אחים משכם שומרים על מורשת ייצור סהרוני מסגדים וצריחיהם בפלסטין

בלב רחוב אל-סאקיה בעיר שכם שבצפון הגדה המערבית, נשמעים קולות תיפוף קצבי על לוחות פח מבית המלאכה 'פחחות אל-אח'לאס', שם ממשיכים האחים יוסף וסעיד סלים אל-טרטיר לשמר מקצוע ידני נדיר. המקום הזה אינו רק סדנה, אלא מאגר של היסטוריה ארוכה של ייצור סהרוני מסגדים, צריחיהם וכיפותיהם המעטרים את שמי פלסטין.

האחים מתקרבים לסיום העשור הרביעי שלהם במלאכה זו, אותה ירשו מאביהם וסבם, והם חשים גאווה רבה על היותם היחידים בפלסטין שעדיין עוסקים בעבודה זו באופן ידני לחלוטין. מיומנותם מתבטאת בהפיכת לוחות מתכת אטומים ליצירות אמנות המעטרות את בתי האל, עמוסות בקישוטים ועיטורים מדויקים.

יוסף אל-טרטיר נזכר בתחילת דרכו במקצוע, שם למד את יסודות המלאכה מאביו מיד לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר, ומדגיש כי ראיית הישגי משפחתו על צריחי המסגדים מעניקה לו תחושת סיפוק בלתי ניתנת לתיאור. הוא מציין כי העבודה דורשת חישובים הנדסיים מדויקים מאוד, במיוחד בעת תכנון הסהר שאינו סובל טעות אפילו בסנטימטר אחד.

הסדנה מסתמכת על מכונות וכלים ידניים עתיקים שעברו בירושה מדור לדור, והאחים סבורים שמכונות אלו עולות על הטכנולוגיה המודרנית במתן יכולת שליטה רבה יותר לאומן. הייצור הידני מאפשר הוספת נגיעות אמנותיות ועיטורים מיוחדים שמכונות מתוכנתות אינן יכולות לבצע באותה רוח ודיוק אסתטי.

תולדות הקמת בית המלאכה 'פחחות אל-אח'לאס' מתחילות בשנת 1968, כאשר אביהם סלים אל-טרטיר פתח אותו עשר שנים לאחר עקירתו הכפויה מאדמתו בשנת 1948. הוא בחר בשם זה על שם בתו הבכורה, ובית המלאכה הפך מאוחר יותר לעמוד תווך מרכזי לעתיד משפחתו בעיר שכם שקיבלה אותו כפליט.

ייצור המפעל אינו מוגבל רק לציוד מסגדים, אלא מתרחב וכולל ייצור ארובות תנורים ('בווארי') וכל מה שניתן לעצב מפח. סעיד אל-טרטיר מתאר את המקצוע כמהנה ומפרך כאחד, ומדגיש את גאוותו במורשת זו הקושרת אותו לשורשיו ולמשפחתו באופן הדוק.

לגבי פרטי ייצור הצריח, סעיד מסביר שהוא מורכב ממספר חלקים המתחילים בצינור המרכזי, דרך הצלחות העגולות והרימונים הסגלגלים, ועד לסהר המכתיר אותו. הסהר מעוטר בדרך כלל במילת הייחוד (השאהדה), תוך שימוש בטכניקות מיוחדות בריתוך וכיפוף כדי להבטיח את עמידותו בפני תנאי מזג האוויר.

האחים מדגישים כי המוצר המקומי הידני עולה בהרבה על מקבילו המיובא, המסתמך לרוב על הרכבה בברגים, מה שהופך אותו לפגיע לשבירה או נזק מהיר. התעשייה הידנית הפלסטינית מבטיחה עמידות גבוהה וצורה אסתטית המתאימה לקדושת ומעמד המסגדים בתודעה העממית.

למרות היצירתיות, מלאכה זו מתמודדת עם אתגרים עצומים עקב הכיבוש הישראלי, כאשר מחסומים צבאיים וסגירת דרכים מעכבים את הגעת המוצרים ללקוחות במחוזות השונים. הגבלות אלו השפיעו ישירות על קצב הייצור ועל יכולתם של האחים לעמוד בביקוש המגיע מאזורים רחוקים או מתוך הקו הירוק.

האתגר הגדול ביותר המטריד את יוסף וסעיד הוא עתיד המקצוע, לאור הימנעות הבנים מללמוד אותו והעדפתם למקצועות אקדמיים או עבודות אחרות. עם זאת, האחים מייעצים לצעירים להקפיד על שליטה במקצועות ידניים לצד השכלה, ורואים ב'מלאכה' את הנשק החזק ביותר להתמודדות עם תהפוכות החיים וקשייהם.

אני מוצא את חותמי או את חותם אבי במסגדים רבים שאני עובר לידם, ואומר: ירחם אלוהים על אבי, זוהי יצירתו.