המשבר הלובי שב לחזית העניין הבינלאומי עם חשיפת מפת דרכים חדשה על ידי הממשל האמריקאי, שמטרתה לסיים את מצב הפיצול המוסדי הנמשך מזה שנים. מסעד בולוס, יועץ נשיא ארה"ב לענייני המזרח התיכון ואפריקה, הבהיר כי החזון האמריקאי שואף לשלב את המוסדות המתחרים תחת סמכות אחת, במקביל לפתיחת אופקים רחבים לחברות נפט אמריקאיות כדי לחזק את נוכחותן במגזר האנרגיה הלובי.
התוכנית האמריקאית, לפי הצהרותיו של בולוס לעיתון ה"פייננשל טיימס", מבוססת על הקמת ממשלה מאוחדת שתמלא את משימות ייצוג כל הצדדים והמוסדות הלאומיים. צעד זה נועד לספק סביבה יציבה התומכת במאמצי האו"ם לארגן בחירות לפרלמנט ולנשיאות, כאשר הסדר זה נתפס כתקופת מעבר קצרה לפני הפנייה לקלפיות.
בפרטים מעוררי מחלוקת לגבי מבנה השלטון המוצע, דיווחים הצביעו על כך שהתוכנית כוללת הצבת סדאם חפתר, בנו של מפקד כוחות מזרח לוב, בראש מועצה נשיאותית מבצעת. בתמורה, ההצעה קובעת כי ראש ממשלת האחדות הלאומית, עבד אל-חמיד דבייבה, יישאר בתפקידו, עם הטלת תיק ביטחון לאומי על דמות המקורבת אליו, בניסיון ליצור איזון בין הכוחות השולטים בשטח.
היועץ האמריקאי סבר כי ישנם אינדיקטורים חיוביים התומכים בצעדים אלה, ביניהם ההסכם שנחתם בנובמבר האחרון למימון פרויקטים לפיתוח ברחבי המדינה. הוא גם ציין את אישור התקציב הלאומי המאוחד הראשון באפריל האחרון כצעד היסטורי שלא התרחש מזה למעלה מעשור, בנוסף לשיתוף הפעולה הצבאי הגובר באמצעות השתתפות לוב בתמרוני פלינטלוק תחת פיקוד הפיקוד האמריקאי באפריקה.
במישור הכלכלי, וושינגטון מניחה את כובד משקלה מאחורי חברות אנרגיה גדולות כמו קונוקו פיליפס ושברון, שכבר חתמו על הסכמים אסטרטגיים עם הצד הלובי במהלך השנה הנוכחית. התוכנית האמריקאית שואפת להכפיל את תפוקת הנפט הלובי לשלושה מיליון חביות ביום בתוך ארבע שנים, מה שיחזיר את לוב לרשימת היצרניות הגדולות בעולם.
למרות השאיפות האמריקאיות, דיפלומטים ומשקיפים לענייני לוב הביעו ספק ביכולתן של עסקאות אלה לעמוד בפני המורכבות הפנימית של לוב. הם סבורים כי הגישה האמריקאית הנוכחית מסתמכת במידה רבה על היגיון העסקאות וההשקעות, גישה שעלולה להתנגש עם שורשי המשבר הקשורים לחלוקת העושר והשלטון בין האזורים השונים.
סיכויי הפיוס המקיף עומדים בפני אתגרים חמורים לנוכח המשך הפיצול בין ממשלות המזרח והמערב, והסלמת שיח חוסר האמון ההדדי בין היריבים הפוליטיים. יוזמות בינלאומיות קודמות נתקלו תמיד במציאות האינטרסים הצרים של הצדדים המקומיים, מה שחיזק את מצב הקיפאון הפוליטי והחליש את אמון הציבור הלובי בכל פתרונות חיצוניים מוצעים.
בהתפתחות שטחית חדשה, תשע עיריות הכריזו על הקמת מה שהוגדר כ"מחוז המרכז", בצעד שמטרתו הרשמית היא הפעלת ביזור מנהלי והשגת אינטגרציה כלכלית. אולם, הכרזה זו התקבלה בחששות נרחבים שהיא עלולה להיות הקדמה לישויות אזוריות חדשות שיסבכו את הזירה הפוליטית ויפתחו פתח לאפשרויות של חלוקה בפועל של המדינה.
מצדו, נאסר אבו דיב, המזכיר הכללי של מפלגת לוב האומה, שלל אפשרות לפריצת דרך קרובה לעבר אחדות פוליטית מלאה, והעריך כי מצב חלוקת השלטון הנוכחי יימשך. הוא ציין בהצהרות לתקשורת כי מה שמוצע על ידי חלק מהגורמים לגבי מחוזות כלכליים אינו בעל כיסוי חוקתי ברור, שכן מחוזות פוליטיים דורשים חקיקה שתגדיר את סמכויותיהם בדייקנות.
אבו דיב הבהיר כי המציאות הלובית הנוכחית נכפית על ידי כוחות דה פקטו המחזיקים בכסף ובנשק במזרח ובמערב כאחד. איזון צבאי ופיננסי זה הפך את המשלחות הבינלאומיות והאזוריות לחסרות אונים לכפות פתרון יסודי, במיוחד לנוכח המחלוקות העמוקות בתוך המוסדות המחוקקים לגבי החוקים המסדירים את תהליך הבחירות.
אבו דיב הטיל ספק בתועלת היוזמה האמריקאית אם היא מבוססת רק על הסדרים לחלוקת עושר ושלטון בין אישים בעלי השפעה. הוא סבר כי עסקאות כאלה עשויות לספק יציבות זמנית לכאורה, אך אינן מהוות כניסה אמיתית לבניית מדינה מאוחדת ויציבה שתענה על שאיפות העם הלובי לשינוי דמוקרטי.
משקיפים תהו לגבי הערבויות שוושינגטון יכולה להציע להצלחת מפת דרכים זו, במיוחד מכיוון שהמדיניות האמריקאית באזור נשלטת לעיתים קרובות על ידי אינטרסים של נפט וביטחון. השאלה נותרה פתוחה לגבי מידת קבלת הצדדים הלוביים הפעילים לוותר על הישגיהם הנוכחיים לטובת נוסחת שלטון משותפת שאולי לא תבטיח את הישארותם בזירה בעתיד.
בצל השתיקה הרשמית של הממשלה המרכזית בטריפולי כלפי חלק מהמהלכים האזוריים, גוברים החששות משחיקת סמכות המדינה לטובת בריתות אזוריות. מציאות זו מציבה את היוזמה האמריקאית בפני מבחן אמיתי, שכן היא או שתצליח לגשר על הפער בין היריבים, או שתהפוך לניסיון נוסף המתווסף לרשימת היוזמות שלא טיפלו במהות הסכסוך.
הזירה הלובית ממתינה כעת לתגובות הרשמיות של הכוחות הפעילים בבנגאזי ובטריפולי כלפי ההצעות האמריקאיות שהודלפו. עם המשך ההתערבויות החיצוניות וניגודי האינטרסים, הסדר מקיף ובר קיימא נותר יעד רחוק, בציפייה לפריצת דרך אמיתית שתסיים את מצב הציפייה והזהירות השורר במדינה.
התוכנית מבוססת על הקמת ממשלה מאוחדת המייצגת את כל מוסדות המדינה, ועשויה להוות הסדר מעבר קצר טווח לפני הבחירות.
شارك برأيك
מפת דרכים אמריקאית לאיחוד מוסדות לוב: עסקאות נפט והסדרי שלטון חדשים