עם חלוף אלף ימים לאירועי השבעה באוקטובר 2023, הסכימו אנליסטים ישראלים כי השלכות תקופה זו גרמו לחברה הישראלית משבר פסיכולוגי עמוק וחסר תקדים. המומחים ציינו כי המלחמה המתמשכת ברצועת עזה הציבה את תל אביב במבוי סתום בינלאומי המתואר כמורכב ביותר מאז הקמתה, על רקע שחיקה מתמשכת בלגיטימציה ובתמיכה החיצונית.
האנליסט הפוליטי אבי יששכרוף הבהיר כי מה שמקדמת הממשלה הנוכחית תחת השם 'ניצחון מוחלט' אינו אלא סיסמה חסרת מציאות פוליטית. הוא סבר כי הישרדות חמאס ויכולתו לבנות מחדש את זרועו הצבאית ולגייס פעילים חדשים, על פי הערכות ביטחוניות, מהווה הוכחה בולטת לכישלון היעדים המוצהרים של המבצע הצבאי.
יששכרוף מתח ביקורת על הסתירה בעמדה הישראלית, וציין כי ישיבת האמריקאים עם מנהיגי חמאס, כמו חליל אל-חיה, משקפת כישלון דיפלומטי גדול. הוא הוסיף כי כישלון זה נובע מכניעתו של בנימין נתניהו ללחצי שרי הימין הקיצוני כמו סמוטריץ' ובן גביר, המסרבים לכל חלופה פוליטית לרשות הפלסטינית בעזה.
בזירה הבינלאומית, אישרו מקורות אנליטיים כי מעמדה של ישראל הידרדר באופן חמור הן ברמה הרשמית והן ברמה העממית, במיוחד בארצות הברית. משקיפים סבורים כי הבידוד הבינלאומי הפך למציאות מוחשית המאיימת על האינטרסים האסטרטגיים ארוכי הטווח, בהיעדר כל אופק לסיום הסכסוך או להצגת חזון פוליטי ברור.
מצידו, תיאר האנליסט רוני שקד את אירועי אוקטובר ככאלה שריסקו את 'הדוקטרינה הביטחונית' הישראלית שהתבססה על חומות בטון וטכנולוגיה מתקדמת. הוא הדגיש כי כניסת לוחמים פלסטינים ליישובים ישראליים והשתלטות עליהם למשך שעות גרמה להלם פסיכולוגי חסר תקדים בתודעה הקולקטיבית של הישראלים.
שקד ציין כי היעדר אסטרטגיה פוליטית אצל נתניהו הפך את המלחמה למטרה בפני עצמה ולא לאמצעי להשגת יעד פוליטי בר קיימא. הוא הבהיר כי הממשלה נלחמת מבלי לחשוב על 'היום שאחרי', מה שמותיר את החברה הישראלית במצב של פחד תמידי מחזרה על תרחישים דומים באזורים אחרים כמו הגדה המערבית.
הניתוחים הצביעו על כך שהחברה הישראלית עברה שינוי חד לכיוון הימין הקיצוני והדתי כתוצאה מאירועי המלחמה, מה שהוביל לעלייה בשנאה ולהיעלמות תקוות השלום. שינוי זה בא לידי ביטוי בבירור בהסלמה בתקיפות המתנחלים ובהתחזקות השפעת הזרמים הקיצוניים במוקדי קבלת ההחלטות הממשלתיים, מה שמסבך כל סיכוי עתידי להסדר.
מנגד, בולטת ראייה שונה שאותה מאמצים נתניהו ומקורביו, המקדמים את מה שהם מכנים 'הישגים ביטחוניים' המתבטאים בהקמת אזורי חיץ. ראייה זו מתבססת על ההנחה כי שליטה צבאית על שטחים נרחבים בעזה והכוונה של מכות לחזבאללה בלבנון שיפרו את המצב הביטחוני בהשוואה לתקופה שלפני אוקטובר.
למרות טענות ממשלתיות אלו, האנליסט יוני בן מנחם סבור כי חיסול חמאס כ'רעיון' אינו אפשרי באמצעים צבאיים בלבד. בן מנחם הודה כי ישראל מתמודדת עם משבר אמיתי בזירה הבינלאומית, וסבר כי התמיכה האמיתית שנותרה כמעט ומצטמצמת לדמויות פוליטיות ספציפיות כמו דונלד טראמפ.
ההשערות לגבי עתיד הממשלה הנוכחית גוברות על רקע הדיבורים על בחירות מוקדמות שעשויות להתקיים באוקטובר הקרוב, בתוך ניסיונותיו של נתניהו לתמרן פוליטית. אנליסטים סבורים כי אסטרטגיית נתניהו מבוססת על הארכת המשבר כדי למנוע ניצחון של האופוזיציה, מה שעלול להכניס את המדינה למערבולת של סבבי בחירות חוזרים ונשנים.
מקורות דיווחו כי הכישלון הפוליטי הנוכחי עולה בחומרתו על הכישלון המודיעיני שאירע בתחילת האירועים, וזאת בשל סירוב ההנהגה הפוליטית לקחת אחריות. בעוד שמנהיגים צבאיים וביטחוניים הודו באחריותם למחדל, נתניהו עדיין מסרב להכיר בכל תפקיד שלו בהגעה למצב זה.
בשטח, המלחמה גרמה להרס עצום שפגע ברוב התשתיות ברצועת עזה, מה שיצר אסון הומניטרי המגביר את הלחצים הבינלאומיים על תל אביב. הדיווחים מאשרים כי היקף ההרס לא תרם להשגת יציבות ביטחונית, אלא הגביר את עוצמת הזעם העממי ואת הנחישות להתנגדות בצד הפלסטיני.
השאלה שנותרה פתוחה בחוגים הישראליים לאחר 1000 ימים היא לגבי התועלת בהמשך שחיקת משאבי אנוש ומשאבים צבאיים ללא אופק פוליטי. משקיפים מזהירים כי המשך גישה זו עלול להוביל להתפוצצות המצב בגדה המערבית, דבר ממנו חושש הרחוב הישראלי שאיבד את תחושת הביטחון.
לסיכום, אנליסטים סבורים כי המוצא היחיד ממשבר מורכב זה עשוי להיות שינוי דרסטי בהנהגה הפוליטית שיבוא בעקבותיו לחץ חיצוני מוגבר לכפיית מסלול פוליטי. בלעדי זאת, ישראל תישאר תקועה ב'מלחמת התשה' ארוכת טווח שתגביר את בידודה הבינלאומי ותעמיק את פילוגיה הפנימיים שהגיעו לרמות מסוכנות.
המצב הבינלאומי שישראל מתמודדת עמו היום הוא הקשה ביותר בתולדותיה, והכישלון הפוליטי של הממשלה עולה על הכישלון הצבאי והמודיעיני שאירע באוקטובר.
شارك برأيك
1000 ימים ל-7 באוקטובר: אנליסטים ישראלים מודים במשבר פסיכולוגי ובינלאומי חסר תקדים