ראש עיריית ג'נין, מוחמד ג'ראר, אמר כי הנזקים הישירים כתוצאה מתוקפנות הכיבוש הישראלי המתמשכת על העיר ג'נין ומחנה העיר, הנמשכת זה היום ה-129 ברציפות, הגיעו עד כה ל-300 מיליון דולר במחוז, כולל העיר קבטיה. נזקים אלה נמשכים ועולים מדי יום עקב התוקפנות המתמשכת.
הוא הוסיף למקורות מקומיים כי העירייה הצליחה להכין דו"ח מקיף שכלל רק את הנזקים הישירים מהתוקפנות, שהסתכמו ב-300 מיליון דולר. בינתיים, הכיבוש מונע מצוותי עירייה להיכנס למחנה כדי להעריך את הנזק שנגרם למבנים ולרשתות הביוב. עם זאת, הערכות מצביעות על כך שהמחנה דורש שיפוץ מלא, עקב ההרס המוחלט של יותר מ-600 יחידות דיור, בעוד שהמבנים הנותרים ניזוקו חלקית, מה שהפך אותם לבלתי ראויים למגורים.
ג'ראר אמר כי הכיבוש הרס רשתות כבישים, מים, חשמל וביוב, שרף מספר רב של בתים והרס חלקית אחרים, מה שאומר שיש לבנות אותם מחדש כדי שבעליהם יוכלו לחזור אליהם. הוא ציין כי על פי מחקר העירייה, שהתבסס על עקרונות מקצועיים, יידרשו כ-160 מיליון דולר כדי להחזיר את המחנה למצבו המקורי, מקום ראוי למגורים.
הוא הוסיף: "צוותי העירייה פועלים במסגרת תוכנית חירום כדי לספק סיוע כלכלי לעיר, משום שהישארות במצב של שיתוק כלכלי תביא לקריסתה המוחלטת של ג'נין, וזה מה שאנו שואפים להימנע ממנו. הקיפאון בפעילות הכלכלית בעיר בארבעת החודשים האחרונים הוביל לפשיטת רגל סופית של 1,200 סוחרים ולאובדן מקור פרנסתם של 4,000 עובדים." אם המצב יישאר כפי שהוא, סביר להניח שמספרים אלה יעלו, מה שיוביל לקריסת הכלכלה של ג'נין וכתוצאה מכך לקריסת השירותים.
ג'ראר ציין כי התוקפנות המתמשכת של הכיבוש גרמה לעיר ג'נין לאבד בין 50,000 ל-70,000 קונים מדי יום, המגיעים מהכפרים והאזורים הכפריים של המחוז.
הוא המשיך: "תוכנית החירום מבוססת תחילה על תיקון הכבישים כדי לאפשר גישה לעיר למבקרים, ובמיוחד לאלו משטחי 1948, אם מחסום ג'למה יישאר פתוח, ולקונים מכפרי ועיירות המחוז."
ג'ראר הדגיש כי מתן סיוע לתושבים מבחינת מים, חשמל ושירותים בסיסיים היה אחת המטרות העיקריות של העירייה מאז היום הראשון של המתקפה.
הוא הסביר כי כניסות העיר רוצפו ותוקנו מחדש כדי לאפשר לאזרחים כניסה חלקה, בעוד שעבודות ריצוף מחדש של רחובות ראשיים בעיר, כולל רחוב נצרת, רחוב אל-ביידר והרחוב המוביל לבית החולים אבן סינא במרכז העיר, מתבצעות. כמו כן, מתבצעות עבודות לתיקון רשת המים בשכונה המזרחית ומחצית מרשת הביוב באותו אזור, בעלות של עד 17 מיליון שקלים.
בנוגע לבית החולים הממשלתי ג'נין, אותו סגר הכיבוש בערימות עפר, אמר ג'ראר כי מאז היום הראשון של התוקפנות נעשו מאמצים לספק לו מים וחשמל, תוך הבטחה שהוא יקבל את המינימום הדרוש לפעילותו ולמתן שירותים לחולים, בשיתוף פעולה עם הנהלת בית החולים. הוא ציין כי אמבולנסים מתקשים להגיע לבית החולים עקב סגירת הכניסה אליו מצד מחנה ג'נין, והרס הרחוב הראשי המוביל לשעריו, וכי גישת החולים אליו הפכה מוגבלת.
ג'ראר אמר, "אנו מקווים שנוכל לעבוד בחופשיות, ללא הפרעה מהכיבוש, סביב בית החולים כדי לבנות מחדש את מה שנהרס, כולל סלילת הכביש ותיקון רשתות המים והביוב וקווי החשמל. הצלחנו לחבר אותם באופן חירום כדי להבטיח שירותים ללא הפרעות לחולים."
בשטח, כוח של כוחות מיוחדים ישראליים הקיף בית בכפר סיריס, מדרום לג'נין, ועצר שני אחים צעירים מבפנים. הם גם עצרו אזרח מהכפר אל-ג'דידה, שמדרום לעיר, לאחר שפרץ לבית עם כמה כלי רכב צבאיים.
אתמול, יום רביעי, כוחות הכיבוש הסתערו על השכונה המזרחית של ג'נין ופשטו על מספר בתים, בעוד דחפורים הרסו אסם השייך למשפחת נסאר.
כפרים במחוז ג'נין עדים לפשיטות כמעט יומיות, בעוד שהתוקפנות נגד העיר והמחנה נמשכת. תנועות צבאיות יומיות נרשמות ברוב כפרי המחוז, יחד עם נוכחות מתמדת של סיורים וכלי רכב ישראליים. הכיבוש ממשיך לשלוח תגבורת צבאית למחנה הפליטים ג'נין ולסביבתו, בעוד חיילי הכיבוש ממשיכים לירות תחמושת חיה באינטנסיביות בתוכו. היא גם פורסת חוליות חיל רגלים במספר שכונות עירוניות סמוכות.
במהלך ארבעת החודשים שחלפו מאז תחילת התוקפנות על ג'נין והמחנה שלה, כ-22,000 תושבים נעקרו מהמחנה והאזורים הסובבים אותו, מה שהציב אתגרים משמעותיים לעיריית ג'נין הן מבחינה הומניטרית והן מבחינה כלכלית.
אחוז העקורים הגיע ל-25% מכלל אוכלוסיית העיר, מה שיצר אתגרים בהיבטים הכלכליים, החברתיים, הסביבתיים, השירותיים והבריאותיים. על פי מועדון האסירים הפלסטינים, הכיבוש עצר כמעט 1,000 אזרחים מג'נין וטול כרם במהלך ארבעת החודשים האחרונים, כולל אלה ששוחררו מאוחר יותר.
מספר ההרוגים מתחילת התוקפנות הגיע ל-40, בנוסף ליותר מ-200 פצועים.
שתף את דעתך
ראש עיריית ג'נין: הנזקים הישירים מהתוקפנות המתמשכת מסתכמים ב-300 מיליון דולר.