סנקציות מערביות נגד סמוטריץ' וגופים התיישבותיים: פעמון אזהרה או הליך פורמלי?

בצעד שחרג מגבולות הגינוי הדיפלומטי המסורתי, שש מדינות מערביות הכריזו על חבילת סנקציות שמטרתן מתנחלים וגופים התיישבותיים בגדה המערבית הכבושה. יוצא דופן בצעדים אלה הוא הכללת שר האוצר הישראלי, בצלאל סמוטריץ', שפריז אסרה עליו כניסה לשטחה, מה שמהווה תקדים ביחס המערבי לחברי הממשלה הישראלית הנוכחית.

מהלכים בינלאומיים אלה מגיעים בתקופה שבה הגדה המערבית עדה להסלמה חסרת תקדים בתקיפות מתנחלים, המתרחשות בחסות רשמית ובהגנה של כוחות הביטחון הישראליים. דוחות של האו"ם חיזקו מגמה זו לאחר שאישרו את מעורבותן הישירה של הרשויות הישראליות במתן כיסוי למתנחלים בעת הפעלת אלימות נגד פלסטינים ורכושם.

מצדה, בריטניה השיקה חבילת סנקציות רביעית ש targeting שישה גופים ואדם אחד המעורבים במימון ובאפשרות של פעולות התיישבותיות. צעדים אלה מתרחשים במקביל למשבר כלכלי חמור שחווה הרשות הפלסטינית כתוצאה מהחזקת כספי המיסים על ידי ישראל, מה שהוביל לירידה ביכולת הרשות לשלם משכורות בשיעורים העולים על מחצית.

משקיפים רואים כי העיתוי המערבי של סנקציות אלה נובע מחשש אמיתי להישרדות הרשות הפלסטינית כיישות מנהלית וביטחונית באזור. המסלולים הישראליים הנוכחיים, שמטרתם לחנוק את הכלכלה הפלסטינית ולבתר את הגדה המערבית, מאיימים בקריסה שעלולה להוביל לפיצוץ אזורי כולל שישפיע מלבנון ועד איראן.

מנגד, מומחים אחרים מפחיתים מחשיבותן של סנקציות אלה, ומתארים אותן כצעדים סמליים שמטרתם לטפל בסימפטומים ולא בשורש הבעיה, שהוא מערכת הכיבוש. בעוד שמוטלות הגבלות על יחידים, אותן מדינות ממשיכות לספק לישראל חלק ניכר מהארסנל הצבאי שלה המשמש בפעולות המלחמתיות המתמשכות.

התגובה הישראלית הייתה חריפה ותוקפנית, כאשר משרד החוץ הישראלי תיאר את הסנקציות כ'מבישות' והאשים את המדינות החתומות בחוסר יכולת להתמודד עם אנטישמיות. תל אביב ראתה בצעדים אלה ניסיון לכפות תכתיבים פוליטיים המערערים את מה שהיא מכנה 'זכותם של היהודים לחיות בארצם', ברמז ברור לדחיית כל לחץ בינלאומי.

במישור האנליטי, עולה שאלה מהותית האם סנקציות אלה מייצגות תחילת שחיקה של ההון הפוליטי של ישראל בבירות המערב. הפער מתרחב בין תל אביב לבין בעלות בריתה ההיסטוריות, אשר רואות כעת במדיניותם של סמוטריץ' ובן גביר איום ישיר על חזון פתרון שתי המדינות והיציבות האזורית.

ההצהרה המערבית המשותפת מפילה את התירוץ הישראלי הקבוע לפיו תקיפות המתנחלים הן 'פעולות אינדיבידואליות' שאינן מייצגות את המדינה. ובהצבת מערכת המשפט הישראלית תחת זכוכית מגדלת בינלאומית, הממשלה הישראלית נדרשת לספק תשובות ברורות לגבי לגליזציה של מאחזים ומתן הגנה לתוקפים.

ישנה מסר סמוי המופנה לבוחר הישראלי לפיו עלות התמיכה בימין הקיצוני החלה להתבטא בבידוד בינלאומי וסנקציות כלכליות. עם זאת, ההשפעה בפועל נשארת מוגבלת כל עוד השותפויות הכלכליות הגדולות בין האיחוד האירופי לישראל לא נפגעו באופן מהותי עד כה.

עבור הפלסטינים, אנליסטים רואים בסנקציות אלה ניסיון בינלאומי לווסת את ההתנהגות הישראלית ולמנוע ממנה להגיע לנקודת אל-חזור. אך הם מזהירים שצעדים אלה עלולים להפוך ל'משככי כאבים' פוליטיים המטהרים את המצפון האירופי מבלי לשנות את המציאות המרה בשטח בערים ובכפרים בגדה.

המציאות הכלכלית בגדה המערבית מתמודדת עם חנק שיטתי באמצעות למעלה מאלף מחסומים ונקודות בידוק המעכבים את תנועת העובדים והסחורות. כמו כן, סירוב בנק ישראל לקבל עודפי שקלים מהבנקים הפלסטיניים מאיים בשיתוק מוחלט של המערכת הפיננסית, מה שהופך את הסנקציות האישיות לזעירות מול המצור המוסדי הזה.

מומחים מציעים את המושג 'כלכלת עמידה' כחלופה להתמודדות עם מדיניות החנק הישראלית, וקוראים לרשות הפלסטינית לבחון מחדש את תקציביה ולתמוך במגזרים היצרניים. הצלחת מסלול זה קשורה לקיומה של רשת ביטחון ערבית ואיסלאמית המסוגלת לפצות על הכספים שהכיבוש מחזיק ככלי סחיטה פוליטי.

מבחינה מבנית, העמדה האירופית סובלת מהיעדר הסכמה מלאה, מה שדחף מדינות כמו צרפת לפעול במסגרת בריתות קטנות יותר כדי לנקוט בצעדים מחמירים יותר. פריז צפויה לארח פגישה שרים מורחבת באמצע יוני הנוכחי כדי לדון בדרכים להסלמת הלחץ הדיפלומטי והמשפטי על מערכת ההתנחלויות.

לסיכום, ההצהרה המערבית נשארת מסמך חשוב המציין שינוי בטון, אך העיקר נשאר בהפיכת רשימות אלה להליכים משפטיים בינלאומיים. כל עוד הפרויקט ההתיישבותי לא יוגדר כמדיניות מדינה רשמית, המתנחלים ימשיכו להרגיש חסינים תחת הגנת החוקים והצבא הישראלי.

הסנקציות המערביות הפכו מכלי לחץ לכלי לניהול איזון, ורושמות עמדה מוסרית המטהרת את מצפונן של בירות הממשיכות לחמש את תל אביב.