מחסור בדלק... משבר חוזר ונשנה החושף את שבריריות מערכת האספקה והמימון

ד"ר סמיר חלילה: תיק הדלק דורש בחינה מחדש של מנגנון רכישת הדלק לאור הדיווחים על אימוץ מחיר הרכישה הישראלי והחזר ההפרש מאוחר יותר באמצעות כספי הסליקה. חאלד סראחנה: ירידה באספקה במקביל לנהירת האזרחים למלא כמויות גדולות מהרגיל מחשש למחסור בדלק הכפילה את חומרת המשבר והבליטה אותו. איהם אבו גוש: ענף הדלק סובל מהיעדר מלאי אסטרטגי ותלות מוחלטת בישראל באספקה, מה שגורם לכל תקלה להשפיע ישירות על השוק הפלסטיני. ד"ר מואייד עפאנה: הקמת חברת דלק ממשלתית היא צעד ארגוני שמטרתו להפריד את המשימות מרשות הנפט כדי שתטפל בתהליכי הרכישה, האחסון וההובלה. איח'לאס טמלייה: הקמת חברת דלק ממשלתית ללא תשתית חדשה או הצדקות ברורות עלולה להגביר את הבירוקרטיה ולעכב את האספקה במקום לטפל בשורשי המשבר. מסיף מסיף: הדיבורים על הברחת כמיליון ליטר ביום בהפסד של כשלושה מיליון שקלים לאוצר הציבורי הם עניין חמור הדורש חיזוק מחדש של הביטחון הכלכלי. ד"ר ת'אבת אבו אל-רוס: יש לפעול להשקת פרויקטים להקמת מכלי אחסון ומתקני אחסון לדלק כדי לבסס מלאי אסטרטגי שיגן על השוק הפלסטיני. חסנאא אל-רנטיסי: טיפול במשבר דורש צעדים דחופים הכוללים הבטחת תשלום סדיר של מחירי הדלק לספקים, חיזוק השקיפות, ארגון תהליכי ההפצה והגברת הפיקוח. רמאללה – מיוחד ל"י" – משבר הדלק בגדה המערבית שב לכותרות שוב על רקע שילוב של גורמים רבים, לאור תלותו הכמעט מוחלטת של השוק הפלסטיני באספקה ישראלית, והיעדר מלאי אסטרטגי שיגן עליו מפני כל הפרעה באספקה. כלכלנים ופקידים, בשיחות נפרדות עם "י", רואים כי משבר הנזילות, הצטברות השקל, עיכוב כספי הסליקה, יחד עם מנגנוני רכישת הדלק והמגבלות הקשורות לפרוטוקול פריז, תרמו לסיבוך תיק הדלק, בעוד שבהלת האזרחים לתחנות מחשש למחסור הגבירה את הלחץ על הכמויות הזמינות. הם מדגישים כי טיפול במשבר דורש צעדים דחופים הכוללים הבטחת אספקה סדירה, ארגון תהליכי ההפצה, חיזוק השקיפות, יחד עם פתרונות ארוכי טווח המבוססים על יצירת מלאי אסטרטגי וגיוון מקורות אנרגיה, בעוד שההצעה להקמת חברת דלק ממשלתית נותרה נושא לדיון, על רקע שאלות לגבי יכולתה לטפל בשורשי המשבר לאור המשך האתגרים הפיננסיים והמבניים. משבר הקשור לניהול כספי הממשלה המומחה הכלכלי והאיש העסקים ד"ר סמיר חלילה מדגיש כי משבר הדלק הנוכחי, כמו המשברים הקודמים, קשור ישירות לניהול כספי הממשלה ולמנגנוני אספקת נזילות בשקלים בתוך הבנקים הישראליים לתשלום חובות מוצרי הנפט. חלילה מסביר כי שורשי המשבר עמוקים יותר מבעיה כספית או בנקאית גרידא, ומחייבים הבהרות רשמיות לגבי מנגנוני ניהול תיק זה, ומדגיש כי קיימות שאלות מהותיות הנוגעות לאופן תשלום חובות חברות האספקה הישראליות, בין אם חודשי או רבעוני, והבטוחות השולטות בתהליך זה על פי ההסכמים שנחתמו. חלילה מציין כי הממשלה גובה את חובותיה מתחנות הדלק כל עשרה ימים, מה שמעלה שאלות האם המשבר נובע מקשיים בהפקדת שקלים בבנקים, או מבעיית עודף שקלים בבנקים עצמם. חלילה מדגיש כי תיק הדלק דורש גם בחינה מחדש של מנגנון רכישת הדלק מחברות ישראליות, לאור הדיווחים על אימוץ מחיר הרכישה הישראלי והחזר ההפרש מאוחר יותר באמצעות כספי הסליקה, ורואה כי קיימת נסיגה פלסטינית מחלק מההסדרים שנקבעו בהסכם פריז הכלכלי, ותוהה מי קיבל החלטה זו ומתי, וכיצד ימומשת הזכות הפלסטינית לשנות את ערך מס ה"בלו" על חלק ממוצרי הנפט כפי שמאפשר ההסכם. הדלק יקר בהשוואה למדינות רבות בעולם חלילה מציין כי עליית מחירי הדלק בשטחים הפלסטיניים בהשוואה למדינות רבות קשורה למגבלות הסכם פריז ולרמת המסים המוטלים, מה שמחייב מציאת מנגנונים להקלת הנטל על האזרחים באמצעות הפחתת מחירים. החברה הממשלתית.. יעדים לא ברורים לגבי ההצעה להקמת חברה ממשלתית להובלה והפצת דלק, חלילה מדגיש כי יעדי הפרויקט עדיין אינם ברורים, ותוהה מה הערך המוסף שהחברה תספק, והאם היא תשקיע בהקמת מתקני אחסון אסטרטגיים כדי להגן על השוק הפלסטיני מתנודות באספקה ולחצים ישראליים, או שתחפש מקורות חדשים לייבוא דלק, או שתספק את המימון הדרוש לרכישת דלק שערכו השנתי מגיע לכשמונה מיליארד שקלים בשותפות בין הממשלה למגזר הפרטי. חלילה מעלה שאלות לגבי עתיד חברות ההובלה הפרטיות ותחנות הדלק, ורואה כי שאלות אלו משקפות את מורכבות התיק, וכי הקמת החברה, בנוסחה המוצע, אינה מהווה פתרון ישיר למשבר החוזר ונשנה. משבר כלכלי, פיננסי ופוליטי רחב יותר מזכיר איגוד בעלי תחנות הדלק, חאלד סראחנה, מדגיש כי משבר הדלק בגדה המערבית משקף משבר כלכלי, פיננסי ופוליטי רחב יותר שסיבתו העיקרית היא הכיבוש הישראלי. לדברי סראחנה, רשות הנפט הודיעה לאחרונה כי תספק שלושה מיליון ליטר ביום כדי לסיים את המשבר, אך כמויות אלו לא הגיעו בפועל בימים האחרונים, מה שהותיר את המשבר בעינו, והוא מביע תקווה לעמידה בהתחייבויות אלו בימים הקרובים. סראחנה מסביר כי עיכוב כספי הסליקה, יחד עם משבר הצטברות השקל וסירוב הבנקים הפלסטיניים לקבלו בשל המגבלות המוטלות על העברות עם בנקים ישראליים, מהווים את ליבת המשבר. קושי בהפקדת שקלים סראחנה מדגיש כי תחנות הדלק משלמות מראש עבור הדלק באמצעות הבנקים, אך הן נתקלות בקושי בהפקדת שקלים, מה שמאלץ אותן לעיתים להמירם לדולרים ואז להפקידם כדי שיומרו שוב פנימית, בעוד שרשות הנפט נתקלת בקשיים בהעברת כספים לחברות ישראליות, מה שהוביל לשיבוש תהליכי האספקה. נהירת האזרחים החמירה את המשבר סראחנה מציין כי ירידה באספקה, במקביל לנהירת האזרחים למלא כמויות גדולות מהרגיל מחשש למחסור בדלק, הכפילה את חומרת המשבר והבליטה אותו. הוא רואה כי סיום המשבר דורש אספקת לפחות 3.5 מיליון ליטר בנזין וסולר ביום למשך שבוע לפחות, עם אימוץ תשלום מראש לכל התחנות באופן זמני לחיזוק הנזילות, בנוסף לטיפול במשבר ההעברות הבנקאיות ושחרור כספי הסליקה, ומדגיש כי הפתרון הוא פוליטי בראש ובראשונה. סראחנה מציין כי השפעות החנק הכלכלי אינן מוגבלות לענף הדלק, אלא מתרחבות לענפי התרופות, המזון, החשמל והמים, וקורא לממשלה לשתף את האזרחים באמת המשבר ובצעדי הטיפול בו. הבעיה העיקרית היא חוסר נזילות לגבי ההצעה הממשלתית להקמת חברה ממשלתית להובלה והפצת דלק, סראחנה מדגיש כי האיגוד טרם נחשף ליעדי הפרויקט או לפרטיו, ורואה כי הבעיה העיקרית טמונה בחוסר נזילות ולא בניהול. סראחנה מזהיר כי הקמת החברה עלולה לדחות את המשבר במקום לפתור אותו, ואולי להוסיף נטל כלכלי חדש שעלול להשפיע על האזרח. ליקויים מבניים מצטברים העיתונאי המתמחה בענייני כלכלה, איהם אבו גוש, מסביר כי משבר הדלק בשטחים הפלסטיניים אינו תוצר של הרגע, אלא משקף ליקויים מבניים מצטברים מאז הקמת הרשות הפלסטינית, שהחמירו עוד יותר בשל השלכות השבעה באוקטובר 2023, והמלחמה המתמשכת ברצועת עזה ובגדה המערבית. אבו גוש רואה כי ענף הדלק סובל מהיעדר מלאי אסטרטגי, ותלות מוחלטת בשיעור 100% בישראל באספקה, בנוסף לקשר של האספקה לתהליכים קצרי טווח, מה שגורם לכל תקלה טכנית, ביטחונית או לוגיסטית בצד הישראלי להשפיע ישירות על השוק הפלסטיני. שילוב של מספר גורמים אבו גוש מציין כי המשבר האחרון נבע משילוב של מספר גורמים, ביניהם תקרית הדליפה והשריפה שהתרחשה בתחנת גז ליד נעלין בשבוע שעבר, והובילה להפסקת אספקת הדלק מסיבות טכניות, במקביל לסוף השבוע, מה שגרם להפסקת אספקה בימי שישי ושבת, וכאשר חודשה האספקה ביום ראשון עלתה הדרישה מעבר לכמויות הזמינות. משבר הנזילות הוא גורם מרכזי בהפרעת האספקה אבו גוש מדגיש כי משבר הנזילות העומד בפני הרשות הפלסטינית מהווה גורם מרכזי בהפרעת האספקה, ומסביר כי מנגנון רכישת הדלק מישראל מבוסס על תשלום מזומן ישיר, בעוד שהרשות אינה מקבלת בחזרה את ערך המסים הקשורים לדלק בשל המשך עיכוב כספי הסליקה, מה שמחמיר את המצוקה הפיננסית ומעכב את תשלום חובות החברות הישראליות, במיוחד עם שימוש בחלק מהנזילות לכיסוי הוצאות תפעוליות. משבר מחסור בשקלים משבש את האספקה אבו גוש מציין כי משבר מחסור בשקלים ועודף הצטברות בבנקים הפלסטיניים משבשים גם את תהליכי הסליקה הפיננסית וההעברות הדרושות לייבוא דלק. אבו גוש מדגיש כי טיפול במשבר דורש שחרור כספי הסליקה לאספקת נזילות, ויצירת מלאי אסטרטגי שיספיק לחודש עד חודשיים לפחות, בנוסף להכנת מחקרים מדויקים על היקף הצריכה הצפויה כדי להבטיח התאמה בין כמויות הרכישה לצרכים בפועל. מצד שני, אבו גוש מציין כי שיפוט פרויקט החברה הממשלתית להובלה והפצת דלק נותר תלוי בהכרזה על פרטיו ומנגנוני פעולתו, במיוחד לאור מחסור במידע בנושא. עיכוב כספי הסליקה החמיר את המשבר המומחה הכלכלי ד"ר מואייד עפאנה מסביר כי חזרת משבר הדלק בפלסטין נובעת ממספר סיבות פיננסיות, לוגיסטיות ופוליטיות משולבות, ובראשן משבר הצטברות השקל שדחף את הבנקים להטיל מגבלות על הפקדות מזומנים, כולל הפקדות תחנות דלק, מה שהשפיע על הזנת חשבונות הרשות הכללית לנפט ויצר אצלה משבר נזילות. עפאנה מציין כי הרשות נאלצת לרכוש דלק מחברות ישראליות במלוא ערכו כולל מסים, בעוד שמסים אלו מוחזרים בדרך כלל באמצעות כספי הסליקה, אך המשך עיכוב הכנסות הסליקה על ידי ישראל במשך יותר מ-15 חודשים מנע מהאוצר הפלסטיני משאבים אלו, והחמיר את הלחצים הפיננסיים והחליש את יכולת הממשלה לממן תמיכה במחירי הדלק ממשאביה המוגבלים. חששות מהרחבת הסכסוך האזורי הם אחת הסיבות עפאנה מדגיש כי החששות מהרחבת הסכסוך האזורי והאפשרות של מעורבות ישראל בעימות עם איראן דחפו את חברות האספקה הישראליות לתת עדיפות באספקה לצבא הישראלי ואז לשוק הישראלי לפני הרשות הפלסטינית, מה שתרם לצמצום הכמויות המסופקות. כמו כן, הבהלה הציבורית, המונעת מזיכרונות המצור על רצועת עזה והפצת שמועות, הובילה לנהירת אזרחים לתחנות הדלק, מה שהחמיר את סימני המחסור למרות המשך תהליכי האספקה היומיים. עפאנה מציין כי המשבר הטיל נטל כלכלי וחברתי נוסף על האזרחים, באמצעות ניצול הכנסותיהם המוגבלות לרכישת דלק, והמתנה שעות בתורים, ומה שלווה לכך מלחצים פסיכולוגיים ובזבוז זמן וכסף. חשיבות התיאום עם הגורמים המוסמכים עפאנה קורא לתיאום דחוף בין משרד האוצר, רשות המטבע, הבנקים, הרשות הכללית לנפט ותחנות ההפצה כדי להבטיח זרימת הפקדות ואספקת נזילות, בנוסף לארגון תהליכי המכירה באמצעות קביעת תקרות מילוי זמניות, מניעת מילוי ג'ריקנים, הגברת הפיקוח על האספקה וההפצה למניעת הברחות ושוק שחור, וחיזוק השקיפות באמצעות פרסום נתונים יומיים המצמצמים שמועות, בנוסף ליצירת מלאי אסטרטגי לדלק בשותפות בין הממשלה למגזר הפרטי. הקמת החברה הממשלתית היא צעד ישן לגבי הקמת חברה ממשלתית להובלה והפצת דלק, עפאנה מסביר כי הפרויקט אינו חדש, שכן הוא נכלל בהחלטת החוק מס' (5) לשנת 2023 בנוגע לרשות הכללית לנפט, ורואה כי הוא מהווה צעד ארגוני שמטרתו להפריד את המשימות בין הרשות לחברה החדשה, כך שהחברה תטפל בתהליכי הרכישה, האחסון וההובלה, בעוד שתפקידי הרשות יוגבלו לפיקוח, ארגון ובקרה. עפאנה קורא לדיון לאומי מומחה שיכלול את הממשלה, המגזר הפרטי, מומחים ומוסדות החברה האזרחית כדי להבטיח בניית מערכת יעילה ושקופה יותר בניהול ענף הדלק. משבר הדלק אינו משבר חירום החוקרת הכלכלית איח'לאס טמלייה מדגישה כי משבר הדלק אינו משבר חירום, אלא תוצאה של הצטברות משברים פיננסיים, פוליטיים ולוגיסטיים החוזרים ונשנים ומשפיעים על כל היבטי הכלכלה הפלסטינית, ומסבירה כי הגורם המשפיע ביותר כיום הוא משבר עודף השקל, שכן הבנקים הפלסטיניים אינם מסוגלים עוד להעביר את הכמויות הנדרשות לבנקים הישראליים בשל המגבלות המוטלות, מה שהוביל להקפאת נזילות בתוך השוק, כך שתחנות הדלק מחזיקות בכספים אך אינן יכולות להשתמש בהם לחידוש מלאי הדלק שלהן. טמלייה מציינת כי המשבר הפיננסי שהרשות הפלסטינית חווה ומה שנובע ממנו ממחסור בנזילות וקושי בניהול התחייבויות פיננסיות תרמו גם הם להחמרת המשבר, ומציינת כי הכספים שתחנות הדלק משלמות לרכישת דלק משמשים לעיתים לכיסוי התחייבויות פיננסיות אחרות, מה שמגביר את הלחצים על תהליכי האספקה. ישראל כמקור יחיד לדלק משבש את השוק טמלייה מדגישה כי התלות הכמעט מוחלטת בישראל כמקור יחיד לייבוא דלק הופכת את השוק הפלסטיני לרגיש מאוד לכל החלטה פוליטית, ביטחונית או מנהלית או לכל תקלה בהובלה ובאספקה. טמלייה מסבירה כי היעדר מלאי לאומי אסטרטגי מחמיר את המשבר, שכן השוק תלוי באספקה יומית, מה שגורם לכל עיכוב של יום או יומיים ליצור מחסור מהיר, במיוחד עם עלייה בביקוש של אזרחים למילוי דלק מתוך פחד, מה שמעלה את הביקוש באופן פתאומי ומוביל לניצול הכמויות הזמינות. חשיבות האספקה היומית הסדירה טמלייה רואה כי הטיפול הדחוף דורש הבטחת אספקה יומית סדירה, האצת הטיפול במשבר הנזילות ועודף השקל, וחיזוק התיאום כדי להבטיח כניסת משאיות עם הכמויות המוסכמות, בנוסף לשיפור הפצת הדלק בין המחוזות. צורך ביצירת מלאי אסטרטגי בטווח הבינוני והארוך, טמלייה מדגישה את הצורך ביצירת מלאי אסטרטגי שיכסה את צרכי השוק במצבי חירום, גיוון מקורות אנרגיה והרחבת פרויקטים של אנרגיה מתחדשת, והפעלת דיפלומטיה כלכלית כדי להבטיח את מחויבות ישראל לקבל עודף שקלים על פי פרוטוקול פריז, בנוסף לחיזוק השקיפות הרשמית באמצעות חשיפת כמויות הדלק המסופקות, המלאי ותוכניות חירום כדי לצמצם שמועות ובהלה. לגבי ההצעה להקמת חברת דלק ממשלתית, טמלייה רואה כי הצלחתה תלויה בהגדרת תפקידיה ויחסיה עם רשות הנפט, ומזהירה כי הקמתה ללא תשתית חדשה או הצדקות ברורות עלולה להגביר את הבירוקרטיה ולעכב את האספקה במקום לטפל בשורשי המשבר. משבר הדלק הנוכחי.. עמימות רבה החוקר במכון למחקר מדיניות כלכלית פלסטיני "מאס", מסיף מסיף, מדגיש כי משבר הדלק הנוכחי מוקף בעמימות רבה בשל היעדר שקיפות וגילוי רשמי לגבי סיבותיו האמיתיות, ורואה כי הבהרת העובדות לציבור מוטלת בראש ובראשונה על רשות הנפט, ובמידה שנייה על איגוד בעלי תחנות הדלק. מסיף מדגיש כי אם הברחת דלק היא אחת מסיבות המשבר, הרי שהדבר חושף ליקוי בהערכת צרכי השוק הפלסטיני ובקרה עליהם, ומציין כי הדיווחים על הברחת כמיליון ליטר ביום משמעותם הפסד של כשלושה מיליון שקלים ביום לאוצר הציבורי כתוצאה מאובדן הכנסות מס על סולר הוא עניין חמור הדורש חיזוק מחדש של הביטחון הכלכלי. מסיף דוחה את הקשר הישיר בין משבר עודף השקל למשבר הדלק, ומסביר כי משבר השקל קיים כבר שנים ולא הוביל בעבר לשיבוש ענף זה, וכי תחנות הדלק יכולות לרכוש דלק במזומן בעת הצורך, ואם זו הסיבה, הרי שענפים אחרים יושפעו וזה לא קרה. החמור ביותר הוא היעדר מלאי אסטרטגי מסיף מדגיש כי החמור ביותר הוא היעדר מלאי אסטרטגי, ומציין כי הפסקת אספקה ליומיים בלבד הספיקה כדי ליצור משבר רחב, מה שמשקף ליקוי מבני בניהול ענף הדלק לאחר שלושה עשורים של קיום הרשות הפלסטינית, וקורא להקמת מתקני אחסון מספקים למוצר אסטרטגי זה, ואין זה תנאי שייעשה על ידי גורמים רשמיים, אלא שזה חשוב גם אם יעשה על ידי כל בעל תחנת דלק בפיקוח הגורמים המוסמכים. מסיף מציין כי הטענה שישראל מונעת אספקת הכמויות הנדרשות אינה מדויקת, ורואה כי חברות ישראליות מספקות דלק לפי הכמויות ששולמו, וכי הבעיה טמונה בניהול הענף מקומית. לגבי ההצעה להקמת חברה ממשלתית להובלה והפצת דלק, מסיף רואה כי הקמת חברה ממשלתית טהורה לא תטפל במשבר, בעוד שמודל השותפות בין המגזר הציבורי והפרטי עשוי להיות יעיל יותר, כך שהמגזר הפרטי יטפל בניהול, בעוד שהממשלה תוגבל לארגון ובקרה. הברחת דלק היא בעיה כרונית מסיף מציין כי הברחת דלק מהווה בעיה כרונית הקשורה לחולשת התפקיד הכלכלי של הרשות, מיעוט כוח אדם למאבק בהברחות, ושליטת הכיבוש על רוב שטחי הגדה המערבית, מה שמגביל את יכולת המשטרה המכסית לרדוף אחר עבירות. מסיף מציין כי קיומן של יותר מ-90 תחנות דלק פיראטיות, שרובן מרוכזות בדרום הגדה, תרם למענה על הביקוש שם, ולכן המשבר לא הופיע באותה חומרה כמו במחוזות הצפון והמרכז, וקורא לארגון מחדש של הענף באמצעות הקלה ברישוי תחנות ופתיחת השוק לתחרות כדי לצמצם מונופול והברחות. מסיף רואה כי עליית מחירי הדלק קשורה בעיקר למגבלות פרוטוקול פריז, בנוסף למדיניות מס פנימית מסוימת, ומזהיר מפני סיכוני דלק מוברח ומזויף המעורבב בשמנים ומוצרים נלווים שאינם ראויים, וגורם נזקים לכלי רכב ויוצר תחרות לא הוגנת עם תחנות מורשות. עומק התלות המוטלת על ענף האנרגיה המומחה והאנליסט הכלכלי ד"ר ת'אבת אבו אל-רוס מדגיש כי חזרת משבר הדלק לכותרות משקפת במהותה את עומק התלות הכלכלית והמבנית המוטלת על ענף האנרגיה הפלסטיני על פי נספח פרוטוקול פריז הכלכלי. אבו אל-רוס רואה כי מה שקורה אינו מוגבל למשבר לוגיסטי הקשור לאספקה, אלא מהווה שילוב בין גורמים מבניים, פיננסיים ולוגיסטיים המטילים לחצים מתמשכים על הכלכלה הפלסטינית והשוק המקומי. התלות הכמעט מוחלטת בספק הישראלי אבו אל-רוס מסביר כי הראשון מבין גורמים אלו הוא התלות הכמעט מוחלטת בספק הישראלי, שכן הרשות הפלסטינית מאז 1993 תלויה בייבוא דלק אך ורק מחברות ישראליות קבלניות, ללא פנייה לייבוא דלק משווקים חיצוניים מסיבות רבות, מה שהופך את השוק הפלסטיני לבן ערובה לכל שינוי או הפרעה במערכת האספקה הישראלית. משבר עודף השקל אבו אל-רוס מדגיש כי הגורם השני הוא משבר עודף השקל, כאשר תחנות הדלק נתקלות בקושי בהפקדת המטבע בבנקים ובהעברתו לצד הישראלי לתשלום עבור הדלק, מה שמשבש את תהליכי הרכישה והאספקה. היעדר מלאי עתודה ואסטרטגי הגורם השלישי, לדברי אבו אל-רוס, הוא היעדר מלאי עתודה ואסטרטגי כתוצאה מחוסר זמינות של מכלי אחסון ומחסנים מספקים המבטיחים המשך אספקה במקרה של הפסקה כלשהי. חיפוש רציני אחר ספקים חלופיים לדלק אבו אל-רוס רואה כי טיפול במשבר דורש חיפוש רציני אחר ספקים חלופיים לדלק, ומצטט ניסיונות קודמים לייבוא דלק מירדן או עיראק, בנוסף למציאת טיפול מיוחד למשבר עודף השקל באמצעות החרגת ענף הדלק מהמגבלות המוטלות על העברות, והבטחת קליטת הבנקים הישראליים של עודף השקל הקשור לענף זה. חשיבות פרויקטים להקמת מכלי אחסון ומתקני אחסון לדלק אבו אל-רוס קורא לפעול להשקת פרויקטים להקמת מכלי אחסון ומתקני אחסון לדלק במימון מדינות תורמות כדי לבסס מלאי אסטרטגי שיגן על השוק הפלסטיני מפני כל הפסקה באספקה. החברה הממשלתית עשויה לתרום להקלת המשבר לגבי ההצעה להקמת חברה להובלה והפצת דלק, אבו אל-רוס רואה כי הפרויקט עשוי לתרום להקלה על המשבר אם יגיע במסגרת תוכנית אסטרטגית משולבת הכוללת בניית מלאי אסטרטגי, ארגון שרשרות אספקה, וחיפוש אחר מקורות בינלאומיים חדשים לאספקה. אבו אל-רוס מדגיש כי מתן עצמאות פיננסית ומנהלית לחברה הרחק מהקשר ישיר למשרד האוצר יאפשר לה להתמקד בהבטחת צרכי השוק הפלסטיני והבטחת קיימות אספקה בצורה יעילה יותר. סיבות משולבות העיתונאית המתמחה בענייני כלכלה, חסנאא אל-רנטיסי, מדגישה כי משבר הדלק הנוכחי נובע ממספר סיבות משולבות, כפי שמסבירים מומחים כלכליים, ובראשן המשבר הפיננסי שהרשות הפלסטינית חווה, שהשפיע על יכולתה לשלם עבור הדלק המסופק בצורה מלאה וסדירה, מה שהשפיע על סדירות האספקה. אל-רנטיסי מציינת כי אספקת כמויות גדולות מחוץ לדפוס הרגיל בעבר, לאור התרחבות רשת תחנות הדלק במחוזות השונים, תרמה גם היא להגברת הלחץ על השוק ולסיבוך ניהול תהליכי ההפצה. אל-רנטיסי מציינת כי הגורמים הרשמיים מסתפקים בפרסום הודעות הקוראות לאזרחים לא לנהור לרכוש דלק, מבלי לספק מידע מספק על הסיבות האמיתיות למשבר או על היקפו, מה שמגביל את יעילות הודעות אלו ומגביר את מצב החרדה וחוסר הוודאות בקרב האזרחים. אל-רנטיסי מציינת כי המשבר השפיע על תנועת התחבורה והמסחר, העלה את עלויות התפעול, והוביל להגברת הלחץ על השוק, בנוסף לירידה באמון ביכולת הגורמים הרשמיים לנהל את התיק. טיפול במשבר דורש צעדים דחופים אל-רנטיסי מדגישה כי טיפול במשבר דורש צעדים דחופים, הכוללים הבטחת תשלום סדיר של מחירי הדלק לספקים, חיזוק השקיפות באמצעות יידוע האזרחים על היקף המלאי ומנגנוני האספקה, בנוסף לארגון תהליכי ההפצה באמצעות קביעת תקרות מילוי ומתן עדיפות לכלי רכב ציבוריים, מה שיצמצם את הבהלה ויבטיח חלוקה הוגנת של הכמויות הזמינות, בנוסף להגברת הפיקוח על תהליכי ההפצה. אל-רנטיסי מסבירה כי הפתרונות ארוכי הטווח הם יצירת עתודה אסטרטגית לדלק שתספיק לתקופות חירום, וקביעת תוכנית ברורה המבטיחה המשכיות אספקה בכל המחוזות. הקמת החברה לא תהווה פתרון שורשי למשבר לגבי ההצעה להקמת חברת דלק ממשלתית להובלה והפצת דלק, אל-רנטיסי רואה כי היא לא תהווה פתרון שורשי בפני עצמה, שכן ליבת המשבר קשורה למשבר הפיננסי ולמגבלות המוטלות על שרשרות האספקה, ומדגישה כי כל חברה חדשה תתמודד עם אותם אתגרים אלא אם כן תהיה לה נזילות מספקת ומנגנוני ניהול יעילים ועצמאות תפעולית.