דיווחים עיתונאיים בינלאומיים, המבוססים על מסמכי משרד המשפטים האמריקאי, חשפו פרטים מרתקים אודות מבנה מסתורי שהקים הפושע המורשע ג'פרי אפשטיין באי הפרטי שלו 'ליטל סנט ג'יימס' באזור הקריביים. המקורות הבהירו כי אפשטיין, שהתאבד בכלאו בשנת 2019, בילה שנים בבניית רשת קשרים ענפה עם אישים בעלי השפעה במזרח התיכון כדי להגשים מטרות עסקיות ולרכוש חפצי אמנות אסלאמיים נדירים.
המבנה, שעורר תמיהה בקרב עוקבים במשך שנים, התאפיין בעיצוב כיפתי ובקירות מפוספסים בכחול ולבן, ואפשטיין כינה אותו באופן קבוע 'המסגד'. אמנים ומהנדסים שעבדו עם המממן האמריקאי המנוח אישרו כי הוא היה אובססיבי לעיצובים אסלאמיים, ואף הביא שיש במיוחד מאוזבקיסטן כדי לקשט את המבנה הייחודי הזה.
אחת העובדות המזעזעות ביותר בחקירות היא הגעתם של חלקים מקוריים מכסות הכעבה המכובדת לידי אפשטיין, שם השתמש בהם כטקסטיל קיר לקישוט ביתו ומבנהו הפרטי. ההתכתבויות מראות כי חלקים אלה כללו בדים שכיסו את הכעבה מבפנים ואחרים מבחוץ, בנוסף לחלק שלישי מהמפעל המתמחה במכה.
המסמכים מצביעים על כך שאפשטיין ניצל את קשריו עם מתווכים ודיפלומטים כדי להגיע לחצר המלוכה הסעודית, וביניהם הדיפלומט הנורווגי טרי רוד-לארסן. אפשטיין שאף באמצעות ערוצים אלה להציג את עצמו כיועץ פיננסי, במיוחד לאור כוונת הממלכה להנפיק את מניות חברת ארמקו לציבור באותה תקופה.
בשנת 2014, אפשטיין הופיע בתמונה עם בכיר אמירתי בולט בשם סולטן אחמד בן סלים, כשהם מתבוננים באחד מבדי הכעבה המוצגים על רצפת ביתו של אפשטיין בניו יורק. בכיר זה, ששימש בעבר כראש חברת נמלי דובאי העולמית, היה אחד מכמה אישים שנפלו קורבן לקשריהם עם המממן השנוי במחלוקת, ונאלץ מאוחר יותר להתפטר.
המהנדס הרומני איון ניקולה, שאפשטיין הטיל עליו לבצע עבודות אמנות מסוימות, חשף כי האחרון ביקש ממנו עיצוב המחקה את 'חמאם ילבגה' ההיסטורי בעיר חלב הסורית. בקשותיו של אפשטיין כללו פרטים מוזרים, ובהם החלפת הכתובות הערביות הנושאות את שם האל באותיות שמו הפרטי באנגלית, כאות לנרקיסיזם המופרז שלו.
שאיפותיו של אפשטיין לא נעצרו ברכישות, אלא התרחבו להצעת הצעות פוליטיות וכלכליות 'רדיקליות' לבכירים שפגש, ובהן הרעיון ליצור מטבע אחיד למדינות האסלאם תחת השם 'שריעה'. מטרתו מאחורי רעיונות אלה הייתה לחזק את השפעתו האישית ולקבל חוזי ייעוץ בשווי מיליארדי דולרים.
הרישומים מאשרים כי אפשטיין אכן נפגש עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן בכמה הזדמנויות, וניסה במרץ לפתות אותו באמצעות מתווכים כמו ראפת אל-סבאג' ועזיזה אל-אחמדי. למרות מאמצים אינטנסיביים אלה, הקשר לא נמשך זמן רב לאחר שהנסיך קיבל את תפקיד יורש העצר, והוא החל לדחות את עצותיו של אפשטיין ולהתעלם מהצעותיו.
דחייה זו עוררה את מורת רוחו של אפשטיין, שהביע בהודעות טקסט פרטיות את כעסו בנימה מתנשאת, בטענה שהממלכה תסבול מכיוון שלא עקבה אחר הנחיותיו. הודעות אלה משקפות את אופי האישיות של אפשטיין ואת ניסיונותיו המתמידים לשחק תפקיד של מניע נסתר בפוליטיקה הבינלאומית ובכלכלה העולמית.
בשנת 2017, האי של אפשטיין נפגע מהוריקן 'מריה' ההרסני, מה שגרם נזק לחלקים גדולים מהמבנה ותכולתו האמנותית והדתית. מסמכי משלוח ומכס הראו כי עוזריו של אפשטיין פעלו עד הרגעים האחרונים כדי להבטיח את הגעתם של חפצי אמנות ובדים אסלאמיים לאי המבודד.
למרות פרסום מיליוני עמודים של מסמכים, עדיין אפוף מסתורין האופן המדויק שבו יצאו חלקי הכעבה מערב הסעודית והגיעו לידי אפשטיין. ממשלת סעודיה או האישים ששמותיהם הוזכרו בהתכתבויות לא פרסמו כל תגובה רשמית כדי להבהיר את נסיבות המתנות או העסקאות הללו.
משקיפים סבורים כי התעניינותו של אפשטיין בתרבות האסלאמית לא נבעה מהערכה דתית, אלא הייתה חלק מאסטרטגיית 'הלבנה' של תדמיתו ובניית גשרים עם עשירי האזור. הוא התפאר בעבר בבעלותו על השטיח הפרסי הגדול בעולם, בטענה שהוא נשדד מאחד המסגדים הגדולים כדי להתמקם בארמונו הפרטי.
סיפור 'המסגד' של אפשטיין פותח מחדש את הדלת לשאלות כיצד פושע זה חדר למעגלי קבלת ההחלטות בבירות ערביות ובינלאומיות. המסמכים חושפים כיצד כסף והשפעה יכולים להקל על הגישה למקומות הקדושים ביותר מבחינה סמלית ולהשתמש בהם ככלי קישוט באיים המיועדים למעשים בלתי חוקיים.
לסיכום, פרשת ג'פרי אפשטיין נותרה קופסה שחורה הגדושה בסודות הנוגעים לאישים בינלאומיים ומוסדות גדולים, כאשר פרטי חייו באי הפרטי שלו נשארים עדות לתקופה של שחיתות חוצת גבולות. עם המשך חשיפת המסמכים, מופיעים בהדרגה חוטים חדשים המקשרים בין עולם הפשע המאורגן למסדרונות הפוליטיקה הבינלאומית.
הממלכה זקוקה נואשות לעזרה יקרה עכשיו כי הם לא עקבו אחר הנחיות היהודים.
شارك برأيك
מאחורי הקלעים של 'המסגד' של אפשטיין: כיצד הגיעה כסות הכעבה לאי של הפושע המורשע?