"שלום עכשיו": הקמת 21 מאחזים חדשים באזור B בתוך שנתיים וחצי

"שלום עכשיו": הקמת 21 מאחזים חדשים באזור B בתוך שנתיים וחצי• ממשלת נתניהו-סמוטריץ'-בן גביר יישמה מדיניות רחבה שמטרתה לטשטש את ההבחנה בין אזור B לאזור C, להרוס סעיפים מרכזיים בהסכמי אוסלו ולחסל את פתרון שתי המדינות, תוך יצירת מציאות התיישבותית חדשה.• סמוטריץ' מקדם את תוכניתו ה"מכריעה" ל"הצפת" הגדה המערבית במיליון מתנחלים ולהחלת ריבונות ישראלית עליה.• רובינסון: מדיניות ממשלת נתניהו והשרים סמוטריץ' ובן גביר נועדה לגרום לפלסטין להיעלם פיזית, כלכלית, תרבותית ופוליטית...• טרור המתנחלים יצר שטחי מרעה להתיישבות, סלילת דרכים חדשות, השתלטות על מקורות מים וגירוש קהילות רועים פלסטיניות.• המתנחלים בודדו והשתלטו על כ-14% משטח הגדה המערבית בתוך שנתיים.• ארגון ההתיישבות "אמנה" בשייח' ג'ראח, שאסור רשמית בארצות הברית ובבריטניה בשל תפקידו בתמיכה במאחזים הקשורים לטרור המתנחלים, השקיע מיליוני דולרים בהקמה, הרחבה והגנה על מאחזים אלה.• ישראל שוללת את "פתרון שתי המדינות" ומאפשרת הרחבה וחיזוק של מאחזים באזור ירושלים - מוחמד אבו ח'דיר. בהתפתחות חסרת תקדים מאז חתימת הסכמי אוסלו, ממשלת הכיבוש הישראלית, בראשות בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, החלה ליישם מדיניות התיישבותית שיטתית החורגת בהרבה מגבולות ההסכמים שנחתמו, ומטרתה להפוך את הסיווגים הפוליטיים והמשפטיים של הגדה המערבית על פיהם. ההתנחלויות אינן עוד נקודות מבודדות באזור C, אלא הפכו לכלי לטשטוש ההבחנה בין האזורים המסווגים על פי הסכם אוסלו ב' (1995), וליצירת מציאות חדשה המערערת כל אפשרות להקמת מדינה פלסטינית רציפה ובת קיימא.מה שמתועד בדוחות זכויות אדם בינלאומיים וישראליים אינו רק הפרות התיישבותיות, אלא חוליה באסטרטגיה כוללת שמטרתה "לשלול את פתרון שתי המדינות" ו"לשלול את הרשות הפלסטינית", כהכנה לכיבוש מלא של הגדה המערבית וגירוש תושביה, במסגרת פרויקט התיישבותי קולוניאלי ברור המונהג על ידי הקיצונים בממשלת ישראל. שינוי איכותי במדיניות ההתיישבות: אזור B זירה חדשה להתפשטות שנת 2024 היוותה נקודת מפנה מהותית במדיניות ההתיישבות הישראלית, כאשר צוות מעקב ההתנחלויות של תנועת "שלום עכשיו" תיעד הקמת שבעה מאחזים חדשים בעומק אזור B לראשונה מאז חתימת הסכמי אוסלו. עד שנת 2026, עלה המספר הכולל ל-21 מאחזים, הפרוסים על פני אזורים שונים הכוללים את "השמורה המוסכמת" ממזרח ומדרום לבית לחם, אזורי רמאללה, גבעות דרום חברון ושכם.הסכנה בהתפתחות זו טמונה בכך שהיא שונה מהותית ממקרים קודמים שבהם נרשמה התרחבות של התנחלויות קיימות לשולי אזור B. המאחזים החדשים הוקמו בעומק שטחים שהרשות הפלסטינית החזיקה בהם בסמכות אזרחית מלאה, כולל סמכות תכנון ובנייה, תוך הפרה חמורה של הסכם אוסלו המעניק לישראל שליטה ביטחונית בלבד על אזורים אלה.ראש ממשלת ניו זילנד לשעבר, הלן קלארק, ונשיאת אירלנד לשעבר, מרי רובינסון, אישרו בהצהרה של ארגון "הזקנים" לאחר ביקור בגדה המערבית, כי "מדיניות ממשלת נתניהו, ובמיוחד השרים סמוטריץ' ובן גביר, נועדה לגרום לפלסטין להיעלם פיזית, כלכלית, תרבותית ופוליטית", וציינו כי ההתפשטות ההתיישבותית "מהווה סיפוח שטחים ומערערת את סיכויי פתרון שתי המדינות".טשטוש גבולות והנדסת המציאות החדשה מטרות מדיניות זו חורגות מהקמת המאחזים עצמם, וכוללות שינוי מהותי במבנה המשפטי והמנהלי של הגדה המערבית, המתבטא ב:הרחבת סמכויות (המנהל האזרחי/השלטון הצבאי הישראלי בגדה המערבית): ביולי 2024, ניתנה למנהל האזרחי סמכות להרוס מבנים פלסטיניים בתוך "השמורה הטבעית המוסכמת", סמכות שהייתה בעבר נתונה לרשות הפלסטינית. מאוחר יותר, החליט הקבינט הביטחוני הישראלי כי רשויות האכיפה של (המנהל האזרחי/השלטון הצבאי הישראלי בגדה המערבית) יפעלו באזורים A ו-B בענייני הגנת הסביבה, עתיקות ומקורות מים. החלטות אלה, על פי ניתוח "שלום עכשיו", מציגות מדיניות רחבה יותר שמטרתה לטשטש את ההבחנה בין אזור B לאזור C, ולערער סעיפים מרכזיים בהסכמי אוסלו.נורמליזציה חקיקתית של הסיפוח: סמוטריץ' ובן גביר פועלים לתרגם את הפרויקט ההתיישבותי הזה לחקיקה וחוקים. ביולי 2024, הכנסת הצביעה ברוב מוחץ בעד החלטה הדוחה הקמת מדינה פלסטינית, מה שתואר על ידי חוקרים בלימודים אקדמיים כ"הצלחה גדולה לממשלה בקביעת הטון בכנסת בנוגע לזכויות הפלסטינים". סמוטריץ' ממשיך לקדם את תוכניתו ה"מכריעה" שמטרתה "להציף" את הגדה המערבית במיליון מתנחלים ולהחיל עליה ריבונות ישראלית מלאה.מנגנוני מימון ממשלתיים מאורגנים חקירות חושפות מנגנוני מימון מורכבים המנוהלים על ידי ממשלת ישראל לתמיכה במאחזים אלה, וכוללים:תקציב "צרכים ביטחוניים לנקודות התיישבות": כ-54 מיליון שקלים מוקצים מדי שנה למימון סלילת דרכים, פאנלים סולאריים, שערים חשמליים, כלי רכב, רחפנים, מצלמות וגנרטורים.תקציב "יחידות פיקוח": 30 מיליון שקלים מוקצים מדי שנה לכיסוי משכורות וציוד של צוותי פיקוח, כולל סלילת דרכים, התקנת גדרות, מצלמות ושערים חשמליים.תמיכת משרד החקלאות: משרד החקלאות הישראלי העניק כ-3 מיליון שקלים בין 2017 ל-2024 כמענקי מרעה למאחזים.השקעות ארגון "אמנה": ארגון ההתיישבות הישראלי "אמנה", שעליו הטילו ארצות הברית ובריטניה סנקציות בשל תפקידו בתמיכה במאחזים הקשורים לאלימות נגד פלסטינים, השקיע מיליוני שקלים בהקמה ותחזוקה של מאחזים אלה.דוח של ארגון "שלום עכשיו" וארגון "כרם נבות" מצביע על כך שהמתנחלים משתמשים בשיטות מגוונות לביסוס שליטתם, הכוללות הקמת שטחי מרעה להתיישבות, סלילת דרכי גישה חדשות באורך כולל של 116.4 קילומטרים, השתלטות על מקורות מים וגירוש קהילות רועים פלסטיניות. שיטות אלה אפשרו למתנחלים לשלוט על כ-14% משטח הגדה המערבית, שהם כ-786,000 דונם.גירוש בכפייה והשתלטות על רכוש כפרים ועיירות פלסטיניות הסמוכות למאחזים אלה התמודדו עם לחצים גוברים שהתבטאו בגירוש משפחות, השתלטות על בתי משפחות פלסטיניות על ידי מתנחלים, כפי שקרה ליד הכפר ביתילו מצפון-מערב לרמאללה, ומניעת גישה של פלסטינים לאדמותיהם החקלאיות ולשטחי המרעה כהכנה לגניבתם והשתלטות עליהם, מה שגורם נזקים חמורים לכלכלה החקלאית הפלסטינית.פעילויות אלה מהוות הפרה בוטה של החוק הבינלאומי, ובמיוחד סעיף 49 לאמנת ז'נבה הרביעית האוסר על כוח כובש להעביר חלק מאוכלוסייתו האזרחית לשטחים הכבושים, החלטת מועצת הביטחון 2334, וחוות הדעת של בית הדין הבינלאומי לצדק (יולי 2024) שהכריז על אי-חוקיות הכיבוש הישראלי המתמשך וקרא לפינוי מיידי של כל ההתנחלויות.השלכות גיאופוליטיות ואסטרטגיות1. חיסול פתרון שתי המדינות מאחזים אלה מהווים מכשול מרכזי בפני מימוש פתרון שתי המדינות, שכן הם פועלים ל:פיצול רציפות גיאוגרפית: המאחזים החדשים מובילים לקיטוע שטחים פלסטיניים ולמניעת רציפות בין ערים וכפרים.שינוי הרכב דמוגרפי: המדיניות ההתיישבותית פועלת לשינוי הדמוגרפיה של האזורים הממוקדים ולדחיפת פלסטינים להגירה בכפייה, מה שמחליש את סיכויי הקמת מדינה פלסטינית רציפה ובת קיימא.החלשת הרשות הפלסטינית: ההתפשטות ההתיישבותית באזור B מערערת את סמכות התכנון והבנייה הפלסטינית, ומחלישה את מעמד הרשות הלאומית בעיני אזרחיה.סיכוני הסלמה ואלימות מפקד פיקוד המרכז בצה"ל, אלוף אבי בלוט, הזהיר כי התיישבות בלתי חוקית ואלימות מתנחלים מהוות "תופעה מסוכנת המאיימת על ביטחון כולם", וציין כי "טרור יהודי מאיים על ביטחון כולם", והזהיר כי תופעה זו פוגעת בלגיטימיות הבינלאומית של ישראל וגוזלת זמן ומאמץ מכוחות הצבא.לקראת התמודדות אסטרטגית כוללת נתונים מהשטח וניתוחים משפטיים מראים כי תופעת הקמת המאחזים באזור B אינה רק אירועים בודדים, אלא חלק מאסטרטגיה ממשלתית ישראלית שיטתית בראשות נתניהו, סמוטריץ' ובן גביר, שמטרתה לערער את הסכם אוסלו, לחסל את פתרון שתי המדינות, וליצור מציאות התיישבותית חדשה המוחקת את ההבחנה בין האזורים הפלסטיניים בגדה המערבית. מדיניות זו, על פי הערכות "שלום עכשיו", חרגה מכל הגבולות שהיו קיימים מאז 1993, והשתלטה על שטחים שהיו תחת סמכות אזרחית פלסטינית מלאה.דוחות מצביעים על כך שממשלת ישראל משקיעה מאות מיליוני דולרים בתמיכה במאחזים אלה באמצעות מנגנוני מימון מורכבים, עם מעורבות ישירה של צה"ל (המנהל האזרחי/השלטון הצבאי הישראלי בגדה המערבית) בהקלת פעילויות בלתי חוקיות אלה. במקביל, מדיניות זו מלווה בקמפיינים מתגברים של טרור מתנחלים, גירוש בכפייה של משפחות פלסטיניות, ונישול ממקורות מים ואדמות חקלאיות.המשך תופעה זו ללא מעצור יעיל מאיים לא רק על עתיד הפתרון המדיני המבוסס על עקרון שתי המדינות, אלא גם מבשר גלי הסלמה אלימים העלולים לפגוע בכולם, כפי שהזהירו בכירים צבאיים ישראלים בעצמם. אזהרות האו"ם והקהילה הבינלאומית, והחלטות בית הדין הבינלאומי לצדק, מאשרות כי מדיניות זו מהווה הפרה בוטה של החוק הבינלאומי וערעור על זכות העם הפלסטיני להגדרה עצמית.בהתאם לכך, ארגוני זכויות אדם קוראים ל:פעולה בינלאומית יעילה: לעצור את המימון הממשלתי הישראלי למאחזים, ולהפעיל לחץ אמיתי על ממשלת הכיבוש לפרק אותם ולציית להחלטות הלגיטימיות הבינלאומיות.חיזוק העמידה הפלסטינית: באמצעות תמיכה בקהילות פלסטיניות המאוימות בגירוש, מתן הגנה בינלאומית, והעצמתן להישאר על אדמותיהן.החייאת המסלול המדיני: באמצעות קביעת לוח זמנים ברור לסיום הכיבוש והקמת המדינה הפלסטינית, והחזרת הכבוד להסכם אוסלו כמסגרת מחייבת.תיעוד והעמדה לדין: באמצעות תיעוד ההפרות והגשתן לגורמים שיפוטיים בינלאומיים, והעמדה לדין של האחראים למימון ותמיכה בפעילויות התיישבותיות בלתי חוקיות.