בוקר טוב לגוף כבול: חגיגת העינויים בפרסומי הסוהר

לאחר אלף ימים של השמדת דמים מתמשכת ברצועת עזה, ובתחילת יולי 2026, חייל ישראלי בשם יוסף בנמו פתח את יומו בפלטפורמת אינסטגרם בשתי מילים בעברית: בוקר טוב, בצירוף תמונה של אסיר פלסטיני עצור מעזה שוכב עירום על בטנו, עיניו מכוסות, ידיו כבולות, ומוט ברזל מקובע על גבו בצורה לא אנושית, שתוארה כתמונת אימה הממצה את המתרחש בבתי הכלא של אכזריות ודחפים נקמניים פרועים ושיטתיים. בוקר טוב לאלה שהוצאנו להורג ושברנו את צלעותיהם, והרעבנו אותם במחנותינו, רקדנו על גבם, וחגגנו על בטנם וחלומותיהם, בוקר של גופות מרוסקות ועצמות יבשות, ומחלות קטלניות הפושטות בחיי כל פלסטיני מהווריד ועד אחרון מה שאנו מכניסים לגופו מלכלוכנו המהנה. בוקר טוב מתל אביב לימי הביניים, מהעריפה והצליבה והשיפודים לעידן הנאורות והדמוקרטיה וזכויות האדם, מכלא שדה תימן לגיהינום בברכה, מבן גביר וכוחותינו המדכאים לבית הדין הפלילי, ומוסדות זכויות האדם והמזכיר הכללי של האו"ם. בוקר טוב בעברית שוטף את רהיטות הפשע, מסיר את ההלם וההפתעה, מפשיט את הפלסטיני מלגיטימיות, מראה טבעי רגיל החוזר על עצמו אלפי פעמים, עינויים וחטיפה והפרת כבוד האדם הופכים לחומר לתצוגה ופרסום וחוצפה פומבית. בוקר טוב מהמסמרים והכלבים והיללות וההשפלה והמניעה והאונס, מהעובש והגרדת והקטיעה וההשתנה בפיות האסירים, מהמכות והירי והכריעה והדריסה והגרירה, לשותפינו וחברינו התומכים בנו בעליונותנו להפוך כאב לסחורה ויזואלית ולציוץ בוקר. בוקר טוב בשפה העברית, אנו שמים אותה על הטלפונים והמסכים שלכם, תמונות של אסירים ללא תווי פנים, ללא זהות, גופות חיות, אנו מקבעים אותה במוחותיכם ונפשותיכם ותודעתכם כשאתם עוקבים אחר משחקי גביע העולם וכדורגל כל לילה. בוקר טוב מיחידותינו הלוחמות בעזה ובתאים, אנו עדיין מפשיטים והורגים, עומדים איתן ללא מצפון וללא צדק וללא מוסר, מייצרים פחד ללא כללים וגבולות, הקרב שלנו כבר אינו קרב צבאות ומדיניות אלא קרב חזון ותמונות מרגשות. בוקר טוב מהתליין והמתנחל והטנק, מהמחסומים והפשיטות וההשתוללויות, מהכלובים הכובלים אותנו לא באזיקים וקשירות אלא בשתיקתנו, ובהפצת התמונה הזו האומרת: נהפוך את חייכם למרחב שליטה, ואת ייסוריכם לחומר לצפייה, ואת גופכם לכלי לניסוי. בוקר טוב מחדרי התלייה, לאלה המארכבים ומתעדים ושוקעים בבוץ הכתיבה, ואחרי אלף ימים של השמדה מה אומר השכל התרבותי לשכל הפוליטי בסוף הסיפור? בוקר טוב לאירוניה המרחבית והלשונית, לזיכרון המאבד את תמימותו, לאלה החיים בסיסמאותיהם ובדיבורם הרם בחדרים סגורים, או במערותיהם הפרטיות מחוץ לשלב, אינם מבינים שתמונה זו היא פרויקט קולוניאלי הפושט עליהם ומגדיר אותם מחדש לעצמם בצורה מבישה ומשפילה.