קטאר חידשה את קריאתה להגביר את המאמצים הבינלאומיים להכפיף את כל מתקני הגרעין הישראליים להגנה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, בנאום שלה לפני הישיבה הרבעונית של מועצת הנגידים של הסוכנות בווינה, לפי הודעת משרד החוץ הקטארי ביום שבת.

בנאומו, הדגיש הנציג הקבוע של קטאר באו"ם ובארגונים הבינלאומיים בווינה, ג'סים אל חמדי, "את הצורך של הקהילה הבינלאומית ומוסדותיה ליישם את התחייבויותיהם על פי החלטות מועצת הביטחון של האו"ם, העצרת הכללית של האו"ם והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית".

הוא גם הדגיש את הצורך לציית ל"החלטת ועידת סקירת ה-NPT של 1995, שקראה לישראל להכפיף את כל מתקניה הגרעיניים למערכת ההגנה של הסוכנות". הוא ציין כי "חלק מההחלטות הללו קראו במפורש לישראל להצטרף לאמנת אי-הפצה כמדינה לא גרעינית".

הוא הסביר כי "כל המדינות באזור המזרח התיכון, למעט ישראל, הפכו לחברות באמנה לאי-הפצה ויש להן הסכמי הגנה בתוקף עם הסוכנות".

אין זו הפעם הראשונה שקטאר קוראת לישראל להצטרף לאמנת אי-הפצת נשק גרעיני ולהכפיף את מתקניה הגרעיניים לאמצעי הגנה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.

היא העלתה בעבר את אותן שתי דרישות במהלך השתתפותה במושב ה-67 של הוועידה הכללית של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בווינה בספטמבר 2023.

המושב הרבעוני של מועצת הנגידים של הסוכנות נערך בווינה בין ה-3 ל-7 במרץ.

ישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון שלא הצטרפה לאמנה לאי הפצת נשק גרעיני, והערכות לא רשמיות מצביעות על כך שיש לה ארסנל גרעיני.

לפי פדרציית המדענים האמריקאים (FAS) בשנת 2023, על פי ההערכות, ישראל מחזיקה בכ-90 ראשי נפץ גרעיניים, עם פוטנציאל לייצר מספיק פלוטוניום לייצור בין 100 ל-200 כלי נשק גרעיניים.

תוכנית הגרעין הישראלית החלה בשנות החמישים, עם הקמת המרכז למחקר גרעיני בנגב ליד דימונה.

תוכנית זו נתמכה על ידי מדינות מערביות, ובראשן צרפת, שסיפקה לישראל כור גרעיני ומפעל עיבוד מחדש בדימונה בסוף שנות ה-50.

ראוי לציין כי מדינות המערב שותקות בנוגע לתוכנית הגרעין הישראלית, תוך שהן מפעילות לחץ על איראן וצפון קוריאה בהקשר זה.