מ'טרוריסט' לאייקון חירות... סרט תיעודי בריטי סוקר את מאחורי הקלעים של מסע נלסון מנדלה

סרט תיעודי בריטי חדש פתח מחדש את תיקיו של המנהיג הדרום אפריקאי נלסון מנדלה, ושופך אור על תקופה היסטורית שבה נתפס כ'טרוריסט' ואיום ביטחוני, לפני שהפך לאחד מסמלי החירות הבולטים בעידן המודרני. הדו"ח, שפורסם בעיתון הגרדיאן במקביל להקרנת הסרט 'שחררו את נלסון מנדלה', חשף את מאחורי הקלעים של המאבק הפוליטי והדיפלומטי שהתנהל בבירות המערב סביב לגיטימיות מאבקו של הקונגרס הלאומי האפריקאי.

הסרט התיעודי, שהופק על ידי 'רוגן פרודקשנס', סוקר שלושה עשורים של תנועה בינלאומית אינטנסיבית נגד משטר ההפרדה הגזעית 'האפרטהייד'. החומר התיעודי עוקב אחר המסלול הארוך שהחל בעבודה חשאית וגלות, ועד לרגע שחרורו ההיסטורי של מנדלה בשנת 1990, ולאחר מכן בחירתו לנשיא המדינה ארבע שנים של משא ומתן קשה.

מקורות ציטטו את הפעיל הבריטי והשר לשעבר פיטר היינ, שאמר כי תדמיתו של מנדלה במערב לא תמיד הייתה ורודה כפי שהיא היום. ראש ממשלת בריטניה לשעבר, מרגרט תאצ'ר, תיארה אותו בפומבי כטרוריסט, עמדה ששיקפה את עמדותיו של מגזר רחב מהאליטה הפוליטית המערבית שחששה מפעולות הקונגרס הלאומי האפריקאי בתקופת המלחמה הקרה.

היינ הסביר כי הפעילים שהתנגדו למשטר האפרטהייד בבריטניה התמודדו עם לחצים ביטחוניים עצומים וקמפיינים שיטתיים של השמצה. השר לשעבר חשף פרטים אישיים כואבים, כולל קבלת מכתב ממולכד וניסיונות לתפור לו האשמות פליליות, במטרה להניא אותו מפעילותו הפוליטית התומכת בעניין האפריקאי ולבודד את המשטר הגזעני בינלאומית.

העבודה כללה עדויות חיות מדאלי טמבו, בנו של המנהיג המנוח אוליבר טמבו, שחי שנים רבות בגלות בלונדון. טמבו סיפר כיצד משפחתו חיה תחת עול הפחד המתמיד מהתנקשות על ידי שירותי המודיעין של משטר פרטוריה, במיוחד לאחר חזרתם של אירועי חיסול מתנגדים בחו"ל, מה שקשר את ילדותו לאובססיה של ביטחון ומעקב.

טמבו ציין כי אביו וחבריו בהנהגת הקונגרס הלאומי האפריקאי עבדו בביטחון של לוחמים, למרות שלעיתים לא ציפו שיחיו מספיק כדי לראות את סופו של משטר האפרטהייד. עם זאת, העבודה הפוליטית והדיפלומטית נמשכה מלונדון, שהפכה למרכז עולמי לגיוס תמיכה נגד אפליה גזעית והפעלת לחץ על ממשלות מהססות.

הדו"ח הדגיש את התפקיד המרכזי שמילא החרם הספורטיבי והתרבותי ככלי לחץ יעיל לבידוד דרום אפריקה מהקהילה הבינלאומית. פעילים הובילו קמפיינים נרחבים למניעת סיורים של קבוצות ספורט דרום אפריקאיות, מה שתרם להעברת המאבק מאולמות הפוליטיקה למגרשים ולרחובות, ומשך את תשומת לב דעת הקהל העולמית לצדקת העניין.

בתחום התרבותי, השיר 'שחררו את נלסון מנדלה' הפך להמנון חוצה גבולות, שמיליונים ברחבי העולם שרו כדי לדרוש לשבור את כבלי הכלא. אמנים ומוזיקאים בריטים מילאו תפקיד מכריע בגיוס ההמונים, במיוחד באמצעות פסטיבלים גדולים שהפכו את עניינו של מנדלה לעניין אנושי שאינו ניתן לחלוקה.

מקורות ראו את קונצרט אצטדיון וומבלי המפורסם בשנת 1988 כ'נקודת מפנה' גדולה במסע הקמפיין הבינלאומי. אירוע זה, שנצפה על ידי מאות מיליונים דרך מסכי הטלוויזיה, הצליח להפוך את מנדלה מאסיר פוליטי מאחורי סורג ובריח לאייקון עולמי שהעמים דורשים את חירותם, מה שהעמיד את ממשלות המערב במצב מביך מול עמיהן.

מעבר לפוליטיקה, הסרט התיעודי עסק בהיבטים האנושיים באישיותו של מנדלה, ותיאר אותו כאדם בעל יכולת מולדת לתקשר עם פשוטי העם. למרות מעמדו הרם, הוא נשאר עבור מקורביו 'הדוד נלסון', האדם ששנות הכלא לא זיהמו אותו במרירות נקמה, אלא יצא ברוח הקוראת לפיוס ובנייה.

בחזרה לשורשי המאבק, מנדלה נולד בשנת 1918 בכפר כפרי במחוז הכף המזרחי, והחל את חייו כעורך דין המגן על זכויות השחורים. הוא הצטרף מוקדם לשורות הקונגרס הלאומי האפריקאי, כשהוא מאמין בתחילה בהתנגדות לא אלימה, אך השינוי הרדיקלי התרחש לאחר טבח שארפוויל בשנת 1960 שהראה את אכזריות המשטר בדיכוי מפגינים בלתי חמושים.

שינוי זה דחף את מנדלה להקים את הזרוע הצבאית 'חנית האומה', החלטה שקיבל עם חבריו לאחר השתכנעות שעבודה לא אלימה לבדה לא תפיל משטר חמוש בכבדות. למרות שהפעולות כוונו נגד מתקני ממשלה ונמנעו מאזרחים, הן היו התירוץ ששימש את המעצמות המערביות לסווג אותו כקיצוני במשך שנים רבות.

מנדלה בילה 27 שנים בכלא, במהלכן הפך מאסיר מבודד באי רובן לסמל של עמידות עולמית. בזכות הלחצים הבינלאומיים הגוברים והשינויים הגיאופוליטיים, ממשלת המיעוט הלבן נאלצה לנהל איתו משא ומתן, והוא יצא בשנת 1990 והוביל את ארצו לשינוי דמוקרטי שמנע ממנה את רוח הרפאים של מלחמת אזרחים.

למרות המורשת העצומה שהותיר מנדלה, הסרט התיעודי מציין כי הוויכוח עדיין קיים סביב תוצאות ההסדר הפוליטי. בעוד שהוא הצליח לסיים את האפרטהייד מבחינה חוקית, דרום אפריקה עדיין מתמודדת עם אתגרים כלכליים וחברתיים עמוקים, מה שפותח את הדלת לשאלות של חוקרים לגבי מידת השלמות של החלום שעבורו נלחם 'הדוד נלסון'.

דעת הקהל המערבית לא התייחסה למנדלה כגיבור עולמי, אלא הוא תואר כטרוריסט עד סוף שנות השמונים.