כוחות הכיבוש הישראלי מקיפים את פרטי חיי היומיום של עקורי רצועת עזה באמצעות 23 אתרים צבאיים עמוסים במגדלי תצפית ומנופים מתקדמים. אתרים אלה שולטים בגורלם של אלפי משפחות שאין להן מקלט מלבד אוהלים, כאשר מבני מתכת אלה הפכו מכלי ניטור שטח בלבד לפלטפורמות חיסול והרג אקראי ישיר המכוון לאזרחים.
דוחות שטח וזכויות אדם חשפו דפוס צבאי קפדני המבוסס על פריסת מנופים צבאיים אלה בנקודות אסטרטגיות באזורים שונים של הרצועה. על פי נתוני המרכז הפלסטיני לזכויות אדם, מגדלים אלה תוכננו במקור למיקוד שטח מדויק, מה ששלל מאוהלי הפליטים כל יכולת לספק הגנה למשפחות העקורים.
פלטפורמות צבאיות אלה מטילות מצור פסיכולוגי ופיזי חונק מסביב לשעון, כאשר קולות הירי והפגזים הנורים מהם לעבר ריכוזי העקורים אינם פוסקים. מיקוד מתמשך זה הפך את חיי התושבים למסע מוות נדחה, כאשר הסכנה אורבת לכל מי שנע בטווח הראייה של מגדלים אלה שאינם מתעלמים מכל פרט.
טרגדיה של מציאות זו מתגלמת בעדויות חיות מלב השטח, כאשר האזרח רסאן סיפר את פרטי מות בנו לנגד עיניו באזור בו שיחק. האב השכול תיאר את ניסיונותיו הנואשים להגן על שאר בני משפחתו על ידי דחיסתם לפינות צרות מאחורי האוהל, בניסיון נואש להתחמק מהירי המתמשך החודר את הבדים הבלויים.
בהקשר קשור, האזרחית הודא מקאט חווה מצב של אימה מתמדת לאחר שכדורים חדרו לאוהלה ואיימו על חיי בנה היחיד שנותר. הודא, שאיבדה שלושה מבני משפחתה בעבר והרביעי נפצע בקטיעת רגלו, מביעה את חששה לאבד את מה שנותר לה בהיעדר מוחלט של כל מושיע או הגנה בינלאומית מפני התפשטות מכונת ההרג הישראלית.
מבחינה רפואית, מקורות באמבולנס ובחירום אישרו כי אופי הפציעות הנובעות מירי מגדלים אלה מאשר כוונה מוקדמת להרג שיטתי. פארס עפאנה, מנהל האמבולנס והחירום, הסביר כי הירי הנורה מהמנופים מתמקד בדיוק בחלקים העליונים של הגוף, ובמיוחד באזורי החזה, הראש והצוואר, מה שמעלה את הסבירות למוות או לשיתוק מלא.
מדיניות שטח זו הובילה למותם של מספר רב של קדושים ולפציעות חמורות שגרמו לנכויות קבועות למאות אזרחים. משקיפים רואים כי מגדלים אלה הגדירו מחדש את גאוגרפיית רצועת עזה, שכן הם אינם עוד רק נקודות גבול או ביטחון, אלא הפכו לכלי הרג צמודים לחיי האנשים, גובים את חייהם ללא אזהרה מוקדמת ומשאירים צלקות עמוקות.
התפתחויות אלה מגיעות בזמן שבו צבא הכיבוש הרחיב את פריסתו הצבאית בתוך הרצועה, כאשר הערכות רשמיות מצביעות על שליטתו בכ-70% מהשטח הגיאוגרפי של עזה. התרחבות שטח זו מעניקה למגדלים הצבאיים יכולת גדולה יותר לחשוף שטחים נרחבים של ריכוזי עקורים, מה שמקל על פעולות מיקוד ישיר של אזרחים חסרי הגנה.
יש לציין כי מלחמת ההשמדה המתמשכת מאז אוקטובר 2023 הותירה אחריה מחיר כבד העולה על 73 אלף הרוגים ויותר מ-173 אלף פצועים. במקביל לאבדות בנפש, ההרס פגע בכ-90% מהתשתיות האזרחיות, מה שהפך את רצועת עזה לסביבה בלתי ראויה למגורים תחת הפצצות המתמשכות והפיקוח הצבאי הקטלני.
ירי המנופים הישראלי מתמקד בנקודות קטלניות, והפציעות מתרכזות בחלקים העליונים של הגוף כמו החזה, הראש והצוואר.





שתף את דעתך
מגדלי התצפית הישראליים בעזה: פלטפורמות הוצאה להורג הרודפות עקורים באוהליהם