וושינגטון משיקה קמפיין מקיף ל'שיתוק' בית הדין הפלילי הבינלאומי ולבידודו הדיפלומטי

ארצות הברית השיקה רשמית קמפיין דיפלומטי ומשפטי רחב היקף שמטרתו לערער את השפעת בית הדין הפלילי הבינלאומי ולשתק את יכולתו לפעול. צעד זה מגיע על רקע האשמות אמריקאיות כלפי בית הדין כי הוא מהווה איום ישיר על הריבונות הלאומית ועל המערכת המשפטית והפוליטית בוושינגטון, תוך איום בהטלת חבילת סנקציות מחמירות נגד שופטי בית הדין ופקידיו.

מזכיר המדינה האמריקאי, מרקו רוביו, הצהיר כי בית הדין הבינלאומי מנהל, לדבריו, 'מלחמה משפטית' נגד ארצות הברית באמצעות שימוש באמנות בינלאומיות ככלי לחץ. רוביו הזהיר כי המשך פעילותו של בית הדין ללא מעצורים יותיר גורמים אמריקאים נתונים לחסדי שופטים זרים, מה שעלול לחשוף אותם להליכים משפטיים או למאסר בגין החלטות הקשורות להגנת ארצם.

משרד החוץ אישר בהצהרה רשמית כי המטרה האסטרטגית של קמפיין זה היא לשבש את פעילותו השיטתית של בית הדין הפלילי הבינלאומי ולמנוע ממנו לכוון נגד אנשי צבא או פקידים אמריקאים. התוכנית האמריקאית כוללת הפעלת לחצים אינטנסיביים על המדינות החברות בבית הדין כדי לדחוק בהן לפרוש באופן קולקטיבי מאמנת רומא, מה שיוביל לבידודו של בית הדין בזירה הבינלאומית.

מקורות יודעי דבר דיווחו כי הממשל האמריקאי בוחן כעת מגוון של אפשרויות ענישה חמורות, הכוללות איסורי נסיעה וביטול אשרות כניסה לעובדי בית הדין ובני משפחותיהם. צעדים אלה כוללים גם הקפאת נכסים פיננסיים והרחבת היקף הסנקציות כך שיכללו ארגונים וגופים המספקים תמיכה טכנית או משפטית לבית הדין בחקירותיו השנויות במחלוקת.

משרד החוץ האמריקאי מוביל מהלך דיפלומטי אינטנסיבי כדי לשכנע את בעלות הברית כי בית הדין חרג מסמכותו המשפטית והפך לכלי פוליטי. גורמים אמריקאים, ובראשם מרקו רוביו, שואפים לבנות ברית בינלאומית שתסרב לשתף פעולה עם בית הדין, ובכך להבטיח את חוסר יכולתו לבצע צווי מעצר או לערוך חקירות בשטח בסכסוכים שבהם מעורבים צדדים בעלי ברית של וושינגטון.

המתח הגובר בין וושינגטון לבית הדין, שמקום מושבו בהאג, נובע מהחקירות האינטנסיביות שערך התובע הכללי בנוגע לפשעי מלחמה אפשריים בשטחים הפלסטיניים. חומרת העימות גברה לאחר הוצאת צווי מעצר נגד גורמים ישראלים, כולל ראש הממשלה בנימין נתניהו, על רקע המבצעים הצבאיים המתמשכים ברצועת עזה מאז 2023.

וושינגטון רואה ברדיפת גורמים ישראלים חציית קווים אדומים, שכן ישראל אינה חברה בבית הדין הפלילי הבינלאומי. הממשל האמריקאי סבור כי חקירות אלו חסרות סמכות משפטית ומטרתן להפעיל לחץ פוליטי על בעלות בריתה במזרח התיכון, מה שהוביל אותו להפעיל חוקים להגנת אנשי צבא אמריקאים ובעלות בריתם.

יש לציין כי בית הדין הפלילי הבינלאומי הוקם בשנת 2002 כדי להעמיד לדין יחידים המואשמים בביצוע פשעי רצח עם ופשעים נגד האנושות. למרות הכרה של למעלה מ-120 מדינות בו, מעצמות גדולות כמו ארצות הברית, רוסיה וסין עדיין מחוץ לתחום שיפוטו, מה שמגביל את יכולתו לאכוף את החלטותיו נגד אזרחי מדינות אלו.

בהקשר קשור, צו המעצר שהוצא נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין מאז מרץ 2023 עדיין מהווה נקודת מחלוקת בינלאומית גדולה. וושינגטון מנצלת מתח זה כדי לחזק את עמדתה המתנגדת לסמכותו המוחלטת של בית הדין, בטענה כי המערכת המשפטית הבינלאומית זקוקה לניסוח מחדש שיבטיח אי פגיעה בריבונותן של המדינות הגדולות שלא חתמו על אמנת בית הדין.

בית הדין הפלילי הבינלאומי וחבריו מנהלים מלחמה נגד ארצנו, לא בכדורים או טילים, אלא בטקסטים משפטיים ובכוחו של מה שמכונה החוק הבינלאומי.