מחסור בדלק והרס בארות מונעים מעזה והצפון מי שתייה

חוסיין אל-מסראי הפלסטיני נע בין הציוד של "מתקן התפלת המים", בו הוא עובד בצפון רצועת עזה, לאחר שהפסיק לעבוד במהלך השעות האחרונות בשל מחסור בדלק הדרוש להפעלתו.

אל-מסראי ועובדים נוספים בתוך תחנה זו, הנחשבת לאחת התחנות הבודדות הפועלות בנפת צפון רצועת עזה, תוהים על תנאי התושבים והעקורים ללא מים, בהיעדר דלק.

מיום ליום הולך ומתגבר משבר המים בצפון רצועת עזה, עם המשך מלחמת ישראל ההרסנית מאז ה-7 באוקטובר האחרון, שהרסה את התשתיות ברצועה, רשתות המים והביוב ומספר מתקני התפלה הפועלים. בנוסף להשלכות של הידוק המצור ומניעת כניסת דלק ואספקה לחיים הבסיסיים של האזור.

מאות אלפי פלסטינים בצפון רצועת עזה סובלים מקושי קיצוני לספק מי שתייה בטוחים, שכן הם נוסעים למרחקים ארוכים כדי להשיג כמה ליטרים מהם. תושבי הצפון מקצבים את השימוש במי השתייה מחשש שיינתקו ולא יקבלו כמויות חדשות.

במרץ האחרון, בהודעה משותפת של הלשכה המרכזית הפלסטינית לסטטיסטיקה ורשות המים הפלסטינית נאמר כי סך המים הזמינים באותה עת ברצועת עזה נאמד בכ-10-20 אחוז מסך המים הזמינים לפני התוקפנות, שכן כמות זו כפופה לזמינות הדלק.

הוא הוסיף כי למלחמה היו "השפעות קטסטרופליות על תשתיות המים, רשתות המים ומקורות האספקה בכלל, שכן 40 אחוז מהם נהרסו, והמשאבות הראשיות התקלקלו עקב הפצצות או עקב דלדול הדלק", לפי להצהרה.

נתח המים לנפש ברצועת עזה ירד ב-96.5 אחוז במהלך המלחמה, שכן האזרח ברצועת עזה בקושי יכול לגשת בין 3-15 ליטר מים ליום לאור המלחמה המתמשכת, לפי ההצהרה.

מחירי דלק גבוהים

אל-מסראי אומר: "מאז תחילת המלחמה אנחנו מפעילים את התחנה בקושי רב בגלל היעדר יכולות ופגיעה ישראלית חוזרת ונשנית".

הוא מסביר כי המכשולים הבולטים שמנעו את פעולתו או צמצמו את פעולתו היו "היעדר זמינות של דלק ופנייה לקניית כמויות שלו מהשוק השחור במחירים גבוהים שהגיעו פי 15 ממחירו הרגיל".

זמינות הדלק, גם בשוק השחור, נותרה נדירה, לדברי אל-מסראי, שהוסיף כי הוא "מעורב בדרך כלל עם שמנים שגורמים נזק למכשירים, אך אנו נאלצים להשתמש בו בגלל היעדר חלופה. ”

התחנה בה עובד אל-מסראי מספקת לאזרחי צפון עזה מי שתייה, באמצעות 35 כלי רכב הפועלים על סולר, לדבריו.

הוא ציין כי הטמפרטורות הגבוהות הנוכחיות מגדילות את צריכת המים של האזרחים, שכן זה מה שגופם דורש כדי לשרוד, והזהיר מפני הסכנה שבמחסור בהם באקלים חם.

אל-מסראי פנה ל"רשויות המודאגות להתערב בדחיפות ולהכניס את הסולר הדרוש להפעלת מתקני התפלה כדי לספק מי שתייה בטוחים לאוכלוסייה".

צמא קיצוני

בנפת עזה המצב לא נראה שונה, שכן דובר עיריית עזה, חוסני מוחנה, מזהיר מפני "מצב של צמא עז מול הפלסטינים שם".

הוא אמר לאנטוליה: "הפלסטינים בנפה סובלים מצמא קיצוני, שכן כמות המים הזמינה נאמדת ברבע מהכמות לפני התוקפנות במיטב הנסיבות, והיא מכסה רק 40 אחוז משטחה של העיר. ”

הוא המשיך: "הצמא הזה נבע ממחסור חריף במים כתוצאה ממדיניות השמדת בארות וקווי מים מתחילת מלחמת ישראל ההרסנית".

הוא הסביר כי העיר עומדת בפני משבר של ממש בזמינות המים, בעיקר מים מתוקים ושתייה.

הוא ציין כי התוקפנות הישראלית המתמשכת זה החודש העשירי ברציפות גרמה ל"הרס נרחב ומשמעותי של תשתיות רשתות המים, לרבות הרס מוחלט של כ-42 בארות, ו-16 בארות באופן חלקי, בנוסף להרס של כ-70,000 ליניאריים. מטרים של רשתות מים".

הוא הסביר כי הצבא הישראלי עדיין "מכוון בכוונה לרשתות מים ובארות כדי ליצור צמא בקרב האוכלוסייה".

במבצע הצבאי האחרון שלו בשכונת אלשוג'עייה (מזרח), אותו החל בסוף יוני האחרון, ובדרום מערב העיר, שהחל ביום שני, גרם הצבא ל-4 נזקים בכמויות שונות. בארות מים, לדברי מוחנה.

בתחילת יוני האחרון הזהירה אונר"א מההשלכות של הפסקת הפעלת מתקני התפלת המים ברצועת עזה.

סוכנות האו"ם אמרה אז בציוץ בפלטפורמת X: "בשל המחסור בדלק בעזה, מתקני התפלת מים חשובים הפסיקו לעבוד".

היא המשיכה: "לאנשים אין מספיק מים. הישרדות הפכה לאתגר גדול".

היא הסבירה כי הפסקת התחנות הללו מאלצת "משפחות, כולל ילדים, ללכת ארוכות כדי להשיג מים".

הסבל של האזרחים

הפלסטיני חמדי אבו סעדה, ממחנה הפליטים ג'בליה הממוקם בצפון רצועת עזה, מתלונן על מחסור במים ראויים לשתייה באזור. הוא אומר: "אנחנו סובלים מאוד ממחסור במים, ומה שמגיע אלינו בשכונות וברחובות שלנו שנהרסו מהתוקפנות הישראלית לא מספיק".

אבו סעדה מוסיף כי כל שלושה ימים הם מסוגלים למלא ליטרים של מי שתייה פעם אחת, והכמות שהוא מקבל לא מספיקה למשפחתו לאור הטמפרטורות הגבוהות.

אבו סעדה קורא לעולם "לעמוד לצד תושבי עזה ולספק להם צורכי חיים, במיוחד הסולר הדרוש להפעלת מתקני התפלת מים".

מרחק רב

לאזרח כאמל קרייזם משכונת אל-כרמה, צפונית-מערבית לעיר עזה, ילדיו נאלצים מדי יום ללכת מרחקים ארוכים כדי לספק מי שתייה.

לדבריו, מתוך "מתקן התפלה" במרחק של כ-700 מטר ממקום מגוריו, אליו הגיע ברגל, כדי להשיג כמויות קטנות של מים: "מים מותפלים מגיעים לאזור ההרוס שלנו פעם בשבוע, ועם זה. חום קיצוני, הכמות שאנו מקבלים אינה מספיקה".

קריזם מזהיר כי המחסור בדלק הדרוש להפעלת מתקני התפלת המים יגביר את סבלם היומיומי ו"יטיל צל קטסטרופלי חדש על האנשים בצפון רצועת עזה".

באשר לצעיר חמזה אבו סעדה ממחנה ג'באליה, הוא אומר שהוא עומד 3 עד 4 שעות "תחת השמש הקופחת" עד שהוא יכול למלא ליטרים של מי שתייה למשפחתו.

הוא מסביר כי הוא לא מצליח להתגייס כל יום בגלל הצפיפות של אנשים על משאיות מים וצפיפות האוכלוסייה במחנה.

מאז 7 באוקטובר 2023, ישראל מנהלת מלחמה הרסנית בעזה בתמיכה אמריקנית, והותירה כ-127,000 פלסטינים הרוגים ופצועים, רובם ילדים ונשים, ויותר מ-10,000 נעדרים על רקע הרס מסיבי ורעב שגבו את חייהם של עשרות. של ילדים.

תל אביב ממשיכה במלחמה, תוך התעלמות מהחלטות מועצת הביטחון של האו"ם לעצור אותה לאלתר, ומפקודות בית הדין הבינלאומי לנקוט בצעדים למניעת מעשי רצח עם ולשיפור המצב ההומניטרי הקטסטרופלי בעזה.