כוחות הכיבוש הישראלי פתחו, עם עלות השחר ובבוקר ביום שני, במסע מעצרים באזורים נפרדים בגדה המערבית.

לפי מקורות מקומיים, כוחות אלו עצרו את , מהדי אל-סרסור, ואת אחיו, ראאד, מחברון.

בתוך כך, הצעיר, עוביידה זיאד, והילד, עוביידה ע'וואנמה, ממחנה אל-ג'לזון, מצפון לרמאללה, והאזרח כמאל אל-נסאן, ובנו, הנער עבדאללה, נעצרו מאל-מוג'יר. , מזרחית לרמאללה.

בשכם נעצר , עמר אסעד, מהעיירה ביתא, ואילו ראאד סובח נעצר ממחנה הפליטים אל-פארעא בטובאס.

ביום שני בבוקר חשפה תחנת הרדיו "כאן העברית" חלק מהדיונים שהתקיימו לפני מספר ימים בפני ועדת החוץ והביטחון בכנסת ישראל, בהם השתתף בנימין נתניהו כדי להשיב לשאלות חברי הוועדה בכמה נושאים ביטחוניים. .

לפי הרדיו העברי, נשאלה שאלה לנתניהו על היערכות הצבא הישראלי למלחמה כוללת בכמה חזיתות, הכוללת גם התערבות צפויה של "ערביי ישראל" (פלסטיני-48).

נתניהו הוסיף: "הצבא הישראלי מתכונן לזה. יש 10 גדודים צבאיים שמתאמנים לדבר הזה. למרות שזה לא מספיק, הם מתכוננים ליום הזה ממש".

עם שחר ביום שני, הגיעה משלחת  של תנועת "חמאס" בראשות ראש הלשכה המדינית שלה, איסמעיל הנייה, לבירת איראן "טהרן", במקביל לנוכחות משלחת מתנועת הג'יהאד האיסלאמי. בראשות המזכ"ל זיאד אל-נחלה.

משלחת חמאס כוללת את סאלח אל-עארורי, ח'ליל אל-חיה, ניזאר עוודאללה ומוחמד נאסר.

חמאס אמר בהצהרה כי ביקור זה מגיע בהזמנת ההנהגה האיראנית, וציין כי הנייה והנהגת התנועה ייפגשו עם גורמים איראנים כדי לדון בנושאים פוליטיים ונושאים רבים הקשורים לעניין הפלסטיני.

ביום שני בבוקר נפצעו לא פחות מ-14 אזרחים, כאשר כוחות הכיבוש הישראלי הסתערו על כמה שכונות בפאתי מחנה ג'נין, בצפון הגדה המערבית.

לפי משרד הבריאות, 3 מהפצועים הגדירו את מצבם בין קשה לקשה מאוד, והם הועברו לקבלת טיפול בבתי חולים.

כוחות מיוחדים הסתערו על שכונת ג'בריאת וסביבתה סמוך לפאתי מחנה ג'נין, בטרם התגלו ותגבורת צבאית ישראלית הגיעה לאזור.

כוחות הכיבוש פשטו על מספר מבנים ופרסו חיילי צלפים, על רקע עימותים חמושים עם לוחמי ההתנגדות שהפעילו מטעני חבלה נגד רכבי הכיבוש.

כוחות הכיבוש עצרו אזרחים בפעילותם המתמשכת, בהם , ואסים אבו אל-חייג'ה, פעיל חמאס.

בצעד חריג הודיע ממשלו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, ביום ראשון בערב, לממשלת הימין הקיצוני בישראל, בראשות בנימין נתניהו, על דחייה חדשה של מה שמכונה "פורום הנגב", שהיה אמור להתקיים במרוקו. בתחילת החודש הבא.

לפי האתר העברי, ynet, צעד זה נעשה על רקע אישור תוכניות לבניית למעלה מ-4,500 יחידות בהתנחלויות בגדה המערבית.

הפגישה הייתה אמורה להתקיים במרוקו בתחילת יולי הקרוב, לאחר שהיא נדחתה לפני ימים מהתאריך שנקבע קודם לכן בסוף החודש, בשל חג עיד אל-אדחא, שכן נדחה במרץ האחרון. בגלל המתיחות הביטחונית בשטחים הפלסטיניים.

גורם מדיני ישראלי אמר, ביום ראשון בערב, כי רצועת עזה, שבשליטת חמאס, לא תרוויח מההחלטה לפתח את שדה הגז מול חופי הרצועה.

אתר העיתון העברי "ישראל היום" ציטט את הגורם שאמר כי כל עוד לא תהיה התקדמות מוחשית בסוגיית השבויים והנעדרים הישראלים, חמאס ורצועת עזה לא ייהנו מפיתוח שדה הגז.

הגורם ציין כי כל שירותי הביטחון הישראליים נתנו את אישורם לפיתוח השדה 23 שנים לאחר גילויו, מבלי להבהיר כיצד ימנע המרת הרווחים לתשלומים כשכר עבור המבצעים את הפעולות שהרשות הפלסטינית ממשיכה לשלם את הכסף להם.

לשכתו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הודיעה אחר הצהריים כי הנחתה את הרשויות המוסמכות להתחיל בפיתוח שדה הגז, בתיאום עם מצרים והרשות הפלסטינית.

ממשלת ישראל מנסה לחפש אפשרויות כלכליות  כדי לקנות רגיעה או לפחות לצמצם את ההתקפות והאיומים הביטחוניים הנובעים מג'נין.

לפי הערוץ העברי 12, בדיווח שפורסם באתר האינטרנט שלה, יחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים הפלסטיניים מנסה בימים אלה להגדיל את מספר הפלסטינים המורשים להיכנס לג'נין כדי לעשות קניות, במיוחד מאחר שהעיר נחשבת לעיר הקניות עבורם.

היא ציינה כי כ-10,000 כלי רכב של פלסטינים מ-48 נכנסו לג'נין במהלך סוף השבוע (שישי-שבת), על רקע ציפיות לעלייה במספרים עם התקרבות עיד אל-אדחה, שישראל תבקש לנצל.

לפי הערוץ, יחידת מתאם הפעולה הממשלתי בישראל בוחנת אפשרויות לעידוד סדרה של הקלות כלכליות לג'נין, העשויות לתרום ליציבות, ופועלת לקידום פעילות אזרחית לשם כך, לרבות העברה ישירה של סחורות מהמחוז לישראל. כפי שקורה בכמה מחוזות בגדה המערבית.

בזמן שראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ניסה להופיע בפני שרי הממשלה שלו בעמדה נחרצת ודיבר על כוונתו להתקדם ברפורמות משפטיות, ישיבת ממשלתו השבוע הייתה עדה למסע של צעקות ועלבונות בקרב קבוצת שרים.

לפי אתר ynet בעברית, שרת החינוך, גלית דיסטל אטבריאן, נכנסה לדיון סוער עם שרת המודיעין, גילה גמליאל, בטרם עברו למצב של צעקות ועלבונות.

גמליאל אמרה כי ההסכמים הקואליציוניים העסיקו את הליכוד בנושאים חשובים, בעוד אטבריאן קראה לה לא להתערב ולשתוק, תיארה אותה כ"נחשלת" שאף אחד בליכוד לא אוהב, ושהיא רק "אבן בתוך". הנעל של הקואליציה".

מאוחר יותר כתבה אטבריאן בטוויטר שגמליאל הגיעה באיחור לישיבת הממשלה כרגיל, והתחילה להגיד לכולם להראות שרק לה יש פתרונות. "אבן בנעלי הקואליציה, "ובגלל זה היא שוב צרחה, ואז הדליפה לכתבים את מה שקרה בפגישה, ואני עומדת מאחורי כל מילה שאמרתי לה.

בהמשך אמר נתניהו כי שוחח עם שתי השרות והבהיר להן כי אינו מוכן לקבל התנהגות כזו.

בישיבה הנפיצה היו עדים גם לחילופי האשמות בקולי קולות בין שרי מפלגת עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר לבין ש"ס, על רקע דחיית הבחירות לרבנות.

הוועדה העצמאית לזכויות אדם, מועצת התלונות, מסרה היום, יום ראשון, כי היא עוקבת אחר זימון שירותי הביטחון ומעצרם של עשרות אזרחים המזוהים עם תנועת חמאס.

בהודעת הנציבות ציינו כי רובם שוחררו בעוד למעלה מ-30 אזרחים עדיין עצורים על ידי שירותי הביטחון. הדבר מנוגד למציאות וכי רובם מכוסים באישומים פליליים מופרכים, אך מופנים כעילה להמשך המעצר. כפי שנאמר בהודעתו.

היא סברה כי המשך הזימון והמעצרים על רקע זיקה פוליטית, העיכוב ביישום החלטות בתי המשפט והתעללות בעצורים מהווים פגיעה בזכויות האזרח , ומחייב את הרשויות הרלוונטיות, בראשות הפרקליטות, להתערב לאלתר על מנת להפסיק את ההפרות הללו ולשחרר לאלתר עצורים משירותי הביטחון.

הוועדה העצמאית לזכויות אדם קראה לשחרור מיידי של עצורים שנגדם הוצאו החלטות שחרור מבתי המשפט, ולהפסיק את הזימון והמעצרים על רקע אוריינטציות פוליטיות.

הרשות קראה לפרקליטות לתת הנחיות לרשויות הרלוונטיות לשחרר לאלתר ולנקוט באמצעים הנדרשים להענשת המפרים.

• 
  
• והיא דרשה לאפשר לה למלא את תפקידה בביקור העצורים ללא הגבלות או עיכוב כדי לראות את תנאיהם.
• 
  
• והיא הדגישה את הצורך ברשויות המשפט שלא להאריך את המעצר אלא במקרים הכרחיים, ושהמעצר יהיה מוצא אחרון, ויערכו חקירה רצינית של האשמות על עינויים והתעללות.

ביום ראשון אמר דובר הנשיאות הפלסטינית, נביל אבו רודיינה, כי ההנהגה תלמד את אפשרויותיה להגדיר את מערכת היחסים עם ישראל, לתת עליה דין וחשבון ולהעמיד אותה לדין משפטית בבתי משפט בינלאומיים.

הוא הוסיף: "בניית התנחלויות ואי עמידה בזכויות העם הפלסטיני לא יביאו ביטחון, שלום ויציבות לאזור".

דובר הנשיאות הפלסטינית הזהיר כי החלטות ההתנחלויות החדשות הללו הן בגדר משחק באש ולהגברת המתח והסלמה של המצב בשטח, וציין כי עניין זה אינו מקובל עוד בשום פנים ואופן.

הוא קרא לממשל האמריקני לקחת על עצמו את אחריותו ולנקוט פעולה דחופה כדי לעצור החלטות  שכאלה, המאיימות להתפוצץ ולהסלים את המצב.

היום, יום ראשון, דחה בית המשפט הישראלי ברמלה את ההחלטה על החלטת כשירותו של האסיר דקה להתייצב בפני "ועדת השחרור המוקדם", ובלבד ששופט בית המשפט ייתן את החלטתו בתוך שבוע מיום מועדה.

ראוי לציין כי האסיר, דקה, השלים את 37 שנות מאסר "העולם" מאז 24 במרץ 2023, אך הוא עדיין עצור באופן שרירותי לאחר שהוסיפו  שנתיים לעונשו ב-2018, באמתלה של ניסיונו לעזור ל- אסירים על ידי יצירת קשר עם משפחותיהם.

מאמר זה תורגם גם לערבית והופיע בעיתון היומי הפלסטיני אל קודס. 

ראשית לכול, חשוב לזכור – אין סימטריה בסכסוך הישראלי-פלסטיני בין ישראל לבין פלסטין. ישראל היא הכובשת, פלסטין היא הנכבשת. ישראל פועלת באופן חד-צדדי בשטחים הכבושים ועושה ככל העולה על ראשה מתוך התעלמות מוחלטת מהחוק הבינלאומי. בתחרות בין שני הצדדים על הקורבנות, המנצחת באופן מוחלט היא פלסטין. אני כותב את הטור הזה מתוך קבלת האמירה שאסור להאשים את הקורבן, ואכן אני לא מאשים את הקורבן, אבל אני גם לא פוטר אותו מאחריותו לפעול לשינוי מצבו שלו.

נתחיל בחלק הקל: בחירות. הרוב המוחץ של הפלסטינים רוצה בחירות להנהגה חדשה. הבחירות האחרונות למועצה המחוקקת הפלסטינית (הפרלמנט) נערכו ב-2006, והבחירות האחרונות לנשיא הפלסטיני נערכו ב-2005. אף נשיא אינו צריך לכהן בתפקיד כל כך הרבה זמן. הנשיא עבאס בוודאי לא צריך להיות בתפקיד הרם הזה כל כך הרבה זמן ללא מנדט ברור מהעם. כפי שפלסטינים מסבירים לי, איחודה מחדש של פלסטין, בין הגדה המערבית לעזה, עובר דרך בחירות. יש הבנה בין שני הפלגים של העם הפלסטיני, אולי אפילו התחייבות, שמי שינצח באותן בחירות, מנצח. הפלסטינים כמהים לקץ הפילוג הפנימי, והם רוצים מנהיגים נבחרים חדשים. אז, צאו לרחובות, תנו לקולותיכם להישמע ברחבי פלסטין. חשוב לראות ולהראות המוני אנשים שלווים ומעוררי כבוד שיצאו לרחובות פלסטין בקריאה ברורה: בחירות!

ההיגד השני שלי מורכב וקשה יותר. בעשורים שבהם הפגשתי בין אלפי ישראלים ופלסטינים לדיונים ומשא ומתן מעמיק ורציני, היה לי ברור שהישראלים והפלסטינים לא דיברו על אותם דברים. הם בעצם שידרו על גלים שונים ובמסרים שלהם לא תמיד התוכן והכוונה היו זהים. ישראלים דיברו על שלום, על הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית ועל סיום הסכסוך. הפלסטינים דיברו על סיום הכיבוש, על חירות, על צדק ועל עצמאות. לאחרונה צעירים פלסטינים רבים מדברים גם על שוויון. ישראלים רבים מאמינים שמשא ומתן והגעה להסכמות הן הדרך הטובה ביותר להשגת שלום. פלסטינים רבים רק רוצים שישראל תצא מחייהם ותסיים את הכיבוש. אלא שהמציאות בשטח היא כזו שהכיבוש הולך ומתרחב ומשתרש/ ומעמיק, כל העת נבנות התנחלויות חדשות והתנחלויות ותיקות מתרחבות. תשתית הכבישים בגדה המערבית משתנה באופן דרמטי ומהיר שימנע סופית את הקמתה של המדינה הפלסטינית. זו הייתה תמיד המטרה של תנועת ההתנחלות. יכול להיות שהמתנחלים כבר השיגו אותה, ואם עדיין לא, רק כפסע בינם לבין השגתה.

מה שכמעט מעולם לא שמעתי מפלסטינים הוא הדרך שבה הם מצפים להגיע אל מטרותיהם – לסיום הכיבוש ולהשגת צדק, חירות, עצמאות ושוויון. שנים רבות תלו הפלסטינים את תקוותיהם בעולם הערבי והוא הכזיבם. הם קיוו שהקהילה הבינלאומית תאלץ את ישראל לסיים את הכיבוש. אחר כך נעלמה ברית המועצות ולמדינות הבלתי מזדהות שממילא היו רק מספיק הכוח להעביר הצהרות ריקות בעצרת הכללית של האומות המאוחדות. ואז הגיע תהליך השלום, מדריד, שיחות רב-צדדיות, אוסלו, משא ומתן דו-צדדי, הסכמים חתומים - אבל בית הקלפים של תהליך השלום קרס. הפלסטינים אומנם קיבלו סכומי כסף אדירים מארה"ב, מהאיחוד האירופי, מדינות רבות סיפקו סיוע רב, אבל בדיעבד כל זה אפשר לישראל להמשיך בכיבוש הרבה יותר נוח והשלה את הקהילה הבינלאומית שהיא עוזרת לסיים את הכיבוש ולהוביל את פלסטין לחופש. אבל למעשה מעולם לא היה לחץ אמיתי על ישראל לסגת או אפילו להפסיק את בניית ההתנחלויות. בנוסף, עם הזמן הפכה הרשות הפלסטינית למושחתת יותר ויותר - זה מה שהעם הפלסטיני אומר בעצמו.

חודש לפני ביקורו של נשיא מצרים סאדאת בישראל ב-1977, רוב מכריע של הישראלים העדיף שמירה על שארם א- שיח׳ על להשיג שלום, כעמדת משה דיין. ואילו חודש לאחר ביקורו ההיסטורי של סאדאת, רוב מוחץ של הישראלים היה מוכן לוותר על כל גרגר חול של סיני כדי שיהיה שלום. הרבה סופות חול נשבו ברחבי סיני מאז, והשלום הישראלי-מצרי רחוק מחזון השלום שהיה בשנות ה-80, אבל כמעט אף ישראלי לא שואף לשלוט שוב בסיני מתוך ויתור על השלום. הלקח החשוב ביותר מניסיון העבר הזה עבור הפלסטינים צריך להיות שהכתובת שיש לדבר איתה היא אצל השכנים הקרובים - בישראל, העם הישראלי. הקהילה הבינלאומית לא תבוא להציל את פלסטין - לא ארה"ב, האיחוד האירופי, רוסיה, סין, האו"ם או מדינות ערב. כן, סביר מאוד שישראל תעמוד בפני לחץ בינלאומי שיבוא עליה בעקבות התנהגותה הפלילית כלפי העם הפלסטיני, אבל הלחץ הזה עלול להימשך שנים רבות עד שיוביל לשינוי מהותי/של ממש במדיניות ובדעת הציבור בישראל. כן, ישראל הפכה למדינה כמו אפרטהייד, אבל לפני שהקהילה הבינלאומית תיישם מדיניות יעילה נגד ישראל, יעבור זמן רב מאוד, והסבל הפלסטיני יגבר מעבר לנסבל.

אני לא אגיד לעם הפלסטיני ולמנהיגיו מה לעשות ומה לומר. אני יודע מה שישראלים, המעוניינים באמת ובתמים בשלום ובסיום הכיבוש, היו רוצים שיעשו הפלסטינים ומה הם היו רוצים לשמוע מהם. מפעם לפעם אני שומע פלסטינים האומרים בלי חשש: אנחנו מכירים בזה שהעם היהודי קשור לארץ הזאת. שמעתי גם פלסטינים בהצהרות ברורות בלי שום "אם" ו"אבל": השואה הייתה הפשע הגדול ביותר נגד האנושות שבוצע אי פעם, ואנחנו מכירים בסבלו של העם היהודי ומבינים את הצורך שלו בביטחון אמיתי. אפילו שמעתי כמה פלסטינים, שביקרו  את תוכניות הלימוד הפלסטיניות על שהן מחנכות לשנאה נגד ישראל ונגד יהודים, וקראו לרפורמה בספרי הלימוד. הם אינם אומרים שצריכים לשנות את הנרטיב הפלסטיני המתבסס במידה רבה על הסבל שלהם מידי ישראל. אבל לדבריהם, תוכניות הלימודים צריכות לשקף וללמד גם את הרצון של העם הפלסטיני לחיות בשלום כשכנים טובים של ישראל. אם הרוב המכריע של הפלסטינים היה מאמין בדברים האלה ומביע אותם, אני מאמין שהתגובה הישראלית אליהם הייתה מאוד חזקה ובעלת משמעות רבה לעתידנו המשותף כאן.

אולי הדור הבא של המנהיגים הפלסטינים, אלה שאנו מכירים ואלו שאינם מוכרים לנו, יכולים לנקוט כמה צעדים דרמטיים שיהיו להם "השפעה של סאדאת" על הנפש הישראלית ועל דעת הקהל. פייסל אל חוסייני חשב בזמנו שכאשר יבקר במוזיאון לוחמי הגטאות בקיבוץ לוחמי הגטאות יחוו שוב בישראל רגע של "השפעה של סאדאת". אבל זה לא קרה. גם ללחיצת היד של רבין-ערפאת הייתה השפעה חזקה מאוד על דעת הקהל הישראלית, אבל לרוב הישראלים היו עדיין הסתייגויות גדולות מהכוונה האמיתית של ערפאת - יותר מדי מסרים שלו הוערמו בדיבור כפול. בהירות של כוונות ופעולות כנות הן מה שנדרש. אני יודע שקשה מאוד לנכבשים למצוא את האומץ המוסרי והחוזק הפנימי לנקוט פעולות כאלה, אבל אני באמת חושש שבלי דברים מסוג זהֿ, המצב שלנו יהפוך הרבה הרבה יותר גרוע ממה שהוא כעת.

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו החליט ביום ראשון ליישם את פרויקט פיתוח שדות הגז מול חופי רצועת עזה, המכונה (עזה ימית).

על פי האמור בהודעת לשכת נתניהו - כפי שדווח בערוץ השביעי בעברית - הדבר בא במסגרת המשא ומתן המתנהל בין ישראל למצרים ובשיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית.

הוא ציין כי יישום ההחלטה יהיה כפוף לתיאום בין שירותי הביטחון הישראליים, באמצעות ניהול משא ומתן ישיר עם מצרים, ותיאום עם הרשות, באופן שיבטיח את האינטרסים הביטחוניים והמדיניים של ישראל.

היום, יום ראשון, הודיע מזכיר הוועד הפועל של אש"ף, חוסיין א-שייח', על חרם על ישיבת הוועדה הכלכלית העליונה עם הכיבוש הישראלי, שהייתה אמורה להתקיים מחר.

אל-שייח' אמר, באמצעות חשבון הטוויטר שלו, כי החלטה זו באה לאחר שממשלת ישראל החליטה להאיץ את שלבי גידול ההתנחלויות בגדה המערבית ואישרה לשר האוצר שלה סמוטריץ' לאשר זאת.

הוא הוסיף כי ההנהגה הפלסטינית תלמד עוד מספר צעדים והחלטות ליישום הקשורות ליחסים עם ישראל.

היום, יום ראשון, גזר בית משפט בישראל עונש של 8 שנות מאסר נגד הצעיר, מוסטפא עוואד, מתמרה בשטחים הכבושים ב-48.

פסק הדין ניתן על ידי בית המשפט בישראל, באמתלה של השתתפותו של הצעיר, עוואד, באירועי מאי 2021.

ממשלת ישראל אמורה לאשר, ביום ראשון, החלטה דרמטית שמטרתה לקצר ולקצר את תהליך קבלת היתרי הבנייה בהתנחלויות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, ולאפשר הקמת יחידות התנחלויות נוספות שם.

צעד זה, אם יאושר, נועד להפוך את המצב הקיים כבר למעלה מ-25 שנה, שבאמצעותו תתחזק הבנייה ללא אישור הדרג המדיני, בעצם, בכל שלב בה.

ולפי הערוץ העברי רשת כאן, אישור הדרג המדיני לא יידרש עוד להגשת תוכניות בנייה למועצה העליונה לתכנון ובנייה, לא בשלב ההגשה ולא בשלב אימות הפרויקט.

במקום אישור ראש ממשלת ישראל ושר צבאו, על כל אחד מהצעדים המתוכננים, הכוללים 4 אישורים שונים ומעלה ושנים של דיונים, האישור הראשוני של היתר התכנון יהיה בסמכות השר ב- משרד הביטחון בבצלאל סמוטריץ', וזה היה במסגרת ההסכם הקואליציוני בעת הרכבת הממשלה.בין הליכוד למפלגה הציונית הדתית.

בערוץ אומרים כי מאז כניסתו של סמוטריץ' למשרד הצבא, כשר השני שלו, אושרו יותר יחידות דיור מאשר בכל שנה שלמה עד כה.

במהלך השבוע תאושר בנייתן של 4,570 יח"ד, מתוכן 1,332 יח"ד בשלבים סופיים, על רקע הצפי כי עד סוף השנה הנוכחית יאושרו אלפי יח"ד, במיוחד מאז שהוחלט לכנס את מועצת התכנון אחת ל-3 חודשים במטרה לאשר יחידות דיור.

"יש דין", ארגון זכויות אדם ישראלי, אמר כי "החלטה זו היא דרמטית והרסנית, ומטרתה לאפשר בנייה בהתנחלויות ללא הכרה בגדה המערבית, ולהפוך כל התנגדות לבנייה זו ללא רלוונטית. ההחלטה, אם תתקבל, תתן לתומכיו של סמוטריץ' את היכולת לקדם הרחבה והקמת התנחלויות ללא כל פיקוח, ואנו קוראים לכל צד המתנגד לסיפוח הגדה המערבית להתערב לאלתר כדי לסכל את ההחלטה שתאפשר סיפוח מלא בעתיד הקרוב.

שביתת נשק חדשה בת 72 שעות נכנסה לתוקף בסודן ביום ראשון בבוקר, ערב ועידה לתיאום הסיוע ההומניטרי הדרוש לכמחצית מאוכלוסיית המדינה.

הצבא, בראשות עבד אל-פתאח אל-בורהאן, וכוחות התמיכה המהירה, בראשות מוחמד חמדאן דגאלו, סיכמו בעבר, רוב הזמן בתיווך סעודי-אמריקאי, על יותר מהפוגה אחת מאז פרוץ הסכסוך ביניהם ביום 15 באפריל, אבל זה לא דבק במלואו בשטח.

עם זאת, שני הצדדים דבקו במידה רבה בהפוגה האחרונה של 24 שעות, שהתרחשה בסוף השבוע שעבר. עדים אישרו אז לסוכנות הידיעות הצרפתית כי הפסקת האש סיפקה רגיעה שלא חוו מאז תחילת הלחימה, אך הקרבות התחדשו מיד לאחר סיום הסכם הפסקת האש.

ההפוגה החדשה נכנסה לתוקף בשעה 6:00 שעון מקומי (04:00 GMT). שעה לאחר תחילתו, עדים בחרטום אמרו לסוכנות הידיעות הצרפתית כי המצב עדיין "רגוע".

ותושבים בבירה הביעו את רצונם שהסכמי הפסקת האש יתארכו.

במוצאי שבת הודיעו ערב הסעודית וארה"ב על "הסכמתם של נציגי הכוחות המזוינים של סודאן וכוחות התמיכה המהירה להפסיק את האש בכל חלקי סודן לתקופה של 72 שעות, החל מה-18-21 ביוני".

ההצהרה אישרה כי שני הצדדים התחייבו כי "ימנעו מתנועות, התקפות, שימוש במטוסי קרב, מל"טים, הפצצות ארטילריה, תגבור עמדות או אספקה מחודשת של כוחות", והם יאפשרו "חופש תנועה ואספקת סיוע הומניטרי ברחבי סודן".

הצבא אישר את אישורו לשביתת הנשק, אך ציינו כי "נטפל בתגובה נחרצת לכל הפרה שביצעו המורדים במהלך תקופת תוקפו".

כוחות התמיכה אישרו את מחויבותם "למה שמשרת את מטרות ההפוגה ההומניטרית, במיוחד הקלה על העברת סיוע (...) ופתיחת מעברים בטוחים לאזרחים".

ריאד וושינגטון קראו לשני הצדדים לסכסוך "לשקול את הסבל הרב של העם הסודני, ואת הצורך במחויבות מלאה להפסקת האש ולהפסקת האלימות".

הפסקת האש המוצהרת עולה בקנה אחד עם ועידה לתיאום התגובה ההומניטרית, שתתחיל ביום שני בז'נבה.

לפי הערכות של האו"ם, 25 מיליון בני אדם, יותר ממחצית מהאוכלוסייה המוערכת של 45 מיליון, זקוקים לסיוע במדינה שנחשבה לאחת המדינות העניות בעולם עוד לפני הסכסוך.

הלחימה גרמה למחסור במזון ובשירותים בסיסיים. מקורות רפואיים מאשרים כי שלושה רבעים מבתי החולים הממוקמים באזורי לחימה אינם בשירות.

ערב הסעודית, שעומדת בראש הוועידה בשותפות עם מדינות ומפלגות אחרות, הודיעה כי הוועידה שואפת "להכריז על הבטחות לתמוך בתגובה ההומניטרית לסודאן ולאזור".

האו"ם ציין מוקדם יותר החודש כי תוכנית התגובה ההומניטרית שלו קיבלה רק 16% מהמימון הנדרש.

"מתוך סך 2.6 מיליארד הדולר הדרושים לתגובה ההומניטרית השנה, קיבלנו רק 400 מיליון", אמר דובר המזכיר הכללי סטפן דוז'ריק.

ההכרזה על הפסקת האש החדשה הגיעה ביום שבו הייתה עדה להסלמה בהפצצות אוויריות וארטילריות על אזורים שונים בחרטום, בעוד שהאלימות באזור דארפור במערב המדינה גרמה למספר הולך וגדל של אנשים לברוח לצ'אד.

ועדות ההתנגדות, שהן קבוצות פופולריות שפעלו במתן תמיכה מאז תחילת הסכסוך, דיווחו כי שכונות בדרום חרטום, כולל מאיו וירמוך, הופצצו על ידי הצבא בשבת.

בהצהרה היא הודיעה על "מותם של 17 קורבנות אזרחים, בהם חמישה ילדים", ופציעתם של אחרים, ו"הרס 25 בתים".

כוחות התמיכה המהירה האשימו את הצבא בתקיפת "מספר שכונות מגורים" בדרום הבירה בתקיפות אוויריות, שהובילו ל"עשרות הרוגים ופצועים".

עדים בחרטום אישרו לסוכנות הידיעות הצרפתית ביום שבת כי עוצמת ההפצצה האווירית עלתה ביומיים האחרונים.

הסכסוך גרם למותם של יותר מ-2,000 בני אדם, על פי הנתונים העדכניים של פרויקט נתוני מיקום ואירועי עימות מזוין (ACLED). עם זאת, המספרים האמיתיים עשויים להיות גבוהים בהרבה, על פי סוכנויות סיוע וארגונים בינלאומיים.

כמו כן, הקרבות גרמו לעקירתם של יותר מ-2.2 מיליון בני אדם, יותר מ-528 אלף מהם חיפשו מקלט במדינות שכנות, לפי הארגון הבינלאומי להגירה.

יותר מ-149,000 בני אדם חצו לצ'אד בגבול עם אזור דארפור, שם המצב מעורר דאגה גוברת, במיוחד באל ג'ניינה, מרכז מדינת מערב דארפור, אחת מחמש מדינות האזור.

מוקדם יותר השבוע הזהיר האו"ם כי מה שהאזור עדים לו עשוי להסתכם ב"פשעים נגד האנושות".

שר החוץ האמריקני, אנתוני בלינקן, הגיע ביום ראשון בבוקר לבייג'ין, לביקור שהוא הגבוה ביותר של דיפלומט אמריקאי מאז 2018 ומטרתו לנסות להפיג את המתיחות הדו-צדדית.

ובזמן שבו לא צפויה התקדמות רבה בשל נקודות המחלוקת הרבות, נותרה המטרה לפעול לתחילת הפשרה דיפלומטית ולקיים דיאלוג ל"ניהול אחראי ביחסי סין-אמריקא", כך לפי מחלקת המדינה האמריקנית.

הזמן אוזל מכיוון שבשנה הבאה הוא המועד האחרון לקיום בחירות הן בארצות הברית והן בטייוואן, שסין רואה באחד המחוזות שלה שהיא רוצה לספח מחדש בכוח במידת הצורך.

בלינקן מבלה יומיים בבירת סין כחלק מהביקור הזה, שהיה מתוכנן במקור לפברואר, אך בוטל לפתע באותו זמן, לאחר שבלון סיני עף מעל שטח אמריקאי, כשבוושינגטון החשיבה היתה שהוא למטרות "ריגול". ואילו בייג'ין אישרה כי מדובר ברכב מטאורולוגי שסטה ממסלולו.

בזמן שבלינקן פנה לסין, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן המעיט בתקרית הכדור הפורח ואמר: "אני לא חושב שהמנהיגים (הסינים) ידעו איפה זה, מה יש בתוכו או מה קורה". "אני חושב שזה היה מביך יותר" עבור בייג'ינג, הוא אמר לכתבים בשבת, "משזה היה בכוונה".

ביידן מקווה להיפגש שוב עם הנשיא שי ג'ינפינג "בחודשים הקרובים" במטרה "לדבר על ההבדלים הלגיטימיים שלנו, אבל גם על תחומים שבהם נוכל להסכים". שני הנשיאים קיימו פגישה ארוכה וידידותית בנובמבר 2022 בשולי פסגת ה-G20 בבאלי.

שני המנהיגים עשויים להשתתף בפסגת ה-G20 הבאה בספטמבר בניו דלהי. שי מוזמן לסן פרנסיסקו בנובמבר כאשר ארצות הברית מארחת את הפורום לשיתוף פעולה כלכלי אסיה-פסיפיק.

איומי הכיבוש לפתוח במבצע צבאי רחב היקף בצפון הגדה המערבית לעקירת פעולות ההתנגדות שביצעו הקבוצות הפלסטיניות, בעיקר בשכם, במחנות בלאטה ועסקר ובג'נין . מדאיגים לא רק את רשויות הכיבוש המיוצגות על ידי משרד הצבא, אלא גם את עדרי המתנחלים, שכן הם כוונו לרבים. פשעים בהווארה,  שריפת בתים, מכוניות ופשעים אחרים שהשפיעו על אנשים.

באמונה של המדינה הכובשת, האיום במבצע זה, עליו היא מכריזה בכל הזדמנות, הוא לעצור את התופעה הזו, כלומר את תופעת קבוצות ההתנגדות, להיפך, כל מבצע מסוג זה יעמוד מול קבוצות אלו, ואם המדינה הכובשת תצליח במטרה זו אין זה סביר, מכיוון שצעירים רבים יצטרפו לקבוצות אלו כמחווה לקדושים ולומר לכיבוש כי עמנו ימשיך להיאבק עד שישיג את מטרותיהם הלאומיות במלואן. שיבה, הגדרה עצמית והקמת מדינה פלסטינית עצמאית שבירתה ירושלים.

למעשה, איום הכיבוש וההפחדה הזה טומן בחובו מטרות נוספות, שהן להביך את הרשות הפלסטינית, ואף להחליש אותה וללחוץ עליה לנקוט צעדים רציניים נגד הקבוצות הללו בטענה שהן, או רובן, בשטח. אזורים שבשליטת הרשות הפלסטינית, ללא כל התחשבות בכך שכוחות הכיבוש מפרים אזורים אלו על בסיס יומיומי, תוך התעלמות מכל ההסכמים המונעים מכוחות הכיבוש לפלוש ולהסתער לאזורים אלו.

כמו כן, בין מטרות האיום וההפחדה הוא לספק את המתנחלים הלוחצים על הממשלה והצבא לבצע את המבצע הזה, מתוך אמונה שמבצע כזה יכול לסיים את ההתנגדות בגדה המערבית כדי שיוכלו להרבות התקפות ופשעים נגד עמנו, אדמתו ורכושו, והרחבת ההתנחלויות והקמת התנחלויות אחרות בשטח פלסטיני כהקדמה לסיפוחו לאחר שנעשה על פי אמונתם המוטעית. אבל עמנו ייכנע ויעזוב אדמתם, כמו בשנות הנכבה והנקסה.
אם תהליך כזה יתרחש, הדברים יסתבכו ויחריפו את מצב העוינות הגובר ממילא כתוצאה מהפשעים היומיומיים שמבצעים כוחות הכיבוש ועדרי מתנחלים, האחראים למתרחש בגדה המערבית, לרבות. מזרח ירושלים.

על הכיבוש לחשוב מיליון פעמים לפני שהוא נוקט בצעד זה, שיאיים על ביטחון האזור ועלול להוביל למלחמה, במיוחד שהאזור נמצא על לוע הר געש כתוצאה מהפרות הכיבוש המאיימות בפיצוץ שהיקפו. לא ניתן לחזות את התנאים שעלולים לנבוע מכך שישפיעו גם על צד הכיבוש.

סין היא המדינה הזרה הראשונה ששלחה הזמנה רשמית לאש"ף ולארח את אחמד אל-שוגאירי. סין הכירה בארגון כנציג הבלעדי והלגיטימי של העם הפלסטיני והעניקה למשרדה בבייג'ין את כל ההרשאות הדיפלומטיות שניתנו לשגרירויות זרות, מה שסייע בחיזוק מעמדו של הארגון בעולם.

ההיסטוריה של היחסים בין פלסטינים לסין מתחילה ב-1965, אז הייתה סין המדינה הלא-ערבית הראשונה שהכירה בארגון לשחרור פלסטין, קדמה לה הכרזתה על תמיכה בזכויות הלגיטימיות של העם הפלסטיני לשחרור ושיבה. כפרס. על תנועות השחרור בעולם ותמיכתן במאבק המזוין הפלסטיני בקולוניאליזם. ב-17 במרץ 1965, משלחת פלסטינית בראשות אחמד אל-שוגאירי המנוח ערכה ביקור רשמי בבייג'ינג וניהלה שיחות עם שואן לאי, ראש ממשלת סין דאז. הוא הכריז על הקמת נציגות של הארגון לשחרור פלסטין בבייג'ינג. ב-20 בנובמבר 1988, בעקבות הכרזת העצמאות, הודיעה הרפובליקה העממית של סין על ההכרה במדינת פלסטין ועל כינון יחסים דיפלומטיים עמה.

בחיתוליו, אש"ף הקדיש יותר תשומת לב לנושאים צבאיים ופוליטיים מאשר לסוגיות דיפלומטיות; ב-1968 הפכה המחלקה המדינית של הארגון לשחרור פלסטין למחלקה המרכזית לעבודה דיפלומטית זרה. הקמת הארגון לשחרור פלסטין מתחילה בשנת 1959, אז הגישה מצרים הצעה למועצת הליגה של המדינות הערביות, אך ההחלטה על הקמת אש"ף על ידי חבר המדינות הערביות יצאה בשנת 1963. בשנת 1964, התקבלה ההחלטה על הקמת אש"ף על ידי חבר המדינות הערביות. ועידה פלסטינית בירושלים הכריזה על הקמת הארגון לשחרור פלסטין, אחמד אל-שוגאירי נבחר לנשיא הארגון. בשנת 1969 נבחר יאסר ערפאת, מנהיג תנועת הפתח, ליושב ראש הוועד הפועל של הארגון לשחרור פלסטין. ב-1974 הכירה הפסגה הערבית בארגון לשחרור פלסטין כ"נציג הבלעדי והלגיטימי של העם הפלסטיני" בכל מקומות נוכחותו, והאו"ם העניק לו לאחר מכן מעמד של משקיף על פי החלטה של ​​העצרת הכללית של האו"ם. שנת 1974 הייתה עדה לאבן דרך לדיפלומטיה הפלסטינית באו"ם, כאשר עשרות החלטות התקבלו, כולל החלטות 3237 ו-3210, שאישרו את מעמדו של הארגון לשחרור פלסטין כנציג היחיד של העם הפלסטיני. פברואר 1989 אש"ף השיג הכרה מ-94 מדינות, ובמהלך ישיבת מועצת הביטחון של האו"ם בשנת 1989, ניתנה לפלסטין הזכות להעלות נקודת סדר ולדבר בשמה בנושא הקשור למצב הפלסטיני או למזרח התיכון. .

בין השנים 1974-1982 עסק הארגון בדיפלומטיה שבמרכזה השגת הכרה בינלאומית כנציג הלגיטימי הבלעדי של העם הפלסטיני, ותקופה זו הייתה עדה להסתמכות גוברת על עבודה דיפלומטית ככלי ישיר מרכזי למאבק הפוליטי. התנועה הלא מזדהה קיבלה את אש"ף כחבר מן המניין בשנת 1976. ארגון האחדות האפריקאית העניק לאש"ף מעמד של משקיף. בשנת 1977, אש"ף הקים את המחלקה ליחסים לאומיים ובינלאומיים, המופקדת על עבודה עם ארגוני זכויות אדם, מפלגות פוליטיות שאינן שלטות וכל הארגונים הלא ממשלתיים הפועלים למען השלום.

סין הייתה המדינה הזרה הראשונה שאירחה את ראש הארגון לשחרור פלסטין (1965). היא הסכימה להקים נציגות דיפלומטית עבור הארגון לשחרור פלסטין בבייג'ינג. לאחר 6 שנים ערך ראש הארגון לשחרור פלסטין, יאסר ערפאת, את ביקורו הפומבי הראשון בברית המועצות בשנת 1971. הארגון לשחרור פלסטין פנה גם הוא לאומות המאוחדות כדי לשפר את מעמדו המשפטי של הארגון, והצליח ב-1970 על ידי השתתפות בדיון ב"סוגיית פלסטין" בוועדה המדינית של העצרת הכללית. לאו"ם, ולאחר מכן קבלת שתי החלטות של העצרת הכללית של האו"ם המאשרת את זכותו של העם הפלסטיני להגדרה עצמית, כלומר החלטות מס' (2672 ו-2628). האו"ם הכיר אז בארגון לשחרור פלסטין כנציג הלגיטימי היחיד של העם הפלסטיני ב-1974.

לאור הבריתות שאנו עדים להן באזור, והפיוס הציבורי בין המשטרים העוינים מבחינה היסטורית, ולאחר כינוס הפסגה הערבית ריאד-סיני לשיתוף פעולה ופיתוח בדצמבר 2022, ולאחר חסותה של סין לשיקום היחסים בין ממלכת ערב הסעודית והרפובליקה האסלאמית של איראן, והחזרת סוריה לליגה הערבית.

ביקורו של הנשיא אבו מאזן בא לחזק ולקיים את היחסים ההיסטוריים האסטרטגיים בין פלסטין לסין. זהו ביקורו החמישי של הנשיא אבו מאזן בבייג'ינג מאז 2005, שכן הביקור הראשון היה ב-2005, אז ב-2010 בארגון שנגחאי, וכן שני ביקורים ברמת המדינה בשנים 2013 ו-2017. ביקור הנשיא מגיע לבייג'ין לרגל יום השנה ה-35 להכרה במדינת פלסטין ולכינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות הידידותיות, ובמסגרת על הלהט של ההנהגות הפלסטיניות והסיניות לקדם ולגבש יחסים דו-צדדיים חזקים בכל התחומים.

ללא קשר למטרה העיקרית של הביקור, האם להשיג תמיכה כספית או פוליטית או לארגן ועידת שלום בינלאומית, סין היא מעצמת על וחברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם. זה חכם למקבל ההחלטות הפלסטיני לתכנן דיפלומטית אסטרטגית, להמשיך לבנות בריתות ולהרחיב את הייצוג בכל הזירות. הדיפלומטיה הפלסטינית חייבת לשרטט מפות נטוורקינג ברמת מדיניות החוץ ולמצוא אינטרסים ואטרקטיביות ביחסיה. אנו חיים בעולם פרגמטי משתנה במהירות, שאינו יכול להרשות לעצמו לפספס הזדמנויות, במיוחד בתחום יחסי החוץ והדיפלומטיה של האו"ם, ללא קשר לעניינים הפנימיים של מדינות ולאצבעות המאשימות שהן מתמודדות מולן ממערכת חד-קוטבית.
דלאל עריקאת: פרופסור לדיפלומטיה ותכנון אסטרטגי, הפקולטה ללימודי תואר שני, האוניברסיטה הערבית-אמריקאית.

כל סוגיית סכסוך, גדולה ככל שתהיה, גם אם תגיע למצב של מלחמה קונבנציונלית רחבת היקף, מוצאת עם התפרצותה מי שיתערב כדי לעצור אותה ולמצוא לה פתרונות מדיניים.

אפילו המלחמה הרוסית-אוקראינית, שהאש הדליקה ביותר שלה נוגעת בגבולות האיום הגרעיני, ואשר היא מלחמה עולמית עם השתתפות ישירה בה והשפעה ישירה על סופותיה, מצאה מראשיתה את מי שמשקיעים בהצעת פתרונות לה. גם אם זה נראה בלתי אפשרי, כי זה החוק השולט ביחס של מדינות למלחמות...

סוגיית הסכסוך, שהולידה מלחמות והתנחלויות, אך עדיין נמשכת עד שתוארה ככרונית, היא הסוגיה הפלסטינית, החלה עליה והמאמצים שנעשים לפתור אותה, האמרה; ברגע שהוא הולך צעד אחד קדימה, הוא לוקח שני צעדים אחורה, וברגע שהשריפות שלו נכבות לעונה או למספר עונות, האש מתחדשת ומתרבה באופן שלא ניתן לכבותה.

ואם נסתכל על כל נושאי הסכסוך שהולידו מלחמות, נגלה שהעניין הפלסטיני הוא המאמץ החמור ביותר לפתור אותה, אבל הוא נכשל, והאחרון שבהם היה כשהיקום כולו הסכים לפתור אותה, החל ממדריד, עובר דרך אוסלו, ולא נגמר בקמפ דיוויד, למרות שלא רק הניסיון העולמי נכשל, אלא הוא החזיר את הסכסוך למצב קשה ומורכב יותר ממה שהיה בכל התקופות הקודמות שלו.

And now, while the whole world is preoccupied with the Ukrainian-Russian war, and the small wars scattered around it in the Middle East (Israel, Palestine, Lebanon, Syria, and others), there is no room left to address the chronic “ סוגיה פלסטינית, למעט דרך שוליים צרים וצדדיים, שעלולה לכבות שריפה, אולם במשך מספר ימים היא אינה מונעת שריפה רחבה יותר.

כישלונם של הניסיונות העולמיים לפתור סוגיה זו יצר ייאוש בינלאומי מוסכם במרומז לסגור את תיק הפתרון המדיני בהסתמכות מוסכמת על הפגת מצב המתיחות הקבוע, באמצעות הסדרים חלקיים שלוקחים צורה של שקט זמני, כלומר. הוצאת הנפץ מהפצצה למשך ימים, שבועות או אפילו חודשים, לא יותר.

במהלך הסכסוך הפלסטיני-ישראלי צמח חוק שלטון המדינה, כלומר בכל פעם שהתיק הפוליטי ממשיך להיסגר... נפתחים תיקי אלימות הדדית, כי כל מה שקורה בין שני הצדדים נשלט על ידי " תיאוריית הפצצה והמפוצץ". כמה קרוב השילוב שלהם לגרימת פיצוץ, והנה המקרה בעזה ובגדה המערבית מאשר זאת. יש מצור ומלחמה בעזה, ובגדה המערבית, כיבוש, התיישבות והתנגדות... ובין שתי הזירות נע כדור האש.

The closed file... and the case of the "detonator and the bomb", their action is not limited to the narrow strip, where the geography of Palestine and Israel is. במקום זאת, הוא משתרע עד לאוקיינוס ​​הרחב יותר. כאן, ישראל מזהירה מפני חזיתות רבות, פעילות וסמויות. בהיעדר פתיחת התיק הפוליטי, שפיכת דלק על האש היא האלטרנטיבה המוכנה תמיד.

The contractor to whom the solution process between Palestine and Israel was entrusted is the American. מי שקפא כרגע בין חוסר חשק לחוסר יוזמה, ובמקרה הזה יש לו הסברים והצדקות משלו, עד שהפך לדילמה מקבילה לדילמה המקורית, וזה הוליד את מה שאנחנו נמצאים בו עכשיו, "אש בשדה קוצים". מחכה שגפרור יתלקח".

והשאלה; האם באמת אין אפשרות לפתוח את התיק הפוליטי עד ייאוש, או שמא ההכרח מכתיב את פתיחתו בזמן שנפתחו תיקים שהיו קשים ומסוכנים יותר, ואז הם הולכים לקראת פתרון? משקיפים אובייקטיביים רואים הזדמנות, הנובעת מההתפתחויות הפייסניות שהואצו באזור, מבחינת קירור יעיל של הדוודים הרותחים, מבחינת הקונצנזוס הערבי שנקבע בפסגת ג'דה על היוזמה הסעודית-ערבית-אסלאמית למען שָׁלוֹם.

המכשול היחיד לפתיחת התיק המדיני הוא ההסתגלות האמריקנית לחוסר נכונותה של ישראל לקבל את רעיון הסדר מדיני עם הפלסטינים, כשהיא מתקדמת בהפיכת קלפי האלימות וההצתות וסחיטת הזמן כדי לכפות התקף קבע. עובדה, שבה הסדר מדיני יהיה בלתי אפשרי.

ואם ההסתגלות האמריקאית הובילה לסגירה שהובילה אליה, להגיע לנקודת ייאוש, אז מה שהאזור צריך, ומה שהאינטרס האמריקני אמור להזדקק לו, מחייב את אמריקה בפרט לעזוב את אזור ההתנודדות בין חוסר חשק. וחוסר יוזמה, לשתף פעולה עם מדינות האזור בעניין היחיד שעליו מוסכם פה אחד, שהוא יוזמת השלום הערבית.

פתיחת התיק הסגור נעשתה הכרחית, לא למען הפלסטינים והערבים, אלא למען האזור ויציבותו.

הוחלט לכנס את המועצה העליונה הישראלית לתכנון ובנייה, לפרסם הצעות לבניית 4,560 יחידות התנחלות במספר התנחלויות בגדה המערבית.

לפי הערוץ העברי 7, המועצה תפרסם היום, ראשון, את הצעות הבנייה שיגיעו למספר זה מתוך 10,000 יח"ד, שאושרו בישיבת משרד השיכון לקראת בנייתן.

לפי הערוץ, מדובר בתוצאה של מאמצים גדולים של שר האוצר הישראלי, בצלאל סמוטריץ'.

סמוטריץ' אמר: "תנופת הבנייה בגדה וברחבי הארץ נמשכת, בדיוק כפי שהבטחנו, והיום אנו עושים צעד נוסף לבניית אלפי יחידות בגדה... תושבי ההתנחלויות בגדה המערבית אינם עוד אזרחים סוג ב'", מודה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הצבא שלו, יואב גלנט, על שיתוף הפעולה.

ראש הנציבות לענייני עצירים ועצירים לשעבר, האלוף קדרי אבו בכר, חשף כי האסירים בבתי הכלא בישראל החליטו לדחות את השביתה של יום ראשון, עד לראשון ביולי הבא.

אבו בכר אמר בהצהרה שהפיצה הנציבות, כי מושב הפגיש את האסירים עם מינהל בתי הסוהר והמודיעין הישראלי, והם הציגו את דרישותיהם, שהן להפסיק את המעצר המינהלי ולמנוע הארכת עצורים נוספת. מאשר פעם או פעמיים.

אבו בכר הסביר כי "העצורים המינהליים בבתי הכלא הכיבוש הגיעו ליותר מ-1,000 אסירים ועצורים בעת הנוכחית, וציין כי מספר זה לא עלה על 500 לפני שנה מהיום, מה שמאשר את הכוונה וההקצנה של ממשלת ישראל החדשה. , והגידול המכוון שלו במספר העצורים הפלסטינים".

אבו בכר אישר כי רבים מהאסירים הנידונים מנהלית מתחדשים אוטומטית, וחלקם נמצאים בבתי מעצר 7 או 8 שנים, בנוסף למעצר מחדש של המשוחררים לאחר שבוע או שבועיים משחרורם על ידי הכיבוש .

אבו בכר ציין כי הדרישות כללו גם סקירה של אסירים מנהליים, לרבות ילדים וקשישים, אשר הנהלת הכלא נענתה במידת מה במהלך הישיבה האחרונה, מה שגרם לאסירים להשעות את שביתת הרעב שלהם, שהייתה אמורה להיערך היום.

הדחייה, לדברי אבו בכר, באה על מנת לתת הזדמנות להציג את דרישותיהם בפני גורמים ישראליים ולהחליט עליהן.

בנוגע לאפשרות שממשלת ישראל תגיב אליהם לאור צעדיה האחרונים נגד האסירים, אמר כי המועד האחרון אינו ארוך, וכולם מבקשים להימנע מאפשרות שביתת הרעב, כולל האסירים עצמם, אך אם ייאלצו לעשות זאת, אין אפשרות אחרת.

ביום ראשון בבוקר הודיע ​​צבא ישראל כי עצר שני צעירים פלסטינים מרצועת עזה, בשעה שניסו לעקוף את המכשול הביטחוני.

לפי הודעת צבא ישראל, שני הצעירים לא נשאו נשק והם נלקחו לחקירה.

דיילת של אייריש איירליינס (ריאנאיר) הכעיסה את הישראלים שהיו על סיפון מטוס לכיוון נמל התעופה לוד "בן גוריון" בתל אביב.

לפי הערוץ העברי 7, הדיילת אמרה, במהלך טיסה שהגיעה מאיטליה, לכיוון שדה התעופה, כי "המטוס ינחת בקרוב בפלסטין".

לטענת הנוסעים במטוס, הדיילת חזרה על דבריה באנגלית ובאיטלקית, והנוסעים ביקשו ממנה להתנצל על כך, אך היא סירבה וחזרה על כך מספר פעמים, ואמרה שוב: "על כל הנוסעים לחזור למקומותיהם מכיוון המטוס עומד לנחות בתל אביב, פלסטין הכבושה".

מנכ"ל החברה, אדי ווילסון, הודיע ​​על התנצלותו מאוחר יותר בהודעה שפרסמה החברה על מה שקרה.

היום, יום ראשון, אמורה להגיע לתל אביב עוזרת מזכירת המדינה לענייני המזרח התיכון, באררה ליף, לביקור דיפלומטי הכולל מספר מדינות באזור.

לפי אתר ynet, לב תיפגש עם בכירים מדיניים וצבאיים ישראלים, ותתמקד בדיוניה בהתנהגותה של איראן באזור ובהעמקת השתלבותה של ישראל במזרח התיכון.

לב תיפגש עם בכירים ברשות הפלסטינית כדי לדון בנושאים הקשורים ליחסי ארה"ב-פלסטינים, לרבות מאמצי ארה"ב לתמוך בעם הפלסטיני. כמו כן, היא תיפגש עם דמויות מהחברה האזרחית הישראלית והפלסטינית.

ליב גם תיסע לירדן כדי לפגוש בכירים בממלכה ההאשמית.

ביום ראשון אמורה ממשלת ישראל לאשר את הקמת ועדת השרים לענייני החברה הערבית (פלסטינים בפנים), שתהיה אחת ממשימותיה הראשונות לפיתוח מנגנון לטיפול בפשיעה הנרחבת.

לפי רשות השידור הציבורי הישראלי דובר הערבית, ועדת השרים לא תכלול אף שר ערבי, והנציג היחיד של הפלסטינים בפנים יהיה ראש הרשות לפיתוח כלכלי, חסן תווארה, כחבר קבוע.

צפוי כי ועדה זו, שתכלול 15 שרים,  בראשות ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ובין חבריה יהיה השר לביטחון לאומי כביכול איתמר בן גביר, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר הביטחון הלאומי.  אורית סטרוק, השרהלפיתוח הנגב והגליל יצחק פיסלרוב ועוד מספר שרים.

את דיוני הוועדה ירכז נציג המועצה לביטחון לאומי שישתתף באופן קבוע בדיונים.

מספר אזרחים נפצעו, עם עלות השחר ביום ראשון, במהלך פשיטה של כוחות הכיבוש על כמה אזורים בגדה המערבית.

על פי מקורות מקומיים, צעיר נפצע ברגלו מכדור גומי, במהלך עימותים שפרצו בעיירה ביתא, דרומית לשכם, לאחר שהסתער עליו כוח ישראלי.

כוחות אלו פשטו על בתים וחנויות רבים, אף שהיו סגורים, והחרימו הקלטות מצלמות, על רקע עימותים עם צעירים שיידו אבנים ובקבוקי תבערה לעבר כוחות אלו.

במסגרת זו, עצרו כוחות הכיבוש את איברהים מוסטפא עאבד, סטודנט בפקולטה להנדסה, מהכפר טל בשכם, כשעבר במחסום צבאי .

כוחות הכיבוש הסתערו גם על כמה אזורים בג'נין, ופרצו עימותים שפצעו צעיר עם כדור גומי בידו.

במחנה נור שמס בטול-כרם חדר כוח מיוחד ואחריו תגבורת צבאית בטרם זוהה על ידי לוחמי ההתנגדות, עמם ניהלו עימותים חמושים.

עשרות אלפים הפגינו במוצאי שבת בתל אביב ובעשרות יישובים וצמתים נגד התוכנית להחלשת מערכת המשפט, במיוחד על רקע ההתפתחויות האחרונות וחילוקי הדעות שהתגלו מחדש בין מפלגות האופוזיציה לקואליציה הממשלתית לאחר השיחות שקיימו. התקיים בלשכת נשיא ישראל יצחק הרצוג.

המחאה המתמשכת מגיעה זו השבוע ה-24 ברציפות, ימים לאחר בחירתה של חברת הכנסת ל"יש עתיד", קרן אלהרר, כנציגת האופוזיציה בוועדה למינוי שופטים.

ועדת האסירים המינהלית בבתי הכלא הישראלים החליטה היום, שבת, לתת הזדמנות להשלים את ההידברות עם מינהל בתי הסוהר והרשויות המוסמכות במעקב אחר תיק המעצרים המינהלי.

בהודעת הוועדה נמסר כי צעד זה הרחיק את הכיבוש ממתן מענה לחלק מהדרישות והשעיית המענה לדרישה המרכזית עד לישיבת ההידברות הבאה בתחילת החודש הבא.

הוועדה ראתה בהזדמנות זו את ההזדמנות האחרונה להיענות לדרישותיהם הצודקות של האסירים, תוך שימת דגש על נכונותה המלאה ונכונותה הגבוהה להבטיח את שמירת זכויותיהם ואת היענות הכיבוש לדרישותיהם.

היא קראה להמונים הפלסטינים ולכל המוסדות התומכים בעניין האסירים להמשיך בתפקידם בתמיכה בזכותם לחופש ולסיים את התיק הלא צודק הזה.