השהיד ההרואי, שיח' חאדר עדנאן, יצא מתאו האפל לכיוון השמש, ירד מהמסילה להשקות את עצי הכלניות, ושמר על גווני השקדים והזיתים, חרט את שמו בפינות הזיכרון ובמרפסות הנפש. אוכל בחמשת הקרבות שלו עם גזענים, אויבי השמש, לחם, חופש וילדים, שייח' ח'דר עזב אותנו, בלי אכפת מהציפיות הפופוליסטיות שלנו ומהביטחון המופרז שלנו שאדון הגאולה ייקח את החיים בפעם החמישית, בדיוק כפי שהוא. עשה בארבע פעמים האחרונות, שייח' ח'דר עזב אותנו בלי לשכוח לפקח על כל פרטי מסעו האחרון, צוואה מתאימה כבשורה למהפכנים, ויציאה שקטה באישון לילה בדיוק כשהקדושים יוצאים. עצר ברמלה כדי לעשות את החזרה המטאפורית שלו, גם אם המחיר היה חייו. איש אינו יודע את פרטי רגעיו האחרונים. האם הוא סלח לנו על חסרונותינו, או חשב על ילדיו ואשתו הסבלנית? הוא פגע בו? עוד רעב, או התבוסה הקולקטיבית שלנו מול נשימותיו האחרונות בחושך של תא חסר חשיבות הנשמר על ידי מתנחל גזעני שרק מחבר אותו לארץ הזו עם מיתוסים תלמודיים ושנאה אינסופית. והשבילים הירוקים של הפלסטיני שלו אנשים, הוא יצא להסית אותנו החיים באופן מטפורי לאהבה, מהפכה והתנגדות, ולחרוט את שמו במצפונם של החופשיים, צמותיהן של נשים צעירות, הטקבירים של מסגדים, מזמורי הכנסיות, תפילות הסבתות, ואת הרובים של חמושים.
השייח' חאדר עדנאן, ואלפי חלוצים ופעילים פלסטינים וערבים נוספים, שאין להם די בקווים מוגבלים, מהווים דוגמאות נוצצות במסעות המהפכה הפלסטינית, כולל השייח' עז א-דין אל-קסאם, פרחאן אל-סעדי, עבדול. קאדיר אל-חוסייני, יאסר ערפאת ודורות של אנשים ישרים שמתו במהלך המאבק הפלסטיני. ואלו שמהווים את עמודי התווך של הנרטיב הפלסטיני, אלא שהם לרוב גוף הנרטיב ומה שנשאר הוא שוליים, בעוד שהתנועה הציונית נבדלת בכך שהתבססה על קבוצת מוסדות המשרתים את האידיאולוגיה הגזענית הכפיפה שלה, המבוססת על מיתוסים תלמודיים ומקראיים, ומבוססת על בסיס המבוסס על "יותר אדמה" ופחות ערבים, באמצעות הקמת מספר מוסדות המשרתים את שאיפותיה, אולי החשובים שבהם הם הקרן המייסדת, "קרן היסוד", הקרן הקיימת לישראל, "הקרן הלאומית" והסוכנות היהודית המבקשת לאסוף כספים ותרומות. מיהודים עשירים במטרה לעקור את הפלסטיני מאדמתו, ולעודד את עלייתם של יהודים מכל העולם לפלסטין, והפשעים המאורגנים של מתנחלים נגד האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית ובירושלים מבוססים על רשת מגוונת. של מוסדות פיננסיים, מוסדות פונקציונליים, ארגוני טרור של אל-קאעידה, בתי ספר דתיים צבאיים ופלטפורמות דיגיטליות המסוגלות לגייס, להסית ולגייס, שבעיקר מועצת יש"ע, צעירי הגבעות, נשים בירוק, כנופיות "בני עקיבא". ", "עזרא", "אראל", רגבים, נחלה ועוד עשרות מוסדות המשרתים את האסטרטגיות של התנועה הציונית, שכן "דוד בן-גוריון" הוא הנשיא הראשון של שר ישראל, והראשון למלא את התפקיד. מבין מה שמכונה משרד ההגנה ואחד המנהיגים הבולטים בתנועה הציונית ומפלגת העבודה, ואחד המנהיגים הבולטים ביותר של היישוב הציוני בפלסטין, הוא פרש בשנת 1970, הקדיש את עצמו לכתוב את זיכרונותיו ולמקום את חזונו לתולדות ישראל, ונקבר בשקט בהתנחלות שדה בוקר במכללת בן גוריון, מבלי שאף אחד יטען שהיעדרו מהזירה הפוליטית יגרום לאסון לאומי, או יוביל את המערכת הפוליטית למנהרה חשוכה, פשוט כפי שישראל ארגנה חמש בחירות לפרלמנט בארבע שנים, מבלי שהדבר יגרום למשבר פוליטי, או לעצור את המוסדות הרשמיים שלה, בין אם המוסדות המשפטיים, הביטחון או השירותים הציבוריים.
מחובתנו לקדש את ערך הקדושה, ולחלוק כבוד לקדושים וללוחמים, וזכותם שנשמור על גחלת זכרונם בוערת בתודעה ובזכרונות הדורות, אך אין זה הוגן להכביד על קבוצת חלוצים וגיבורים עם משימות החברה כולה, וחובות האומה כולה, כי כולנו, ללא יוצא מן הכלל, רואים את בחאדר עדנאן, צעירי גוב האריות, גדוד ג'נין ואחרים מחטיבת ההתנגדות. נושאים, הם ביטויים לרגשות הכעס, הדחייה והרצון חסר המעצורים שלנו למרוד בכיבוש, בגזענות ובעוולות, בעוד שהתחושה הזו רק הניעה אותנו לסמוך יותר, אז אני מאמינה למה שאמרה האחות רנדה. מוסא, אשתו של השהיד חאדר עדנאן, "היינו אומרים שהשייח' גוסס... אבל אף אחד לא האמין בזה. לא נקבל את מי שינחם אותנו בשייח'. אנחנו אומרים לכל הפלגים, לכל מי שאכזב את חאדר בקרב הזה. , כל הכבוד לך תחיו ותשמחו בבתים שלכם אחסנו את כלי הנשק שלכם עד שיחלידו. מי שלא קם לתמוך ב-Khidr, אנחנו לא רוצים שהוא יהיה נקמה על Khidr." מילים שמתמצות את הכאב, מסכמות את המשמעות, ותסכם את כל המשמעויות. אין טוב בכל מה ששמענו על בכי על גופו הטהור, ואין ערך לכל ביטויי הערצה על גופו העטוף. הוא היה צריך את כל זה. הוא חי, נאבק עם רעב לבדו בתא האפל והקר שלו למען כולנו, כבודנו וכבודנו, גם לא הוגן להשליך את כל משימות השחרור על עשרות צעירים בעיר העתיקה של שכם, או בבלאטה. מחנה, או מחנה ג'נין, והישען על חולשתנו, ותפילותינו עבורם ניצחון והעצמה.
אנו זקוקים לחברה המבוססת על המוסד ועבודת הצוות אנו רוצים מערכת פוליטית, סיעות, תנועות, מפלגות, כוחות, תקשורת ומובילי דעת קהל המבוססים על מידע, הערכה קבועה של ביצועים, הפקת לקחים, צבירת הישגים, עבודת צוות, ביצועים רציונליים. , ותיקון הדרך אנו זקוקים לחברה המאמצת ופועלת ערכים של אזרחות והתנגדות פורייה, עבודה קשה, מאבק בשחיתות וסיום הפילוג המביש, ולא מספיק לשבח את הגיבורים באמצעי התקשורת. , ומאחורי הכורסאות, רק אז יש לנו את הזכות לבכות את שייח' ח'דר כאזרחים טובים, ולהאשים את אלה שמתרשלים, ואת אלה שהכי מחויבים לגישתו ההתנגדות, אבל היום כולנו חרדים, ואנחנו כולם נופלים.
