ביום שני נמשכו הפינויים של אזרחים ודיפלומטים זרים מסודן , כשהקרבות בין הצבא לכוחות התמיכה המהירה התקרבו ליומנם העשירי, בהיעדר כל סיכוי לסיום העימותים.
עם זאת, האו"ם הודיע בהצהרה ביום שני על החזקה של מספר מעובדיו בסודן, ובראשם השליח המיוחד של המזכיר הכללי, וולקר ברת'ס, בעוד ש-700 מעובדיו, שגרירויות וארגונים לא ממשלתיים הגיעו ל פורט סודן לפנות אותם.
עם המשך שריקת הכדורים וקול הנפץ בחרטום ובערים אחרות, הצליחו בירות מערביות ואזוריות לפתוח נתיבים בטוחים לגירוש אזרחים זרים בערבות שני הצדדים המסוכסכים, כלומר מפקד הצבא עבד אל-פתאח. אל-בורהאן ומפקד כוחות התמיכה המהירה מוחמד חמדאן דגאלו.
הלחימה, שהחלה ב-15 באפריל, גרמה למותם של יותר מ-420 בני אדם, לפציעתם של כמעט 4,000, והכניסה את מערכת הבריאות ללחץ עצום להתמודד עם מספר ההרוגים הגובר.
מזכ"ל האו"ם, אנטוניו גוטרס, הזהיר ביום שני כי האלימות המתמשכת בסודן בין שני הצדדים הלוחמים עלולה "להתפשט לכל האזור ומחוצה לו".
הוא אמר במהלך דיון במועצת הביטחון על פלורליזם כי המצב בסודן "ממשיך להידרדר".
"האלימות חייבת להיפסק. היא מאיימת על התלקחות קטסטרופלית בתוך סודן שעלולה להתפשט לכל האזור ומחוצה לו", הוסיף.
ופקיד מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, ג'וזפ בורל, הודיע כי הגוש הצליח לפנות אלף מאזרחיו מסודן.
"זה היה מבצע מורכב ומוצלח", אמר ביום שני לכתבים, והדגיש כי 21 דיפלומטים משלחת האו"ם בחרטום גורשו, בעוד שגריר האיחוד האירופי עזב את חרטום ועבר לחלק אחר של סודן.
בורל הודה לצרפת, שמאז יום ראשון הובילה פינוי אווירי לג'יבוטי באמצעות כלי טיס צבאיים.
שר החוץ האמריקני, אנתוני בלינקן, הביע ביום שני את דאגתו לנוכחות קבוצת וגנר הרוסית בסודן, ואמר במסיבת עיתונאים משותפת עם מקבילו הקנייתי בוושינגטון, "אנו מודאגים מאוד מהנוכחות. של קבוצת פריגוז'ין, קבוצת וגנר, בסודן".
ומשרד החוץ הצרפתי הודיע ביום שני כי פינה עד כה כ-400 מאזרחיו ומבעלי לאומים אחרים.
והיא הסבירה בהצהרה כי "טיסות אלו אפשרו פינוי של 388 בני אדם, כולל אזרחים צרפתים שהביעו את רצונם לעשות זאת, בנוסף למספר רב של אזרחים ממדינות אחרות, אירופאים בפרט, כמו גם אפריקאים ומן יבשת אמריקה ואסיה".
המפונים החזיקו בבני הלאום של גרמניה, אוסטריה, דנמרק, פינלנד, יוון, הונגריה, בריטניה, שוודיה, שוויץ, דרום אפריקה, בורונדי, אתיופיה, לסוטו, מרוקו, נמיביה, ניז'ר, אוגנדה ורואנדה, וכן סודן, ארצות הברית, קנדה, הודו, יפן והפיליפינים.
בסוף השבוע חלה האצה בפינויים, שבוצעו על ידי מספר מדינות כמו ארצות הברית, בריטניה, גרמניה וסין.
בהצהרה של משרד החוץ הסיני, ביום שני, נמסר כי הוא "פינה בשלווה" את המנה הראשונה של אזרחיה, והדגיש כי הוא "יעשה כל מאמץ כדי להגן על חייהם, רכושם וביטחונם של יותר מ-1,500 אזרחים סינים במדינה. סודן".
לונדון מצדה אישרה, באמצעות דובר ממשלתי, כי כוחותיה המזוינים "ניצלו חלון הזדמנויות צר" כדי להשלים את הפינוי.
הדובר ציין כי "לאור העימותים האלימים המתמשכים בחרטום וסגירת נמל התעופה המרכזי שלה" בשל כך מאז היום הראשון לפרוץ הלחימה, "אי אפשר לארגן פינוי גדול יותר" כרגע. זְמַן.
מצרים וסעודיה היו הערבים הבולטים ביותר מבחינת פינויים.
ומשרד החוץ המצרי הודיע ביום ראשון בלילה, "פינוי 436 אזרחים מסודן" דרך הגבול היבשתי בין שתי המדינות, בעוד ריאד הודיעה בשבת על פינוי של יותר מ-100 סעודים ואזרחים של מדינות אחרות דרך הים. ג'דה, לאחר שעברו ביבשה לעיר פורט סודן במזרח סודן.
בשבת הודיעה ירדן על תחילת פינוי של כ-300 ירדנים, ובגדד אישרה את פינוי 14 עיראקים "למקום בטוח באזור פורט סודן", והמאמצים נמשכים לפנות אחרים.
ביום שני הודיע משרד החוץ הלבנוני על פינוי של 52 בני אדם מפורט סודן לג'דה על סיפון ספינת הצי הסעודי. כמו כן, 105 לובים עזבו את סודן באותו אופן, לפי מה שאישר משרד החוץ של ארצם ביום שני.
שלטונות אלג'יריה הודיעו על תחילת המבצע לפינוי דיפלומטים ואזרחים ביום שני, בעוד עיראק אישרה את הגעתם של 14 אזרחים לנמל פורט סודן.
אינדונזיה הודיעה על העברה של קבוצה של 538 מאזרחיה בסודן מחרטום לפורט סודן ומשם לג'דה, בעוד שקבוצה נוספת של 289 ממתינה לנסוע בשלב שני.
ממשלת צ'אד גם דיווחה שהיא תשלח מטוסים לנמל המשקיף על הים האדום כדי לאסוף 438 מאזרחיה שיעזבו את חרטום באוטובוס לנמל סודן.
רוב הזרים שפונו הם אנשי דיפלומטיים, בעוד אזרחים רבים ממתינים לתורם לפינוי באוויר, בשיירות אוטובוסים וקרונות ארבע גלגלים שנעים בליווי ביטחוני מחרטום לעבר בסיסי צבא מחוצה לה, או העיר פורט סודן.
ג'יבוטי היא תחנה חיונית לפינוי אווירי, שכן מטוסים צבאיים המסיעים אזרחים מסודן נוחתים שם.
ועכשיו המדינה הזו המשקיפה על הים האדום ומיצר באב אל-מנדב מארחת כוחות צבא זרים רבים, שחבריהם מארגנים את הגעתן של עשרות משפחות מותשות.
מאז שהואצו הפינויים בסוף השבוע, העלו גורמים ואנליסטים חשש גובר מגורלם של הסודנים, על רקע החשש שהקרבות יחריפו שוב לאחר שיסתיים גירוש האזרחים המעוניינים בכך.
"אני חושש לעתידם", כתב שגריר נורבגיה, אנדרה סטיאנסן.
"עכשיו, כלי נשק ואינטרסים אישיים חשובים יותר מערכים ומילים... כל התרחישים גרועים", הוסיף.
היציאה מחרטום הפכה לאובססיה עבור חמשת מיליון תושביה, לאור הפסקות החשמל והמחסור באספקה ובמים.
עם זאת, היציאה אינה קלה, במיוחד לאור הצורך בכמויות גדולות של דלק כדי לעבור את המרחק לעבר גבול מצרים צפונה (כאלף ק"מ), או להגיע לפורט סודן (850 ק"מ מזרחה) מקווה לעבור ממנה דרך הים למדינה אחרת.
הדלק הפך למטבע דל ויקר בחרטום, שכבר סבלה מאינפלציה גבוהה שהשפיעה על רוב החומרים הבסיסיים.
והאו"ם הזהיר כי "בעוד שזרים שיכולים להרשות לעצמם לברוח, השפעת האלימות על המצב ההומניטרי הקריטי ממילא בסודן הולכת וגוברת".
כמו כן, הנציב העליון לפליטים של האו"ם העריך כי 800,000 פליטים דרום סודנים החיים בסודן יהיו תלויים בעצמם כדי לחזור למולדתם, ממנה נמלטו כדי להימלט מהמלחמה.
ואילץ סוכנויות רבות של הארגון הבינלאומי להשעות את פעילותן בסודן.
דגלו ואל-בורהאן היו בעלי ברית כאשר ביצעו הפיכה ב-2021, במהלכה הסירו מהשלטון את האזרחים שחלקו איתם את השלטון, שנתיים לאחר הפלת משטר עומר אל-בשיר.
אך עד מהרה החלו ביניהם ההבדלים והמאבק על הכוח.
כוחות התמיכה הוקמו בדרפור כדי לתמוך בכוחותיו של באשיר בסכסוך שאזור המערב היה עד לו בתחילת האלף השלישי.
לאור הקושי בגישה לאזור, שהוא אחד האזורים העניים ביותר בסודן, תוכנית המזון העולמית של האו"ם דיווחה כי "נגנבו 10 כלי רכב ושש משאיות מזון" באזור.
התוכנית העריכה את היקף סיוע המזון שנגזל בכ"ארבעת אלפים קוב".
