מאז שנעשה החטא הגדול בהסכם אוסלו בחתימתו ללא תנאי להפסקת פעילות ההתנחלויות, גדל מספר המתנחלים הקולוניאליים בגדה המערבית, כולל ירושלים, מכ-122,000 ליותר מ-750,000, והפכו לכוח פוליטי מובהק. , עם חמישה עשר חברים בכנסת ישראל, ומספר שרים, ובראשם המחבלים סמוטריץ' ובן גביר, החולקים שליטה על המתרחש בגדה המערבית, כולל האצה המסוכנת והגדולה ביותר בהרחבת ההתנחלויות, הקצאת כספים בלתי מוגבלים. משאבים לתמוך בו, שליטה במשטרה ובמשמר הגבול, ובבתי הכלא בהם מוחזקים אסירים פלסטינים, בנוסף לספק הגנה על הצבא וכל סוכנויות הביטחון כדי להגן על המתנחלים הקולוניאליים, לחמש אותם ולתמוך בהתקפותיהם על פלסטינים.
אולי התופעה המסוכנת מכולן היא התקיפות המתוכננות והשיטתיות שמבצעות כנופיות טרור חמושות של מתנחלים נגד תושבי הגדה המערבית, במטרה לגרש אותם מאזורי מגוריהם ולהרוס את החקלאות והפרנסה שלהם, על מנת להקל. ההשתלטות על מושבות ההתיישבות.
כנופיות טרור אלו, לרבות מה שמכונה "נערי הגבעות", מייצגות איטרציה, פשיסטית ואכזרית אף יותר, של כנופיות הטרור הציוניות כמו האצ"ל, האצ"ל וההגנה ששימשו בשנים 1947 ו-1948 לביצוע טיהור אתני. נגד הפלסטינים שכלל הרס של 520 ערים וכפרים פלסטיניים מהקיום וביצוע 52 מעשי טבח. מעשי אכזריות כמו טבח דיר יאסין ואל-טנטורה ועקירת כ-70% מאוכלוסיית פלסטין.
הפשעים של כנופיות מתנחלים כוללים שורה ארוכה של פעולות טרור, הפשוטה שבהן היא עקירת עצי זית והשמדת יבולים פלסטינים, ירי באזרחים פלסטינים לא חמושים ותקיפת מכוניות פלסטיניות על הכבישים באבנים ובקליעים, עד החמורים שבהם. מנסה לשרוף ולהרוס עיירות שלמות, כפי שקרה בעיירה חווארה מדרום לשכם, והפיגועים החוזרים ונשנים על היישוב הפלסטיני בעין סמיע, שהביאו לתקדים שלא התרחש מאז 1967 באמצעות כפיית תושבי העיר. הקהילה לעזוב את בתיהם ולעזוב לאזורים אחרים.
לא עובר יום מבלי שכפרים ועיירות פלסטיניות, במיוחד אלו הסמוכים לאדמות שהוחרמו ע"י ההתנחלויות, נתונים לפיגועי טרור. ראינו דוגמאות בוטות לכך בשריפת משפחת דוואבשה בעיירה דומא בשכם. אזור, ושריפת הנער הפלסטיני מוחמד אבו ח'ודיר בחיים לאחר שנחטף.
באפריל האחרון לבדו, תקפו כנופיות מתנחלי טרור את הכפרים דיר ג'ריר, דיר דיבואן, ראס כרכר, טורמוס איה, סינג'יל, אל-מוג'יר, אימניזל, אל-לבן אל-שרקייה, מכמס, אל-מזרע אל-קיבליה, כפר. קדום, חווארה, מספריטה, חומסה בבקעת הירדן, ירכא ואל-קדיסיה. והרשימה עוד ארוכה. זאת בנוסף לתקיפות המתמשכות על העיר העתיקה בחברון, שבה 25,000 מתושביה נתונים לדיכוי ומצור מתמשכים לטובת 500 מתיישבים בלתי חוקיים בעיר, והתקפות ההתנחלויות הנתמכות על ידי צבא הכיבוש נגד העיר ירושלים וסביבתה, כולל הסתערות על מסגד אל-אקצא וניסיונות להטיל בו תפילות יהודיות וחלוקתו זמנית ומרחבית.
בית המשפט העליון הישראלי לא היסס להוציא החלטה לעקור אלפי פלסטינים תושבי מספר יטא, כדי להקצות את אדמתם למתנחלים. אתר האינטרנט של ארגון זכויות האדם הישראלי - בצלם, מלא במאות סרטונים ותמונות המתעדים התקפות מתנחלים על פלסטינים.
הרחבת ההתנחלות הקולוניאלית, לצד החרמת אדמות, הריסת בתים פלסטינים ושלילת זכותם לחיות ולבנות בירושלים ולמעלה מ-62% משטח הגדה המערבית הנקרא שטח C, הם חלקים. של תוכנית אסטרטגית ציונית משולבת המבקשת וחולמת לחזור על הנכבה של 1948 בגדה המערבית לצורך ייהוד וסיפחה לישראל. מנהיגי ישראל, מנתניהו ועד הפשיסטים סמוטריץ' ובן גביר, אינם מסתירים את כוונותיהם בעניין זה.
עם זאת, התארגנותם של המתנחלים הקולוניאליים, השולטים בכ-400,000 כלי נשק, לתוך קבוצות חמושות בטרור, ועידודם לצאת לפיגועים בערים וכפרים פלסטיניים, בחסות ובחסות צבא הכיבוש, מגלם מעבר חד ומסוכן ביותר ל להפוך שוב את רעיון הטיהור האתני מתפיסה ותכנית תיאורטית ליישום מעשי. מוחשי.
הסלמה זו מייצגת את אחד האתגרים הגדולים ביותר העומדים בפני התנועה הלאומית הפלסטינית על כל מרכיביה, לאור השתיקה והשותפות הבינלאומית המתמשכת, המוסר הכפול המביש וחוסר היכולת הערבית להתמודד ביעילות עם פשעים ישראלים.
אתגר זה יכול להיענות רק באסטרטגיה שיטתית פלסטינית מאוחדת, המבוססת על ההבנה שאנו נמצאים בשלב של עימות והסלמה עם התנועה הציונית, ואיננו בשלב של פשרה איתה, לאחר שהיא ויתרה על כל ההסכמות. , זרק אותם לפח, ועשה את מה שכונה תהליך של "שלום ומשא ומתן". פארסה של ניהיליזם.
במקום להמשיך את הסכסוכים הפנים-פלסטינים, המריבות והפילוגים, והתחרות האבסורדית על תפקידי סמכות תחת הכיבוש, שבוודאי יופרו מהתקפות מתנחלים וצבאם בסופו של דבר, הגיע הזמן להניח בצד את כל המחלוקות הללו ולהתאחד. על גישת מאבק-התנגדות משותפת להתמודדות עם האיום החדש של טיהור אתני, כמו הכיבוש, שליטי ישראל והמתנחלים הקולוניאליסטים שולחים בכל דקה מסר אחד לעם הפלסטיני ולעולם כולו, שהם מבינים רק את השפה של כוח, והם לא יירתעו אלא מהתנגדותם והתעמתות עם תוכניותיהם. הצורה הבולטת ביותר של כוח ההרתעה היא שהעם הפלסטיני יתאחד עם כל מרכיביו בהתנגדות עממית מאוחדת למתנחלים ולצבא הכיבוש.
ההיסטוריה לא תרחם על מי שמתרשלים בהבנת הסכנה הזו, או על מי שלא יעשה כל מאמץ אפשרי לטפל בה.
