התמוטטות פתאומית במסלול ההבנות האמריקאיות-איראניות: דחיית שיחות שוויץ והסלמה בשטח בלבנון

ההבנות האמריקאיות-איראניות נכנסו לשלב של אי-בהירות בעקבות ההודעה על דחיית השיחות שהיו אמורות להתקיים באתר הנופש ההררי בורגנשטוק שבשוויץ. מקורות דיפלומטיים אישרו כי המגעים בין הצדדים נמשכים כדי לקבוע מועד חדש בימים הקרובים, במטרה להשלים את יישום מזכר ההבנות שנועד לסיים את מצב המלחמה באזור.

מצדה, משרד החוץ השוויצרי הודיע על ביטול הפגישה המתוכננת, בעוד טהראן העדיפה לתאר זאת כדחייה, וציינה כי החתימה האלקטרונית הקודמת על המזכר הפכה את הפגישה הישירה לבלתי דחופה ברגע הנוכחי. דובר משרד החוץ האיראני, איסמעיל בקאיי, הבהיר כי המעבר לשלב ההסכם הסופי תלוי בעמידה בפועל בסעיפים המוסכמים.

בממשל בוושינגטון, הבית הלבן החליט לדחות את ביקורו של סגן נשיא ארה"ב, ג'יי.די. ואנס, בשוויץ, שם היה אמור לפקח על מנגנוני יישום ההסכם. הממשל האמריקאי אישר כי המשלחת המשא ומתן עדיין נמצאת בכוננות יציאה ברגע שישתפרו התנאים הפוליטיים והשטחיים שיאפשרו חידוש דיאלוג ישיר.

דיווחים תקשורתיים בינלאומיים, המצטטים מקורות יודעי דבר, חשפו כי הצד האיראני הציב תנאי חדש לחידוש המשא ומתן, והוא קבלת ערבויות אמיתיות להפסקת התקיפות הישראליות על אדמת לבנון. נראה כי טהראן שואפת לקשור את ההתקדמות במסלול הדיפלומטי למידת העמידה בהפסקת האש הכוללת שנקבעה בהבנות הראשוניות.

בשטח, אווירת המשא ומתן לא מנעה הסלמה צבאית עקובה מדם בדרום לבנון, כאשר התקיפות הישראליות האחרונות הביאו למותם של 28 בני אדם ולפציעת עשרות. מנגד, צה"ל הודה במותם של ארבעה מחייליו, בהם קצין, בעימותים שתוארו כקשים ביותר מאז ההכרזה על מזכר ההבנות בין המעצמות.

הסלמה זו עוררה שאלות רציניות לגבי עמידותו של מזכר ההבנות שסיים מלחמה רחבת היקף שפרצה בפברואר האחרון וכללה צדדים רבים. פגישת שוויץ הייתה אמורה להוות אבן יסוד למעבר משלב הפסקת מעשי האיבה לשלב ניסוח הסכם שלום סופי ומקיף שיבטיח את יציבות האזור.

בזירה הפוליטית הפנימית באיראן, המנהיג העליון מוג'תבא ח'אמנאי הביע הסכמה מותנית להסכם, והדגיש כי ישיבה עם הצד האמריקאי אינה מהווה ויתור על העקרונות הלאומיים. גורמים איראניים הדגישו כי כל נסיגה של וושינגטון מהתחייבויותיה תיתקל בתגובה נחרצת, במיוחד בכל הנוגע להסרת סנקציות הנפט.

בהקשר קשור, החלו להופיע סימני התאוששות כלכלית עם חידוש תנועת השיט במצר הורמוז האסטרטגי לאחר תקופה ארוכה של הפסקה עקב פעולות צבאיות. הרשויות האיראניות הודיעו על הקמת גוף חדש לפיקוח על מעבר ספינות, עם מתן פטורים מאגרות לתקופה זמנית כהבעת רצון טוב במסגרת ההבנות האחרונות.

סגן נשיא ארה"ב, ג'יי.די. ואנס, הגן על המסלול הדיפלומטי, וציין כי צבא ארה"ב איפשר מעבר ספינות מסחריות כדי להבטיח את יציבות שוקי האנרגיה העולמיים. חדשות אלו השפיעו לחיוב על מחירי הנפט, שהחלו לרדת ולהתקרב לרמותיהם הרגילות שקדמו לפרוץ המשבר הצבאי.

עם זאת, ההסכם עדיין נתקל בהתנגדות עזה בקרב חוגים פוליטיים בישראל ובארצות הברית, כאשר מבקריו רואים בו ויתורים כלכליים עצומים לטהראן. המזכר כולל תוכנית שאפתנית לשיקום הכלכלה האיראנית בשווי של עד 300 מיליארד דולר, מה שחלקם רואים כפרס בלתי מוצדק למשטר האיראני.

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, אישר מצדו כי הסכסוך טרם הסתיים, למרות הקפדתו שלא להתנגש ישירות עם ממשל טראמפ בשלב זה. מנגד, שר הביטחון הלאומי הישראלי פרסם הצהרות חריפות הקוראות להסלמת הפעולות הצבאיות בלבנון, מה שמפעיל לחץ נוסף על המתווכים הבינלאומיים.

צרפת ומעצמות בינלאומיות אחרות שואפות ללחוץ על כל הצדדים לכבד את סעיפי ההסכם ולמנוע את קריסתו הקרובה עקב הפרות בשטח. משקיפים סבורים כי הימים הקרובים יהיו מכריעים בקביעת גורל המזרח התיכון, בין חזרה לשולחן המשא ומתן לבין הידרדרות מחודשת לעימות כולל.

נשיא איראן, מסעוד פזשקיאן, תיאר את ההסכם כרגע היסטורי עבור ארצו, וראה בהסרת הסנקציות המוקפאות ניצחון לדיפלומטיה האיראנית. טהראן מקווה כי יישום המזכר יוביל לשחרור מיידי של נכסיה הפיננסיים בחו"ל, מה שיסייע בהקלת המשבר הכלכלי החמור שהיא חווה.

לסיכום, הציפייה נותרה השלטת בבירות הנוגעות בדבר, בציפייה לתוצאות מאמצי המתווכים לטפל בדרישות האיראניות בנוגע ללבנון. הפער בין שפת הדיפלומטיה בשוויץ לבין המציאות בשטח בדרום לבנון עדיין הולך ומתרחב, מה שמעמיד את אמינות ההבנות האמריקאיות-איראניות במבחן אמיתי.

המשא ומתן על ההסכם הסופי יהיה תלוי בתחילת יישום סעיפים ספציפיים מהמזכר ובהמשך העמידה בהם.