבושה. מאושר כי היא אינה יודעת שאחד הלוחמים נשוי ואב לשני ילדים, הוא נעצר ליד ביתה לאחר חודשים, בילה כמעט שני עשורים בשבי ויצא למצוא את ילדיו בקארמה, אוניברסיטת בירזייט לשעבר. . בטוח שגם קארמה לא יודע שהלוחם השני התחתן בזמן שרודפים אחריו, ונולדו לו שני ילדים כמו בן לוויתו, אז גם הוא נעצר, והוא אסיר כבר שני עשורים, ובמהלך מעצרו ילדים גדלו, כשהבת לומדת בקולג', והקטן לומד בכיתה ג' בבית ספר אל-אהד. לחיים עם זרע מוברח, הוא הפך לשגריר החופש. כעבור כמה שנים הוא ישוחרר ויוחזר לאשתו הסבלנית ולילדיו.


כמה קשות היו השנים האלה. הוא מכיל את זיכרון המוות, הכאב, התקווה, הציפייה המודאגת והנחישות לעבוד למען המחר. למרות הקושי, ונסיבות החריג, האהבה נשארת תמיד מנצחת על מכשולים.


מה קרה לקארמה עכשיו?! האם ידעת שאומץ רגע העניק חיים לכמה אנשים? במדינה שלי, בין שעה לשעה, דברים משתנים.

תגים

شارك برأيك

הגפן של בסאם

المزيد في דעות

(כל יום שישי) - הרוזן לה די נתניהו

ג'וואד אל ענאני

מחאת האוניברסיטה האמריקאית: מה עושים הפלסטינים?

מוראד הוא הגיבור הצ'צ'ני

תנועת הסטודנטים ותפקידה בקידום דיאלוג וסולידריות/סולידריות חברתית

ע'סאן עבדאללה

"רפיח"...אין מנוס?

סווסאן אלאבתא

מבצע רפיח הוא ניסיון נואש לתפוס הישג של הרגע האחרון

סולימאן אבו אירשיד

לאן הולכת עסקת החליפין?

חדית' של ירושלים

משא ומתן בצורה הוייטנאמית והאלג'יראית... משא ומתן תחת אש ובתמיכה של ציר ההתנגדות

ויסאם רפידי

אל ג'זירה והתמוטטות המוניטין השברירי של ישראל

אחמד אל הילה

מה שאני מבין

גרשון בסקין

נתניהו מבטל את העסקה

חדית' של ירושלים

"סן רמו" היא מורשת קולוניאלית מחודשת נגד פלסטין וירושלים

עבדאללה תאופיק כנעאן

שייך לתקופה הציונית

חמאדה פרעה

בית הדין הפלילי הבינלאומי וההחלטה לעצור את נתניהו... חוכמה או בדיחה?

סמאח ח'ליפה

דיכוי תנועת האוניברסיטה האמריקאית...מטרות ומשמעויות

פאוזי עלי אל-סמחורי

סתירה או השלמה של שני השיח: צבאי ופוליטי

סמאח ח'ליפה

הרחוב הישראלי דורש להפסיק את המלחמה ולשלם את המחיר

המצור על ישראל ואמריקה באו"ם

עיישה אלבסרי

המתקפה הישראלית על רפיח נידונה לכישלון

מוחסן מוחמד סאלח

הגיע הזמן להכריז על ישראל כמדינה נוכלת

Aljazeera

אנחנו צריכים יציאה מהציונות

Translation for "Alquds" dot com