היום התקיים ראיון עיתונאי במטה רשות האסירים בעיר אלבירה, בהזמנת מוסדות האסירים והכוחות הלאומיים והאסלאמים, בהשתתפות שרת הבריאות מאי אל- קאילה , וקבוצת משפחות אסירים חולים, לרבות משפחתו של המנהיג וליד דקה , משפחתו של האסיר אסיף אל-ריפאי , והעציר המנהלי עבד אל באסט מעטן , אשר חולים בסרטן, בנוסף למשפחתו של עצור מנהלי חאלד אל-נוובית , הסובל מבעיות לב כרוניות.
המשתתפים קראו לצורך להתערב למען חירותם של האסירים החולים, ולהשאיר את מטרתם נוכחת, בסולידריות ובמאמץ אמיתי, בכמה מישורים, כדי שמאמצים אלו יובילו לחירותם ולהצלתם.
השר אלקילה דרש גם לאפשר לרופאים פלסטינים לערוך בדיקות רפואיות של האסירים בתוך בתי הכלא הישראליים, ולפעול לספק להם את התרופות והטיפולים הדרושים, ולפעול לשחרור מיידי של אסירים חולים כדי לאפשר להם. לקבל טיפול מתאים גם בבתי חולים מיוחדים תוך אחריות מלאה על חייהן של רשויות הכיבוש. הנהלת בית הסוהר הכיבוש הוטלה באחריות להמשך סדרת הרשלנות הרפואית כלפי אסירים.
סאנה סלמה, רעייתו של האסיר וליד דקה, הסובל מסרטן, אמרה כי באשר למקרה של וליד, הוא עדיין מאושפז בבית החולים ברזילי בעיר אשקלון, במצב בריאותי קשה מאוד. הוא לא הועבר לבית החולים במצב קשה. במועד, או בהתאם לצורך בהעברתו, ולמעקב אחר מצבו הבריאותי, כך שמצבו הבריאותי הידרדר לאחרונה.
והיא המשיכה: המחלה העיקרית ממנה הוא סובל היא (מיאלופיברוזיס), וכל מחלה חדשה שפוגעת ביילוד, גם אם זו שפעת פשוטה, הצטננות או חיידק, מעמידה אותו באותה סכנה חמורה.
והיא הוסיפה: אנחנו צריכים שהימים הקרובים יעברו בשלום ושהוא יגיע למצב מסוים של יציבות כדי שנוכל להתבסס על מצב היציבות הזה, כך אומרים הרופאים, כדי להיות אופטימיים שהוא ייצא מהבית. משבר בריאותי שפקד אותו. וליד לא היה מגיע למצב הזה אם זה היה העבר אותו לבית החולים בזמן הנכון, שכן היה עיכוב בהעברתו, ובמקרה היה לנו ביקור אצלו באותו זמן, זה היה ביום שני בכלא אשקלון, והוא הגיע לביקור במצב עגום, ואנחנו כמשפחה סירבנו להשלים את הביקור וביקשנו מהסוהר להחזיר את ווליד לחדר וגם שיעבירו אותו לבית החולים, ו זה היה כפי שציינתי ביום שני, אלא שהוא הועבר ביום חמישי בלילה, והוא הגיע לבית החולים כשהוא סובל מירידה כללית בכל הסימנים החיוניים שלו, ואלמלא הלחץ הגדול שלנו והשיחה שלנו עם האסירים, ועם נציגי האסירים בכל בתי הסוהר, על הצורך להעבירו לבית החולים, כדי שיגיע במצב שלא ניתן היה לעזור לו.
צנעא סלמה הוסיפה, לאור דרישתה לשחרור האסיר, דיוק ואמרה: אנו מתפללים שלא יהיו רק קמפיינים עממיים המעודדים את האסירים ובני משפחותיהם, כאשר האסירים מגיעים לגבול זה, ולרמה כזו של רצינית. סכנה, אמורים לעבוד על נושא האסירים, ונדון בנושא הרשלנות הרפואית, הדבר החשוב ביותר הוא לדבר על אופק לשחרורם.
והיא המשיכה: אחרי 37 שנים, וואליד היה צריך להיות בביתו, ועם משפחתו, אלמלא ההתמדה בדיכוי והתעללות, וכעת הוא מבלה שנתיים נוספות, שהפכו לשנתיים הרות גורל. בשבילו, ואני קורא לאנשינו ואומר להם שלא די בסולידריות עם המשפחות שלנו, אלא הם חייבים להתאחד. מאמצים. בנוסף למוסדות זכויות האדם, יש את הרמה הפוליטית. גם לא יעלה על הדעת שהפוליטיקה הרמה לא עושה את המאמץ הדרוש, לפחות כדי להשאיר את נושא האסירים על סדר היום ובתקשורת, אולי לא כדי להבטיח את שחרורם, אבל לפחות כדי שיקבלו טיפול הולם.
בנאום של עבד אל-מואטי אל-ריפאי, אביו של האסיר חולה הסרטן אסיף אל-ריפאי, המתמודד עם מצב בריאותי קשה מאוד, ומצבו נחשב לאחד המקרים הקשים בבתי הכלא הכיבוש, הוא הדגיש כי תאי סרטן התפשטו בכל גופו של בנו, והגיעו, בנוסף למעי הגס, לחלקים חדשים של המעיים, בלוטות וכבד, וכי מצבו הבריאותי מתדרדר במהירות, והוא זקוק בדחיפות לטיפול כימותרפי.
אביו של האסיר, אל-ריפאי, המשיך: מצבו קשה וחמור ממה שאנו יכולים לדמיין. בכל ביקור או ישיבת משפט הוא גרוע יותר מהפעם שלפני כן. בישיבת המשפט האחרונה החליטה השופטת כי ישיבת משפט אחרונה זו. צריך להיות מוכן לקראתו, וזה מעיד על הסכנה הגדולה שאליו הגיע. ואסיף בעל מבנה גוף חזק, ואינו מוותר בקלות, למרות שהוא סובל מכאבים עזים בגופו, בעוד הנהלת הכלא מסתפקת במתן לו. משככי כאבים.
בעוד זובאידה מעטן אמרה כי בעלה השבוי, עבדול בסיט מעטן, עומד בפני הידרדרות מתמשכת במצבו הבריאותי, שכן הוא לא קיבל שום טיפול מאז מעצרו ביולי 2022.
היא הוסיפה כי בעלה נהג לקבל תרופות ותוספי מזון לפני מעצרו, ובעת שנעצר לקח אותן עמו, אולם הנהלת בית הסוהר הכיבוש החרימה אותן ומנעה ממנו ליטול אותן, תוך שהיא מסתירה את תיקו הרפואי ומסרבת. להגישו לבתי המשפט, על מנת להמשיך ולהאריך את מעצרו המנהלי.
היא הוסיפה: לאחרונה הוא סבל מדלקת בעצב הסיאטי, מירידה מתמשכת במשקל וחולשה כללית בגוף, וציינה שמאז מעצרו הועבר לבית החולים פעמיים לבדיקת CT ואנדוסקופיה ולאחר מכן. חודש לאחר צילום התמונה, הרופא, שהוא רופא כללי ולא מומחה, אישר לו כי יש לו מסה על הריאה, אשר אופייה לא נקבע.
באשר לאחלם אל-נוובית, רעייתו של האסיר החולה, חאלד נוובית, העצור מנהלית מאז נובמבר האחרון, אמרה: בעלה, השוהה בכלא עופר, זקוק בדחיפות לניתוח לב פתוח, כיוון שהוא סובל ממחלת לב. מסתם לב חלש, והוא היה אמור לעבור את הניתוח לפני מעצרו.
