מדוד בן-גוריון ל'חושן': מסע השבירה והשינויים של הדוקטרינה הצבאית הישראלית

הדוקטרינה הצבאית הישראלית מעולם לא הייתה מסמך קפוא, אלא עוצבה לאורך עשורים של מלחמות וכישלונות עוקבים. מאז הקמתה, ניסה הכיבוש לאזן בין מוגבלות הגיאוגרפיה וכוח האדם לבין סביבתו הדוחה את קיומו, מה שדחף אותו לאמץ אסטרטגיות משתנות ללא הרף.

דוד בן-גוריון הניח את היסודות הראשונים לביטחון הלאומי, בהתבסס על משולש 'הרתעה, התרעה מוקדמת, והכרעה מהירה'. המטרה הייתה להעביר את המערכה לשטח האויב ולמנוע מלחמות התשה ארוכות שהחזית הפנימית לא תוכל לשאת את השלכותיהן הכלכליות והאנושיות.

שנות החמישים עמדו בסימן מאבקים פנימיים בין הגנרלים לגבי זהות הצבא, כאשר בלטו חילוקי דעות בין זרם חיל הרגלים לזרם חיל השריון. דיונים מבצעיים אלו חשפו מאוחר יותר פערים גדולים, במיוחד לאחר נפילת מיתוס 'קו בר-לב' הבלתי חדיר תחת מכות הכוחות המצריים במלחמת יום הכיפורים 1973.

בסוף שנות התשעים, החל שלב 'הצבא הקטן והחכם' בהנהגת אהוד ברק ודן שומרון. גישה זו התבססה על צמצום כוחות היבשה והמילואים בתמורה להשקעה אדירה בטכנולוגיה מתקדמת, במערכות מודיעין מדויקות וביכולות אוויריות עילאיות.

שאול מופז פרסם בשנת 2002 מסמך אסטרטגי שניסה להתאים את הצבא לאיומים החדשים, במיוחד לאחר יציאת מדינות ערביות ממעגל הסכסוך הישיר ועליית איומי 'המעגל השלישי' כמו איראן. שלב זה התמקד בצמצום יחידות השריון לטובת עליונות טכנולוגית.

מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 היוותה הלם למערכת הצבאית, כאשר הצבא נכשל בהשגת הכרעה ברורה מול חיזבאללה. ועדות החקירה, ובהן ועדת 'וינוגרד', חשפו ליקויים חמורים בהבנת טבע מלחמות הגרילה והסתמכות יתר על כוח אווירי.

בשנת 2013, בני גנץ הציג מסמך שהתמקד ב'מערכה שבין המלחמות', אסטרטגיה של תקיפות ממוקדות לסיכול יכולות היריבים מבלי להיגרר לעימות כולל. תקופה זו גם יצרה את 'פיקוד העומק' לביצוע מבצעים מיוחדים הרחק מהגבולות המסורתיים.

תוכנית 'גדעון' שהושקה על ידי גדי איזנקוט בשנת 2015 ייצגה ניסיון לבנות צבא איכותי ואליטיסטי. איזנקוט שאף לייעל משאבים ולצמצם כוחות מיותרים, בטענה שהאיום האמיתי מגיע כעת משחקנים 'תת-מדינתיים' בעלי יכולות טילים מתקדמות.

אביב כוכבי המשיך בדרך זו באמצעות תוכנית 'תנופה' בשנת 2020, במטרה להפוך את הצבא למכונה 'קטלנית' המבוססת על בינה מלאכותית. התוכנית נועדה לחבר את כל זרועות הצבא למערכת דיגיטלית אחת שתאפשר השמדת מטרות אויב במהירות שיא ובמינימום אבדות אפשריות.

למרות כל התוכניות הטכנולוגיות הללו, מתקפת השבעה באוקטובר 2023 החזירה את הצבא לנקודת ההתחלה. מערכות הניטור החכמות וההגנות הגבוליות קרסו ברגעים, מה שהוכיח שטכנולוגיה אינה יכולה להוות תחליף מלא לנוכחות אנושית צפופה.

הרצי הלוי מצא את עצמו מפקד על צבא בעיצומו של הכישלון המודיעיני והמבצעי הגדול ביותר בתולדות הישות. תוכניתו שנקראה 'מעלות' לא מצאה דרך ליישום מלא, שכן המלחמה הארוכה בעזה ובלבנון כפתה מציאות שטח שונה לחלוטין מההנחות הקודמות.

תוכנית 'חושן' שהוכרזה על ידי אייל זמיר לתקופה (2026-2030) היא ניסיון לשקם את מה שנהרס במלחמה הנוכחית. התוכנית מתמקדת בבנייה מחדש של מחסני התחמושת, חיזוק כוחות היבשה, והיערכות למלחמות התשה ארוכות ורב-זירתיות, מה שסותר את דוקטרינת ההכרעה המהירה.

השינויים האחרונים מאשרים שהכיבוש מבין כעת את חוסר היכולת של 'הצבא הקטן' להגן על גבולות רחבים בו זמנית. לכן, ההמלצות הנוכחיות נוטות להגדלת מספר המגויסים ופיתוח מערכות הגנה אווירית לייזר להתמודדות עם האיומים הגוברים מצד כטב"מים וטילים.

לסיכום, המסלול ההיסטורי מראה שהבעיה הישראלית טמונה בפער בין התיאוריה למציאות. בכל פעם שהצבא פיתח תוכנית טכנולוגית, הוא מצא את עצמו מול טקטיקות שטח פשוטות אך יעילות, מה שהופך את עתיד הדוקטרינה הביטחונית לתלוי ביכולתה להפנים את לקחי הכישלון הקיומי.

מתקפת 7 באוקטובר 2023 הכתה ברוב עמודי התווך של התפיסה הביטחונית הישראלית בו זמנית, ופתחה פתח לבחינה רחבה של אופי הצבא.