עסקת החליפין היא תוצאה של הכישלון הישראלי-אמריקאי

הקרב על עזה עדיין לא הסתיים, כל עוד המלחמה הברברית והתוקפנית, חסרת תקדים באלימות ובאכזריות ישראלית כזו, לא פסקה, כוחות הכיבוש לא נסוגו, וההפצצות וההרג מכוון נמשכים.
המושבה הישראלית לא ניצחה, ההתנגדות הפלסטינית לא הובסה, והעימותים הלא-שוויוניים עדיין משתוללים, בין שני הצדדים.ההתנגדות איתנה ונלחמת בשני כיוונים: 1 - הפצצת אזורים ישראליים באזורי 48, בטילים אשר יש השפעה מוסרית, לא משנה עד כמה פעולות השטח שלהם עשויות להיראות צנועות, בתמורה להפצצה הישראלית ההרסנית והקטלנית, התקפות התנגדות אינדיבידואליות על ידי צליפה של קציני כיבוש וחיילים יעילים, שכן חלקם נהרגים, על פי ההודאה. הכרזה על צבא הכיבוש.
תוצאת הקרב ב-7 באוקטובר, לפי הצהרות של גורמים אמריקאים, "היא שהישראלים לא הצליחו להשיג את מה שציפו לו נגד חמאס", וההשפעה הפוליטית של זה אמר נשיא ארה"ב ביידן: "אנחנו עובדים לשלום בין הישראלים לפלסטינים, על בסיס שתי מדינות לשני עמים, שחיות זה לצד זה." "זה לצד זה".
הצהרותיו של הנשיא ביידן בבהירות ובהתלהבות כזו אינן פשוטות, צנועות או חסרות ערך, אלא הן חשובות, בנוסף לקרב ה-7 באוקטובר, ולהשלכותיו עם השפעה אסטרטגית, שנכפתה על ידי מספר גורמים:
ראשית - כישלונה של המושבה הישראלית להשיג וליישם את תוכניתה הצבאית ברצועת עזה, בין אם לקראת שחרור האסירים הישראלים, ובין אם רצח ראשי סיעות ההתנגדות ופועל לעקורם וחיסול תפקידם והשפעתם ברצועת עזה. , ועקירת הפלסטינים מרצועת עזה ודחיפתם לקראת יציאתם לסיני של מצרים.
המושבה נכשלה בכל הסעיפים הללו, כולל הטלת והקמת ממשל פלסטיני שאינו מ"חמאס" או מ"פתח".
שנית - הפגנות המחאה ששטפו את בירות אירופה וערים אמריקאיות, בדחיית הפשעים שביצעו הכוחות הקולוניאליים הישראלים, הרג עשרות אלפי אזרחים פלסטינים, והרס עשרות אלפי בתים ובתי תושבי רצועת עזה. , מה שגרם מבוכה והתגרות לעמים האירופיים בפרט, ולהשתפכות של אהדתם כלפי הפלסטינים. והימנעותם מהזדהות עם הישראלים.
שלישית - האיתנות הפלסטינית ברצועת עזה, גם עממית וגם התנגדות, למרות הכאב, הכאב, המוות והאבידות הכבדות של אזרחים, ואימת הפגיעה הישראלית הפכה את רצועת עזה לבלתי כשירה לחיים נורמליים.
רביעית - הבחירות הקרובות לנשיאות ארה"ב בנובמבר 2024, והצהרותיהם של מנהיגי הקהילות הפלסטיניות, הערביות, האפריקניות ואמריקה הלטינית, על הכוונה שלא לבחור בנשיא ביידן על רקע תמיכתו במושבה הישראלית במטורפתה, מלחמה לא שוויונית נגד הפלסטינים.
ג'וני דאביט, ראש מועצת הקהילה הפלסטינית הנבחר, למרות שהוא מהמפלגה הדמוקרטית, הודיע ​​להנהגת המפלגה כי הפלסטינים הציעו לחבריהם, שותפיהם ובני בריתם מהקהילות הערביות, האסלאמיות והאפריקניות, להציב לבן. נייר בקלפי הנשיאותי, שיצר מצב של אי נוחות וחרדה לנשיא ביידן, מנהיגי המפלגה הדמוקרטית מביעים את חומרת העמדה הזו, שתוביל בהכרח לכישלונו של מועמד המפלגה הדמוקרטית, ובהכרח תהיה ב לטובת מועמד המפלגה הרפובליקנית.
הנשיא האמריקני הביע את מה שנראה לו כאיזון, בהצהרתו על פתרון שתי המדינות, והחלטתו לנקוט באמצעי ענישה נגד המתנחלים הקולוניאליים הזרים בגדה המערבית הפלסטינית, שתוקפים את הפלסטינים בצורות שונות של אלימות.
הצהרותיו של ביידן, מתוך עמדה של הטיה קודמת כלפי המושבה הישראלית, חשובות והכרחיות, משום שהן נושאות את הקריטריונים לנסיגה יחסית לעבר עמדות או צעדים לקראת האיזון האבוד בין שני הצדדים של הסכסוך הפלסטיני-ישראלי.
עובדות ההיסטוריה עדיין מאששות את המסקנה, שהיא: עם אינו יכול להשיג את חירותו ועצמאותו, ולהחזיר לעצמו את כבודו וזכויותיו, ללא קורבנות ויוזמות מאבק, והעם הפלסטיני שילם, ועדיין משלם, וישלם, מחירים כבדים למען פלסטין חופשית ועצמאית, נקייה מכיבוש, קולוניאליזם, אי צדק, גזענות וציונות.