דה מרקר חושף: טילים איראניים גרמו לאבדות כבדות במכון ויצמן.

העיתון הכלכלי הישראלי "דה מרקר" חשף כי מכון ויצמן למדע, אחד ממרכזי המחקר החשובים בישראל ובעולם, סבל מנזקים רבים בעקבות מתקפת טילים איראנית שכוונה אל המכון באמצע יוני. התקיפה גרמה להרס נרחב ולהפסדים כספיים ומדעיים עצומים, ואיימה לעצור מחקר חיוני.
בדיווח העיתונאי צוטט פרופסור אלון חן, ראש מכון ויצמן, כעד בפני ועדת הכספים של הכנסת, בה הודה כי שניים מבני המכון נפגעו ישירות מטילים בליסטיים איראניים. אלה היו מכון אולמן לחקר הסרטן ובניין דולארו לכימיה וחומרים מתקדמים, שנבנה בחמש השנים האחרונות בעלות של כ-140 מיליון דולר. חן לא התייחס לנזקים צבאיים נוספים שעשויים להיגרם כתוצאה מההפצצה.
המכון ידוע כ"מוח הגרעיני של ישראל", והוא מספק גם שירותי מחקר לצבא הישראלי, כולל בינה מלאכותית, ניתוח נתוני מודיעין והנחיית רחפנים.
המכון עובד גם על פיתוח כלי נשק אוטונומיים או חצי-אוטונומיים, מכשירי מעקב והנחיה מדויקים, טכנולוגיות שיבוש והגנה אלקטרוניות, כמו גם מחקר על טכנולוגיות אנרגיה מכוונת וטכנולוגיות גרעיניות, ותמיכה במערכות לוויינים צבאיות.
הרס בכל פינה
נשיא המכון אמר כי בניין הכימיה ספג פגיעה ישירה בקומה החמישית שלו, והסביר כי הריסתו ושיפוצו היו בלתי נמנעים. קמפוס המכון נסגר במשך שבועיים תמימים לאחר הפיגוע, לפני שנפתח מחדש חלקית אתמול, עקב פינוי הריסות והערכת הנזקים.
העיתון ציטט אותו כאומר כי הנזק שנגרם מהפיצוץ השתרע על פני כל קמפוס האוניברסיטה, וכי חמישה מתוך 112 הבניינים שניזוקו יצטרכו להיבנות מחדש לחלוטין, כולל בניין מדעי הסביבה, בעוד שכ-60 בניינים אחרים יעברו שיקום, עם דרגות נזק שונות.
חמור עוד יותר, לדברי צ'ן, הוא שההרס פגע במרכזי מחקר פרה-קליניים, בהם שוכנים יותר מ-100,000 עכברי מעבדה המשמשים במחקר על מחלות כמו אלצהיימר, פרקינסון וסוגים שונים של סרטן.
"אלה לא רק חיות מעבדה, אלא מודלים מדעיים יקרי ערך שעליהם התבססו שנים של מחקר. אובדנם יהיה אסון מדעי של ממש", אמר צ'ן לוועדה.
חדר המכונות המרכזי, האחראי על הפעלת מערכות החשמל, המיזוג והמים של הקמפוס, ניזוק גם הוא. העיתון ציין כי גם אזור המגורים של המכון ניזוק, אך למרבה המזל, לא דווח על נפגעים אנושיים בתקיפה.
ה"מרקר" דיווח כי צ'ן הציג בפני ועדת הכספים מפה אווירית צבעונית המציגה את היקף הנזק. אזורים שלמים נצבעו באדום, דבר המצביע על נזק חמור, בעוד אזורים אחרים סומנו בכתום וצהוב, בהתאם להיקף הנזק ולצורך בשיקום או שחזור.
העיתון ציין כי הצנזורה הצבאית הישראלית אפשרה לראשונה פרסום פרטים אלה (כלומר, לא נחשף הנזק שנגרם לרכיבים צבאיים), על רקע הערכות לפיהן עבודות השיקום עשויות להימשך בין שלוש לחמש שנים, מה שמעלה חששות בקרב חברי הוועדה לגבי ההשפעה על מעמדה הגלובלי של ישראל בתחום המחקר.
מאיימים על עתיד המחקר
העיתון העריך את הנזק הישיר למבנים ולציוד בין 1.5 ל-2 מיליארד שקלים (כ-443 מיליון דולר), אך חן הסביר כי ההפסדים המדעיים והכלכליים ארוכי הטווח גדולים בהרבה ואי אפשר למדוד אותם במספרים.
"אם יש לנו מדען שאסף דגימות קליניות מחולי סרטן במשך 25 שנה, כיצד נהיה אחראים לאובדן זה? כיצד נהיה מעריכים את האובדן של עשרות שנים של עבודת מחקר?", הוא שאל את הוועדה.
צ'ן גם מתח ביקורת על "הליקויים" במנגנון הפיצויים על נזקים המבוסס על מס רכוש, והסביר: "אם היינו קונים מיקרוסקופ תמורת מיליון דולר לפני חמש שנים, ייתכן ששוויו בספרים כיום לא יעלה על 200,000 דולר, בעוד שבפועל היינו צריכים לקנות מיקרוסקופ חדש תמורת 1.5 מיליון דולר. מי יכסה את הפער הזה?"
העיתון טען כי מכון ויצמן מנוהל כארגון ללא מטרות רווח ומקבל רק כ-20% מתקציבו ממימון המדינה, בהשוואה לממוצע של 70% באוניברסיטאות ישראליות אחרות.
"תקציב הפיתוח שלנו נשען כולו על תרומות ועל עצמאות. אין לנו שכר לימוד, ואם היינו צריכים להשתמש בחסכונות שלנו כדי לבנות מחדש, לא היה נשאר לנו כלום למימון הפעילות השוטפת", אמר צ'ן.
נשיא המכון הזהיר כי המשך המשבר עלול לאלץ את המכון להקפיא את קבלתם של חוקרים חדשים, באומרו: "אנו מקבלים בין 10 ל-15 חוקרים חדשים מדי שנה. אם לא יהיו לנו 60 מעבדות מוכנות, לא נוכל לקבל חוקרים חדשים. זה ייצור פער רציני במחקר המדעי בישראל".
במהלך המושב קרא חבר הכנסת עודד פורר להקמת מנגנון מיוחד לשיקום המכון, באומרו: "זה לא מקרה פיצויים רגיל. אנחנו מתמודדים עם נזקים ישירים, עקיפים וחקירתיים. חייב להיות מנגנון מיוחד המופעל על ידי בכיר בממשלה כדי לאחד את כל הצדדים".