הבנק העולמי העריך ביום שישי את עלות השיקום וההתאוששות בלבנון בעקבות המלחמה ההרסנית בין ישראל לחיזבאללה בכ-11 מיליארד דולר.

שני הצדדים נלחמו בעימות שנמשך יותר משנה, שהסתיים ב-27 בנובמבר, עם הסכם הפסקת אש בחסות אמריקאית וצרפתית.

המלחמה גרמה להרס מסיבי באזורים נרחבים בדרום ובמזרח לבנון ובפרבריה הדרומיים של ביירות. גם המדינה, שסובלת מקריסה כלכלית מאז סתיו 2019, ספגה הפסדים כלכליים אדירים.

בדו"ח שכותרתו "הערכת נזקים וצרכים מהירים של לבנון 2025", העריך הבנק העולמי את "צורכי השיקום וההתאוששות בעקבות הסכסוך בלבנון בסביבות 11 מיליארד דולר", מתוכם מיליארד דולר מוקצה למגזרי התשתית שנפגעו קשות.

הדו"ח, שהוכן על ידי הבנק העולמי לבקשת ממשלת לבנון, הגיע למסקנה כי "העלות הכלכלית של הסכסוך בלבנון נאמדת בכ-14 מיליארד דולר", 7.2 מיליארד דולר מתוכם נבעו מ"ירידה בפריון, אובדן הכנסות ועלויות תפעול".

לפי הדיווח, מגזר הדיור "המושפע ביותר, עם הנזקים המוערכים בכ-4.6 מיליארד דולר".

שיקום הוא אחד האתגרים הבולטים העומדים בפני ממשלת לבנון. ביירות סומכת על תמיכה חיצונית, בעיקר ממדינות המפרץ, כדי לקבל סיוע למימון שיקום ולהתאוששות מהקריסה הכלכלית.

הפסקת האש שמה קץ ללחימה הגדולה, אם כי שני הצדדים מאשימים זה את זה בהפרה.

ההסכם קבע כי ישראל תסיג את כוחותיה מדרום לבנון, וכי חיזבאללה ייסוג לצפון נהר הליטני, כשלושים קילומטרים מהגבול, בתמורה לחיזוק פריסת צבא לבנון וכוח הביניים של האו"ם בלבנון (יוניפי"ל).

ישראל הייתה אמורה להשלים את הנסיגה תוך שישים יום מתחילת יישום ההסכם.

לאחר הארכת המועד עד ה-18 בפברואר, שמרו רשויות הכיבוש הישראליות על נוכחות הצבא שלהן ב"חמישה גבהים אסטרטגיים" לאורך הגבול, ואמרו כי הדבר נועד להבטיח ש"אין איום מיידי" על שטחה.

לעומת זאת, לבנון הדגישה כי מדובר ב"כיבוש", וקראה לקהילה הבינלאומית ללחוץ על ישראל להשלים את נסיגתה.